עוד באותו נושא…

על מי חלה חובה להנפיק תלוש שכר

החובה להנפיק תלוש שכר לא חלה על מעסיק שהוא יחיד (שאינו חברה או תאגיד אחר), לגבי עובדים שהוא מעסיק שלא במסגרת עסקו או משלח ידו, כגון: מי שמעסיק עובדים במשק ביתו.

יחד עם זאת, רצוי שגם מעסיק שאינו חייב להנפיק תלוש שכר, ימסור לעובדים ויחזיק בידו מסמך הכולל פירוט של התשלומים ששולמו לעובדים.

מועד הנפקת תלוש השכר

ככלל – המעסיק חייב להנפיק לעובדים תלוש שכר, עד ליום התשיעי של החודש שלאחר החודש שבעדו משולם השכר.

דרכי מסירה של תלוש שכר

מעסיק רשאי להציע לעובד לקבל את תלוש השכר שלו שלא כתלוש מודפס, אלא באמצעות אתר אינטרנט מאובטח מטעם המעסיק או דואר אלקטרוני פרטי.

המעסיק רשאי למסור את תלוש השכר לעובד באמצעים אלקטרוניים כגון דוא"ל או אתר אינטרנט מאובטח, בכפוף לסייגים אשר עניינים שמירה על פרטיות העובד וכן שימוש באמצעים טכנולוגים אשר יבטיחו את אמיתות המידע שנמסר בתלוש השכר. 

עיקרי התנאים למסירת תלוש שכר באמצעים אלקטרונים

• הסכמת העובד 
• הבטחת גישה לאמצעי האלקטרוני ממנו ניתן יהיה להפיק את תלוש השכר
• אפשרות הדפסת התלוש
• חזרת העובד מהסכמתו לדרך ההמצאה
• מתן אפשרות לקבלת תלוש מודפס
• שימוש בטכנולוגיה המאפשרת הגנה מירבית על פרטיות העובד ואמיתות המידע (למניעת זיופים וכד') 

פרטים שצריכים להופיע בתלוש השכר

תלוש השכר חייב לשקף את התשלום המלא ששולם לעובד בפועל, כלומר: שכר יסוד, תוספות וכל תשלום נוסף אחר, כך שהסכום בתלוש, לאחר ניכויים, זהה לתשלום ששולם בפועל.

בתלוש השכר נדרש לציין את כל הפרטים הקבועים בחוק, כגון: פרטי העובדים והמעסיקים, הוותק של העובדים, ימי חופשה וימי מחלה שנוצלו באותו חודש ואלו שנותרו, השכר, התוספות לשכר וסכומים שנוכו מהשכר.

חל איסור לכלול בשכר הבסיסי המופיע בתלוש השכר, גמול בעד שעות נוספות, גמול עבודה במהלך מנוחה שבועית, דמי חופשה, תמורת חופשה, או פדיון חופשה.

חשוב לציין:

• שכר בסיסי הכולל, גמול בעד שעות נוספות, גמול עבודה במהלך מנוחה שבועית, דמי חופשה, תמורת חופשה או פדיון חופשה, דמי הבראה, או דמי נסיעות, רואים אותו כשכר רגיל בלבד, שאינו כולל תשלומים אלה. 
• ככלל חשוב לציין בתלוש השכר, במפורש את השכר הבסיסי המשולם לעובד עבור עבודתו הרגילה ובנפרד כל תשלום המשולם לעובד מעבר לכך.
• הפרת החובה למסור לעובד תלוש שכר וכן מתן תלוש שכר שלא צוינו בו כל הפרטים הנדרשים, מהווים עבירה פלילית ו"הפרה מינהלית" העשויה להביא להטלת עצום כספי על המעסיק. לגבי מעסיק שהוא תאגיד, יכול שעיצום כספי יוטל גם על מנכ"ל התאגיד ויכול שיוגש כתב אישו גם נגד מנהל פעיל ועובד אחר האחראי להפרת החוב. לפירוט בנושא מיצוי זכויות העובד ואכיפת דיני עבודה, לחצו כאן​.

בנסיבות המופיעות לעיל, עשוי המעסיק גם להידרש לשלם לעובד פיצוי בלא שהעובדים יידרשו להוכיח כי נגרם להם נזק.

חקיקה

פרטים שנדרש לציין בתלוש שכר לפי חוק הגנת השכר התשי"ח-1958

להלן התוספת לחוק הגנת השכר, התשי"ח-1958, בדבר סוגי התשלומים לעובד שאותם נדרש לציין בתלוש השכר.

