פיטורים - מיכפל ידע https://www.michpalyeda.co.il מוקד מומחים לדיני עבודה וחשבות שכר Thu, 26 Sep 2024 05:42:50 +0000 he-IL hourly 1 https://wordpress.org/?v=6.7.1 https://www.michpalyeda.co.il/wp-content/uploads/2024/03/אייקון-150x150.png פיטורים - מיכפל ידע https://www.michpalyeda.co.il 32 32 כיצד להיערך לסיום העסקה: ניהול תהליכי גמר חשבון, פיצויים וטפסי 161 https://www.michpalyeda.co.il/%d7%9b%d7%99%d7%a6%d7%93-%d7%9c%d7%94%d7%99%d7%a2%d7%a8%d7%9a-%d7%9c%d7%a1%d7%99%d7%95%d7%9d-%d7%94%d7%a2%d7%a1%d7%a7%d7%94-%d7%a0%d7%99%d7%94%d7%95%d7%9c-%d7%aa%d7%94%d7%9c%d7%99%d7%9b%d7%99-%d7%92/ Thu, 26 Sep 2024 05:40:13 +0000 https://www.michpalyeda.co.il/?p=22666 סיום העסקה הוא שלב קריטי ביחסי עובד-מעביד, הן עבור המעסיק והן עבור העובד. זהו תהליך מורכב הכולל מגוון היבטים משפטיים, חשבונאיים ואדמיניסטרטיביים, אשר מחייבים טיפול מדויק והבנה מעמיקה של החוק. מאמר זה יספק מדריך מקיף כיצד להיערך לסיום העסקה, תוך דגש על ניהול תהליכי גמר חשבון, פיצויים והכנת טפסי 161. 1. ההיבטים המשפטיים של סיום […]

הפוסט כיצד להיערך לסיום העסקה: ניהול תהליכי גמר חשבון, פיצויים וטפסי 161 הופיע לראשונה ב-מיכפל ידע.]]>

סיום העסקה הוא שלב קריטי ביחסי עובד-מעביד, הן עבור המעסיק והן עבור העובד. זהו תהליך מורכב הכולל מגוון היבטים משפטיים, חשבונאיים ואדמיניסטרטיביים, אשר מחייבים טיפול מדויק והבנה מעמיקה של החוק. מאמר זה יספק מדריך מקיף כיצד להיערך לסיום העסקה, תוך דגש על ניהול תהליכי גמר חשבון, פיצויים והכנת טפסי 161.

1. ההיבטים המשפטיים של סיום העסקה

1.1 זכות העובד לסיום העסקה בהליך הוגן

לפני שמתחילים בתהליך סיום ההעסקה, חשוב לוודא שהעובד זוכה להליך הוגן. זכות זו מעוגנת בחוקי העבודה בישראל ומבטיחה כי העובד יקבל את כל זכויותיו ויוכל לממש את זכויותיו במקרה של אי צדק. ההליך כולל:

  • שימוע לפני פיטורים: על המעסיק להעניק לעובד זכות שימוע שבו יוכל להביע את טיעוניו נגד הפיטורים.
  • מתן הודעה מוקדמת: על המעסיק לספק לעובד הודעה מוקדמת בכתב בהתאם לוותק ולתנאי ההעסקה.
  • בדיקה של עילת הפיטורים: יש לוודא כי הפיטורים נעשים מטעמים ענייניים וללא אפליה או הפרת זכויות חוקתיות.

1.2 חוזה העבודה ותנאי סיום ההעסקה

בחוזה העבודה עשויים להיות סעיפים המתייחסים לסיום ההעסקה, כגון:

  • תקופת הודעה מוקדמת: האם ישנה תקופת הודעה מוקדמת ארוכה מהקבוע בחוק?
  • סעיפי אי-תחרות וסודיות: כיצד סעיפים אלו משפיעים על זכויות העובד לאחר סיום ההעסקה?
  • תנאי סיום מיוחדים: האם ישנם תנאים מיוחדים לזכאות לפיצויים או הטבות אחרות?

2. ניהול תהליכי גמר חשבון

2.1 גמר חשבון: מה כולל?

גמר חשבון הוא השלב בו נעשה חישוב הסכומים המגיעים לעובד בעת סיום העסקה. תהליך זה כולל:

  • חישוב שכר אחרון: כולל תוספות, שעות נוספות, ימי חופשה וניצול של ימי מחלה במידת האפשר.
  • פדיון ימי חופשה: חישוב תשלום עבור ימי חופשה שלא נוצלו על ידי העובד.
  • פיצויי פיטורים: חישוב הפיצויים שמגיעים לעובד בהתאם לוותק ותנאי ההעסקה.

2.2 חישוב פיצויי פיטורים

פיצויי פיטורים הם מרכיב מרכזי בתהליך גמר החשבון. חישובם נעשה לפי ותק העובד ושכרו האחרון, אך חשוב לדעת כיצד לבצע את החישוב בצורה מדויקת:

  • נוסחת החישוב: פיצויי הפיטורים מחושבים לפי נוסחה קבועה – שכר חודש אחד עבור כל שנת עבודה.
  • החרגות והסכמים מיוחדים: האם ישנם תנאים מיוחדים לפיצויים, כגון הגדלה עקב הסכם קיבוצי או סעיפים מיוחדים בחוזה?

2.3 מסירת מסמכים רלוונטיים לעובד

בסיום תהליך גמר החשבון, יש למסור לעובד את כל המסמכים הרלוונטיים, כגון:

  • תלוש שכר סופי: הכולל את כל התשלומים והניכויים.
  • פירוט הפיצויים והזכויות שנצברו: כולל פיצויי פיטורים, ימי חופשה ועוד.
  • אישור העסקה: מכתב המסכם את תקופת ההעסקה ותנאי סיום ההעסקה.

3. טיפול בטופסי 161

3.1 מהו טופס 161?

טופס 161 הוא טופס הודעה על פרישת עובד מעבודה, המוגש לרשויות המס. הטופס כולל את פרטי העובד, תקופת העבודה וסכומי הפיצויים המגיעים לו.

3.2 תהליך מילוי טופס 161

המעסיק ממלא את טופס 161 ומגיש אותו למס הכנסה, תוך פירוט הסכומים שהועברו לעובד ולקופות הגמל השונות. על המעסיק להקפיד על דיוק במילוי הטופס, שכן כל טעות עלולה להוביל לעיכוב בקבלת הכספים.

  • פרטי העובד והמעסיק: יש למלא בצורה מדויקת את כל הפרטים האישיים של העובד והמעסיק.
  • פירוט הפיצויים: יש לכלול את סכומי הפיצויים שהעובד זכאי להם, תוך הבחנה בין סכומים פטורים ממס לבין סכומים חייבים במס.
  • חתימה ואישורים: חתימת המעסיק ואישורים נדרשים ממוסדות פיננסיים שונים.

3.3 טופס 161א: הודעת העובד על פרישה

העובד ממלא את טופס 161א בו הוא מצהיר על אופן משיכת כספי הפיצויים והגמל. עליו לבחור האם ברצונו לקבל את הכספים ישירות, להעבירם לקופת גמל אחרת או להשאירם בקופה הקיימת.

  • בחירת אופן המשיכה: העובד בוחר כיצד לקבל את כספי הפיצויים והגמל.
  • חתימה על הטופס: יש להחתים את העובד על טופס 161א כדי לאשר את החלטותיו.

4. היבטי מיסוי וניכויים

4.1 ניכוי מס במקור

בעת תשלום הפיצויים והגמר, על המעסיק לנכות מס במקור בהתאם לחוקי המס. חשוב לוודא שכל הניכויים מתבצעים בצורה מדויקת:

  • פטור ממס על פיצויים: על פי החוק, סכום הפיצויים הפטור ממס מוגבל. מעבר לכך, יש לשלם מס על פי מדרגות המס של העובד.
  • הגשת בקשה לפטור נוסף: במקרים מסוימים, העובד יכול להגיש בקשה לפטור נוסף ממס לרשות המסים.

4.2 קיזוזים ותשלומים נוספים

בעת סיום ההעסקה, יש לבדוק האם קיימים קיזוזים נוספים שיש לבצע, כגון הלוואות שנלקחו מהעובד, תשלומים בגין הטבות מיוחדות ועוד.

  • קיזוז בגין חוב: האם העובד חייב כספים למעסיק (לדוגמה, הלוואה, מקדמות שכר)?
  • תשלום בגין הטבות: בדיקת חובות העובד בגין הטבות שלא הוסדרו, כמו קורסים מקצועיים או מענקים מיוחדים.

5. ליווי מקצועי וייעוץ משפטי

5.1 חשיבות הליווי המקצועי

כדי להבטיח שכל התהליך מתבצע בצורה מדויקת וחוקית, מומלץ להיעזר בשירותי ייעוץ מקצועיים כגון רואה חשבון, יועץ מס או עורך דין המתמחה בדיני עבודה.

5.2 הכנה לבדיקות וליקויים אפשריים

חשוב להיות מוכנים לכל שאלה או בירור מצד רשויות המס או הביטוח הלאומי. יש להכין את כל המסמכים הדרושים ולוודא שכל הפרטים תואמים את הדיווחים שהוגשו.

6. סיכום והמלצות

סיום העסקה הוא שלב מורכב המצריך הבנה מעמיקה של חוקי העבודה, דיני המס וההליכים החשבונאיים הנדרשים. כדי להיערך בצורה מיטבית, יש להקפיד על הליך הוגן, חישוב מדויק של גמר החשבון, מילוי נכון של טפסי 161 ו-161א, ולוודא שכל הניכויים והקיזוזים מבוצעים בצורה תקינה. מומלץ להיעזר בליווי מקצועי כדי להימנע מטעויות ולהבטיח את זכויות העובד והמעסיק כאחד.

https://www.michpalyeda.co.il/wp-content/uploads/2024/12/איסוף-נתוני-מיקום.png
איסוף נתוני מיקום של עובדים

איסוף נתוני מיקום של עובדים הוא נושא שנוגע ישירות למערכת היחסים בין המעסיק לעובד ולזכויות הפרט של העובדים....

https://www.michpalyeda.co.il/wp-content/uploads/2024/12/מיכפל-ידע-2.png
תשלום שכר על התלמדות, הכשרה והכנות למשמרת

תשלום שכר עבור תקופות כמו התלמדות, הכשרה, השתלמות או הכנות למשמרת הוא נושא שעשוי לעורר שאלות רבות בקרב...

https://www.michpalyeda.co.il/wp-content/uploads/2022/08/תחבורה-ציבורית-2.png
החזר הוצאות נסיעה

עובדים הזקוקים לתחבורה על מנת להגיע לעבודה זכאים, בתנאים מסויימים, לקבל מהמעסיקים השתתפות במימון הוצאות...

https://www.michpalyeda.co.il/wp-content/uploads/2023/05/חוזה-עבודה-אישי.png
חוזה עבודה אישי

חוזה עבודה אישי חוזה העבודה מבטא את מכלול ההסכמות וההבנות שבין המעסיק לעובד החוק אינו מחייב את המעסיק...

https://www.michpalyeda.co.il/wp-content/uploads/2024/12/מעסיק.png
תקנות חדשות למעסיקים לשנת 2024: מה השתנה?

עדכונים בדיני העבודה לשנת 2024 שנת 2024 הביאה עמה חידושים משמעותיים בדיני העבודה בישראל. התקנות והחוקים...

הפוסט כיצד להיערך לסיום העסקה: ניהול תהליכי גמר חשבון, פיצויים וטפסי 161 הופיע לראשונה ב-מיכפל ידע.]]>
עדכוני פסיקה וחקיקה אוגוסט 2024 https://www.michpalyeda.co.il/august-2024/ Mon, 02 Sep 2024 18:19:42 +0000 https://www.michpalyeda.co.il/?p=22518 לקוחות נכבדים, להלן עדכוני פסיקה וחקיקה מהחודש החולף. עדכון חקיקה – תקנות דמי מחלה מאת: עו"ד אלה כהן בחודש יוני 2024 התפרסם ברשומות תיקון לתקנות דמי מחלה (נהלים לתשלום דמי מחלה) (תיקון), התשפ"ד – 2024, אשר ייכנס לתקוף החל מהראשון לספטמבר 2024. מטרת התיקון היא להקל על העומס המוטל על הרופאים, לייעל את השירות לציבור, […]

הפוסט עדכוני פסיקה וחקיקה אוגוסט 2024 הופיע לראשונה ב-מיכפל ידע.]]>

לקוחות נכבדים, להלן עדכוני פסיקה וחקיקה מהחודש החולף.

עדכון חקיקה - תקנות דמי מחלה

מאת: עו"ד אלה כהן

בחודש יוני 2024 התפרסם ברשומות תיקון לתקנות דמי מחלה (נהלים לתשלום דמי מחלה) (תיקון), התשפ"ד – 2024, אשר ייכנס לתקוף החל מהראשון לספטמבר 2024.

מטרת התיקון היא להקל על העומס המוטל על הרופאים, לייעל את השירות לציבור, לקצר תורים ולהפחית עומסים בקופות החולים.

בתיקון נקבע, כי עובד אשר נעדר ממקום העבודה בגין מחלתו, יוכל להמציא למעסיק תעודת מחלה אשר תונפק ע"י קופת החולים ואשר אינה חתומה על ידי רופא ובלא ביקור אצל רופא או בדיקה על ידו.

מתן תעודה רפואית זו יהיה בכפוף לתנאים הבאים:

  1. מדובר באישור רפואי "קצר מועד" של עד ל-4 ימים מצטברים בלבד בפרק זמן של 7 ימים רצופים.
  2. התעודה תוגבל לניצול של עד 10 ימים מצטברים בשנה ותונפק עד 4 פעמים בשנה.

כאשר המחלה מתארכת לתקופה של מעל ל-4 ימים, אישור המחלה יינתן רק לאחר ביקור אצל רופא בשיחת טלפון או בדרך אחרת אשר נקבעה בתקנות (כלומר, לא בהכרח בהגעה פיזית למרפאה).

נסיבות נוספות בהן מאושר בתקנות מתן תעודת מחלה ללא ביקור רופא, יחולו במקרים חריגים, כפי שנקבע בחוזר משרד הבריאות אשר מתייחס לרקע רפואי קודם שאינו מצריך ביקור רופא.

קרא עוד... סגור

פרמיה המשולמת לעובד לפי תפוקה של כלל עובדי המפעל או הסניף, אינה מהווה חלק מהשכר הקובע לצורך הפרשות סוציאליות.

מאת: עו"ד מור פפיר כהן

הרקע העובדתי:

מר גלעד הוכמן (להלן: "התובע") הועסק על ידי חברת יוניטקס בע"מ (להלן: "הנתבעת") כמנהל מערך מכירות בחטיבת מיקור חוץ מיום 25.06.2015 ועד לפיטוריו ביום 30.11.2019.

הנתבעת, הינה חברה המעניקה שירותי יישום והטמעה של מערכות מידע בתחום השמת כוח אדם.

לטענת התובע, הפרמיות אשר שולמו לו במהלך תקופת העבודה, מהוות חלק מהשכר הקובע לצורך חישוב זכויותיו הסוציאליות וההפרשות הפנסיוניות. מנגד, טענה הנתבעת כי התשלום אשר שולם לו לא נבע מיגיעה אישית של התובע אלא של כלל העובדים בצוות ולכן הוא אינו חלק מהשכר הקובע להפרשות סוציאליות.

פרמיות כחלק מהשכר הקובע:

ההלכה קובעת, כי נטל השכנוע כי תשלום מסוים המכונה "תוספת" הוא חלק מן השכר ה"רגיל", מוטל על העובד. מעמדה של תוספת אינו נגזר מתוך שמה או בהתאם להגדרתה אשר נקבעה על ידי הצדדים, ולכן יש לבחון אותה על פי מהותה, כלומר, על מנת להכריע בשאלה האם התוספת הינה חלק מהשכר הקובע, יש לבחון האם מדובר ברכיב שכר אשר שולם לתובע בגין עבודתו הרגילה או שהתשלום היה מותנה בקיומו של תנאי אשר התממש בזכות אדם אחד או קבוצה, וכן, האם אותו רכיב משולם דרך קבע או לא.  

בפס"ד ע"ע ארצי 291/09 נקבע מהו מרכיב שכר המהווה "תוספת" ולא חלק מהשכר ה"רגיל". לפי פס"ד זה, כאשר מדובר במרכיב אשר מותנה בקיומו של תנאי או בגורם מיוחד והתנאי או הגורם מתקיים, אזי מדובר בתוספת.

החלטת בית הדין האזורי:

בהתאם לאמור לעיל, בית הדין עמד על הקביעה כי כאשר התנאי או הגורם תלוי במי שמקבל את התשלום, מדובר בתוספת שאינה חלק מהשכר הרגיל.

מעיון בתלושי השכר של העובד, עלה כי העובד לא קיבל תשלום פרמיה בכל חודש. בנוסף, הפרמיה ששולמה לתובע בגין "השמת עובדים" לא שולמה עבור עבדותו של התובע בלבד, אלא בגין הישגים של המחלקה כולה.

על כן, בהתאם לפסיקת בית הדין הארצי (ע"ע 300327/98) עליו הסתמך בית  הדין האזורי, ובהתאם לראיות אשר הוצגו על ידי שני הצדדים, נקבע כי התובע לא טיפל לבדו בהשמת עובדים ולא מדובר בהישג אישי שלו אלא של כלל עובדי המחלקה.

בהתאם לכל האמור קבע בית הדין כי הגמול ששולם לתובע אינו מהווה שכר עבודה ולפיכך תביעת התובע נדחתה.

קרא עוד... סגור

פיטורים עקב תמיכה באירועי 7 באוקטובר

מאת: עו"ד מור פפיר כהן

הרקע העובדתי:

מר מונתאסר עבאסי (להלן: "התובע") העוסק בחברת כללית הנדסה רפואית (להלן: "הנתבעת") בתפקיד מהנדס שירות החל משנת 2012. במעמד פיטוריו, הואא הייה העובד הוותיק ביותר מבין חברי הצוות בו עבד.

בימים 13-15.10.2023, פרסם התובע שלושה סטטוסים באפליקציית ה-WHATSAPP, כולם בשפה הערבית. הסטטוסים תורגמו על ידי אחד העובדים לשפה העברית ותוכנם העלה את חשדם של מספר עובדים בנתבעת, אשר פנו למנהל הביטחון של הנתבעת.

הסטטוס הראשון: "אללה הוא כל יכול, והכופרים לא ינצחו לעולם עד שהמוסלמים ישמידו את רובם".

הסטטוס השני : "מי שמחזיק בערים ולא עוזב אותן, אללה יכה אותו מכה כבדה ועזה".

הסטטוס השלישי: "המאמינים באהבתם זה לזה, יהיו כמו גוף אחד שכאשר איבר אחד כואב לו, כל הגוף יגיב בהתאם".

ביום 26.10.23, התקיימה שיחה של מנהל הביטחון בנתבעת עם התובע לצורך בירור המשפטים וזאת, לאחר שליחת הפסוקים למומחה בשפה הערבית לצורך תרגומם המלא והבנת פרשנותם. לאחר השיחה התובע התבקש למסור את כרטיס העובד שלו ולשוב לביתו עד שההנהלה תיצור קשר עמו. שהותו בבית תהא בשכר מלא.

ביום 01.11.2023 קיבל התובע מכתב זימון לשימוע אשר יתקיים ביום 06.11.2023. לאחר קיום השימוע התקבלה ההחלטה לפיה העסקתו של התובע תסתיים לאלתר.

טענות הצדדים:

לטענת התובע, הינו עובד ותיק ומסור ונתונים אלה לא נלקחו בחשבון בשיקול הנתבעת לפיטוריו.

לטענת התובע, הוא מפרסם פסוקים ודברי חוכמה מהקוראן כל הזמן ופרסומיו אינם פעולה חריגה מצדו. הפסוקים נכתבו לפני 1,400 שנה, ומדברים על אהבה הדדית, העצמה ואמונה של העדה המוסלמית. הפסוקים לטענתו, הינם אנטי מלחמתיים ומדברים על חמלה ותקווה. התובע טען כי כואב לו על החפים מפשע משני הצדדים ואיננו מזדהה עם צד אחד. התובע הוסיף, כי החמאס איננו קובע את פרשנות הקוראן וידוע לו כי לאורך ההיסטוריה נעשה שימוש לרעה בספרי הקודש תחת שם הדת. הפרשנות שנעשתה הינה שגויה ואילו התובע עצמו יכול גם כן להביא פרשן מטעמו על מנת להוכיח כי ניתן לפרש את הפסוקים במספר רב של פרשנויות. לטענת התובע, הניסיון של הנתבעת להציג את הפסוקים כמסיתים נגד מדינת ישראל, הינה פגיעה ישירה בחופש הפולחן שלו והדבר גורם לו לעוגמת נפש רבה ואף לשון הרע.

לטענת הנתבעת, אירועי השביעי באוקטובר הותירו את מדינת ישראל מדממת, פצועה וחרדה לגורלה. הפרסומים הנם קיצוניים והמסר ברור כשמש וחותר להטפה ופגיעה כנגד מדינת ישראל. הנתבעת הינה גוף המספק שירותים לכלל הדתות ומדובר בקריאות חמורות ומסוכנות שלא ניתן לקבל במקום העבודה ובוודאי בכזה המעניק שירותים לכלל הציבור. התנהלות זו הביאה למשבר אמון ופגיעה במרקם יחסי העבודה.

דיון והכרעה:

לאחר עיון בכלל החומר המצוי בתיק, נמצא שלא נפל פגם בהתנהלות הנתבעת. עיתוי פרסומיו של התובע והתנהלותו הובילו את הנתבעת להחלטה שבעיניי בית הדין נראית הנכונה ביותר. משמעות הפרסומים הוכחה כקשורה למלחמת חרבות ברזל ולא ניתן להתעלם מכך שהפסוקים הינם בעלי אופי מסית. על התובע היה לשקול את משמעות הדברים טרם פרסומם, ומשלא עשה כך פרשנות הנתבעת איננה מנותקת מאירועי השביעי באוקטובר. אין ספק כי חופש הביטוי מהווה חלק מהיסודות של כל אדם במשטר דמוקרטי, אך חופש הביטוי הוא אינו מוחלט(פס"ד בג"צ 5432/03 ש.י.ן נ' המועצה לשידורי כבלים ושידורי לווין).

במדינה דמוקרטית הזכות לחופש הביטוי כוללת גם את החופש לאמרות שאינן מתקבלות על כולם, אולם לא ניתן להשתמש בזכות זו כדי לפרסם ביטויים שמטרתם לפגוע, להתריס ולהסית (זאת בהתאם למאמרו של שופט בית המשפט העליון בדימוס אהרון ברק "חופש הביטוי ומגבלותיו").

דבריו של התובע אינם משתמעים לשני פנים, אין מקום לפסוק לטובת התובע פיצוי כלשהוא ודין התביעה להידחות.

קרא עוד... סגור
הפוסט עדכוני פסיקה וחקיקה אוגוסט 2024 הופיע לראשונה ב-מיכפל ידע.]]>
זכות לשימוע לפני פיטורים https://www.michpalyeda.co.il/%d7%96%d7%9b%d7%95%d7%aa-%d7%9c%d7%a9%d7%99%d7%9e%d7%95%d7%a2-%d7%9c%d7%a4%d7%a0%d7%99-%d7%a4%d7%99%d7%98%d7%95%d7%a8%d7%99%d7%9d/ Mon, 02 Sep 2024 18:14:49 +0000 https://www.michpalyeda.co.il/?p=22506 מבוא זכות השימוע לפני פיטורים היא אחת מזכויות היסוד של עובדים בישראל, המבטיחה לכל עובד את הזכות להישמע לפני שמעסיקו מקבל החלטה על סיום העסקתו. זכות זו נועדה להגן על העובד מפני פיטורים בלתי הוגנים ולאפשר לו להציג את עמדותיו וטענותיו בפני המעסיק טרם קבלת ההחלטה הסופית. המעסיק מחויב לערוך את השימוע באופן הוגן, תוך […]

הפוסט זכות לשימוע לפני פיטורים הופיע לראשונה ב-מיכפל ידע.]]>

מבוא

זכות השימוע לפני פיטורים היא אחת מזכויות היסוד של עובדים בישראל, המבטיחה לכל עובד את הזכות להישמע לפני שמעסיקו מקבל החלטה על סיום העסקתו. זכות זו נועדה להגן על העובד מפני פיטורים בלתי הוגנים ולאפשר לו להציג את עמדותיו וטענותיו בפני המעסיק טרם קבלת ההחלטה הסופית. המעסיק מחויב לערוך את השימוע באופן הוגן, תוך מתן הזדמנות לעובד להתכונן, להציג מסמכים ולהיות מיוצג על ידי עורך דין אם רצונו בכך. זכות זו מיישמת את עקרונות הצדק הטבעי ושומרת על כבוד העובד.

דוגמאות מפסקי דין

  1. בג"ץ 113/97 יוסף פורטנוי נ' עיריית תל אביב: בית הדין לעבודה קבע כי פיטורים שנעשו ללא שימוע מלא אינם חוקיים והורה להחזיר את העובד למקום עבודתו.

  2. בג"ץ 707/85 פסח נ' בית הספר למשחק: נקבע כי על המעסיק חלה החובה לא רק לשמוע את העובד אלא גם לשקול בכובד ראש את הטענות שהועלו בשימוע לפני קבלת ההחלטה על הפיטורים.

  3. דב"ע 346/06 אבי ניר נ' תחנת דלק טן בע"מ: בית הדין קבע כי פיטורים ללא עריכת שימוע הם פיטורים בחוסר תום לב ולכן זכאים העובדים לפיצויים מוגדלים.

טבלה: עקרונות מרכזיים בזכות השימוע לפני פיטורים

עקרוןתיאור
חובת השימועהמעסיק מחויב לערוך שימוע לפני קבלת החלטה על פיטורים ולתת לעובד הזדמנות להביע את עמדותיו.
הזכות לייצוגלעובד זכות להיות מיוצג על ידי עורך דין או נציג אחר במהלך השימוע.
מתן הודעה מראשעל המעסיק להודיע מראש לעובד על הכוונה לערוך שימוע ולפרט את הסיבות לפיטורים.
שקיפות ההליךהמעסיק מחויב לשקול בכובד ראש את טענות העובד ולהיות פתוח לשינוי החלטה אם הטענות מצדיקות זאת.
השלכות פיטורים ללא שימועפיטורים ללא עריכת שימוע יכולים להיחשב כפיטורים בחוסר תום לב ולהוביל לפיצויים או החזרת העובד לעבודה.

סיכום

זכות השימוע היא חלק בלתי נפרד מהגנה על זכויות העובד ופיטורים הוגנים. היא מחייבת את המעסיק להקשיב לעובד ולהעניק לו הזדמנות הוגנת להציג את עמדותיו לפני קבלת החלטה על הפיטורים. בתי הדין לעבודה מדגישים את חשיבות השימוע וההשלכות המשפטיות של פיטורים ללא שימוע. לכן, הן העובדים והן המעסיקים חייבים להכיר בזכות זו ולפעול על פיה כדי להבטיח הליך הוגן.

https://www.michpalyeda.co.il/wp-content/uploads/2024/12/איסוף-נתוני-מיקום.png
איסוף נתוני מיקום של עובדים

איסוף נתוני מיקום של עובדים הוא נושא שנוגע ישירות למערכת היחסים בין המעסיק לעובד ולזכויות הפרט של העובדים....

https://www.michpalyeda.co.il/wp-content/uploads/2024/12/מיכפל-ידע-2.png
תשלום שכר על התלמדות, הכשרה והכנות למשמרת

תשלום שכר עבור תקופות כמו התלמדות, הכשרה, השתלמות או הכנות למשמרת הוא נושא שעשוי לעורר שאלות רבות בקרב...

https://www.michpalyeda.co.il/wp-content/uploads/2022/08/תחבורה-ציבורית-2.png
החזר הוצאות נסיעה

עובדים הזקוקים לתחבורה על מנת להגיע לעבודה זכאים, בתנאים מסויימים, לקבל מהמעסיקים השתתפות במימון הוצאות...

https://www.michpalyeda.co.il/wp-content/uploads/2023/05/חוזה-עבודה-אישי.png
חוזה עבודה אישי

חוזה עבודה אישי חוזה העבודה מבטא את מכלול ההסכמות וההבנות שבין המעסיק לעובד החוק אינו מחייב את המעסיק...

https://www.michpalyeda.co.il/wp-content/uploads/2024/12/מעסיק.png
תקנות חדשות למעסיקים לשנת 2024: מה השתנה?

עדכונים בדיני העבודה לשנת 2024 שנת 2024 הביאה עמה חידושים משמעותיים בדיני העבודה בישראל. התקנות והחוקים...

הפוסט זכות לשימוע לפני פיטורים הופיע לראשונה ב-מיכפל ידע.]]>
עדכוני פסיקה וחקיקה יולי 2024 https://www.michpalyeda.co.il/july-2024/ Sun, 04 Aug 2024 06:55:47 +0000 https://www.michpalyeda.co.il/?p=22291 מקבץ פסקי דין וצווי הרחבה לקוחות נכבדים, להלן עדכוני פסיקה וחקיקה מהחודש החולף. מאת: עו”ד מור פפיר כהן עובד שהיה בדרך לעבודתו בזמן חל”ת יוכר כנפגע עבודה ב”ל (ת”א) 60684-01-22 טענות הצדדים: מר טל אתון (להלן: “התובע”) הינו יליד שנת 1990. התובע נסע ביום 19.05.2021 להיפגש עם מעסיקו וזאת על מנת לדון בתנאי עבודתו המחודשים […]

הפוסט עדכוני פסיקה וחקיקה יולי 2024 הופיע לראשונה ב-מיכפל ידע.]]>

מקבץ פסקי דין וצווי הרחבה

לקוחות נכבדים, להלן עדכוני פסיקה וחקיקה מהחודש החולף.

מאת: עו”ד מור פפיר כהן

עובד שהיה בדרך לעבודתו בזמן חל”ת יוכר כנפגע עבודה

ב”ל (ת”א) 60684-01-22

טענות הצדדים:

מר טל אתון (להלן: “התובע”) הינו יליד שנת 1990. התובע נסע ביום 19.05.2021 להיפגש עם מעסיקו וזאת על מנת לדון בתנאי עבודתו המחודשים בטרם ישוב מן החל”ת שהיה מצוי בו עקב מגיפת הקורונה אשר בעקבותיה עובדים רבים הוצאו לחל”ת.

בדרגו לפגישה עם מעסיקו, התובע נפגע בתאונת דרכים קשה מאוד.

הפגישה נקבעה לשעה 11:00, ובשעה 11:12 שלח מעסיקו של התובע, הודעת ווטסאפ בניסיון להבין היכן הוא. התאונה התרחשה באיזור השעה 10:30. תכתובת זו מהווה ראיה כי התובע היה צפוי להיפגש עם מעסיקו ואלמלא היה בדרך למקום העבודה, לא היה נפגע.

לטענת התובע, אין מקום לספק ויש להכיר במקרה כתאונת עבודה, וזאת מאחר והיה בדרכו למעסיק לשם דיון בתנאי השתכרותו לאחר שנקרא לשוב לעבודתו ע”י מעסיקו.

המוסד לביטוח לאומי (להלן: “הנתבעת”) טענה, כי לתובע לא אירעה פגיעה בעבודה כמשמעותה בס’ 79 לחוק הביטוח הלאומי, שכן שם מוגדרת “תאונת עבודה” כתאונה שארעה לעובד תוך כדי ועקב עבודתו, ואילו חל”ת נחשב כפרק זמן בו יחסי עובד מעביד מושהים.

המסגרת המשפטית:

כאמור לעיל, תאונת עבודה מוגדרת בס’ 79 לחוק הביטוח הלאומי. על פי סעיף החוק, תאונת עבודה הינה תאונה אשר ארעה לעובד תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו אצל המעביד או מי מטעמו, ובמקרה של עובד עצמאי- תוך כדי עיסוקו במשלח ידו ועקב עיסוקו במשלח ידו.

ס’80(1) לחוק הביטוח הלאומי קובע, כי תאונה אשר אירעה בדרך ממעונו של העובד לעבודה או ממנה, יכולה להיחשב כתאונת עבודה.

כמו כן, חובת ההוכחה כי התאונה ארעה תוך כדי העבודה ועקב העבודה מוטלת על התובע (בהתאם לפסק דין עב”ל ארצי 9115-07-11 קעדאן פהמי).

דיון והכרעה:

בית הדין קבע, כי דין התביעה להתקבל. מדובר בתאונת עבודה ואכן עלה בידי התובע להוכיח טענתו. מטרת החוק היא לשמור על הזכויות הסוציאליות של העובדים תוך יצירת מנגנון שיהווה רשת ביטחון כלכלית לעובד, וזאת במקרה של פגיעה אשר ארעה עקב עבודתו.

טרם התאונה, הוסכם בין הצדדים על שובו של התובע לעבודה מחל”ת ונותר להם להחליט יחד על תנאי השתכרותו. מעסיקו של התובע, אכן אישר כי התובע היה אמור להגיע לפגישה עמו באותו היום, והודעת הווטסאפ שקיבל ממנו מחזקת זאת. פגיעתו של התובע התרחשה כשהיה בדרכו לפגישת עבודה שעתידה הייתה להתרחש במקום העבודה לצרכי דיון בגין תנאי עבודתו כאשר ישוב מחל”ת. לאור זאת, קבע בית הדין כי ישנה זיקה ברורה בין נסיעתו של התובע למקום העבודה לבין עבודתו ולפיכך, יש להכיר בתאונה כתאונת עבודה.

צו הרחבה בענף השמירה אינו חל על שירותי מוקד

ע”ע 11801-02-23

הרקע העובדתי:

חברת מוקד אמון (להלן :המערערת”) עוסקת במתן שירותי מוקד, סיור, תכנון והתקנת מערכות מיגון מתקדמות. לחברה אין רישיון קבלן שירות בענף השמירה לפי חוק הקבלנים.

מר ראובן נוח (להלן: “המשיב”) הועסק על ידי המערערת מחודש אוקטובר 2015 בתפקיד סייר אבטחה לילי כאשר תפקידו היה לסייר באמצעות רכב מטעם המעסיק במספר אזורים גאוגרפיים מוגדרים מראש.

המשיב פוטר מעבודתו ויחסי העבודה בין הצדדים הסתיימו בחודש מאי 2020.

במסגרת תביעתו בבית הדין האזורי, תבע המשיב בין היתר לחייב את החברה לשלם לו תשלומים שונים מכוח צו הרחבה בענף השמירה והאבטחה 2014 (להלן: “הצו”).

טענת המערערת:

המערערת טענה כי הצו לא חל על עליה במסדרת יחסי עובד מעסיק עם המשיב. לדבריה, היא אינה מעסיקה בענף השמירה והאבטחה כהגדרתו של מונח זה, אלא משמשת כחברת מוקד. פעילותה אינה טעונה רישוי לפי חוק הקבלנים ואין לה רישיון שמירה כהגדרתו בחוק הקבלנים. כמו כן, טענה כי המשיב שימש בתפקיד של סייר בלבד ואף הוסכם בין המערערת לבין הסתדרות העובדים הכללית כי הסכם השמירה 2014 לא יחול על חברות מוקד מאחר ולא מדובר במעסיק שמספק שירותי שמירה ואבטחה.

ההחלטה בבית הדין האזורי:

בית הדין האזורי קבע, כי הצו אכן חל על המערערת, בניגוד לטענתה כי מאחר והיא חברת מוקד הצו לא חל עליה, בין היתר, מאחר והעובד הוגדר “סייר” וביצע בפועל תפקיד של שמירה ואבטחה. בקביעתו הסתמך בית הדין גם על פס”ד ע”ב (אזורי) 912691-99 תרב ניר נ’ חברת אמון בע”מ אשר בו נקבע, כי שירותי סיור או מוקד סיור נחשבים לעבודת שמירה ואבטחה ובהתאם למסמכי סיווג של משרד הכלכלה שירותי סיור נכללים בתת ענף של שירותי שמירה ואבטחה.

לאור זאת, נדחתה טענת המערערת לפיה מאחר והיא חברת מוקד, הצו לא חל עליה.

הכרעת בית הדין הארצי:

בהתאם לס’ 28(א) לחוק הסכמים קיבוציים, נכתב כי יפורטו בצו ההוראות אשר הורחבו וסוגי העובדים והמעסיקים עליהם חל הצו.

לפיכך, על מנת להכריע האם הצו חל על הצדדים, יש לבדוק על איזה סוג עובדים ואיזה סוג מעסיקים הוא חל.

מצו ההרחבה בענף השמירה עולה, כי סייר (מי שתפקידו להסתובב בניידת באיזור גאוגרפי כדי להיות זמין לקריאה) אינו עולה על הגדרת “עובד” ע”פ הצו מהסיבה שהסיור בניידת לא מבוצע אצל מי שהזמין את השירות או בחצרות המזמין, אלא מחוצה לו. הסייר, אינו כבול למקום אחד ספציפי שאליו הוזמן השירות.

בנוסף, המשיב לא ביצע את המוטל עליו ולא הוכיח כי אכן ביצע את העבודה בחצרות המזמין אלא הסתפק בטענה כי ביצע עבודות שמירה. מרכיב אחד אינו מספיק על מנת להוכיח כי העובד אכן עונה להגדרת עובד כמשמעותו בצו.

זאת ועוד, מעסיק אשר מספק שירותי מוקד הוא איננו מעסיק המספק שירותי שמירה מכיוון שתחום עיסוקו הינו שירותי מוקד, ומשלא הוכח כי יש למערערת עיסוק נוסף שהינו שמירה, הרי שדין הערעור להתקבל ושירותי מוקד הם אינם שירותי שמירה המזכים את העובדים בתנאי הצו.

בג”צ 5332/23 כהן נ’ בית הדין הארצי לעבודה ואלעל נתיבי אוויר לישראל בע”מ

הרקע העובדתי:

הגב’ גליה כהן (להלן: “העותרת”) הועסקה כדיילת בחברת אל-על נתיבי אוויר לישראל בע”מ (להלן: “המשיבה 2”) למעלה מ-20 שנה במספר תפקידים שונים, וזאת עד לפיטוריה ביום 10.03.2018 בעקבות הליך משמעתי שנערך בעניינה. בבסיס ההליך המשמעתי עמדו טענותיה של המשיבה להגשה שיטתית של דיווחי נוכחות כוזבים מצד העותרת. טענות אלה נשענו בין היתר על צילומים ממצלמות שהוצבו בחצרי המשיבה וברחבי כבישי הגישה לנתב”ג, אשר תיעדו את כניסתה של העותרת ברכבה לחניה במקום העבודה ויציאתה ממנו כעבור דקות ספורות. בתביעתה, העותרת טענה להתנכלות מצד המשיבה 2, אי תשלום שכר ותנאים סוציאליים, פיטורין שלא כדין ופגיעה בפרטיותה.

החלטת בית הדין האזורי:

בית הדין האזורי דחה את תביעתה של העותרת לאחר בחינות מכלול העובדות. בית הדין הגיע למסקנה כי אין מקום להורות על פסילת הראיות אשר נאספו בעניינה ונקבע כי הזכות לפרטיות במקום עבודה היא איננה מוחלטת וכי יש לאזנה מול הזכות לקניין של המעסיק והפררוגטיבה הניהולית הנתונה לו, בגדרה הוא רשאי לעשות שימוש במצלמות במקום העבודה לטובת הגנה על אינטרסים לגיטימיים. זכות זו כפופה לדרישת הסבירות, המידתיות, תום הלב וההגינות. באשר לשימוש במצלמות במרחב הציבורי נקבע כי חלה על המעסיק חובת יידוע כלפי עובדיו בדבר קיומן של המצלמות ותכלית השימוש בהן. במקרה דנן, המשיבה עמדה בקריטריונים הנ”ל שכן הצילום בוצע ברשות הרבים, באופן גלוי כאשר לצד המצלמות שילוט ויידוע העובדים בדבר קיומן של מצלמות ובהתאם לנהלים.

החלטת בית הדין הארצי:

העותרת הגישה ערעור על פסק הדין של בית הדין האזורי. בית הדין הארצי דחה את הערעור מאותם הטעמים של בית הדין האזורי. נקבע, כי פסק דינו של בית הדין האזורי הוא רחב יריעה, מבוסס היטב בקביעותיו העובדתיות ובמסקנותיו ולא נמצא טעם להתערבות. עוד טען בית הדין הארצי כי מדובר במצלמות שהוצבו במרחב ציבורי והותקנו בידיעת העובדים ובידיעת העותרת, ומכאן לא מצא בית הדין כי יש מקום להתערב בפסיקת בית הדין האזורי, ומכאן פנתה העותרת לבג”צ.

החלטת בית הדין הגבוה לצדק:

לטענת העותרת, היה מקום לפסול את תוצרי השימוש במצלמות שצולמו בכבישי הגישה למקום העבודה תוך פגיעה בפרטיותה. לטענתה, ההחלטות בבית הדין האזורי והארצי היו שגויות שכן מדובר בנושא משפטי בעל השלכות לעניין אופן השימוש בטכנולוגיות מעקב במקום העבודה. עוד מוסיפה העותרת, כי הדבר עומד בניגוד גמור ל”הלכת איסקוב” ולפיה, שימוש בטכנולוגיית מעקב מחייב את הסכמתו המודעת והחופשית של עובד ואין די בהסכמה כוללת. הדבר חוטא לתכלית שלשמו הוצבה שכן המצלמה נועדה למנוע פגיעות, השחתות, גניבות ואירועים ביטחוניים במקום ולא לבצע מעקב אחרי העובדים.

בית המשפט דחה את העתירה וקבע כי התערבותו בפסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה, שמורה למקרים חריגים בהם נפלה טעות משפטית מהותית וכאשר שיקולי הצדק מחייבים זאת. נקודת המוצא היא כי במערכת הגומלין שבין בית משפט זה לבית הדין הארצי לעבודה, יש לראות בבית הדין הארצי כבעל המומחיות בתחום משפט העבודה, ובהתאם לאמות המידה אמורות, המקרה שלפנינו אינו בא בגדרם של אותם מקרים חריגים המצדיקים התערבות. 

הפוסט עדכוני פסיקה וחקיקה יולי 2024 הופיע לראשונה ב-מיכפל ידע.]]>
זוג גברים בהליך פונדקאות יהיו מוגנים מפני פיטורים https://www.michpalyeda.co.il/%d7%96%d7%95%d7%92-%d7%92%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%9d-%d7%91%d7%94%d7%9c%d7%99%d7%9a-%d7%a4%d7%95%d7%a0%d7%93%d7%a7%d7%90%d7%95%d7%aa-%d7%99%d7%94%d7%99%d7%95-%d7%9e%d7%95%d7%92%d7%a0%d7%99%d7%9d-%d7%9e/ Thu, 27 Jun 2024 19:18:18 +0000 https://www.michpalyeda.co.il/?p=22085 עו”ד מור פפיר כהן הרקע העובדתי מר דותן פלג ומר אלון חזן (להלן: “המערערים”), הינם זוג גברים פסק ד אשר החלו בהליכי פונדקאות בארה”ב ומקסיקו. לשני המערערים ותק של למעלה משנה במקום עבודתם. במסגרת ההחלטה לפונדקאות ובהפרש קל של מספר חודשים, קיבלו מעסיקיהם של המערערים את ההחלטה לפטרם והגישו בקשות לממונה על חוק עבודת נשים […]

הפוסט זוג גברים בהליך פונדקאות יהיו מוגנים מפני פיטורים הופיע לראשונה ב-מיכפל ידע.]]>
עו”ד מור פפיר כהן

הרקע העובדתי

מר דותן פלג ומר אלון חזן (להלן: “המערערים”), הינם זוג גברים פסק ד אשר החלו בהליכי פונדקאות בארה”ב ומקסיקו. לשני המערערים ותק של למעלה משנה במקום עבודתם. במסגרת ההחלטה לפונדקאות ובהפרש קל של מספר חודשים, קיבלו מעסיקיהם של המערערים את ההחלטה לפטרם והגישו בקשות לממונה על חוק עבודת נשים מטעם משרד העבודה והמדינה (להלן: “המשיבה”) על מנת לעשות כן.

בשתי הבקשות קבע הממונה, כי בנסיבות בהן נמצא כי העובד בהליך פונדקאות בחו”ל, המקרה אינו עונה על הגדרת סעיף 9א’ לחוק עבודת נשים (“להלן: “החוק”) אשר מתייחס לחוק הסכמים לנשיאת עוברים בארץ, ולכן, אין תחולה של החוק במקרה זה, שכן ההליך מבוצע בחו”ל ומכאן עלה כי אין צורך במתן היתר לפיטוריהם.

לטענת המערערים, ההחלטה פוגעת פגיעה קשה בזכויות הבסיסיות ביותר שלהם וברצונם להקים משפחה.

עמדת המדינה

החלטת הממונה מתיישבת עם לשון חוק עבודת נשים, אשר אינו מחיל את ההגנה מפני פיטורים על מי שהתקשר בהסכם פונדקאות בחו”ל.

יחד עם זאת, ערכה המדינה בחינה מעמיקה של הסוגיה, והוחלט כי ישנה פרשנות חלופית אשר מתיישבת עם מטרת החוק, ולפיה ניתן לקבוע כי ס ‘9א’ לחוק עבודת נשים יחול בשינויים המחייבים גם במקרה שבו הורה מבצע הליך של פונדקאות בחו”ל.

כלומר, המדינה הסכימה עם הגישה שלפיה יש לתת פרשנות מרחיבה ותכליתית לחוק, כך שזה יחול גם על בני זוג מאותו המין המצפים לילד במסגרת הליך פונדקאות בחו”ל.

דיון והכרעה

בית הדין מקבל את עמדת המדינה ואף מברך עליה. הלכה למעשה, המדינה מסכימה להחיל את הוראות חוק עבודת נשים גם במקרה שבו ההורה המיועד מבצע הליך פונדקאות בחו”ל.

הדבר עולה בקנה אחד עם עקרונות השוויון והצדק בהתאם לעקרונות חוק יסוד כבוד האדם וחירותו התשנ”ב- 1992.

חוק עבודת נשים אכן נועד בראש ובראשונה לשם שמירה על זכויות נשים במסגרת יחסי עבודה, אולם במקביל לכך, התגברה ההבנה כי גם גברים זכאים להגנות הקבועות בחוק עבודת נשים (הזכאות לצאת לחופשת לידה ואף להגנות הקיימות בתקופת הריון, טיפולי פוריות).

בנסיבות הנ”ל ולאור התפתחות החברה הישראלית המקדמת ערכי שוויון, אכן יש מקום להרחיב את חוק עבודת נשים גם במקרה בו ההורה המיועד מבצע הליך פונדקאות בחו”ל. על כן, פסק בית הדין כי דין הערעור להתקבל, וכי יש להחזיר את הדיון לממונה על חוק עבודת נשים אשר ישקול האם יש להתיר את הפיטורים, בכפוף להשמעת עמדת המעסיקים בפני הממונה.

הפוסט זוג גברים בהליך פונדקאות יהיו מוגנים מפני פיטורים הופיע לראשונה ב-מיכפל ידע.]]>
חברת הובלות פיטרה עובד ושללה ממנו פיצויי פיטורים בטענה שגנב ציוד מהחברה https://www.michpalyeda.co.il/%d7%97%d7%91%d7%a8%d7%aa-%d7%94%d7%95%d7%91%d7%9c%d7%95%d7%aa-%d7%a4%d7%99%d7%98%d7%a8%d7%94-%d7%a2%d7%95%d7%91%d7%93-%d7%95%d7%a9%d7%9c%d7%9c%d7%94-%d7%9e%d7%9e%d7%a0%d7%95-%d7%a4%d7%99%d7%a6%d7%95/ Wed, 29 May 2024 18:42:43 +0000 https://www.michpalyeda.co.il/?p=21847 חברת הובלות פיטרה עובד ושללה ממנו פיצויי פיטורים בטענה שגנב  ציוד מהחברה – בית הדין קבע: חברת הובלות תפצה את העובד בסך 390 אלף ש"ח. מאת: עו"ד רינת טבאי סע"ש 5676-07-19 ניתן ביום 25.02.2024 העובדות התובע הועסק כפועל בחברה המספקת שירותי הובלות ואחסון במשך כ-26 שנים. לטענת התובע, מנהל העבודה היה שבע רצון מעבודתו בכל תקופת […]

הפוסט חברת הובלות פיטרה עובד ושללה ממנו פיצויי פיטורים בטענה שגנב ציוד מהחברה הופיע לראשונה ב-מיכפל ידע.]]>

חברת הובלות פיטרה עובד ושללה ממנו פיצויי פיטורים בטענה שגנב  ציוד מהחברה – בית הדין קבע: חברת הובלות תפצה את העובד בסך 390 אלף ש"ח.