תוספת (סעיף 24(ב))

פרטי השכר ששולם לעובד

1. פרטים לגבי העובד והמעסיק –
   (א)  שם משפחה ושם פרטי של העובד ומספר הזיהוי שלו;
   (ב)  שם המעסיק, מספר הזיהוי שלו או מספר התאגיד, ומען מקום העבודה או עסקו של המעסיק.
2. (א)  תאריך תחילת ההעסקה.
   (ב)  ותק מצטבר אצל המעסיק או במקום העבודה, לפי הגבוה.
3. לגבי עובד במשכורת – היקף המשרה; לגבי עובד בשכר – הבסיס שלפיו משולם השכר; לגבי עובד ששכר עבודתו נקבע לפי דירוג, מכוח הסכם קיבוצי או לפיו – גם דירוג העובד ודרגתו.
4. תקופת התשלום –
   (1)  התקופה הקלנדרית שבעדה שולם השכר;
   (2)  מספר ימי העבודה ושעות העבודה במקום העבודה בתקופה שבעדה שולם השכר;
   (3)  מספר ימי העבודה שבהם עבד העובד בפועל בתקופה שבעדה שולם השכר;
   (4)  מספר שעות העבודה בפועל של העובד בתקופה שבעדה שולם השכר; אם העובד נמנה עם עובדים כאמור בסעיף 30(א)(6) לחוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א-1951, יש לציין זאת במפורש;
   (5)  מספר ימי החופשה שניתנו בתקופת התשלום ויתרת ימי החופשה;
   (6)  מספר ימי המחלה שנוצלו בתקופת התשלום ויתרת תקופת המחלה הצבורה; אם העובד מבוטח על ידי מעסיקו בביטוח דמי מחלה לפי סעיף 8 לחוק דמי מחלה, התשל"ו-1976, אין חובה לציין את יתרת תקופת המחלה הצבורה.
5. השכר ששולם לעובד –
   (1)  ערך השכר המשולם לעובד בעד שעת עבודה רגילה;
   (2)  השכר הרגיל;
   (3)  תשלומים אחרים, נוסף על השכר הרגיל, לרבות גמול שעות נוספות ומנוחה שבועית, פריון עבודה, דמי הבראה, דמי חופשה, דמי מחלה, תשלום על חשבון תגמול למשרת במילואים ויתרת תגמול כאמור, וכיוצא באלה; יש לפרט לגבי תשלומים כאמור בפסקה זו את סוג התשלום, את מספר היחידות שבעבורן שולם – אם הוא משולם לפי יחידות, ואת סכום התשלום;
   (4)  סך כל השכר והתשלומים האחרים החייבים במס הכנסה, וכן הסכום המצטבר שלהם בשנת המס;
   (5)  סך כל השכר והתשלומים האחרים החייבים בדמי ביטוח לאומי, וכן הסכום המצטבר שלהם בשנת המס;
   (6)  סך כל השכר והתשלומים האחרים המובאים בחשבון לעניין זכויות פנסיוניות או זכויות סוציאליות אחרות, שיפורט לפי סוג הזכויות שלגביהן הוא מובא בחשבון;
   שולם תשלום מהתשלומים המפורטים בפרט זה בעד תקופה שאינה התקופה האמורה בפרט 4(1), יש לציין לגבי אותו תשלום את התקופה שבעדה שולם. 
6. הניכויים –
   (1)  ניכוי מס הכנסה;
   (2)  ניכוי דמי ביטוח לאומי;
   (3)  ניכוי דמי ביטוח בריאות;
   (4)  ניכוי לקופת גמל, שיפורט לפי הקופה שאליה הניכוי מיועד וסכומו;
   (5)  כל ניכוי אחר, שיפורט לפי סוג הניכוי וסכומו;
   (6)  סך כל הניכויים.
7. תשלומי המעסיק בעבור תנאים סוציאליים לעובד, שאינם משולמים ישירות לעובד ואינם מנוכים לשכר העובד, לרבות הפרשות המעסיק לקופת גמל. 
8. פרטי הפירעון –
   (1)  הסכום הכולל (ברוטו) המגיע לעובד במועד התשלום;
   (2)  הסכום בפועל (נטו) לתשלום;
   (3)  דרך תשלום השכר; לעניין שכר המשולם שלא במישרין, בהתאם להוראות סעיף 6 לחוק, יש לציין את הגורם שבאמצעותו משולם השכר, ואם התשלום נעשה באמצעות חשבון בנק, לרבות חברת הדואר – מספר החשבון ופרטי הבנק. 
9. שכר מינימום לחודש ושכר מינימום לשעה, לפי חוק שכר מינימום, התשמ"ז-1987, המעודכנים לתקופת התשלום; ואולם לגבי עובד שטרם מלאו לו 18 שנים יש לציין בתלוש השכר את שכר המינימום כאמור שנקבע לפי סעיף 16 לחוק האמור, בהתאם לגילו של העובד.