מאת: עו"ד רינת טבאי

סע"ש 5676-07-19 ניתן ביום 25.02.2024

העובדות

התובע הועסק כפועל בחברה המספקת שירותי הובלות ואחסון במשך כ-26 שנים.

לטענת התובע, מנהל העבודה היה שבע רצון מעבודתו בכל תקופת העסקתו.

 ביום 3.4.2019 התובע עבד כנהג משאית עם 2 עובדים נוספים. שלושתם פינו ציוד ישן מקריית הממשלה בחיפה ואחד העובדים העביר לידיו של התובע גרוטאות ברזל אשר לטענת העובדים נמצאו על מכולת הזבל, ולכן החליטו למכור את הגרוטאות למחסן ברזל בחיפה. 

כאשר מנהל העבודה התקשר לשאול את התובע האם הם לקחו תעלות אוורור, שנמצאו חסרים התובע לא הבין במה  מדובר ומסר כי לא נלקח דבר. לאחר בדיקות ובירורים התברר  כי הגרוטאות שנמכרו על ידי התובע והעובדים הם בעצם תעלות האוורור אשר היו שייכות לקריית הממשלה ולא היו מיועדות לזריקה אלא לשימוש.

כאשר התובע והעובדים גילו זאת הצטערו על הטעות, ונסעו בחזרה למחסן הברזל לטובת רכישת תעלות הברזל והשבתם לאיש התחזוקה בקריית הממשלה.

בהמשך לזאת, התובע זומן לשימוע ולאחר מכן פוטר.

טענות הצדדים

החברה האשימה את התובע בגניבה ובעקבות זאת שללה ממנו את מלוא פיצויי הפיטורים.

התובע הגיש תביעה כנגד החברה בגין זכויות סוציאליות שמגיעות לו ובייחוד פיצויי הפיטורים שלא שולמו לו בעקבות פיטורין שלא כדין.

מנגד, החברה טענה כי התובע הפר את נהלי העבודה וחובת תום הלב שלו כלפי החברה בה  עבד כ26 שנה, בכך שהחליט על דעת עצמו לקחת ציוד ולמכור אותו. לכן, הפיטורים ואי תשלום הפיצויים נעשו לטענת החברה כדין.

הכרעת בית הדין

בית הדין התייחס להאשמת הגניבה וציין כי לא הוכח כי התובע גנב והיה על החברה לבדוק האם התובע ביצע את העבירה על פי כללי המשפט הקיימים בדיני העונשין ולוודא מעבר לכל ספק סביר שאכן התובע  ביצע את העבירה על מנת לקבוע שלילת פיצויי פיטורים לעובד. 

בנוסף, החברה לא הגישה תלונה למשטרה ולא התקבלה קביעה של רשות מוסמכת שהתובע אכן ביצע עבירה.

כמו כן, בית הדין התייחס לכך כי תעלות האוורור נלקחו בשוגג, במחשבה שהן חלק מהאשפה המיועדת לפינוי. וברגע שהתובע והעובדים ידעו על כך הם השיבו אותן לאיש האחזקה בקריית הממשלה. אי לכך, לא ניתן לקבוע כי התובע והעובדים עשו זאת בניגוד להסכמת המעסיק ובמרמה מתוך כוונת גניבה.  על אף טענותיו של המעסיק, הנ"ל לא נכח באירוע ואף לא הציג כמעסיק כל ראיה המוכיחה כי בוצעה עבירת גניבה ע"י העובד.

יחד עם זאת, ציין בית הדין כי הוא מבין את הנזק התדמיתי והמבוכה שגרם האירוע לחברה, אך אין זו הצדקה להחלטה לשלול מהתובע את מלוא הפיצויים וכל שכן, לאחר 26 שנות עבודה.

בהתאם לעיל, בית הדין קיבל את תביעתו של התובע בכל הקשור לזכותו לקבל את  המלוא פיצויי הפיטורים ולדמי הודעה מוקדמת וזאת מאחר  ונקבע כי פיטוריו נעשו שלא כדין וכי על המעסיק לפצות את התובע בסך 368,595 ₪.

 

הפוסט חברת הובלות פיטרה עובד ושללה ממנו פיצויי פיטורים בטענה שגנב ציוד מהחברה הופיע לראשונה ב-מיכפל ידע.]]>
עדכוני פסיקה וחקיקה פברואר 2024 https://www.michpalyeda.co.il/february-2024/ Fri, 01 Mar 2024 09:37:31 +0000 https://www.michpalyeda.co.il/?p=21158 לקוחות נכבדים,להלן עדכוני פסיקה וחקיקה מהחודש החולף. אולי יעניין אותך גם… עדכוני פסיקה וחקיקה פברואר 2024 עדכוני פסיקה וחקיקה ינואר 2024 עדכוני פסיקה וחקיקה דצמ’ 2023 עדכוני פסיקה וחקיקה נובמבר 2023 עדכוני פסיקה וחקיקה אוקטובר 2023 עדכוני פסיקה וחקיקה ספטמבר 2023 עדכוני פסיקה וחקיקה יולי 2023 עדכוני פסיקה וחקיקה יוני 2023 עדכוני פסיקה וחקיקה מרץ […]

הפוסט עדכוני פסיקה וחקיקה פברואר 2024 הופיע לראשונה ב-מיכפל ידע.]]>

לקוחות נכבדים,
להלן עדכוני פסיקה וחקיקה מהחודש החולף.

דחיית בקשה לאיכון טלפון של עובד לשעבר הטוען לזכאות לשעות נוספות

סע”ש 67269-03-22

מאת: עו”ד מור פפיר כהן

רקע עובדתי

מר רועי לוי (להלן: “התובע”) עבד כמתקין וילונות באולמות אירועים ובהמשך עבד יחד עם הנתבע בהקמת אולם אירועים.

מר יצחק סעדיה (להלן: “הנתבע”) היה המעסיק של התובע והבעלים של חברה המספקת ומייצרת וילונות וריפודים לבעלי עסקים.

בין השניים התקיימו יחסי עובד מעביד, ובמסגרת כתב התביעה תבע התובע תשלום בגין שעות נוספות אשר לטענתו לא שולמו לו. לדבריו, הוא עבד 15 שעות נוספות בשבוע ו-60 שעות נוספות בחודש.

בקשת הנתבע לאיכון סלולארי

הנתבע, הכחיש את זכאותו של התובע לתשלום שעות נוספות והפנה את בית הדין להסכם העסקה אשר צורף כנספח לכתב ההגנה.

מעיון בהסכם ההעסקה האמור עלו מספר דברים:

  1. התובע הסכים לביצוע ניטור באמצעים טכנולוגיים אותם המעסיק העמיד לרשותו.
  2. הוחלט כי שעות עבודת התובע יקבעו בהתאם לצרכי המערכת.
  3. הוחלט כי התובע יקבל גמול גלובאלי בגין שעות נוספות בהתאם לחוק שעות עבודה ומנוחה תשי”א 1951.

הנתבע, הגיש בקשה למתן צו איכון טלפוני של התובע. לטענתו, היה על התובע להגיש ראיה בדבר נוכחותו במקומות העבודה בשעות אלה, טענה שהביאה את הנתבע לבקשת צו איכון טלפוני. התובע סירב לבקשה בטענה לחדירה לפרטיותו.

דיון והכרעה

בית הדין קבע, כי חקר האמת וחובת הצדדים לנהל הליך בקלפים פתוחים עפ”י הפסיקה, מאפשרת גילוי רחב ככל הניתן של המידע הרלוונטי להליך. חובת “הקלפים הפותחים” היא חלק מיסודות ההליך המשפטי ההגון, שמטרתם להביא לחקר האמת (רע”א 98/4249 סוויסה נ’ הכשרת היישוב).

עוד נקבע בפסיקה, כי צד המביא הליך להכרעה בבית הדין, צריך לקחת בחשבון כי יידרש לוותר על פרטיותו לאור הצורך בניהול משפטי תקין ויעיל. (ע”ע ארצי 28222-05-10 מכתשים מפעלים כימיים בע”מ). נקבע כי ישנה רלוונטיות לדוח איכון לבירור מחלוקת בדבר מיקום הימצאותו של המשיב, אך הבקשה לא עולה בקנה אחד עם דרישות הפסיקה.

לטענת בית הדין, הנתבע הגיש בקשה כללית, לא מפורטת דיה וללא פירוט של תקופות ספציפיות ושעות ספציפיות. לא פורט האם הבקשה היא בגין הטלפון אשר נמסר לתובע במסגרת עבודתו וכיצד בוצעו אותן פעולות ניטור, אין מידע בדבר ההסכמות בין הצדדים ביחס לשימוש בטלפון שנמסר למשיב ע”י המבקשים בזמן העבודה או האם קיימים אמצעי מעקב אחרים הנהוגים במקום העבודה.

ביה”ד ציין כי אכן ניתן להיעתר לבקשה ולהתנגד לעניין הפגיעה בפרטיות שכן נדרש איזון מסוים בין הבקשה לאיכון, לטענת התובע לפגיעה בפרטיות.

משבקשת הנתבע אינה מפורטת דיה, ולא הוכח מה תהא התועלת מצו האיכון, ויתרה מכך, שעה שהמעסיק לא ניהל דיווחי נוכחות מסודרים, דחה בית הדין את הבקשה.

התפטרות של עובדת בעקבות הצבת מצלמות במקום העבודה

סע”ש 29245-04-18

התפטרות של עובדת בעקבות הצבת מצלמות במקום העבודה

בית הדין קבע: התפטרות בשל הצבת מצלמות במקום העבודה דינה התפטרות בדין מפוטר

מאת: עו”ד רינת טבאי

ניתן ביום: 12-12-23

העובדות

העובדת עבדה כ-18 שנה אצל המעסיק כמנהלת משרד. בעקבות תלונה של אחת העובדות על הטרדה מצד אחד העובדים החליט המעסיק להתקין מצלמות במרחבים הציבוריים של המשרד. בעת התקנת המצלמות, הודיעה העובדת למעסיק כי אינה מעוניינת בהתקנת המצלמות בסביבת עבודתה, שכן המצלמה מצלמת אותה כל היום וזו חדירה לפרטיות. המעסיק לא  הסכים להסרת המצלמות והסביר לה מדוע החליט להתקין אותן. התובעת הודיעה על התפטרותה מחמת הרעה מוחשית בתנאי העסקתה, בין היתר בשל הצבת שתי מצלמות אבטחה במקום העבודה. העובדת הוסיפה כי לטענתה שתי המצלמות מכוונות וממוקדות עליה.

 הכרעת בית הדין

בית הדין קבע כי יש לקבל את תביעת העובדת באופן חלקי. מסקנת בית הדין כי הצבת המצלמות במקום העבודה כשלעצמה מוצדקת ונעשתה במסגרת הפעלת הסמכות הניהולית של ההנהלה, אך יחד  עם זאת, נשאלת השאלה האם הדבר מעניק לעובדת עילה לגיטימית להתפטר בדין מפוטרת?

התנגשות זכויות – זכות המעסיק להפעלת סמכויות ניהוליות לבין זכותה של העובדת לפרטיות:

בית הדין נתן התייחסותו לזכות של העובדת הנגזרת מהזכות לפרטיות אשר הוכרה בפסיקה כזכות יסוד וכחלק ממערך זכויות המגן במשפט העבודה. בפסיקה נקבע כי בנסיבות מסוימות  הצבת מצלמות תהווה פגיעה בזכות לפרטיות אשר עלולה להוות הרעת תנאים מוחשית אשר בגינה  עובד יכול להתפטר בדין מפוטר.

בנסיבות המקרה דנן, נראה כי המצלמות הוצבו בסביבת עבודתה של העובדת, מלפניה ומאחוריה, כאשר המצלמה קולטת את סביבת עבודתה ואת חפציה. בית הדין ציין כי על אף שהמצלמות לא הוצבו במשרדה הפרטי, “רשות יחיד” במובן הצר, בית  הדין סבור כי הדבר עולה כדי פגיעה בפרטיות מאחר והפסיקה נתנה הגדרה רחבה לביטוי “רשות היחיד”. על פי הפסיקה הגדרת “רשות יחיד” אינה מצביעה על “יחידה קניינית” אלא על “יחידה אוטונומית” והזכות לפרטיות היא זכותו של האדם על סביבתו ולכל אדם הזכות להיות עם עצמו. לכן, כאשר המעסיק מחליט להציב מצלמות ב”רשות יחיד” של העובדת מכח זכותו הפרוגרסיבית (סמכות ניהולית ) נראה כי החלטה זו מתנגשת עם זכותה של העובדת לפרטיות בסביבת העבודה.  

בפס”ד צוין כי הצבת מצלמות במקום העבודה הוכרה על ידי הרשות להגנת  הפרטיות כמעשה היוצר “שינוי מהותי ומשמעותי באופן בו מפקח הארגון על עבודת  המועסקים אצלו”.  צורך הארגון בפיקוח מתנגש עם זכות העובדת לפרטיות ומטבע הדברים ברגע הצבת המצלמות זכות זו נפגעת.  

בית הדין קבע כי- גם אם הצבת המצלמות לא נעשתה כדי להתעמר בעובדת או על מנת לבצע פיקוח נקודתי דווקא על העובדת דנן, ברור לכל כי בחירת העובדת להתפטר הוא תוצאה ישירה של הצבת המצלמות בסביבת עבודתה ועל כן פגיעה בזכותה לפרטיות מקימה לה עילה של התפטרות בדין מפוטרת. אי לכך, העובדת זכאית לפיצויי פיטורים.

אפליה מגדרית

בג”צ 127-24 עירית גלנטה נ’ בית הדין הארצי לעבודה

עו”ד: מור פפיר כהן

בהתאם להשקפת המחוקק, קיים שוני רלוונטי בין גברים לנשים, אשר כתוצאה ממנו, לכל אחד מהמינים גיל פרישה שונה. מאחר והדבר לא נתקף מהפן החוקתי, לא ניתן להגדיר באופן חד משמעי את הרציונל אשר עומד מאחורי החלטת המחוקק להבחנה זו, אולם ברור כי המחוקק כאמור רואה שוני בין המינים וכתוצאה מכך, גיל הפרישה שונה בין המינים.

גלגולה של עתירה

הגב’ עירית גלנטה (להלן: “העותרת”) ילידת שנת 1951, הגישה בשנת 2016 תביעה לקבלת גמלת נכות מהמוסד לביטוח לאומי בהיותה כבת 65 שנים.

 תביעת העותרת נדחתה, מאחר ובהתאם לגילה באותה העת, חוק הביטוח הלאומי לא מאפשר להכיר בה כ-“מבוטחת” לעניין הזכאות לגמלת נכות, מאחר והיא כבר הגיעה לגיל פרישה. (לאחר הגעה לגיל פרישה, מבוטח לא זכאי לגמלת נכות, אולם כן זכאי להטבות אחרות). 

העותרת לא השלימה עם החלטת המוסד לביטוח לאומי והגישה תובענה בבית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע לעניין השאלה האם ניתן לפרש את הוראות חוק הביטוח הלאומי כך שאישה שהמשיכה לעבוד לאחר שהגיעה לגיל פרישה תוכל להיחשב כמבוטחת ולקבל גמל נכות עד הגעתה לגיל 67 בדומה לדין החל לגבי גבר.

התביעה בבית הדין האזורי התקבלה, ונקבע כי אכן מדובר באפליה. המוסד לביטוח לאומי ערער על החלטה זו בבית הדין הארצי לעבודה, שהפך את פסק דינו של האזורי, ומכאן עתרה העותרת לבג”ץ.

חוק הביטוח הלאומי

פרק ט’ לחוק הביטוח הלאומי, עוסק בביטוח נכות. ס’ 196 לחוק, מגדיר את תנאי הזכאות לגמלת נכות וקובע כי נכה זכאי לגמלת נכות בהתקיים תנאים מסוימים.

המונח “נכה” מוגדר בס’ 195 כ-“מבוטח, למעט עקרת בית”. אחד התנאים על מנת להיות “מבוטח” הוא היותר המבוטח תושב ישראל שמלאו לו 18 שנים וטרם הגיע לגיל פרישה.

חלק א’, כולל בתוכו את לוח א’1 (בחוק הביטוח הלאומי) אשר מפרט את הגיל הרלוונטי לפרישה וזאת בהתאם לחודש הלידה של אותו/ה פורש/ת. בהקשר לעותרת, בהתאם ללוח של הביטוח הלאומי, גיל הפרישה עבור מי שנולדה בין חודש מאי 1947 ועד חודש דצמבר 1955 עומד על 62 שנים.

לטענת הביטוח הלאומי, העותרת, שבעת הרלוונטית לתביעה הייתה בת 65 שנים, אינה זכאית לגמלת נכות מאחר והגיעה כבר בגיל 62 לגיל הפרישה. מנגד טענה העותרת כי טענה זו נופלת תחת הגדרת אפליה שכן גבר עובד בן גילה כן היה זכאי לקבל גמלת נכות (שכן גיל הפרישה לגברים עומד על 67 שנים).

דיון והכרעה בבג”ץ

עפ”י ההלכה הפסוקה, קיימים שני תנאים מצטברים להתערבות בית המשפט הגבוה לצדק. אותם תנאים נקבעו בפס”ד בג”ץ 525/84 חטיב נ’ ביה”ד הארצי לעבודה.

  1. תנאי ראשון – כאשר נתגלתה טעות משפטית מהותית.
  2. תנאי שני – כאשר הצדק מחייב זאת.

בית המשפט הדגיש כי כמובן שיש לשים לב לאופייה של הבעיה, חשיבותה הציבורית ומשקלה המשפטי.

בהינתן מתכונת הדיון שבה בחרה העותרת לנהל את תביעתה בבית הדין לעבודה, לא ניתן לומר כי נתגלתה בפס”ד טעות משפטית מהותית ואף רחוק מכך. העותרת לא תקפה את חוקתיות ההסדר הקבוע בחוק הביטוח הלאומי ולא טענה דבר ביחס לחוקתיות חוק גיל הפרישה. למעשה, טענתה העיקרית הייתה סביב המשפט “טרם הגיע לגיל הפרישה”.

בית המשפט דחה את טענת העותרת כי מדובר בפרשנות מחודשת, ולטענתו מדובר בגדר כתיבת החוק מחדש, זאת לאחר שהחוק נחקק בהסכמת היועצת המשפטית לממשלה ורבים וטובים אחרים, אשר קבעו כי יהיה נכון לפרש את גיל הפרישה באופן שונה בין נשים וגברים.

בהתאם לכך, ניתן לראות כי נשים זכאיות לקצבת זקנה מהביטוח הלאומי כבר בגיל צעיר יותר מה שמביא לזה שהן גם פטורות מתשלום דמי ביטוח לאומי בגיל צעיר יותר מהגברים.

מכך משתמע כי במכלול הדברים ישנו “איזון זכויות” לשני המינים, נקבעו הסדרים מטיבים לנשים ולא ניתן לקבוע את קיומה של הפלייה פסולה ועל כן, דין העתירה להידחות.

https://www.michpalyeda.co.il/wp-content/uploads/2024/12/עדכוני-פסיקה-וחקיקה-2024.png
עדכוני פסיקה וחקיקה נובמבר 2024

עדכוני פסיקה וחקיקה לקוחות נכבדים, להלן עדכוני פסיקה וחקיקה מהחודש החולף. עב"ל 809-07-23  –...

https://www.michpalyeda.co.il/wp-content/uploads/2024/12/סיכום-2024.png
דיני עבודה: עדכוני פסיקה וחקיקה – סיכום שנת 2024

עדכוני דיני עבודה, פסיקה וחקיקה – סיכום שנת 2024 שנת 2024 התאפיינה בשינויים משמעותיים בתחום דיני העבודה...

https://www.michpalyeda.co.il/wp-content/uploads/2024/11/אוקטובר.png
עדכוני פסיקה וחקיקה אוקטובר 2024

עדכוני פסיקה וחקיקה לקוחות נכבדים, להלן עדכוני פסיקה וחקיקה מהחודש החולף.  עדכוני חקיקה: הארכת תוקף...

https://www.michpalyeda.co.il/wp-content/uploads/2024/10/סמפטמבר-24-2048x652-1.png
עדכוני פסיקה וחקיקה ספטמבר 2024

לקוחות נכבדים, להלן עדכוני פסיקה וחקיקה מהחודש החולף. זכויות עובדים הוראה בהסכם עבודה, המשקפת את עלות...

https://www.michpalyeda.co.il/wp-content/uploads/2024/09/Light-Grey-And-Blue-Gradient-English-Lesson-YouTube-Thumbnail.png
עדכוני פסיקה וחקיקה אוגוסט 2024

לקוחות נכבדים, להלן עדכוני פסיקה וחקיקה מהחודש החולף. עדכון חקיקה – תקנות דמי...

https://www.michpalyeda.co.il/wp-content/uploads/2024/08/עדכוני-פסיקה-וחקיקה-יולי-2024.png
עדכוני פסיקה וחקיקה יולי 2024

מקבץ פסקי דין וצווי הרחבה לקוחות נכבדים, להלן עדכוני פסיקה וחקיקה מהחודש החולף. מאת: עו”ד מור פפיר כהן עובד...

https://www.michpalyeda.co.il/wp-content/uploads/2024/06/עדכוני-פסיקה-וחקיקה-יוני-24-2048x652-1.png
עדכוני פסיקה וחקיקה יוני 2024

לקוחות נכבדים,להלן עדכוני פסיקה וחקיקה מהחודש החולף.

https://www.michpalyeda.co.il/wp-content/uploads/2024/05/עדכוני-פסיקה-וחקיקה.png
עדכוני פסיקה וחקיקה מאי 2024

לקוחות נכבדים,להלן עדכוני פסיקה וחקיקה מהחודש החולף.

https://www.michpalyeda.co.il/wp-content/uploads/2024/04/עדכוני-פסיקה-וחקיקה-ינואר-2024-2048x652-1.png
עדכוני פסיקה וחקיקה אפריל 2024

לקוחות נכבדים, להלן עדכוני פסיקה וחקיקה מהחודש החולף.

https://www.michpalyeda.co.il/wp-content/uploads/2024/04/ניוז.png
עדכוני פסיקה וחקיקה מרץ 2024

לקוחות נכבדים,להלן עדכוני פסיקה וחקיקה מהחודש החולף.

הפוסט עדכוני פסיקה וחקיקה פברואר 2024 הופיע לראשונה ב-מיכפל ידע.]]>
התפטרות של עובדת בעקבות הצבת מצלמות במקום העבודה https://www.michpalyeda.co.il/%d7%94%d7%aa%d7%a4%d7%98%d7%a8%d7%95%d7%aa-%d7%a9%d7%9c-%d7%a2%d7%95%d7%91%d7%93%d7%aa-%d7%91%d7%a2%d7%a7%d7%91%d7%95%d7%aa-%d7%94%d7%a6%d7%91%d7%aa-%d7%9e%d7%a6%d7%9c%d7%9e%d7%95%d7%aa-%d7%91%d7%9e/ Fri, 01 Mar 2024 09:33:30 +0000 https://www.michpalyeda.co.il/?p=21145 סע”ש 29245-04-18 התפטרות של עובדת בעקבות הצבת מצלמות במקום העבודה בית הדין קבע: התפטרות בשל הצבת מצלמות במקום העבודה דינה התפטרות בדין מפוטר מאת: עו”ד רינת טבאי ניתן ביום: 12-12-23 העובדות העובדת עבדה כ-18 שנה אצל המעסיק כמנהלת משרד. בעקבות תלונה של אחת העובדות על הטרדה מצד אחד העובדים החליט המעסיק להתקין מצלמות במרחבים הציבוריים של המשרד. […]

הפוסט התפטרות של עובדת בעקבות הצבת מצלמות במקום העבודה הופיע לראשונה ב-מיכפל ידע.]]>

סע”ש 29245-04-18

התפטרות של עובדת בעקבות הצבת מצלמות במקום העבודה

בית הדין קבע: התפטרות בשל הצבת מצלמות במקום העבודה דינה התפטרות בדין מפוטר

מאת: עו”ד רינת טבאי

ניתן ביום: 12-12-23

העובדות

העובדת עבדה כ-18 שנה אצל המעסיק כמנהלת משרד. בעקבות תלונה של אחת העובדות על הטרדה מצד אחד העובדים החליט המעסיק להתקין מצלמות במרחבים הציבוריים של המשרד. בעת התקנת המצלמות, הודיעה העובדת למעסיק כי אינה מעוניינת בהתקנת המצלמות בסביבת עבודתה, שכן המצלמה מצלמת אותה כל היום וזו חדירה לפרטיות. המעסיק לא  הסכים להסרת המצלמות והסביר לה מדוע החליט להתקין אותן. התובעת הודיעה על התפטרותה מחמת הרעה מוחשית בתנאי העסקתה, בין היתר בשל הצבת שתי מצלמות אבטחה במקום העבודה. העובדת הוסיפה כי לטענתה שתי המצלמות מכוונות וממוקדות עליה.

 הכרעת בית הדין

בית הדין קבע כי יש לקבל את תביעת העובדת באופן חלקי. מסקנת בית הדין כי הצבת המצלמות במקום העבודה כשלעצמה מוצדקת ונעשתה במסגרת הפעלת הסמכות הניהולית של ההנהלה, אך יחד  עם זאת, נשאלת השאלה האם הדבר מעניק לעובדת עילה לגיטימית להתפטר בדין מפוטרת?

התנגשות זכויות – זכות המעסיק להפעלת סמכויות ניהוליות לבין זכותה של העובדת לפרטיות:

בית הדין נתן התייחסותו לזכות של העובדת הנגזרת מהזכות לפרטיות אשר הוכרה בפסיקה כזכות יסוד וכחלק ממערך זכויות המגן במשפט העבודה. בפסיקה נקבע כי בנסיבות מסוימות  הצבת מצלמות תהווה פגיעה בזכות לפרטיות אשר עלולה להוות הרעת תנאים מוחשית אשר בגינה  עובד יכול להתפטר בדין מפוטר.

בנסיבות המקרה דנן, נראה כי המצלמות הוצבו בסביבת עבודתה של העובדת, מלפניה ומאחוריה, כאשר המצלמה קולטת את סביבת עבודתה ואת חפציה. בית הדין ציין כי על אף שהמצלמות לא הוצבו במשרדה הפרטי, “רשות יחיד” במובן הצר, בית  הדין סבור כי הדבר עולה כדי פגיעה בפרטיות מאחר והפסיקה נתנה הגדרה רחבה לביטוי “רשות היחיד”. על פי הפסיקה הגדרת “רשות יחיד” אינה מצביעה על “יחידה קניינית” אלא על “יחידה אוטונומית” והזכות לפרטיות היא זכותו של האדם על סביבתו ולכל אדם הזכות להיות עם עצמו. לכן, כאשר המעסיק מחליט להציב מצלמות ב”רשות יחיד” של העובדת מכח זכותו הפרוגרסיבית (סמכות ניהולית ) נראה כי החלטה זו מתנגשת עם זכותה של העובדת לפרטיות בסביבת העבודה.  

בפס”ד צוין כי הצבת מצלמות במקום העבודה הוכרה על ידי הרשות להגנת  הפרטיות כמעשה היוצר “שינוי מהותי ומשמעותי באופן בו מפקח הארגון על עבודת  המועסקים אצלו”.  צורך הארגון בפיקוח מתנגש עם זכות העובדת לפרטיות ומטבע הדברים ברגע הצבת המצלמות זכות זו נפגעת.  

בית הדין קבע כי- גם אם הצבת המצלמות לא נעשתה כדי להתעמר בעובדת או על מנת לבצע פיקוח נקודתי דווקא על העובדת דנן, ברור לכל כי בחירת העובדת להתפטר הוא תוצאה ישירה של הצבת המצלמות בסביבת עבודתה ועל כן פגיעה בזכותה לפרטיות מקימה לה עילה של התפטרות בדין מפוטרת. אי לכך, העובדת זכאית לפיצויי פיטורים.

הפוסט התפטרות של עובדת בעקבות הצבת מצלמות במקום העבודה הופיע לראשונה ב-מיכפל ידע.]]>
עדכוני פסיקה וחקיקה ינואר 2024 https://www.michpalyeda.co.il/january-2024/ Thu, 01 Feb 2024 17:52:38 +0000 https://www.michpalyeda.co.il/?p=20946 לקוחות נכבדים, להלן עדכוני פסיקה וחקיקה מהחודש החולף. עובדת פוטרה בשל אמירות נגד חיילי צה”ל – בית הדין ביטל את פיטורי העובדת  בית הדין ביטל את פיטורי העובדת והבהיר-ראוי כי מעסיק יקבע כללים ברורים בנוגע להתבטאויות פוליטיות מאת: עו”ד רינת טבאי סע”ש (תא) 20572-11-23 ניתן ביום 30/11/23. העובדות העובדת עובדת בחברת משען (להלן: המעסיק) במשך 11 […]

הפוסט עדכוני פסיקה וחקיקה ינואר 2024 הופיע לראשונה ב-מיכפל ידע.]]>

לקוחות נכבדים,

להלן עדכוני פסיקה וחקיקה מהחודש החולף.

עובדת פוטרה בשל אמירות נגד חיילי צה”ל – בית הדין ביטל את פיטורי העובדת

 

מאת: עו”ד רינת טבאי

סע”ש (תא) 20572-11-23 ניתן ביום 30/11/23.

העובדות

העובדת עובדת בחברת משען (להלן: המעסיק) במשך 11 שנים.

יום לאחר תחילת מלחמת “חרבות ברזל”, העובדת ישבה בחדר האוכל במקום העבודה יחד עם עובדים נוספים. במהלך השהות בחדר האוכל התקיימה שיחה על אירוע הטבח מיום  07/10/2023, בו חמאס ביצע את מעשי הזוועות.

העובדים שוחחו על מה שקרה בזמן המלחמה. אחת מהעובדות שנכחה במקום התייחסה למעשי חמאס וציינה כי לא מבינה איך אפשר להרוג נשים וילדים? – בתגובה לכך העובדת נשוא פס”ד התייחסה לדבריה באומרה כי צה”ל עושים דברים יותר גרועים מזה וכי צה”ל הורג ילדים.

דבריה של העובדת עוררו “סערה” בחדר האוכל וחלק מהסועדים עזבו את שולחן האוכל.

כעבור יומיים, אותה עובדת ניהלה שיחה בעלת אופי פוליטי עם שומר הבניין במקום העבודה.

 בעקבות האירועים האמורים, נשלחה הודעת מייל לעובדים בדרישה לשים בצד מחלוקות פוליטיות ולהמשיך את סדר יום העבודה התקין.

התרחשות נוספת ארעה כאשר שהתה העובדת יחד עם העובדים במקלט בעקבות אזעקה שנשמעה. במהלך שהותם במקלט הם צפו בטלוויזיה בה שודר על חיילי צה”ל בעת פעילות צבאית. העובדת ביוזמתה בעת הצפייה בטלוויזיה אמרה “פושעי מלחמה”. העובדת נשאלה אם התייחסה בדבריה לחיילי צה”ל, וזו השיבה : “כן, הם פושעי מלחמה”.

האירועים הנ”ל עוררו מהומה וכעס גדול במקום העבודה, בין היתר בעקבות כך שחלק מבני משפחתם של העובדים משרתים בצבא.

בעקבות זאת, זומנה העובדת תחילה לבירור ולאחר מכן לשימוע וכעבור מס’ ימים פוטרה מהעבודה.

העובדת עתרה לביה”ד לביטול פיטוריה על מנת שתוכל לחזור לעבודה, שכן לטענתה, חלק מהאמירות היו מכוונות לראש הממשלה נתניהו שהוא לדעתה פושע מלחמה.

בנוסף לזאת, טענה כי סולקה מהעבודה רק בשל דעותיה הפוליטיות והשקפותיה האישיות אשר לכשעצמן אינן מהוות עילה לפיטורים והפיטורים הם בניגוד לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה ונעשו בחוסר תום לב ולכן מן הראוי שיבוטלו.

הכרעת הדין

ביה”ד קבע כי נפלו פגמים בהליך הפיטורים.

ביה”ד ציין כי אכן יש סלידה עמוקה מדבריה של העובדת, אך יחד עם זאת נקבע כי אין זה מצדיק פיטורים שהם בניגוד לחוק.

מן הראוי כי מעסיק יקבע כללים ברורים בנוגע להתבטאויות פוליטיות במקום העבודה:

ביה”ד התייחס להודעה  שנשלחה  לעובדים ופירט כי חלק  מהפגמים שנפלו בהליך הפיטורים היו בהודעה שהפיץ המעסיק  בקרב העובדים.

לטענת ביה”ד, נוסח ההודעה בה העובדים מתבקשים לשים את המחלוקות הפוליטיות בצד הוא נוסח בעייתי, שכן, מן הראוי היה שמעסיק יפיץ הודעה בדמות מסמך שכולל את כללי ההתנהגות בזמן חירום, ובוא יפרט בפני העובדים את המותר והאסור. כמו כן, על המסמך לציין כי כל הפרה של כללים אלו תחשב כהפרת משמעת ותגרור סנקציות.

ביה”ד הוסיף כי לצורך דיוק הדברים, מאחר ויש חשיבות רבה כאשר מדובר בהגבלה של חופש הביטוי, חשוב שהדבר ייעשה תוך ליווי משפטי צמוד ובמידתיות הראויה. מקום עבודה מהווה מקור פרנסה בעבור העובדים ולכן  חלה חובה על המעסיק לנהוג בזהירות כאשר הוא מפעיל את סמכותו הניהולית כלפי עובדיו. בין היתר קבע ביה”ד כי ההודעה שנשלחה לעובדים לא יכולה להיות בסיס לפיטורי העובדת.

בהתאם לכך, ולאור שיקולים נוספים כגון התייחסות להתנצלותה של העובדת וקושי ראייתי להוכחת המעסיק לכך שעובדים נוספים נעלבו מאמירותיה של העובדת קבע ביה”ד כי הפיטורים אינם חוקיים ואין להם תוקף משפטי ועל כן, העובדת תוכל לחזור לעבודתה.

הוכחת קיומו של קשר סיבתי בין אירוע מוחי שארע לתובע לבין פיטורין לאלתר ממקום עבודתו

מאת: עו”ד מור פפיר כהן

הרקע העובדתי

התובע, ילדי 1957, עבד מיום 14.04.2016 בחברת “ישגב הובלות ושליחויות בע”מ” במשרה מלאה.

ביום 08.04.2021, קיבל התובע במפתיע מכתב פיטורים לאלתר.

כבר באותו הערב, הופיעו אצל התובע תסמינים ראשוניים לאירוע מוחי, אך למרות שחש ברע,  פנה לקבלת טיפול רפואי רק ביום א’ 11.04.2021.

התובע הגיש תביעה לתאונת עבודה בפני המוסד לביטוח לאומי, אשר דחה את תביעתו, ובשל כך פנה התובע לערכאה המשפטית הנ”ל.

מומחה רפואי

כחלק מהדיון בתביעות מסוג זה, ממנה בית הדין מומחה רפואי מטעמו על מנת שיספק לו ייעוץ בשאלה העומדת להכרעה משפטית, וכן, על מנת לבחון האם קיים קשר סיבתי בין הודעת הפיטורים לאירוע הרפואי שעבר התובע.

ביום 28.08.2022 שלח בית הדין שאלות הבהרה למומחה הרפואי אשר מונה מטעמו וזה השיב עליהן ביום 12.09.2022.

טענת המומחה

לטענת המומחה הרפואי אשר השיב לשאלות ביה”ד, התובע אכן לקה באירוע מוחי. לטענתו, אכן קיים קשר סיבתי בין האירוע החריג בעבודה בו פוטר התובע לאלתר לבין האירוע המוחי אשר עבר התובע. הודעת הפיטורים נמסרה לתובע ביום 08.04.2021, ועפ”י הרשומות הרפואיות התובע התעורר בבוקר יום 09.04.2021 כאשר הוא סובל מתסמינים של אירוע מוחי. מכאן הוסק כי ללא האירוע החריג בחייו של התובע  – פיטוריו לאלתר, האירוע המוחי לא היה מתרחש.

קביעה זו התבססה בהתאם לידע הרפואי שבידי המומחה המבוסס מחקרים. המומחה ציין כי בפס”ד עב”ל 208/09 יהושוע לב נ’ המוסד לביטוח לאומי, קבע בית הדין הארצי כי אכן יכול להיות קשר סיבתי בין דחק נפשי חריג (מצב של לחץ גדול שמוטל על כתפיו של אדם) לבין התרחשותו של אירוע מוחי. באותו המעמד נקבעה מסגרת זמן מוערך של 24 שעות בין קרות המצב שהביא את התובע לאירוע מוחי ועד לאירוע עצמו.

דיון והכרעה

בית הדין טען כי אין חולק שאירוע לתובע אירוע חריג ביום 08.04.2021 והוסיף כי בית הדין אינו בעל ידע רפואי ועל כן מינה מומחה רפואי מטעמו במטרה לספק ייעוץ בשאלה העומדת להכרעה משפטית. בפס”ד עב”ל 04/001035 נקבע, כי המומחה הוא ה”אורים והתומים” המאיר את עיניו של בית הדין בשטח הרפואי. בפס”ד נ”ה/0-97 נקבע, כי יש לתת משקל מיוחד לחוות דעתו של המומחה לצורך הכרעה משפטית שכן בידי המומחה המומחיות הרפואית שבית הדין צריך להסתמך עליה על מנת לקבוע בסוגיה המשפטית הזקוקה להכרעה.

 לאור כל האמור לעיל, דין התביעה להתקבל ובית הדין קבע על בסיס יסוד חוות דעתו של המומחה כי קיים קשר סיבתי בין האירוע המוחי בו לקה התובע, לבין אירוע הפיטורים שארע ביום 08.04.2021 , ובהתאם, הנקבע כי אירוע המוחי שארע לתובע הוא פגיעה בעבודה כמשמעותה בחוק הביטוח הלאומי.

עדכונים

שכר המינימום צפוי לעלות בשנת 2024

בהתאם לחוק, שכר המינימום מתעדכן אחת לשנה בחודש אפריל וזאת כתוצאה מהצמדת שכר המינימום לשכר הממוצע במשק.

נכון ליום 1.1.24 השכר הממוצע במשק עלה ועומד על סכום של  12,536 ₪ .

בחודש אפריל 2024, שכר המינימום צפוי שוב להתעדכן ויעמוד על סכום של 5,880 ₪ לחודש (שכר ברוטו). עלייה של 308 ₪.

עלייה זו תשפיע גם על שכר המינימום השעתי הצפוי לעלות מ30.61 ל-32.3 ₪  לשעה.

יצוין כי על פי הפרסומים באתר משרד העבודה, העלייה צפויה להיחתם בחודש אפריל וייתכן והיא תחול רטרואקטיבית מחודש ינואר 2024.

המלצתנו למעסיקים – היערכו לכך בהתאם.

אושרה הצעת החוק של שר האוצר – משנת 2024 תוענק נקודת זיכוי נוספת במס להורים לילדים בגילים 6 עד 17

ביום 19.03.2023 אושרה הצעת החוק של שר האוצר לפיה החל מינואר 2024 תוענק לגברים ולנשים נקודת זיכוי אחת נוספת, וזאת על כל ילד אשר מלאו לו 6 שנים ועד לגיל 17, ובלבד שטרם מלאו לו 18 שנים במהלך שנת המס.

פירוט העדכון החדש: החל משנת 2024 נק’ הזיכוי תורחב עבור כל ילד עד גיל 18.

הורים נשואים 

אם – תהיה זכאית לנקודת זיכוי אחת כנגד הכנסה מעבודה על כל ילד בגילים 6-17.

שווי נק’ הזיכוי היא 470 ₪ בחודש וכ- 5,640 ₪ בשנה.

אב – יהיה זכאי לנקודת זיכוי אחת כנגד הכנסה מעבודה על כל ילד  בגילים 6-17.

שווי נקודת הזיכוי בחודש הוא 235 ₪ בחודש וכ- 2,820 ₪ בשנה.

הורה במשפחה חד הורית:

  • הורה יחיד שכלכלת הילדים מוטלת עליו:

יהיה זכאי ל2 נקודות זיכוי במס כנגד הכנסה מעבודה על כל ילד בגילים 6-17.

  • הורה שכלכלת הילדים אינה מוטלת עליו:

יהיה זכאי ל1 נקודות זיכוי במס כנגד הכנסה מעבודה על כל ילד בגילים 6-17.

https://www.michpalyeda.co.il/wp-content/uploads/2024/12/עדכוני-פסיקה-וחקיקה-2024.png
עדכוני פסיקה וחקיקה נובמבר 2024

עדכוני פסיקה וחקיקה לקוחות נכבדים, להלן עדכוני פסיקה וחקיקה מהחודש החולף. עב"ל 809-07-23  –...

https://www.michpalyeda.co.il/wp-content/uploads/2024/12/סיכום-2024.png
דיני עבודה: עדכוני פסיקה וחקיקה – סיכום שנת 2024

עדכוני דיני עבודה, פסיקה וחקיקה – סיכום שנת 2024 שנת 2024 התאפיינה בשינויים משמעותיים בתחום דיני העבודה...

https://www.michpalyeda.co.il/wp-content/uploads/2024/11/אוקטובר.png
עדכוני פסיקה וחקיקה אוקטובר 2024

עדכוני פסיקה וחקיקה לקוחות נכבדים, להלן עדכוני פסיקה וחקיקה מהחודש החולף.  עדכוני חקיקה: הארכת תוקף...

https://www.michpalyeda.co.il/wp-content/uploads/2024/10/סמפטמבר-24-2048x652-1.png
עדכוני פסיקה וחקיקה ספטמבר 2024

לקוחות נכבדים, להלן עדכוני פסיקה וחקיקה מהחודש החולף. זכויות עובדים הוראה בהסכם עבודה, המשקפת את עלות...

https://www.michpalyeda.co.il/wp-content/uploads/2024/09/Light-Grey-And-Blue-Gradient-English-Lesson-YouTube-Thumbnail.png
עדכוני פסיקה וחקיקה אוגוסט 2024

לקוחות נכבדים, להלן עדכוני פסיקה וחקיקה מהחודש החולף. עדכון חקיקה – תקנות דמי...

https://www.michpalyeda.co.il/wp-content/uploads/2024/08/עדכוני-פסיקה-וחקיקה-יולי-2024.png
עדכוני פסיקה וחקיקה יולי 2024

מקבץ פסקי דין וצווי הרחבה לקוחות נכבדים, להלן עדכוני פסיקה וחקיקה מהחודש החולף. מאת: עו”ד מור פפיר כהן עובד...

https://www.michpalyeda.co.il/wp-content/uploads/2024/06/עדכוני-פסיקה-וחקיקה-יוני-24-2048x652-1.png
עדכוני פסיקה וחקיקה יוני 2024

לקוחות נכבדים,להלן עדכוני פסיקה וחקיקה מהחודש החולף.

https://www.michpalyeda.co.il/wp-content/uploads/2024/05/עדכוני-פסיקה-וחקיקה.png
עדכוני פסיקה וחקיקה מאי 2024

לקוחות נכבדים,להלן עדכוני פסיקה וחקיקה מהחודש החולף.

https://www.michpalyeda.co.il/wp-content/uploads/2024/04/עדכוני-פסיקה-וחקיקה-ינואר-2024-2048x652-1.png
עדכוני פסיקה וחקיקה אפריל 2024

לקוחות נכבדים, להלן עדכוני פסיקה וחקיקה מהחודש החולף.

https://www.michpalyeda.co.il/wp-content/uploads/2024/04/ניוז.png
עדכוני פסיקה וחקיקה מרץ 2024

לקוחות נכבדים,להלן עדכוני פסיקה וחקיקה מהחודש החולף.

https://www.michpalyeda.co.il/wp-content/uploads/2024/03/עותק-של-עותק-של-עותק-של-עותק-של-קול-המס-2200-x-700-פיקסל-2200-x-700-פיקסל.png
עדכוני פסיקה וחקיקה פברואר 2024

לקוחות נכבדים,להלן עדכוני פסיקה וחקיקה מהחודש החולף. אולי יעניין אותך גם… עדכוני...

https://www.michpalyeda.co.il/wp-content/uploads/2024/02/Blue-and-White-Modern-We-Are-Hiring-Banner-1.png
עדכוני פסיקה וחקיקה ינואר 2024

לקוחות נכבדים, להלן עדכוני פסיקה וחקיקה מהחודש החולף. עובדת פוטרה בשל אמירות נגד חיילי צה”ל – בית הדין...

הפוסט עדכוני פסיקה וחקיקה ינואר 2024 הופיע לראשונה ב-מיכפל ידע.]]>
חופשה ללא תשלום https://www.michpalyeda.co.il/%d7%97%d7%95%d7%a4%d7%a9%d7%94-%d7%9c%d7%9c%d7%90-%d7%aa%d7%a9%d7%9c%d7%95%d7%9d/ Mon, 22 Jan 2024 04:24:43 +0000 https://www.bsachar.co.il/?p=5590 עובד רשאי, בהסכמת המעסיק, לצאת לחופשה ללא תשלום (חל"ת) מבלי שיחסי העבודה יתנתקו משך החופשה ללא תשלום יהיה בהתאם להסכמת הצדדים העובד זכאי לחזור ולעבוד באותם התנאים שבהם עבד לפני שיצא לחופשה ללא תשלום עובד שהוא תושב ישראל (או תושב ארעי) שהוצא לחופשה כפויה ללא תשלום למשך 30 יום לפחות, עשוי להיות זכאי במקרים מסוימים לדמי […]

הפוסט חופשה ללא תשלום הופיע לראשונה ב-מיכפל ידע.]]>
  • עובד רשאי, בהסכמת המעסיק, לצאת לחופשה ללא תשלום (חל"ת) מבלי שיחסי העבודה יתנתקו
  • משך החופשה ללא תשלום יהיה בהתאם להסכמת הצדדים
  • העובד זכאי לחזור ולעבוד באותם התנאים שבהם עבד לפני שיצא לחופשה ללא תשלום
  • עובד שהוא תושב ישראל (או תושב ארעי) שהוצא לחופשה כפויה ללא תשלום למשך 30 יום לפחות, עשוי להיות זכאי במקרים מסוימים לדמי אבטלה
  • על המעסיק חלה החובה לשלם ביטוח לאומי בחודשיים הראשונים לחופשה.
שימו לב
הקלות בתנאי הזכאות לדמי אבטלה בתקופת מלחמת חרבות ברזל
  • לעובדים שפוטרו או הוצאו לחל"ת בתקופה שבין 07.10.2023 ל-31.12.2023 נקבעו מספר הקלות בתנאים (קיצור תקופת האכשרה, קיצור תקופת החל"ת שמזכה בדמי אבטלה, זכאות לדמי אבטלה מהיום הראשון, זכאות רצופה לתושבים שפונו, ביטול ההגבלה על מספר ימי הזכאות למי שטרם מלאו להם 40 ועוד).
  • למידע נוסף ראו דמי אבטלה בתקופת מלחמת חרבות ברזל.

עובד המעוניין או זקוק לצאת לחופשה (לצורך טיול, בשל מצב בריאותי או בנסיבות אחרות) ולא עומדים לזכותו ימי חופשה שנתית צבורים (או שעומדים לרשותו ימי חופשה צבורים אך הוא אינו מעוניין לנצלם) יכול, בהסכמת המעסיק, לצאת לחופשה ללא תשלום (חל"ת) למשך תקופה המוסכמת בין הצדדים, וזאת מבלי שיחסי העבודה יתנתקו.

  • היציאה לחופשה ללא תשלום מותנית בהסכמת העובד והמעסיק, והיא יכולה להיות ביוזמת העובד או ביוזמת המעסיק.
  • בתקופה זו העובד אינו זכאי לתשלום שכר (לרבות אי זכאות תשלום בגין חופשה או מחלה), אך נשמרים יחסי עובד מעסיק וחובת הנאמנות של העובד כלפי המעסיק נשמרת (כגון איסור פגיעה באינטרסים, חובת סודיות).
  • על-אף שישנם חוקי עבודה שונים המתייחסים למצב של חופשה ללא תשלום, האפשרות לצאת לחופשה ללא תשלום אינה זכות המעוגנת בחוק כלשהו, למעט במקרים מסוימים (כגון בחוק עבודת נשים המאפשר נטילת חופשה ללא תשלום לאחר חופשת לידה).
  • לעתים התנאים והנסיבות שבהם עובד רשאי לקחת חופשה ללא תשלום ומעסיק רשאי להוציא את העובד לחופשה כזו מוסדרים בחוזה עבודה אישי או בהסכם קיבוצי (לדוגמה עבור עובדי מדינה הנושא מוסדר בתקשי"ר).

מי זכאי?

  • עובד יכול לצאת לחופשה ללא תשלום רק בהסכמת המעסיק.
  • ישנם מקרים שבהם האפשרות לצאת לחופשה ללא תשלום הוסדרה בהסכם קיבוצי, בחוזה אישי, או נקבעה מפורשות בחוק (כגון חוק עבודת נשים המאפשר נטילת חופשה ללא תשלום לאחר תום חופשת הלידה).

חופשה כפויה ללא תשלום

  • חופשה כפויה ללא תשלום הנה הוצאת עובד לחל"ת ביוזמת המעסיק וללא הסכמת העובד.
  • על פי פסיקת בית הדין הארצי לעבודה, אם מעסיק כופה על עובד חופשה ללא תשלום לזמן ארוך ובלתי מוגבל, הדבר נחשב כפיטורים ועל המעסיק לערוך לעובד שימוע לפני פיטורים ולשלם לעובד פיצויי פיטורים.
    • קיימת פסיקה של בית הדין האזורי לעבודה לפיה הוצאת עובד לחל"ת כפוי לתקופה מוגבלת אינה נחשבת כפיטורים אלא כהשהייה בלבד של יחסי העבודה, בייחוד בעתות משבר. טרם ניתן פסק דין מחייב של בית הדין הארצי בסוגיה זו. 
  • בכל מקרה, חופשה כפויה ללא תשלום מהווה הרעה מוחשית בתנאי העבודה והעובד יהיה זכאי לפיצויי פיטורים אם יתפטר בשל ההרעה בתנאים (כאילו פוטר). במקרה זה על העובד חלה חובה ליידע את המעסיק על כוונתו להתפטר עקב ההרעה בתנאי העבודה, ולאפשר לו לחזור בו מכוונתו להוציאו לחל"ת.

המשמעויות הכלכליות של חופשה ללא תשלום

  • עובד שהוא תושב ישראל (או תושב ארעי, עם אשרה או רישיון לישיבת ארעי מסוג א1) הנמצא בחופשה כפויה ללא תשלום במשך 30 ימים קלנדריים לפחות, זכאי במקרים מסוימים לדמי אבטלה.
  • אם עומדים לרשותו מספר ימי חפושה צבורים שהוא לא ניצל, מספר ימים אלה יופחת ממספר הימים שעבורם הוא יהיה זכאי לדמי אבטלה.

שכר והטבות נלוות

  • במהלך החופשה ללא תשלום מושהים יחסי העבודה והעובד אינו זכאי לתשלום שכר (לרבות אי זכאות תשלום בגין חופשה או מחלה).
  • הטבות נלוות המגיעות לעובד במסגרת חוזה העבודה גם הן מושהות, והמעסיק רשאי לשלול הטבות אלה מהעובד במהלך שהותו בחל"ת אלא אם כן הוסכם אחרת בהסכם קיבוצי שחל על הצדדים או בהסכם אישי.

צבירת ותק

  • במהלך החל"ת יחסי העבודה מושהים ואינם ניתקים. לכן, לעובד נשמר ותק העבודה שנצבר לו לפני יציאתו לחל"ת לצורך חישוב זכויותיו התלויות בוותק, אך הוא אינו צובר ותק חדש בתקופת החופשה ללא תשלום.
  • משמעות הדבר כי תקופת החל"ת לא תיספר במסגרת חישוב הוותק של העובד לצורך חישוב זכויות התלויות בוותק, כגון: דמי הבראה, ימי מחלה, חופשה שנתית או תקופת ההודעה המוקדמת.
  • בהתאם לסעיף 10 (3) לתקנות פיצויי פיטורים לצורך חישוב סכום פיצויי הפיטורים:
    • חופשה ללא תשלום שאורכה עד 14 ימים בשנת עבודה נכללת בוותק של העובד לצורך חישוב סכום הפיצויים.
    • בחל"ת ארוכה יותר, התקופה שמעבר ל-14 ימים בשנת עבודה לא תיחשב כוותק במקום העבודה לצורך חישוב סכום פיצויי הפיטורים.
  • יחד עם זאת , על פי סעיף 2(5) לחוק פיצויי הפיטורים חופשה ללא תשלום בהסכמת המעסיק, לא מנתקת את רצף העבודה לצורך בדיקת עצם הזכאות לפיצויים, המותנית בתקופת העסקה של שנה לפחות אצל המעסיק או באותו מקום העבודה. חופשה ללא תשלום נכללת בתקופת ההעסקה של העובד לצורך בדיקת זכאותו לפיצויי פיטורים.
 

חופשה ללא תשלום וחופשת מחלה

  • עובד שנעדר מעבודתו עקב מחלה טרם היציאה לחל"ת-
    • כשהחל"ת נעשה בהסכמה, נפסקת חופשת המחלה והמעסיק רשאי להוציא את העובד לחופשה ללא תשלום.
    • כשמדובר בחופשה כפויה ארוכה, שאיננה מוגבלת בזמן, לא ניתן להוציא עובד שנמצא בחופשת מחלה לחל"ת, כל עוד עומדים לזכות העובד ימי מחלה צבורים ועל המעסיק להמשיך ולשלם לעובד דמי מחלה.
      • הוצאת עובד לחופשה כפויה שאינה מוגבלת בזמן נחשבת כפיטורים, ועל פי סעיף 4 לחוק דמי מחלה למעסיק אסור לפטר עובד הנמצא בתקופת מחלה כל עוד יש ברשותו ימי מחלה צבורים.
      • ייתכן וניתן לראות גם בחל"ת כפוי המוגבל בזמן כפיטורים ולפיכך גם במקרה זה אסור להוציא עובד לחל"ת כפוי במהלך חופשת מחלה, אם יש ברשותו ימי מחלה צבורים, אך טרם ניתנה פסיקה בנושא.
  • עובד שחלה במהלך החל"ת-
    • עובד שנמצא בחופשה ללא תשלום ובמהלך החופשה חלה, אינו זכאי לתשלום דמי מחלה עבור תקופת מחלתו שכן בתקופת החל"ת יחסי העבודה מושהים.

דמי הבראה וחופשה ללא תשלום

  • חופשה ללא תשלום וכל היעדרות אחרת שלא מתקיימים בה יחסי עובד-מעסיק, לא צוברות ותק לחישוב הזכאות לדמי הבראה. * כלומר, בחישוב הוותק בעבודה שלפיו מחושבים דמי ההבראה, לא מובאת בחשבון התקופה בה שהה העובד בחופשה ללא תשלום, והעובד אינו זכאי לתשלום דמי הבראה עבור התקופה בה שהה בחל"ת.

הפרשות לביטוח פנסיוני

  • המעסיק אינו מחויב להפריש כספים לביטוח פנסיוני או לקרן השתלמות במהלך החופשה, אלא אם כן הוסכם אחרת בחוזה העבודה או בהסכם קיבוצי. אם הפסיק המעסיק את ההפרשות לביטוח הפנסיוני או לקרן ההשתלמות עליו לדווח על כך לגופים המנהלים את הביטוח או הקרן. 

תשלום דמי ביטוח לאומי במהלך חופשה ללא תשלום

  • על המעסיק (לא כולל מעסיק של עובד/ת במשק בית) חלה החובה לשלם את דמי הביטוח הלאומי עבור העובד ב-2 החודשים הקלנדריים המלאים שבהם העובד שוהה בחופשה ללא תשלום.
  • התשלום שעל המעסיק להעביר בכל אחד משני החודשים הראשונים הוא בשיעור 366 ₪ (6.57% משכר המינימום, נכון להיום), אך אם שכרו של העובד בחודש שקדם לחודש שבו הוצא לחל"ת היה נמוך משכר המינימום, התשלום בכל אחד משני החודשים הראשונים יהיה בשיעור 6.57% משכרו.
  • המעסיק רשאי לנכות את הסכומים ששילם מתשלומים עתידיים שמגיעים לעובד.
  • התשלום הוא רק על 2 חודשים קלנדריים מלאים שבהם העובד שהה בחופשה. אם הוא עבד בחלק מחודש מסוים, דמי הביטוח הלאומי ינוכו משכרו.
 

תהליך מימוש הזכות

  • כשהחל"ת היא ביוזמת העובד, על העובד לפנות למעסיק לצורך קבלת הסכמתו לחופשה.
  • כשהחל"ת היא ביוזמת המעסיק, על המעסיק לקבל את הסכמת העובד.
    • אם מדובר בעובדת בהיריון, הורה בחופשת לידה ולאחריה, עובד/ת במהלך טיפולי פוריות, הורה מיועד, עובד המקבל ילד לאומנה או עובדת השוהה במקלט לנשים נפגעות אלימות, המעסיק צריך לקבל היתר מהממונה על חוק עבודת נשים .
    • ניתן להוציא לחל"ת אנשים עם מוגבלויות בתנאי שהסיבה להוצאתם לחל"ת אינה נובעת ממוגבלותם, ובכפוף להסכמתם.
    • אם בסיום החל"ת המעסיק מחליט שלא לקלוט בחזרה את העובד לעבודה ולפטר אותו, עליו לזמן את העובד לשימוע. אם מדובר בעובדת המוגנת מכוח חוק עבודת נשים, כמצוין למעלה, עליו לקבל היתר פיטורים מהממונה על חוק עבודת נשים.
  • ישנם מקרים מסוימים שבהם עובדים זכאים לצאת לחל"ת והמעסיק אינו רשאי למנוע זאת מהם ואף אסור לו לפטר את העובד/ת במהלך החופשה, למשל:
    • חופשה ללא תשלום לאחר חופשת לידה
    • חופשה ללא תשלום לאחר חופשת לידה להורה מאמץ
    • חופשה ללא תשלום לאחר חופשת לידה להורה מיועד
    • חופשה ללא תשלום לעובדת בהיריון אשר נעדרה מעבודתה בשל סוג העבודה, מקומה או אופן ביצועה
    • היעדרות בן הזוג מעבודה בשל אשפוז של היולדת (חל"ת)
    • היעדרות מעבודה עקב לידה של בת הזוג (חופשת אבהות) (ב-3 הימים הראשונים שלאחר הלידה, ובתנאי שאין לעובד מספיק ימי חופשה צבורים)

עבודה זמנית במהלך החל"ת וחזרה לעבודה בסיום החופשה

  • עובד שנרשם בשירות התעסוקה או הגיש תביעה לדמי אבטלה, ובמהלך החל"ת חזר לעבודה אצל מעסיקו (גם אם לתקופה זמנית של יום בודד או ימים אחדים), חייב לעדכן על כך את לשכת התעסוקה בטופס שבאתר, וכן את המוסד לביטוח לאומי (ניתן לעדכן באופן מקוון באתר המוסד לביטוח לאומי).
אזהרה
אם המעסיק או העובד לא יודיעו למוסד לביטוח לאומי או לשירות התעסוקה על חזרת העובד לעבודה, ייתכן שהעובד לא יהיה מכוסה בביטוח תאונות עבודה, ואם ייפגע במהלך עבודתו, המעסיק חשוף לסיכון של תביעת פיצויים בגין הנזקים שייגרמו לעובד.
  • חזרת העובד לעבודה (גם לימים בודדים) מפסיקה את רצף הימים של החופשה.
    • אם העובד לא הספיק לצבור 30 ימי חל"ת רצופים לפני החזרה לעבודה הוא לא יהיה זכאי לדמי אבטלה.
    • אם לאחר שהעובד הוחזר לעבודה המעסיק יוציאו שוב לחל"ת, העובד יהיה חייב לצבור מחדש את תקופת החל"ת הנדרשת כדי להיות זכאי לדמי אבטלה.

סיום תקופת החל"ת

  • ככלל, בתום החל"ת המעסיק מחויב להחזיר את העובד לאותה עבודה ובאותם תנאים, כפי שהיה לפני יציאתו של העובד לחל"ת. שינוי בסוג העבודה או בתנאי העבודה מחייב הסכמה של העובד.
    • עם זאת בהתאם לנסיבות יתכן שהמעסיק לא יוכל לקלוט מחדש את העובד ויציע לו עבודה חלופית או עבודה בתנאים אחרים או אף יפטר אותו.
  • אם לאחר תום החל"ת המעסיק משיב את העובד ללא הסכמתו לעבוד בעבודה אחרת או בתנאים אחרים המהווים הרעה מוחשית בתנאי העבודה, רשאי העובד להתפטר מהעבודה בדין מפוטר, כלומר להיות זכאי למלוא הזכויות אשר להן זכאי עובד שפוטר, כגון: פיצויי הפיטורים (או השלמת פיצויים), אם עבד לפחות שנה אצל אותו מעסיק או באותו מקום עבודה.
    • על העובד חלה חובה להתריע בפני המעסיק על ההרעה המוחשית או הנסיבות שבגינן הוא אינו יכול להמשיך בתפקידו ולאפשר למעסיק לתקן את המצב. רק אם המעסיק אינו מתקן את המצב, יוכל העובד להתפטר ולהיחשב כמי שפוטר.
    • טרם התפטרותו על העובד לתת למעסיק הודעה מוקדמת להתפטרות, אלא אם קיימות נסיבות מיוחדות ויוצאות דופן שאינן מאפשרות לעובד להמשיך לעבוד, גם לא תקופה קצרה נוספת.
  • עובד שהתפטר עקב הרעה מוחשית בתנאי העבודה עשוי להיות זכאי לדמי אבטלה ללא תקופת המתנה של 90 יום.

חשוב לדעת

  • עובד שיצא לחופשה ללא תשלום, עשוי להיות זכאי להחזר מס הכנסה בשנת המס שלאחר השנה שבה היה בחל"ת, וזאת אם לא קיבל החזרים אלה בשכר השוטף לאחר שובו מהחופשה.
    • הזכאות להחזר היא רק לעובדים שמתוך שכרם לפני החל"ת נוכה מס הכנסה.
    • הזכאות להחזר נובעת מהעובדה שמס ההכנסה שנוכה משכרו לפני החופשה חושב על בסיס ההנחה שהעובד יעבוד במשך כל חודשי השנה ויקבל תמורתם שכר, אך בפועל מספר חודשי העבודה שלו בשנת המס היה נמוך יותר בשל החל"ת, ושכרו השנתי פחת אף הוא. כתוצאה מכך גובה המס שעליו לשלם נמוך מזה שנוכה בפועל משכרו טרם יציאתו לחל"ת.
  • הפסקת ההפרשות לקרן פנסיה/ביטוח מנהלים בתקופת חופשה ללא תשלום עשויה לגרום לעובד לנזק בעקבות קטיעת הרצף הביטוחי. מומלץ לעתים לעובד לשמור על רצף הזכויות הפנסיוניות באמצעות הסדר ריסק או על-ידי הפקדת כספים בעצמו. 
https://www.michpalyeda.co.il/wp-content/uploads/2024/12/איסוף-נתוני-מיקום.png
איסוף נתוני מיקום של עובדים

איסוף נתוני מיקום של עובדים הוא נושא שנוגע ישירות למערכת היחסים בין המעסיק לעובד ולזכויות הפרט של העובדים....

https://www.michpalyeda.co.il/wp-content/uploads/2024/12/מיכפל-ידע-2.png
תשלום שכר על התלמדות, הכשרה והכנות למשמרת

תשלום שכר עבור תקופות כמו התלמדות, הכשרה, השתלמות או הכנות למשמרת הוא נושא שעשוי לעורר שאלות רבות בקרב...

https://www.michpalyeda.co.il/wp-content/uploads/2022/08/תחבורה-ציבורית-2.png
החזר הוצאות נסיעה

עובדים הזקוקים לתחבורה על מנת להגיע לעבודה זכאים, בתנאים מסויימים, לקבל מהמעסיקים השתתפות במימון הוצאות...

https://www.michpalyeda.co.il/wp-content/uploads/2023/05/חוזה-עבודה-אישי.png
חוזה עבודה אישי

חוזה עבודה אישי חוזה העבודה מבטא את מכלול ההסכמות וההבנות שבין המעסיק לעובד החוק אינו מחייב את המעסיק...

https://www.michpalyeda.co.il/wp-content/uploads/2024/12/מעסיק.png
תקנות חדשות למעסיקים לשנת 2024: מה השתנה?

עדכונים בדיני העבודה לשנת 2024 שנת 2024 הביאה עמה חידושים משמעותיים בדיני העבודה בישראל. התקנות והחוקים...

הפוסט חופשה ללא תשלום הופיע לראשונה ב-מיכפל ידע.]]>
פיצויי פיטורים לעובד שפוטר https://www.michpalyeda.co.il/%d7%a4%d7%99%d7%a6%d7%95%d7%99%d7%99-%d7%a4%d7%99%d7%98%d7%95%d7%a8%d7%99%d7%9d-%d7%9c%d7%a2%d7%95%d7%91%d7%93-%d7%a9%d7%a4%d7%95%d7%98%d7%a8/ Mon, 15 Jan 2024 10:29:49 +0000 https://www.michpalyeda.co.il/?p=20901 a[data-mtli~="mtli_filesize134MB"]:after {content:" (1.34 MB)"}a[data-mtli~="mtli_filesize49773kB"]:after {content:" (497.73 kB)"}a[data-mtli~="mtli_filesize56793kB"]:after {content:" (567.93 kB)"}

עובדים שפוטרו אחרי שעבדו לפחות שנה אצל המעסיק או באותו מקום עבודה זכאים לפיצויי פיטורים מהמעסיק מעסיק שהפריש באופן שוטף בתקופת ההעסקה פיצויי פיטורים (מלאים או חלקיים) לביטוח פנסיוני או לקופת פיצויים לפי סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים ישלם לעובדים רק את השיעור היחסי מהפיצויים שאותו לא הפריש פיטורים שבוצעו בסמוך להשלמת שנת עבודה מלאה ייחשבו כפיטורים שבוצעו כדי להימנע […]

הפוסט פיצויי פיטורים לעובד שפוטר הופיע לראשונה ב-מיכפל ידע.]]>
עובדים שפוטרו אחרי שעבדו לפחות שנה אצל המעסיק או באותו מקום עבודה זכאים לפיצויי פיטורים מהמעסיק
 
מעסיק שהפריש באופן שוטף בתקופת ההעסקה פיצויי פיטורים (מלאים או חלקיים) לביטוח פנסיוני או לקופת פיצויים לפי סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים ישלם לעובדים רק את השיעור היחסי מהפיצויים שאותו לא הפריש
 
פיטורים שבוצעו בסמוך להשלמת שנת עבודה מלאה ייחשבו כפיטורים שבוצעו כדי להימנע מתשלום הפיצויים ויזכו את העובדים בפיצויי פיטורים

עובדים שפוטרו על-ידי המעסיק אחרי שעבדו שנה אחת ברציפות זכאים לפיצויי פיטורים.

  • הפיצויים מורכבים מהסכומים שנצברו בביטוח הפנסיוני (או בקופת פיצויים אחרת שהוחל עליה סעיף 14 לחוק) ומתשלום של המעסיק ישירות לעובד עבור החלק היחסי של הפיצויים שאותו המעסיק לא הפריש במהלך תקופת העבודה.
  • מעסיק שהפריש לאורך כל תקופת ההעסקה את מלוא פיצויי הפיטורים (8.33% מהשכר מדי חודש) לביטוח הפנסיוני או לקופת גמל אחרת (בהסכמת העובד ובהתאם לתנאי סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים) פטור מתשלום פיצויים בעת הפיטורים והעובד רשאי למשוך את הכספים שהצטברו בקופה, כולל הרווחים (או ההפסדים) שהם צברו.
  • אם לאורך תקופת העבודה המעסיק לא הפריש כלל כספים לביטוח הפנסיוני או לקופת פיצויים שחל עליה סעיף 14, המעסיק ישלם לעובד המפוטר את מלוא פיצויי הפיטורים.
    • במקרה כזה שיעור פיצויי הפיטורים הוא שכר חודש אחד לכל שנת עבודה אצל אותו מעסיק או באותו מקום עבודה. השכר שישמש בסיס לפיצויים הוא השכר האחרון של העובדים.
    • אם היו שינויים בהיקף המשרה של העובדים או בשכרם לאורך תקופת העסקתם, הפיצויים יחושבו באופן שונה.

מי זכאי?

  • עובדים שפוטרו מכל סיבה שהיא אחרי שהשלימו שנת עבודה (או קרוב לשנה) אצל אותו מעסיק או באותו מקום עבודה.
דוגמה
  • עובד הועסק במקום עבודה מסוים במשך שנה, כאשר ב-3 החודשים הראשונים הועסק דרך חברת כוח אדם, וב-9 החודשים האחרים הועסק באופן ישיר.
  • העובד פוטר לאחר שנה.
  • העובד זכאי לפיצויי פיטורים מהמעסיק שפיטר אותו, למרות שבפועל הועסק אצל אותו מעסיק רק 9 חודשים, וזאת מהסיבה שהוא הועסק באותו מקום עבודה שנה שלמה.
  • חשוב להדגיש: הזכאות לפיצויים ניתנת לכל עובד שפוטר, בלי קשר לסיבת הפיטורים. במקרים חריגים בלבד בית הדין לעבודה רשאי לקבוע כי העובד לא זכאי/ לפיצויים, אך בית הדין נוהג כך לעתים נדירות.

פיטורים בסמוך להשלמת שנת עבודה מלאה

  • פיטורי עובדים לקראת סוף שנת עבודתם הראשונה עשויים להיחשב למהלך שנעשה במטרה להתחמק מתשלום פיצויי הפיטורים. לכן, העובדים עשויים להיותכאים לתשלום פיצויי פיטורים, למרות שלא השלימו שנת עבודה אחת.
  • במקרה שתוגש תביעה נגד המעסיק, על המעסיק להוכיח שפיטורי העובד בסמוך לתום שנת העבודה הראשונה לא נעשו במטרה להימנע מתשלום פיצויי פיטורים, אלא משיקולים עניינים ומקצועיים. אם המעסיק יצליח להוכיח זאת העובד לא יהיה זכאי לפיצויים. אם המעסיק לא יצליח להוכיח זאת, העובד יהיה זכאי לפיצויי פיטורים.
  • בתי הדין לעבודה הכירו ב-11 חודשי עבודה כמועד שהוא "סמוך לפני סוף שנת העבודה הראשונה" וחייבו את המעסיקים לשלם לעובדים פיצויי פיטורים, למרות שלא השלימו שנת עבודה מלאה. זאת כאשר המעסיק לא הצליח להוכיח שהפיטורים נעשו משיקולים עניינים.

גובה הפיצויים

אם המעסיק הפריש את כספי הפיצויים לביטוח הפנסיוני או לקופת פיצויים לפי סעיף 14

  • אם המעסיק הפריש עבור העובדים את מלוא הפיצויים לביטוח הפנסיוני או לקופת גמל שחל עליה סעיף 14, העובד רשאי למשוך את הכספים שהצטברו כולל הרווחים או ההפסדים שהתווספו.
  • עובדים שהמעסיק הפריש עבורם רק חלק מפיצויי הפיטורים (פחות מ-8.33% מהשכר מדי חודש) לביטוח הפנסיוני או לקופת הגמל, יהיו זכאים לקבל ישירות מהמעסיק השלמה עבור החלק היחסי של הפיצויים שלא הופרש לביטוח הפנסיוני.
דוגמה
  • המעסיק הפריש עבור עובד מדי חודש 6% מהשכר לרכיב הפיצויים בביטוח הפנסיוני.
  • העובד פוטר מעבודתו לאחר 5 שנות עבודה ולכן הוא זכאי למלוא פיצויי הפיטורים (8.33% מהשכר).
  • העובד זכאי לשחרור הכספים שהופרשו לזכותו כרכיב פיצויים במסגרת הביטוח הפנסיוני (כולל הרווחים שסכומים אלה צברו), ובנוסף זכאי העובד לקבל ישירות מהמעסיק השלמה בגובה 2.33% מהשכר האחרון כפול מספר חודשי עבודתו, עבור החלק היחסי של הפיצויים שלא הופרש לביטוח הפנסיוני.

אם המעסיק לא הפריש את כספי הפיצויים לביטוח הפנסיוני

  • שיעור פיצויי הפיטורים הוא שכר חודש אחד לכל שנת עבודה אצל אותו מעסיק או באותו מקום עבודה.
  • השכר שישמש בסיס לפיצויים הוא השכר האחרון של העובדים. למידע על מרכיבי השכר שנכללים בחישוב פיצויי הפיטורים 
  • בהתאם לפסיקת בית הדין הארצי לעבודה, לעובדים שמשתכרים על בסיס שעתי ושעות עבודתם משתנות מחודש לחודש, שכרם האחרון יחושב לצורך פיצויי פיטורים לפי היקף המשרה הממוצע בכל תקופת עבודתם, במכפלת שכר השעה האחרון.
  • אם במהלך תקופת העבודה חל שינוי מהותי במתכונת העסקתם של העובדים (למשל: עובד שהפך מעובד שעתי לעובד במשכורת קבועה, או כשחל שינוי מהותי בתפקיד העובד) פיצויי הפיטורים יחושבו באופן יחסי לפי השכר החודשי האחרון בכל תקופה. 

תהליך מימוש הזכות

שימו לב
טופס 161 חדש
  • בחודש ינואר 2024 ייכנס לשימוש טופס 161 חדש.
  • המעסיק ימלא טופס 161 – הודעת מעביד על פרישה מעבודה של עובד, וימסור אותו לעובד.
  • העובד יכול למלא טופס 161א – הודעת עובד עקב פרישה מעבודה ולהגיש אותו למס הכנסה. בטופס זה העובדים מודיעים על בחירתם באחד מ-3 מסלולים:
    • משיכת הכספים;
    • ייעוד הכספים לרצף קצבה (כלומר לצרף אותם לחיסכון הפנסיוני שלהם ולמשוך אותם רק כקצבה חודשית אחרי פרישתם לגמלאות);
    • ייעוד הכספים לרצף פיצויים (כלומר לשמור אותם לצורך משיכה עתידית יחד עם כספי פיצויים שיתקבלו מהמעסיקים הבאים).
שימו לב
לעובדים שלא ימלאו טופס 161א יתייחסו כאילו בחרו לייעד את כספי הפיצויים לרצף קצבה.
  • בהנחה שהעובדים מושכים את הסכומים (כולם או חלקם) מהביטוח הפנסיוני וכן במקרה שהמעסיק שילם לעובדים סכומים מעבר לאלה שהופרשו לביטוח הפנסיוני, על העובדים לציין במסגרת טופס 161א אם הם מעוניינים לקבל פטור ממס הכנסה על סכומים אלה.
  • העברת הכספים אל העובדים נעשית באחת משתי הדרכים הבאות:

תשלום הפיצויים ישירות מהמעסיק לעובדים

  • על פיצויי הפיטורים (שלא הופרשו מדי חודש לקופת גמל או לביטוח פנסיוני) להיות משולמים עם סיום יחסי עובד-מעסיק או במועד מאוחר יותר מבין המועדים הקבועים בחוק. איחור של מעל 15 יום עשוי לזכות את העובדים בפיצוי על הלנת פיצויי פיטורים.

שחרור הכספים שהופרשו למטרה זו לקרן פיצויים או לקרן פנסיה, והעברתם ישירות מהקרן אל העובדים

  • אם כספי הפיצויים הופרשו על-ידי המעסיק במהלך תקופת ההעסקה לקרן פיצויים, לקופת גמל או לביטוח פנסיוני, תשלום הפיצויים לא ישולם על-ידי המעסיק, אלא על-ידי הגוף שמנהל את הקופה שאליה הופרשו הכספים. אם הופרשו רק חלק מפיצויי הפיטורים לקופת הגמל או לביטוח פנסיוני, על המעסיק לשלם את ההפרש ישירות לעובדים והכספים שהופרשו לקופת הגמל יועברו לבעלות העובדים.
  • לשם כך על המעסיק לצייד את העובדים באישור לשחרור הכספים. אם המעסיק לא נותן את הסכמתו לשחרור הכספים, העובדים יצטרכו להשאיר את הכספים בחיסכון הפנסיוני ולקבל אותם בצורת קצבה חודשית אחרי שיגיעו לגיל פרישה. אם ימשכו אותם בכל זאת שלא במסגרת "ארוע מזכה", כגון: גיל פרישה, מוות או אובדן כושר עבודה, המעסיק רשאי לדרוש את הכספים הללו מהעובדים.
  • אם המעסיק לא העביר כל הודעה לחברה שמנהלת את קופת הגמל או הביטוח הפנסיוני בתוך 4 חודשים ממועד סיום יחסי העבודה, העובדים יוכלו למשוך את כספי הפיצויים גם בלי אישור מפורש מהמעסיק.
אזהרה
משרד האוצר ממליץ לא למשוך את כספי פיצויי הפיטורים מתוך הביטוח הפנסיוני
משיכת כספי הפיצויים מהביטוח הפנסיוני תקטין את גובה קצבת הפנסיה החודשית שיקבל העובד לאחר שיגיע לגיל פרישה ביותר מ-1/3, ואף עשויה להקטין את גובה הטבות המס שהעובד יוכל לקבל בעת פרישתו (אם ינצל את הפטור ממס על פיצויי הפיטורים בעת קבלתם). כמו כן ייתכן שיוטל מס הכנסה על כספי הפיצויים שנמשכו או על חלקם. מומלץ לפנות לרואה חשבון או יועץ מס/יועץ פרישה לקבלת יעוץ פרטני.

המועד לתשלום פיצויי הפיטורים

כאשר כספי הפיצויים הופרשו לביטוח פנסיוני או לקופת גמל

  • כאשר פיצויי הפיטורים, כולם או חלקם, אמורים להיות משולמים לעובד מתוך הביטוח הפנסיוני או קופת גמל שאליה הופרשו באופן שוטף מדי חודש, על המעסיק למסור לעובד את טופס 161 ולשלם לו את השלמת הפיצויים תוך זמן סביר מהמועד שבו קיבל מקופת הגמל אישור על סכומי הפיצויים שהצטברו בקופה. אישור זה יוכל להימסר למעסיק רק לאחר שיעביר לקופה את ההפרשות לפיצויים עבור חודש העבודה האחרון ורק לאחריו תוכל הקופה לחשב את הסכום הסופי שהצטבר לזכות העובד 
  • אם המעסיק עיכב את מסירת טופס 161 או את תשלום השלמת הפיצויים במשך זמן בלתי סביר, הוא עלול להיות חייב בפיצוי על הלנת פיצויי פיטורים.
  • קופת הגמל תשחרר את הכספים רק לאחר קבלת ההודעה של המעסיק וקבלת האישורים מרשות המסים על גובה המס שיש לנכות מהכספים אם בכלל. 

כאשר כספי הפיצויים לא הופרשו כלל לביטוח פנסיוני או לקופת גמל

  • במקרים שבהם לא הופרשו כלל פיצויי פיטורים לקופת גמל או לביטוח פנסיוני, על המעסיק לשלם את מלוא פיצויי הפיטורים לעובד או למי שזכאים לפיצויי פיטורים מכוחו (למשל, שאירים של העובד אם העובד נפטר), במועד המאוחר מבין המועדים הבאים:
    • יום הפסקת יחסי עבודה (למשל, תום תקופת ההודעה המוקדמת או מותו של העובד);
    • המועד שנקבע לתשלום פיצויי הפיטורים על-פי הוראת הסכם קיבוצי, הסדר קיבוצי אחר או צו הרחבה החל על העובד;
    • אם הזכות לפיצויי פיטורים מותנית לפי החוק במילוי תנאי מצד העובד לאחר יום הפסקת יחסי עבודה או במילוי תנאי במשך תקופה מסוימת שלאחר אותו יום – המועד לתשלום הפיצויים יהיה יום מילוי התנאי האמור או היום שבו מסתיימת התקופה שבמהלכה אמור התנאי להתמלא.
  • מעסיק שמעכב את תשלום הפיצויים מעל ל-15 יום עלול להיות חייב בתשלום פיצוי על הלנת פיצויי פיטורים.

ניכוי מס הכנסה מהפיצויים

  • סכומים שהופרשו לרכיב פיצויים עד הסכומים שמצוינים למעלה, ימוסו במועד משיכת כספי הפיצויים על-ידי העובדים. גובה מס ההכנסה יחושב לפי מדרגות המס בשנת המס שבה משולמים הפיצויים בפועל (כלומר הם נחשבים כהכנסה נוספת של העובדים). 
  • למרות זאת קיים פטור ממס הכנסה על פיצויים עד תקרה מקסימלית.
  • בנוסף, בעת משיכת כספי הפיצויים העובדים לא יהיו חייבים בתשלום מס הכנסה על כספי פיצויים שכבר מוסו בעת הפקדתם לקופת הגמל, למעט תשלום רווחי הון בשיעור 15% על סך הרווחים שהם צברו.

עובדים שעבדו פחות משנה

  • עובדים שעבדו פחות משנה אצל אותו מעסיק לא זכאים לפיצויי פיטורים, אך כספי הפיצויים שהופקדו עבורם לביטוח הפנסיוני יישארו בבעלותם והם יוכלו למשוך אותם בעתיד במקרים הבאים:
    • כשיתרחש "אירוע מזכה" (כגון: פרישה לגמלאות, נכות או חלילה מוות).
    • במקרה שהמעסיק מאשר כי הוא מסכים למשיכת הכספים על-ידם, ואז הם יוכלו למשוך אותם בכל עת אחרי סיום ההעסקה.

מקרים חריגים שבהם נשללת הזכות לפיצויים

  • במקרים חריגים ניתן לשלול את הזכאות של העובדים לפיצויי פיטורים ואף למנוע מהם למשוך את כספי הפיצויים מתוך קופת הגמל או הביטוח הפנסיוני:
    • כאשר העובד פוטר עקב הפרת משמעת חמורה או מעשה פלילי בנסיבות שמצדיקות את שלילת הפיצויים באופן מלא או חלקי, בהתאם להסכם הקיבוצי שחל על המעסיק והעובד. אם אין הסכם כזה – בהתאם להסכם הקיבוצי שחל על המספר הגדול ביותר של העובדים באותו ענף.
    • כאשר בית הדין עבודה קובע כי הפיטורים נעשו בנסיבות שמצדיקות את שלילת הפיצויים מהעובד.
  • לצורך שלילת פיצויי פיטורים נדרש קשר סיבתי בין מעשי העובד לבין פיטוריו ולא ניתן לשלול בדיעבד פיצויי פיטורים של עובד שלאחר פיטוריו התגלה כי ביצע עבירה חמורה. 
  • ניתן לשלול רק את כספי הפיצויים שהפקיד המעסיק שפיטר את העובד בנסיבות שמצדיקות זאת. העובד יהיה זכאי למשוך את כספי הפיצויים שהופקדו על-ידי שאר המעסיקים.
 

פיצויי פיטורים לעובד שפוטר ונקלט חזרה במקום העבודה

  • אם עובד פוטר ונקלט מחדש במקום העבודה במהלך התקופה של עד 6 חודשים ממועד הפיטורים, אז הוותק של העובד לצורך בחינת זכאותו לפיצויי פיטורים, יכלול גם את תקופת עבודתו לפני הפיטורים.
דוגמה
  • עובד עבד 3 שנים אצל המעסיק, פוטר מעבודתו וקיבל פיצויי פיטורים עבור תקופה זו.
  • לאחר כ-2 חודשים, קלט המעסיק את העובד מחדש במקום העבודה.
  • העובד עבד אצל המעסיק במהלך תקופת עבודתו השנייה במשך 8 חודשים בלבד.
  • מאחר שתקופת הניתוק בין העובד והמעסיק הייתה קטנה מ-6 חודשים, הוותק של העובד לצורך בחינת זכאותו לפיצויי פיטורים כולל גם את תקופת עבודתו לפני הפיטורים, ובסה"כ 3 שנים ו-8 חודשים.
  • לאור האמור לעיל, זכאי העובד לתשלום פיצויי פיטורים גם עבור 8 חודשי עבודתו בתקופת עבודתו השנייה.
  • אילו המעסיק היה קולט את העובד חזרה לעבודה 7 חודשים לאחר מועד הפיטורים, אזי ותק העבודה של העובד, לצורך בדיקת זכאותו לפיצויי פיטורים, היה 8 חודשים בלבד והעובד לא היה זכאי לפיצויי פיטורים.

קבצים להורדה

https://www.michpalyeda.co.il/wp-content/uploads/2024/09/סיום-העסקה.png
כיצד להיערך לסיום העסקה: ניהול תהליכי גמר חשבון, פיצויים וטפסי 161

סיום העסקה הוא שלב קריטי ביחסי עובד-מעביד, הן עבור המעסיק והן עבור העובד. זהו תהליך מורכב הכולל מגוון...

https://www.michpalyeda.co.il/wp-content/uploads/2022/01/בלוג-קורסים-קול-המס-5.png
פרישה מוקדמת

כללי פרישה מוקדמת מתייחסת לעזיבת שוק העבודה לפני גיל הפנסיה החוקי. פרישה מוקדמת יכולה להיות יזומה על...

https://www.michpalyeda.co.il/wp-content/uploads/2024/09/שימוע.png
זכות לשימוע לפני פיטורים

מבוא זכות השימוע לפני פיטורים היא אחת מזכויות היסוד של עובדים בישראל, המבטיחה לכל עובד את הזכות להישמע...

https://www.michpalyeda.co.il/wp-content/uploads/2024/06/פיטורים-2048x652-1.png
זוג גברים בהליך פונדקאות יהיו מוגנים מפני פיטורים

עו”ד מור פפיר כהן הרקע העובדתי מר דותן פלג ומר אלון חזן (להלן: “המערערים”), הינם זוג גברים פסק ד אשר...

https://www.michpalyeda.co.il/wp-content/uploads/2024/05/חברת-הובלות.png
חברת הובלות פיטרה עובד ושללה ממנו פיצויי פיטורים בטענה שגנב ציוד מהחברה

חברת הובלות פיטרה עובד ושללה ממנו פיצויי פיטורים בטענה שגנב  ציוד מהחברה – בית הדין קבע: חברת הובלות...

הפוסט פיצויי פיטורים לעובד שפוטר הופיע לראשונה ב-מיכפל ידע.]]>
סיום יחסי עבודה – המדריך המלא למעסקים https://www.michpalyeda.co.il/%d7%a1%d7%99%d7%95%d7%9d-%d7%99%d7%97%d7%a1%d7%99-%d7%a2%d7%91%d7%95%d7%93%d7%94-%d7%94%d7%9e%d7%93%d7%a8%d7%99%d7%9a-%d7%94%d7%9e%d7%9c%d7%90-%d7%9c%d7%9e%d7%a2%d7%a1%d7%a7%d7%99%d7%9d/ Mon, 18 Dec 2023 18:30:53 +0000 https://www.michpalyeda.co.il/?p=20529 כללי השאלה עיקר התשובה ראו הרחבה דגשים למעסיק האם קיימות הגבלות על פיטורי עובדים? מעסיק לא יכול לפטר עובד סתם כי בא לו, ועליו לתת נימוקים מוצדקים לפיטוריו. יש סיבות שבגינן החוק אינו מאפשר לפטר עובדים – למשל בשל מינם. יש מצבים שבהם החוק דורש מהמעסיק לקבל היתר ממשרד הכלכלה או מוועדת התעסוקה במשרד הביטחון […]

הפוסט סיום יחסי עבודה – המדריך המלא למעסקים הופיע לראשונה ב-מיכפל ידע.]]>
כללי
השאלה עיקר התשובה ראו הרחבה דגשים למעסיק
האם קיימות הגבלות על פיטורי עובדים?
  • מעסיק לא יכול לפטר עובד סתם כי בא לו, ועליו לתת נימוקים מוצדקים לפיטוריו.
  • יש סיבות שבגינן החוק אינו מאפשר לפטר עובדים – למשל בשל מינם.
  • יש מצבים שבהם החוק דורש מהמעסיק לקבל היתר ממשרד הכלכלה או מוועדת התעסוקה במשרד הביטחון טרם הפיטורים.
פירוט איסורי פיטורים
  • למרות האיסורים, אם יש הצדקה אמיתית לפיטורים, כגון עבירות של העובד או מצב כלכלי קשה של העסק, קיימים מנגנונים שמאפשרים את הפיטורים.
מה ההבדל בתהליך בין עובד שפוטר לעובד שהתפטר?
התהליכים זהים למעט מספר חובות:
  • החובה לערוך לעובד שימוע לפני פיטורים חלה רק במקרה של פיטורים.
  • החובה לתת הודעה מוקדמת חלה על המעסיק במקרה של פיטורים, ועל העובד במקרה של התפטרות.
  • החובה לשלם פיצויי פיטורים חלה לרוב במקרה של פיטורים בלבד, למעט נסיבות מסוימות המטילות חובת תשלום פיצויים גם במקרה של התפטרות.
באלו מקרים עובד זכאי לפיצויי פיטורים?
  • עובד שפוטר לאחר שעבד לפחות שנה אצל המעסיק.
  • עובד שמעסיקו נפטר, לאחר שעבד לפחות שנה אצל המעסיק.
  • במקרים מסוימים בעת חילופי מעסיקים במקום העבודה, ובתנאי שהעובד השלים שנת עבודה אחת באותו מקום או אצל אותו מעסיק.
  • במצבים מסוימים של התפטרות, ובתנאי שהעובד השלים שנת עבודה אחת באותו מקום. ראו פסקת התפטרות עובדים בהמשך.
  • עובד שהועסק פחות משנה אינו זכאי לתשלום פיצויי פיטורים מהמעסיק.
  • מכיוון שהמעסיק מעביר מדי חודש חלק מפיצויי הפיטורים (או את כולם) לתוך הביטוח הפנסיוני של העובד, הרי שבעת הפיטורים או ההתפטרות המעסיק יהיה חייב לשלם רק את החלק מהפיצויים שלא הופרש באופן שוטף ("השלמת פיצויים").
מה המשמעות של סעיף 14?
  • סעיף 14 הוא כינוי להסדר המאפשר למעסיק להפריש מדי חודש את פיצויי הפיטורים לקרן פיצויים מיוחדת, ובתמורה פטור המעסיק מתשלום פיצויים בעת סיום העסקתו של העובד.
  • היתרון עבור העובד הוא שהכסף (כולל הרווחים או ההפסדים שיצבור) יועבר לרשותו גם אם יתפטר (מלבד מקרים חריגים), והיתרון עבור המעסיק הוא שגובה הפיצוי שהוא משלם במסגרת ההסדר מחושב לפי השכר בכל חודש ולא לפי השכר האחרון (שלרוב הוא גבוה יותר מהשכר ההתחלתי).
  • אם ההסדר של סעיף 14 חל רק על חלק מתקופת ההעסקה, או אם משולמים במסגרתו רק חלק מפיצויי הפיטורים בכל חודש, אזי במקרה של פיטורים או התפטרות המזכה בפיצויי פיטורים, על המעסיק להשלים את החלק היחסי של הפיצויים שלא הופרשו במסגרת ההסדר.
  • החל מ-2008 חלה חובה להפריש במסגרת הביטוח הפנסיוני חלק מפיצויי הפיטורים לתוך רכיב הפיצויים בביטוח הפנסיוני, אך המעסיק רשאי להפריש את מלוא פיצויי הפיטורים (8.33% מהשכר) לתוך הביטוח הפנסיוני, ועל-ידי כך לפטור את עצמו מתשלום פיצויי פיטורים בעת סיום ההעסקה.
  • החלת סעיף 14 (שלא במסגרת ביטוח פנסיוני) מחייבת את הסכמת העובד.
מה קורה אם עובד מפוטר בשל עבירה פלילית (כגון גניבה מהעסק), בשל מעילה באמון (למשל החתמת כרטיס של עובד אחר) או בשל אלימות?
  • בית הדין לעבודה רשאי לקבוע שהפיטורים נעשו בנסיבות שאינן מצדיקות פיצויי פיטורים, ואף לשלול מהעובד את זכותו לכסף שהצטבר בקופת הגמל או בביטוח הפנסיוני.
  • בכל מקרה, שלילת הפיצויים מהעובד והחזרתם אל המעסיק יכולה להיעשות רק אם בית הדין קבע זאת.
מומלץ להתייעץ עם עורך דין.
איפה אני יכול לחסוך בתהליך?
  • אם קיים צפי ששכר העובד יעלה במהלך תקופת העסקתו, הפרשות של מלוא פיצויי הפיטורים (8.33% מהשכר) מדי חודש לקופת גמל (לפי סעיף 14) או לביטוח פנסיוני (לפי צו ההרחבה) מגנות על המעסיק מפני הצורך לשלם פיצויי פיטורים או השלמת פיצויי פיטורים לפי השכר האחרון (הגבוה) בעת פיטורים או הפסקת עבודה המזכה בפיצויים.

פיטורי עובדים

נהלים כלליים הקשורים לפיטורי עובד

השאלה עיקר התשובה ראו הרחבה דגשים למעסיק
האם חובה להתריע מראש בפני העובד על הכוונה לפטרו?
  • מעסיק מחויב לקיים לעובד שימוע טרם פיטוריו.
  • במהלך השימוע יציג המעסיק את נימוקיו לפיטורי העובד וישמע בלב פתוח את טענותיו של העובד, בטרם יכריע אם לפטרו.
  • החובה לערוך שימוע לעובד לפני פיטורים, חלה גם אם העובד עבד תקופה קצרה בלבד.
האם מותר לי לדרוש מעובד תשלום כלשהו כדי שלא אפטר אותו?
  • למעסיק אסור לקבל כספים או רכוש כלשהו מעובד כתנאי להשארתו בעבודה.
  • מעסיק שדורש מעובד סכום כסף או נכס כלשהו כדי שישאירו בעבודה עשוי להיתבע בבית הדין לעבודה, הרשאי לחייב אותו בתשלום פיצויים גם אם לעובד לא נגרם כל נזק.
האם אתה יכול לפטר עובד מהיום להיום?
  • מעסיק צריך לתת לעובד הודעה מוקדמת על פיטוריו, בהתאם לפרק הזמן שבו הועסק העובד במקום העבודה.
  • אם המעסיק רוצה לנתק את יחסי העובד-מעביד באופן מיידי, עליו לשלם לעובד תשלום בגובה השכר שהיה העובד מקבל אילו היה ממשיך לעבוד במהלך תקופת ההודעה המוקדמת.
  • עובד שמעסיקו נפטר זכאי לתשלום תמורת הודעה מוקדמת, גם אם העובד אינו מחפש עבודה חדשה.
  • אם עובד שפוטר הפסיק על דעת עצמו, ללא הסכמת המעסיק, את עבודתו ולא המשיך לעבוד בתקופת ההודעה המוקדמת, רשאי המעסיק להגיש נגדו תביעת פיצויים לבית הדין לעבודה ושם עליו להוכיח את הנזקים שנגרמו לו. אסור למעסיק לקזז, על דעת עצמו, סכומים כלשהם מתוך התשלומים להם זכאי העובד בסיום תקופת העבודה, כפיצוי על הנזקים שנגרמו עקב הפרת חובתו של העובד לעבוד בתקופת ההודעה המוקדמת.
  • החובה לתת הודעה מוקדמת חלה גם אם העובד עבד במשך תקופה קצרה בלבד.
  • אם בחוזה העבודה נקבעה תקופת הודעה מוקדמת ארוכה מזו שנקבעה בחוק, המעסיק חייב לכבד את הסכמת הצדדים ולתת לעובד הודעה מוקדמת לפני פיטורים, בהתאם לאמור בהסכם.
האם ניתן לחייב את העובד לצאת לחופשה בתקופה ההודעה המוקדמת?
  • אסור למעסיק לדרוש מהעובד לנצל את ימי החופשה שצבר (ושטרם נוצלו על ידו) במהלך תקופת ההודעה המוקדמת, וזאת רק כדי להימנע מהחובה לשלם לו עם סיום העסקתו גם שכר עבור עבודתו במהלך תקופת ההודעה המוקדמת וגם את פדיון ימי החופשה שלא ניצל.
  • למרות זאת, אם תקופת ההודעה המוקדמת עולה על 14 יום, המעסיק רשאי לדרוש מהעובד לצאת לחופשה במהלך תקופת ההודעה המוקדמת, אולם עליו להוכיח שהוצאת העובד במועד זה לחופשה נעשתה ממניעים ענייניים (הקשורים לצורכי העבודה) ובתום לב.
  • בכל מקרה יש להבטיח כי לפחות 14 ימים מתוך תקופת ההודעה המוקדמת לא יחפפו את תקופת החופשה.
  • אם העובד מעוניין לצאת לחופשה בזמן ההודעה המוקדמת, אתה רשאי לאפשר זאת ובתנאי שלפחות 14 ימים מתוך ההודעה המוקדמת לא יחפפו את תקופת החופשה.
האם חובות אלה חלות על המעסיק גם כשמדובר בפיטורי עובד שעבד תקופה קצרה?
  • כן. כל החובות שצוינו חלות גם אם העובד עבד אצלך תקופה קצרה.
  • אורכה של תקופת העבודה משפיע על אורך תקופת ההודעה המוקדמת שצריך לתת, אבל לא על עצם החובה לתת הודעה.
האם מעסיק רשאי לעדכן את צוות העובדים בדבר נסיבות הפיטורין של עובד בצוות ולהעביר ביקורת על התנהלותו?
  • מנהל רשאי לעדכן את צוות העובדים בדבר נסיבות הפיטורין של עובד בצוות, תוך העברת ביקורת על התנהגותו של העובד.
  • על העדכון להיעשות בתום לב, באופן סביר ומכבדולשתף בעדכון רק את מי שהמידע נוגע אליו, אחרת עלול המעסיק להיות חשוף לתביעת פיצויים בשל פרסום לשון הרע.
מנהל שעדכן את צוות העובדים בדבר נסיבות פיטוריה של עובדת לשעבר זוכה מתביעה בגין לשון הרע.
האם ניתן לקבל סיוע של ליווי ותמיכה בעובדים בתהליך הפיטורין?
  • שירות התעסוקה מציע למעסיקים שירות של ליווי עובדיהם בתהליך הפיטורין כאשר מדובר בפיטורין קבוצתיים של 10 עובדים ומעלה
  • בין היתר, השירות מספק לעובדים המפוטרים כלים ומיומנויות, שיסייעו להם להשתלב מחדש בעולם התעסוקה.

עילות ומצבים שבהם אסור למעסיק לפטר עובדים

השאלה עיקר התשובה ראו הרחבה דגשים למעסיק
איסור פיטורים בשל אפליה אסורה
  • למעסיק אסור לפטר עובדים בשל מינם, נטייתם המינית, מעמדם האישי, היריון, טיפולי פוריות, טיפולי הפריה חוץ-גופית, היותם הורים, גילם, גזעם, דתם, לאומיותם, ארץ מוצאם, מקום מגוריהם, השקפתם, מפלגתם או שירותם במילואים.
  • שימו לב שאיסורי האפליה לא מונעים פיטורי עובדים העונים לקריטריונים של האפליה, אם ברור שהפיטורים נעשו מסיבות ענייניות שאינן קשורות לקריטריונים המפלים (למשל: תפקודו של העובד).
עובד תובע ממך את זכויותיו, האם אתה יכול לפטרו בשל כך?
  • אסור לפטר עובד בשל היוועצותו עם עורך דין לבירור זכויותיו או בשל הגשת תלונה על תנאי העבודה או בשל הגשת תביעה נגד מקום העבודה בגין הפרת זכויותיו.
עובד דיווח על אי סדרים, האם אתה יכול לפטרו בשל כך?
  • אסור לפטר עובד בשל חשיפת אי סדרים אצל המעסיק.
יש פה כל כך הרבה איסורי פיטורים שנראה שאין לי בכלל שליטה בעסק. האמנם זה המצב?
  • החוק אינו אוסר על פיטורים אלא מבקש לוודא כי הם לא נעשו משיקולים פסולים או מתוך אפליה.
  • המחוקק מודע לכך שבמצבים מסויימים עסק חייב לפטר עובדים ולכן ישנן ועדות במשרדי הכלכלה והביטחון המאפשרות במקרים מסוימים את הפיטורים, גם במקרים שהם לכאורה אסורים.
האם מותר למעסיק לפטר עובד בשל מחלה או מוגבלות?
  • אסור לפטר עובד שנעדר מהעבודה עקב מחלתו, בימים שבהם הוא זכאי לדמי מחלה.
  • אסור למעסיק לפטר עובד רק בשל היותו אדם עם מוגבלות או בשל היותו בן משפחה של אדם עם מוגבלות.
  • אם המעסיק נתן לעובד הודעה מוקדמת לפיטורים, בטרם נעדר העובד עקב מחלתו, ותקופת ההודעה המוקדמת מסתיימת במהלך חופשת המחלה, ניתן לסיים את העסקת העובד בפועל גם במהלך ימי המחלה.
  • ניתן לפטר עובד לאחר תום תקופת המחלה, אך על המעסיק לעשות זאת בתום לב ומשיקולים ענייניים. מעסיק שהמתין עד לתום תקופת המחלה ומיהר לפטר את העובד בסיומה עשוי להיחשב כמי שנוהג שלא בתום לב.
  • אסור לפטר עובד בשל היותו אדם עם מוגבלות, אם הוא כשיר לבצע את עבודתו או ניתן להתאים את העבודה למוגבלות, באופן שלא מטיל על המעסיק נטל בלתי סביר.
האם אפשר לפטר עובד/ת העובר/ת טיפולי פוריות?
  • אסור לפטר עובד/ת העובר/ת טיפולי פוריות בימי ההיעדרות בגין הטיפולים ובמשך 150 ימים שלאחר תום ההיעדרות.
  • בתנאים מסוימים אסור לפטר עובד/ת העובר/ת טיפולי פוריות גם אם לא נעדר/ה מהעבודה בשל הטיפולים.
  • האיסור על פיטורי עובד/ת בטיפולי פוריות כאמור מוגבל לתקופה כוללת של שנתיים מיום ההיעדרות הראשון בשל טיפולי הפוריות, ולטיפולים לקראת שתי לידות לכל היותר, בתקופת העסקת העובד/ת אצל אותו מעסיק או באותו מקום עבודה.
  • אם העובד/ת הועסק/ה בחוזה עבודה לתקופה מוגבלת מראש של פחות מ-12 חודשים והחוזה לא הוארך בעבר, סיום ההעסקה אינו נחשב כפיטורים. במקרה זה המעסיק רשאי לסיים את העסקת העובד/ת (בתנאי שטיפולי הפוריות אינם הסיבה לסיום ההעסקה), גם ללא היתר ממשרד הכלכלה.
עובדת שלך לא הגיעה לעבודה בשל הפלה, האם ניתן לפטר אותה?
  • עובדת שהפילה זכאית להיעדר מעבודתה שבוע לאחר ההפלה, אלא אם רופא קבע שהיא זכאית לפרק זמן ארוך יותר.
  • בתקופת היעדרותה של העובדת בגין הפלה אסור למעסיק לפטר את העובדת ואין אפשרות לבקש היתר לפיטורים.
  • למרות זאת, אם לפני ההפלה העובדת הועסקה בחוזה עבודה לתקופה מוגדרת מראש של פחות משנה והחוזה לא הוארך לפני מועד ההפלה, אין איסור על פיטוריה.
  • הפלה היא לידה של עובר מת לפני סוף השבוע ה-22 להיריון. אם העובדת עברה הפלה לאחר השבוע ה-22 להריונה, היא נחשבת ליולדת, והיא זכאית לחופשת לידה ולשאר הזכויות הנובעות מלידה.
האם אפשר לפטר עובדת בהיריון?
  • אסור לפטר עובדת כאשר הסיבה לפיטורים היא היותה בהיריון, גם אם היא עבדה אצלך פחות מ-6 חודשים.
  • אם עובדת בהיריון עובדת אצלך לפחות 6 חודשים, אזי אסור לפטרה מכל סיבה שהיא, אלא אם קיבלת היתר פיטורים ממשרד הכלכלה.
  • הוראות דומות קיימות לגבי איסור פיטורים של הורה מאמץ והורה מיועד (מי שעומד להיות הורה בהליך פונדקאות)
  • במקרה של פיטורי עובדת בהיריון שעבדה מעל 6 חודשים במקום העבודה, עליך לבקש את ההיתר גם אם ברור שאין קשר בין הפיטורים לבין ההיריון.
  • אם העובדת הועסקה בחוזה עבודה לתקופה מוגבלת מראש של פחות מ-12 חודשים והחוזה לא הוארך בעבר, סיום העסקתה בהתאם לחוזה ואי-חידוש החוזה אינם נחשבים פיטורים. במקרה זה המעסיק רשאי לסיים את העסקת העובדת (בתנאי שההיריון אינו הסיבה לסיום העסקתה) גם ללא היתר ממשרד הכלכלה.
האם אפשר לפטר עובד/ת בחופשת לידה או מיד אחריה?
  • אסור לפטר עובד/ת בזמן חופשת לידה.
  • אסור לפטר עובד/ת במשך 60 יום לאחר תום חופשת הלידה, אלא בהיתר ממשרד הכלכלה.
  • אם עובד/ת לקח/ה חופשה ללא תשלום (חל"ת) לאחר חופשת הלידה, אסור לפטר את העובד/ת בתקופת החל"ת ובמשך 60 יום מתום החל"ת, אלא בהיתר ממשרד הכלכלה.
  • במקרים הבאים אין צורך לבקש היתר לפיטורי עובד/ת לאחר חופשת הלידה: במקרה של פגיעה זמנית בהיקף משרה לפי בקשת העובד/ת בשל המצב הרפואי של העובד/ת, במקרה של פגיעה בהכנסה מכוח הסכם קיבוצי ובמקרה של פגיעה בהכנסה המשולמת בהתאם לתפוקה, אם תפוקת העובד/ת ירדה מסיבות שאינן תלויות במעסיק.
  • אם העובד/ת הועסק/ה בחוזה עבודה לתקופה מוגבלת מראש של פחות מ-12 חודשים והחוזה לא הוארך בעבר, סיום ההעסקה אינו נחשב כפיטורים לפי חוק עבודת נשים. במקרה זה המעסיק רשאי לסיים את העסקת העובד/ת (בתנאי שהורות העובד/ת אינה הסיבה לסיום ההעסקה).
האם מותר לפטר עובדת אחרי ששהתה במקלט לנשים נפגעות אלימות?
  • עובדת השוהה במקלט לנשים נפגעות אלימות זכאית להיעדר מהעבודה למשך עד 6 חודשים, בהתאם לתנאי הזכאות.
  • אסור למעסיק לפטר עובדת השוהה במקלט לנשים נפגעות אלימות ובמשך 150 ימים ממועד חזרתה לעבודה, אלא בהיתר ממשרד העבודה.
  • במהלך תקופה זו גם אסור למעסיק לפגוע בהיקף המשרה או ההכנסה של העובדת, אלא אם התקבל היתר מראש.
החל משנת 2021, מעסיק שהעסיק עובדת ששהתה במקלט לנשים נפגעות אלימות במשך 150 ימים לפחות ממועד חזרתה לעבודה, זכאי בתום תקופת העסקתה למענק חד-פעמי בסכום של 5,000 ש"ח מהמוסד לביטוח לאומי.
יש לי עובד שנעדר מהעבודה בגין שירות מילואים, האם מותר לפטרו בתקופה זו?
  • אסור לפטר עובד בשל שירותו במילואים, ובתקופת היותו במילואים, אסור לפטרו מכל סיבה שהיא, אלא אם ניתן לכך היתר על-ידי ועדת התעסוקה במשרד הביטחון.
  • אם מדובר בשירות מילואים העולה על יומיים רצופים, אסור לפטר את העובד גם במשך 30 ימים לאחר תום שירות המילואים.
עמדותיו הפוליטיות של העובד מעצבנות אותי. האם מותר לפטרו בגין סיבה זו?
  • אסור לפטר עובד בשל השקפתו, עמדתו הפוליטית, השתתפותו בתעמולת בחירות והצבעתו בבחירות לכנסת או לרשות המקומית.
האם יש עוד איסורים?
כן (למשל איסור פיטורי עובד כדי להימנע מלשלם לו זכויות סוציאליות).

חובות החלות על המעסיק בעת פיטורי עובדים

השאלה עיקר התשובה ראו הרחבה דגשים למעסיק
בסיום יחסי העבודה נותרו לזכות העובד ימי חופשה לא מנוצלים. מה עושים?
  • יש לשלם לעובד "פדיון חופשה", כלומר תשלום השווה לדמי החופשה שהיו מגיעים לעובד אילו היה מנצל בפועל את ימי החופשה.
  • לצורך חישוב ימי הפדיון, יש לחשב את סך כל ימי החופשה שעמדו לזכות העובד ב-3 השנים הקלנדריות (מינואר עד דצמבר) האחרונות שקדמו לשנת סיום עבודתו, בצירוף הימים שנצברו לזכות העובד בשנת העבודה השוטפת (עד למועד סיום ההעסקה), ולהפחית מהם את מספר הימים שנוצלו על-ידי העובד כחופשה בתקופה זו.
  • יחד עם זאת, כשתלושי השכר משקפים נכונה את ניצול ימי החופשה ויתרת ימי החופשה של העובד, העובד זכאי בסיום עבודתו לפדות ימי חופשה בהתאם לאמור בתלוש השכר, גם מדובר בימי חופשה שנצברו לפני יותר מ-3 שנים.
  • עובד זכאי לפדיון ימי החופשה שטרם ניצל, הן במקרה של פיטורים והן במקרה של התפטרות.
  • במהלך תקופת העבודה, אסור למעסיק להמיר את ימי החופשה של העובד בתשלום פדיון חופשה, אלא עליו להעניק לו חופשה בפועל.
העובד צבר לזכותו ימי הבראה שטרם שולמו לו. האם יש לשלם אותם?
  • אם בסיום יחסי העבודה נשארו לזכותו של העובד ימי הבראה, יש לשלם אותם.
  • עובד יכול לתבוע פדיון דמי הבראה רק עבור השנתיים האחרונות לעבודה.
  • יש לשים לב שנחתם הסכם קיבוצי חדש שהאריך את זכות התביעה ל-7 שנים אחרונות, אך טרם נחתם צו הרחבה שמחיל את ההסכם על כלל העובדים במשק.
האם עלי לשלם פיצויי פיטורים לעובד שפוטר?
  • עובד שפוטר לאחר שעבד לפחות שנה אצל המעסיק, זכאי לפיצויי פיטורים.
  • אם במהלך עבודתו הפריש המעסיק את כספי הפיצויים מדי חודש לקופת גמל (מכוח סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים) או לביטוח פנסיוני (מכוח צו הרחבה לביטוח פנסיוני מקיף במשק) – רואים בהפרשות אלה את פיצויי הפיטורים. אם לא הופרשו כספים עבור כל תקופת העבודה, או שהופרשו רק סכומים חלקיים מדי חודש, יצטרך המעסיק להשלים את פיצויי הפיטורים שמגיעים לעובד.
  • במקרים חריגים יכול בית דין לעבודה לקבוע כי הפיטורים היו בנסיבות שלא מצדיקות פיצויי פיטורים, גם אם הם נעשו לאחר שנת עבודה מלאה, ואז המעסיק אינו צריך לשלם לעובד את הפיצויים ואף יכול לקבל בחזרה את הכסף שהפריש מדי חודש לקופת הגמל או לביטוח הפנסיוני.
  • ראו פירוט בהמשך, בפרק תשלום פיצויי פיטורים לעובד שפוטר.
  • עובד שעבד פחות משנה אצל אותו מעסיק ופוטר, אינו זכאי לפיצויי פיטורים, אך עשוי להיות זכאי לכספי הפיצויים שהופרשו לקופת גמל (לפי סעיף 14) או לביטוח הפנסיוני.
האם חלה עלי חובה לתת לעובד מסמכים כלשהם בעת פיטוריו?
  • על מעסיק למסור לעובד שפוטר וזכאי לפיצויי פיטורים טופס 161 – הודעת מעביד על פרישה מעבודה של עובד.
  • בנוסף, כשהמעסיק הפקיד את כספי הפיצויים של העובד בביטוח פנסיוני, עליו למסור לעובד מכתב המופנה לחברה המנהלת את קופת הגמל או את הביטוח הפנסיוני ובו הוא מודיע אם ויתר לחלוטין על כספי הפיצויים לטובת העובד. מכתב זה צריך להימסר לעובד לכל המאוחר בתוך 15 יום מהמועד לתשלום פיצויי הפיטורים.
  • מעסיק חייב לתת לעובדו בסיום העבודה אישור בכתב לגבי מועד תחילתם וסיומם של יחסי עובד ומעביד. יש לתת את האישור בתוך 14 ימים מיום העבודה האחרון של העובד או בתוך 7 ימים מהיום שהעובד דרש בכתב לקבל את האישור, לפי המוקדם מביניהם.
החל מנובמבר 2023 נכנס לשימוש טופס 161 חדש. למידע על אופן המילוי של הטופס ועל הבחירות שיש לציין בו, ראו אתר רשות המסים.

תשלום פיצויי פיטורים לעובד שפוטר

השאלה עיקר התשובה ראו הרחבה דגשים למעסיק
באלו מקרים חלה עלי חובה לשלם לעובד פיצויי פיטורים?
  • עובד שפוטר לאחר שעבד לפחות שנה אצל אותו המעסיק או באותו מקום עבודה, זכאי לפיצויי פיטורים.
  • במצבים מסוימים שבהם הפסקת העבודה אינה תלויה בעובד, הוא יהיה זכאי לפיצויי פיטורים.
  • ישנם מקרים שבהם זכאי עובד שהתפטר לפיצויי פיטורים. ראו התפטרות עובדים.
  • אם במהלך עבודתו הפריש המעסיק את כספי הפיצויים מדי חודש לקופת גמל או לביטוח פנסיוני – רואים בהפרשות אלה את פיצויי הפיטורים. אם לא הופרשו כספים עבור כל תקופת העבודה, או שהופרשו רק סכומים חלקיים מדי חודש, יצטרך המעסיק להשלים את פיצויי הפיטורים שמגיעים לעובד.
  • מעסיק שפיטר עובד בסמוך לסיום שנת עבודתו הראשונה, עלול להיות מחויב בתשלום פיצויי פיטורים.
  • כספי הפיצויים שהופקדו על ידי המעסיק בביטוח הפנסיוני בהתאם להוראות צו הרחבה לביטוח פנסיוני מקיף במשק, או בקופת הגמל לפיצויים אם חתמו הצדדים על סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים נשארים בקופת הביטוח הפנסיוני או בקופת הגמל ואינם מוחזרים למעסיק, גם אם העובד התפטר, אלא במקרים מיוחדים כפי שיפורט בהמשך.
האם ניתן לשלול מהעובד פיצויי פיטורים?
  • אם פיטרת את העובד בשל הפרת משמעת חמורה המצדיקה פיטורים ללא פיצויים או עם פיצויים חלקיים בלבד (כגון, גניבה, מעילה של העובד בכספים, אלימות וכיו"ב), עליך לפנות לבית הדין לעבודה כדי שיורה על שלילת הפיצויים לעובד או על הפחתתם.
  • במקרים אלה רשאי בית הדין גם לשלול את זכאות העובד לכספי הפיצויים שהופרשו לביטוח הפנסיוני.
כיצד מחשבים את גובה פיצויי הפיטורים?
  • פיצויי הפיטורים יחושבו בדרך כלל על פי השכר החודשי האחרון של העובד בסמוך לסיום העסקתו כפול מספר שנות עבודתו.
  • לעובד שעתי או יומי יחושבו פיצויי הפיטורים על פי השכר החודשי הממוצע ב-12 החודשים האחרונים של העסקתו כפול מספר שנות עבודתו..
  • לשינויים בהיקף המשרה של העובד לאורך תקופת עבודתו יש השפעה על גובה הפיצויים.
  • אם הפרשת חלק מפיצויי הפיטורים המגיעים לעובד לקופת גמל או לביטוח פנסיוני, בעת הפיטורים עליך להשלים לעובד רק את החלק היחסי מהפיצויים שאותו לא הפרשת לביטוח הפנסיוני.
מה עלי לעשות אם הפרשתי את רכיב הפיצויים לקופת גמל או ביטוח פנסיוני של העובד?
  • אם הפרשת את מלוא הפיצויים (8.33% מהשכר החודשי במשך כל תקופת ההעסקה) לביטוח הפנסיוני או אם הפרשת אותו לקופת גמל לאחר שהחתמת את העובד על הסכמתו להסדר של סעיף 14, אינך צריך לשלם לעובד פיצוי נוסף. הכספים שהצטברו בקופת הגמל או בביטוח הפנסיוני מהווים תחליף לפיצויי הפיטורים.
  • במקרה זה עלייך למסור לעובד:
    • טופס 161 – הודעת מעביד על פרישה מעבודה של עובד, שבאמצעותו מדווח המעסיק לרשויות המס על ניתוק יחסי עובד ומעביד.
    • מכתב לחברה המנהלת את קופת הגמל או את הביטוח הפנסיוני, המודיע לה אם ויתרת לחלוטין על כספי הפיצויים לטובת העובד. משמעות הודעה זו היא שכספי הפיצויים שהופקדו לטובת העובד יועברו לטובתו, גם במקרה שבו העובד יבקש למשוך את הכספים הללו לפני שקמה לו או לשאיריו הזכאות לקבלתם.
  • אם העובד זכאי על פי החוק לפיצויי פיטורים, ואתה הפרשת לקופה או לביטוח הפנסיוני רק חלק מסכום הפיצויים, עליך לשלם לעובד במזומן את החלק היחסי מהפיצויים שלא הפרשת. חלק זה יחושב על פי גובה השכר האחרון. (מספר שנות העבודה כפול השכר האחרון כפול החלק היחסי מפיצויי הפיטורים שלא הופרש לקופה).
  • עליך להעביר בנוסף גם דיווח מקוון לקופת הגמל או לביטוח הפנסיוני על הפסקת ההפרשות החודשיות לעובד ולהודיע על מעמדם של הכספים שהצטברו בקופה.
  • שימו לב שהחל משנת 2008 קיימת חובה על מעסיקים להפריש מדי חודש הפקדות לביטוח פנסיוני לעובדים ובהנחה שמילאתם את חובתכם, יש לכם כיסוי כלכלי לפחות לגבי אותו חלק ואותה תקופה שהפרשתם.
  • במקרה שהעובד זכאי לפיצויי פיטורים והמעסיק התעכב במסירת המכתב האמור לחברה המנהלת, אזי עיכוב זה יכול להיחשב כהלנת פיצויים והעובד רשאי לתבוע פיצוי על הלנת פיצויי פיטורים.
  • החל מנובמבר 2023 נכנס לשימוש טופס 161 חדש. למידע על אופן המילוי של הטופס ועל הבחירות שיש לציין בו, ראו אתר רשות המסים.
העובד אינו זכאי לפיצויי פיטורים על פי החוק, האם אני יכול לקבל חזרה את כספי הפיצויים שהפרשתי עבורו לביטוח הפנסיוני או לקופת גמל?
  • כאשר המעסיק הפקיד את כספי הפיצויים של העובד לביטוח הפנסיוני בהתאם להוראות צו הרחבה לביטוח פנסיוני מקיף במשק, הכספים נשארים בקופת הביטוח הפנסיוני לטובת העובד והמעסיק אינו רשאי לקבלם בחזרה, מלבד במקרים חריגים, כגון: במקרה שהעובד מבקש למשוך את הכספים בבת אחת לפני מועד פרישתו לגמלאות או לפני גיל 60, או שלא עקב נכות או מוות, או במקרה שבית המשפט שלל את זכאות העובד לכספים (למשל בעקבות גניבה, מעילה, אלימות וכו').
  • אם המעסיק הפקיד את כספי הפיצויים לקופת גמל שלא מכוח צו ההרחבה (למשל במקרה של הסדר מיטיב או במקרה שהמעסיק והעובד הסכימו על הפרשות לקופת פיצויים בהתאם לסעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים, עוד לפני חתימת צו ההרחבה לביטוח פנסיוני בשנת 2008), אזי הכספים שהופקדו בקופה אינם ניתנים להחזרה למעסיק, אלא אם הכספים אינם מיועדים לקצבה (למשל הופקדו לקופת גמל שלא משלמת קצבה או שהעובד מבקש למשוך את הכספים בבת אחת) או אם נקבע במפורש בהסכם קיבוצי או בהסכם אחר כי הסכום ניתן להחזרה למעסיק.
  • המשמעות היא כי כל עוד הכספים שנצברו ממתינים לתשלום כקצבה, המעסיק אינו יכול לנגוע בהם. לעומת זאת, אם העובד מבקש למשוך אותם, המעסיק רשאי לקבלם בחזרה. מסיבה זו הקופות דורשות מכתב שחרור מהמעסיק, שבו הוא מוותר על הכסף.
  • אם המעסיק הפריש את הכספים לקופת גמל מבלי שהוא והעובד הסכימו על החלת סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים, המעסיק רשאי לקבל חזרה את כספי הפיצויים שהופקדו.
מה המשמעות של סעיף 14?
  • סעיף 14 הוא כינוי להסדר הקבוע בסעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים, ומאפשר למעסיק להפריש מדי חודש את פיצויי הפיטורים עבור אותו חודש עבודה לקרן פיצויים מיוחדת, ובתמורה פטור המעסיק מתשלום פיצויי פיטורים בעת סיום העסקתו של העובד.
  • היתרון עבור העובד הוא שהכספים (כולל הרווחים או ההפסדים שיצברו) יועברו לרשותו גם אם יתפטר (מלבד מקרים חריגים), והיתרון עבור המעסיק הוא שגובה הפיצוי שהוא משלם במסגרת ההסדר מחושב לפי השכר בכל חודש ולא לפי השכר האחרון (שלרוב הוא גבוה יותר מהשכר ההתחלתי).
  • אם ההסדר של סעיף 14 חל רק על חלק מתקופת ההעסקה, או אם במסגרתו משולמים רק חלק מפיצויי הפיטורים בכל חודש, אזי במקרה של פיטורים או התפטרות המזכה בפיצויי פיטורים, על המעסיק להשלים את החלק היחסי של פיצויי הפיטורים שלא הופרשו במסגרת ההסדר.
  • החל מ-2008 יש חובה להפריש במסגרת הביטוח הפנסיוני חלק מפיצויי הפיטורים לתוך רכיב הפיצויים בביטוח הפנסיוני, אך המעסיק רשאי להפריש את מלוא פיצויי הפיטורים (8.33% מהשכר) לתוך הביטוח הפנסיוני, וכך לפטור את עצמו מתשלום פיצויי פיטורים בעת סיום ההעסקה.
  • החלת סעיף 14 (שלא במסגרת ביטוח פנסיוני) מחייבת את הסכמת העובד.
מה עלי לעשות אם לא הפרשתי את פיצויי הפיטורים לקופת גמל או ביטוח פנסיוני?
  • שים לב שאם אכן זה המצב גם לגבי התקופה שאחרי 2008, הרי אתה מפר את הוראות החוק ומסתכן בקנסות ובתביעות משפטיות. מומלץ לך ביותר לתקן את הטעות מול שאר העובדים.
מה קורה אם העובד החל לעבוד אצלי לפני 2008 ובאותה תקופה לא הפרשתי כסף לטובת פנסיה ופיצויים?
  • עבור התקופה שבגינה לא הפרשת כספי פיצויים תצטרך לשלם פיצויי פיטורים לפי השכר האחרון של העובד ביום סיום העסקתו.
מהו המועד לתשלום פיצויי הפיטורים?
  • אם אתה משלם את הפיצויים ישירות לעובד, עליך לשלם אותם בסיום יחסי העובד מעביד, או במועד אחר שנקבע בהסכם קיבוצי החל על העובד.
  • מעסיק שמעכב את תשלום הפיצויים מעל ל-15 יום עשוי להיות חייב בתשלום פיצוי על הלנת פיצויי פיטורים
  • אם הפרשת את הפיצויים לקופת הגמל או לביטוח פנסיוני. עליך להודיע לקופת הגמל בכתב כי אתה מסכים לשחרור הכספים לטובת העובד, וזאת תוך 15 ימים מהמועד לתשלום פיצויי הפיטורים, אחרת אתה עלול להיות חייב בפיצויי הלנת פיצויי פיטורים.
האם עלי לנכות מס במקור מפיצויי הפיטורים?
  • פיצויי פיטורים חייבים בניכוי מס הכנסה על כל סכום שעולה על התקרה שנקבעה לפטור ממס.
  • בנוסף קיים פטור על כספים שהופרשו לרכיב הפיצויים (החל משנת 2017) ואשר עולים על סכום מסוים ואשר הוטל עליהם מס בעת הפקדתם לקופת הגמל או לביטוח הפנסיוני.
  • אם אתה משלם את הפיצויים (או את חלקם) ישירות לעובד (ולא באמצעות שחרור כספים שהופקדו לקופת גמל או לביטוח הפנסיוני), עליך לנכות מס הכנסה בהתאם לסך כל הפיצויים שהעובד אמור לקבל מכל מקומות העבודה שבהם עבד באותה תקופה.
  • אם אין למעסיק מידע מספק ממקומות העבודה האחרים של העובד, עליו לנכות מס בשיעור מקסימלי, או להנחות את העובד לגשת לפקיד השומה ולבקש תיאום מס.
  • חשוב להתייעץ עם יועץ מס או רו"ח.
האם אפשר להתנות את מתן הפיצויים לעובד בחתימה של העובד על כך שהוא מוותר על כל תביעותיו נגדי ("כתב ויתור")?
  • אסור למעסיק לדרוש מהעובד לחתום על כתב ויתור (מסמך שבו העובד מוותר על זכויותיו, כולל על הזכות לתבוע את המעסיק) כתנאי לקבלת פיצויי פיטורים המגיעים לעובד על פי החוק, או כתנאי לקבלת מכתב שחרור כספים.

התפטרות עובדים

שאלות כלליות בנושא התפטרות

השאלה עיקר התשובה ראו הרחבה הערות
האם העובד יכול להתפטר מהיום להיום?
  • עובד שמתפטר חייב לתת למעסיקו הודעה מוקדמת מראש (בהתאם לתקופת העסקתו), ואם לא עשה זאת, רשאי המעסיק להפחית משכרו האחרון ומהתשלומים המגיעים לעובד עם גמר החשבון, את השכר שהיה מקבל אילו המשיך לעבוד במשך תקופת ההודעה המוקדמת.
  • עובד ומעסיק רשאים להסכים על תקופת הודעה מוקדמת ארוכה מזו הקבועה בחוק. במקרה כזה חייב המעסיק, אם העובד מעוניין בכך, לכבד את תקופת ההודעה הארוכה כאמור שנתן העובד לפני התפטרותו, ולהעסיק את העובד במשך כל תקופת ההודעה המקודמת המוסכמת או לשלם לעובד חלף הודעה מוקדמת עבור תקופה זו.
  • אם לא הסכימו הצדדים על תקופת הודעה ארוכה מזו הקבועה בחוק, אסור לעובד לקבוע על דעת עצמו תקופת הודעה מוקדמת ארוכה יותר מהקבועה בחוק.
עובד נתן הודעה מוקדמת מראש על התפטרותו, אך אני לא מעוניין להמשיך ולהעסיק אותו בתקופת ההודעה המוקדמת, מחשש שהוא לא יעבוד כמו שצריך. מה אני יכול לעשות?
  • מעסיק רשאי לוותר על העסקת עובד במהלך תקופת ההודעה המוקדמת.
  • במקרה כזה ההתפטרות תיכנס לתוקף מיד, ויחסי עובד-מעביד יסתיימו.
  • על המעסיק יהיה לשלם לעובד "חלף הודעה מוקדמת" בגובה השכר שהעובד היה מקבל אילו המשיך לעבוד בתקופת ההודעה המוקדמת, אך ללא תנאים נלווים, כמו: הוצאות נסיעה, הפרשות לביטוח פנסיוני, קרנות השתלמות וכו'. העובד מפסיק לצבור ימי חופשה, ימי מחלה או ותק לצורך פיצויי פיטורים ודמי הבראה.
האם עובד שהתפטר זכאי לפיצויי פיטורים?
  • ככלל, עובד שהתפטר לא זכאי לפיצויי פיטורים, אולם בנסיבות מסוימות הוא עשוי להיות זכאי לפיצויים.
  • העובד עשוי להיות זכאי לכספים שהצטברו עבורו בקופת הפיצויים או בביטוח הפנסיוני.
  • עליך למסור לעובד:
    • טופס 161 – הודעת מעביד על פרישה מעבודה של עובד, שבאמצעותו מדווח המעסיק לרשויות המס על ניתוק יחסי עובד ומעביד.
    • מכתב לחברה המנהלת את קופת הגמל או את הביטוח הפנסיוני, המודיע לה אם ויתרת על כספי הפיצויים לטובת העובד. משמעות הודעה זו היא שכספי הפיצויים יועברו לטובת העובד, גם במקרה שבו העובד יבקש למשוך את הכספים האלה לפני שקמה לו או לשאיריו הזכאות לקבלתם.
החל מנובמבר 2023 נכנס לשימוש טופס 161 חדש. למידע על אופן המילוי של הטופס ועל הבחירות שיש לציין בו, ראו אתר רשות המסים.
אם עובד התפטר והוא אינו זכאי לפיצויי פיטורים, האם אני יכול לקבל בחזרה את כספי הפיצויים שהפקדתי עבורו מדי חודש בקופת גמל?
  • אם מעסיק הפריש את כספי הפיצויים של העובד מדי חודש לביטוח הפנסיוני בהתאם להוראות צו הרחבה לביטוח פנסיוני מקיף במשק, המעסיק אינו רשאי לקבל את הכספים הללו בחזרה, גם אם העובד התפטר מעבודתו (מלבד מקרים שבהם העובד משך את הכספים לפני שהתרחש אירוע מזכה, כמו: פרישה לגמלאות, נכות או מוות או מקרים שבית המשפט שלל את זכאותו לכספים).
  • אם כספי הפיצויים הופקדו לקופת פיצויים בהתאם לסעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים, המעסיק יוכל לקבל את הכספים בחזרה רק אם התקיים לפחות אחד משני התנאים הבאים:
    1. הכספים אינם מיועדים לקצבה (למשל: הכספים הופקדו לקופה שאינה משלמת קצבה אלא משלמת סכום חד פעמי או שהעובד ביקש למשוך את הכספים בבת אחת).
    2. נקבע בהסכם שהמעסיק רשאי לקבל את הכספים חזרה במקרה של התפטרות.
מה אני חייב לשלם לעובד שהתפטר?
  • שכר אחרון.
  • פדיון חופשה – אם בסיום יחסי העבודה נשארו לזכותו של העובד שהתפטר ימי חופשה, עליך לשלם לעובד "פדיון חופשה", כלומר תשלום השווה לדמי החופשה שהיה מקבל אילו היה מנצל בפועל את ימי החופשה.
  • פדיון דמי הבראה – אם לזכותו של העובד המתפטר נצברו ימי הבראה שטרם שילמת לו, עליך לשלם אותם.
  • חלף הודעה מוקדמת – אם העובד נתן הודעה מוקדמת להתפטרות, והחלטת לוותר על העסקתו באופן מיידי, עליך לשלם לו את השכר שהיה מקבל אילו המשיך לעבוד בתקופת ההודעה המוקדמת.
האם מותר לי לנכות מהשכר האחרון סכומים שהעובד חייב לי?
  • מהשכר האחרון (כולל מהסכומים המושלמים עקב סיום העבודה, כמו: פדיון חופשה, פדיון דמי הבראה, פיצויי פיטורים וכו') מותר למעסיק לנכות אך ורק חובות שאינם נמצאים במחלוקת בינו לבין העובד. אין צורך בהסכמה בכתב של העובד.
האם אני חייב לתת לעובד שהתפטר אישור בכתב בדבר סיום העסקה?
  • כן. אתה חייב לתת לעובד אישור על תקופת העסקתו, גם אם הוא התפטר ולא פוטר.
האם אני יכול למנוע או לעכב עובד מלהתפטר?
  • באופן כללי, מעסיק אינו יכול להגביל את חופש העיסוק של העובד, לכבול אותו למקום העבודה ולמנוע ממנו להתפטר.
  • עם זאת, יש מצבים שבהם התחייב העובד בחוזה העבודה לתקופת עבודה מינימלית, כגון בחוזה עבודה לתקופה קצובה או בשל הכשרה מיוחדת שסיפק המעסיק לעובד.
  • אם הפר העובד את התחייבותו והתפטר מהעבודה טרם מועד סיום התחייבותו, עשוי המעסיק להיות זכאי לפיצויים בשל הפרת חוזה (וזאת אם פנה לבית הדין לעבודה ובית הדין פסק על פיצויים לטובתו או שנקבע בהסכם העבודה כי העובד יפצה את המעסיק בסכום שנקבע מראש במקרה שהעובד מפר את התחייבותו).
  • בכל מקרה, סעיף בחוזה עבודה המחייב את העובד לתקופת עבודה מינימלית צריך להיות סביר ותחום בזמן.
  • אם נקבע בהסכם העבודה מראש סכום מוגדר לפיצוי שישלם העובד במקרה של הפרת התחייבותו לתקופת עבודה מינימלית ("פיצוי מוסכם"), סכום הפיצויים צריך להיות פרופורציונלי לגובה שכרו של העובד, למידת ההפרה של העובד ולנזק שעשוי להיגרם למעסיק כתוצאה מהפרת הסעיף.
התחייבות עובד לתקופת העסקה מינימלית בשל הכשרה מקצועית
האם ניתן לדרוש מעובד שמתפטר פיצוי על הכשרה או קורסים שהענקתי לו או מימנתי עבורו?
  • מעסיק שמימן לעובד הכשרה מקצועית מיוחדת, רשאי במקרים מסוימים לדרוש מהעובד להתחייב לתקופת העסקה מינימלית.
  • במקרים אלה, אם העובד הפר את התחייבותו ועזב את העבודה לפני תום תקופת ההתחייבות, רשאי המעסיק לדרוש מהעובד את עלות ההכשרה.
האם ברגע שעובד התפטר אני יכול למנוע ממנו גישה למקום העבודה?
  • בתקופת ההודעה המוקדמת ממשיכים יחסי עובד-מעביד, ולמעסיק אסור למנוע מהעובד גישה למקום העבודה ולהרע בתנאי עבודתו.
  • עם זאת, המעסיק רשאי לוותר על עבודתו של העובד בתקופת ההודעה המוקדמת ולנתק את יחסי העובד-מעביד עמו באופן מיידי, בתנאי שישלם לעובד בגין תקופה זו חלף הודעה מוקדמת. במקרה כזה רשאי המעסיק למנוע מהעובד גישה למקום העבודה.
  • עם סיום יחסי העבודה מעסיק רשאי למנוע מהעובד גישה לטלפון הנייד או למחשב השייכים למקום העבודה או לרכב הצמוד מטעם העבודה.

תשלום פיצויי פיטורים לעובד שהתפטר

השאלה עיקר התשובה ראו הרחבה דגשים למעסיק
האם צריך לשלם פיצויי פיטורים לעובד שהתפטר?
  • ככלל, עובד שהתפטר לא זכאי לפיצויי פיטורים, אולם בנסיבות מסוימות הוא עשוי להיות זכאי לפיצויים.
  • העובד עשוי להיות זכאי לכספים שהצטברו עבורו בקופת הפיצויים או בביטוח הפנסיוני.
  • עלייך למסור לעובד:
    • טופס 161 – הודעת מעביד על פרישה מעבודה של עובד, שבאמצעותו מדווח המעסיק לרשויות המס על ניתוק יחסי עובד ומעביד.
    • מכתב לחברה המנהלת את קופת הגמל או את הביטוח הפנסיוני, אשר מודיע לה האם הוא וויתר לחלוטין על כספי הפיצויים לטובת העובד. משמעות הודעה שכזו היא שכספי הפיצויים שהופקדו לטובת העובד יועברו לטובתו, גם במקרה בו העובד יבקש למשוך את הכספים האלו לפני שקמה לו או לשאיריו הזכאות לקבלת הכספים.
החל מנובמבר 2023 נכנס לשימוש טופס 161 חדש. למידע על אופן המילוי של הטופס ועל הבחירות שיש לציין בו, ראו אתר רשות המסים.
אם עובד התפטר והוא אינו זכאי לפיצויי פיטורים, האם אני יכול לקבל בחזרה את כספי הפיצויים שהפקדתי עבורו מדי חודש בקופת גמל?
  • אם מעסיק הפריש את כספי הפיצויים של העובד מדי חודש לביטוח הפנסיוני בהתאם להוראות צו הרחבה לביטוח פנסיוני מקיף במשק, המעסיק אינו רשאי לקבל את הכספים הללו בחזרה, גם אם העובד התפטר מעבודתו (מלבד מקרים שבהם העובד משך את הכספים לפני שהתרחש אירוע מזכה, כמו: פרישה לגמלאות, נכות או מוות או מקרים שבית המשפט שלל את זכאותו לכספים).
  • אם כספי הפיצויים הופקדו לקופת פיצויים בהתאם לסעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים, המעסיק יוכל לקבל את הכספים בחזרה רק אם התקיים לפחות אחד משני התנאים הבאים:
    1. הכספים אינם מיועדים לקצבה (למשל: הכספים הופקדו לקופה שאינה משלמת קצבה אלא משלמת סכום חד פעמי און שהעובד ביקש למשוך את הכספים בבת אחת).
    2. נקבע בהסכם שהמעסיק רשאי לקבל את הכספים חזרה במקרה של התפטרות.
איך מחשבים ואיך משלמים את פיצויי הפיטורים במקרה שאכן נדרש תשלום?
  • חישוב פיצויי הפיטורים של עובד שהתפטר (במקרה שהוא זכאי לפיצויים) זהה לאופן החישוב של פיצויי פיטורים של עובד שפוטר.
בשל אילוצים כספיים, הפחתתי לאחד מעובדי את השכר, והוא הודיע על התפטרותו בשל כך. האם צריך לשלם לו פיצויים?
  • הפחתת שכר עשויה להיחשב "הרעה בתנאי העבודה", העשויה לזכות את העובד בפיצויי פיטורים.
  • אם כספי הפיצויים או חלקם הופקדו בקופת גמל לפי סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים או בביטוח פנסיוני, על המעסיק לשלם רק את החלק היחסי מפיצויי הפיטורים שלא הופרשו לקופה או לביטוח.
  • בכל מקרה, המעסיק יהיה חייב לשלם פיצויי פיטורים רק אם העובד נתן התראה סבירה למעסיק על כוונתו להתפטר והזדמנות נאותה לתקן את ההפרה, אם היא ניתנת לתיקון.
האם התפטרות בשל מעבר דירה מזכה את העובד/ת בפיצויי פיטורים?
  • במקרים מסוימים מעבר דירה של העובד עלול לחייב את המעסיק בתשלום פיצויי פיטורים, למשל: גירושים, מעבר ליישוב חקלאי, אזור פיתוח או התנחלות, מעבר בעקבות בן הזוג ומצבים נוספים.
  • אם כספי הפיצויים או חלקם הופקדו בקופת גמל לפי סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים או בביטוח פנסיוני, על המעסיק לשלם רק את החלק היחסי מפיצויי הפיטורים שלא הופרשו לקופה או לביטוח.
האם צריך לשלם פיצויי פיטורים לעובד שהתפטר עקב מצב בריאותי של בנו?
  • בתנאים מסוימים עליך לשלם פיצויי פיטורים לעובד שהתפטר בשל בריאות לקויה שלו או של בן משפחתו.
  • חובה זו חלה רק אם בין העובד לבין המעסיק התקיימו יחסי עובד-מעביד במשך שנה לפחות, ולהתפטרות הייתה סיבה מספקת לאור הממצאים הרפואיים, תנאי העבודה, ושאר הנסיבות הקשורות לעניין.
האם התפטרות אחרי לידה מצדיקה תשלום פיצויי פיטורים?
  • עליך לשלם פיצויי פיטורים לעובדת (ובתנאים מסוימים גם לעובד) שהתפטר/ה תוך 9 חודשים מיום הלידה כדי לטפל בילד.
  • חובה זו גם חלה גם כלפי עובד/ת שהתפטר/ה לאחר קבלת ילד לאימוץ, לאחר קבלת ילד למשמרת מאם פונדקאית או לאחר קבלת ילד למטרת אומנה.
  • החובה לשלם פיצויי פיטורים לעובדת שהתפטרה כדי לטפל בילדה עלולה לחול עליך גם אם העובדת החלה לעבוד במקום עבודה אחר (לאחר שהתפטרה), ובלבד שמקום העבודה החדש מאפשר לה שהות ממושכת יותר עם הילד.
האם התפטרות בשל שהייה במקלט לנשים מוכות מצדיקה תשלום פיצויי פיטורים?
  • עליך לשלם פיצויי פיטורים לעובדת שהתפטרה מעבודתה עקב שהייה במקלט לנשים מוכות, ובלבד שסמוך להתפטרותה היא שהתה במקלט תקופה של 60 ימים לפחות.
התפטרות עקב שהייה במקלט לנשים נפגעות אלימות (נשים מוכות)
מנהלת מחלקה שלי, בת 66, התפטרה מהעבודה. האם עלי לשלם לה פיצויי פיטורים למרות שעברה את גיל הפרישה לנשים?
  • עליך לשלם פיצויי פיטורים לעובד/ת שהתפטר/ה לאחר שהגיע לגיל פרישה (65-62 לנשים לפי תאריך לידתן ו-67 לגברים).
  • אם במהלך עבודתו/ה הפרשת עבור העובד/ת את כספי הפיצויים (או את חלקם) מדי חודש לקופת גמל (מכוח סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים) או לביטוח פנסיוני (מכוח צו הרחבה לביטוח פנסיוני מקיף במשק), עליך לשלם לו/ה פיצויי פיטורים אך ורק עבור התקופה שעבורה לא הופרשו הכספים ורק על החלק היחסי מהפיצויים שלא הופרשו. היתרה תשולם לה מתוך הכספים שהצטברו בקופת הגמל או בביטוח הפנסיוני.
  • למרות זאת, אם העובד/ת החל/ה לעבוד לאחר גיל פרישת חובה (67 הן לנשים והן לגברים), אין זכאות לפיצויי פיטורים במקרה שהעובד/ת מתפטר/ת, אלא אם מתקיימות נסיבות אחרות המזכות בפיצויי פיטורים, שלא קשורות דווקא לגיל.

פרישה לגמלאות

השאלה עיקר התשובה ראו הרחבה דגשים למעסיק
באיזה גיל אני יכול לחייב עובד/ת לפרוש מהעבודה?
  • החל מגיל 67 מעסיק יכול לחייב עובד/ת לפרוש מהעבודה.
  • אם העובד/ת מבקש/ת להמשיך ולעבוד מעבר לגיל זה, המעסיק חייב לשקול את בקשתו/ה בכובד ראש ולהתחשב בין היתר במצבו הכלכלי והמשפחתי של העובד.
אם עובד פורש לגמלאות, האם עלי לשלם לו פיצויי פיטורים?
  • עובד שפורש לגמלאות לאחר שהגיע לגיל פרישה (65-62 לנשים לפי תאריך לידתן ו-67 לגברים) זכאי לפיצויי פיטורים.
  • אם כספי הפיצויים או חלקם הופקדו בקופת גמל לפי סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים או בביטוח פנסיוני, על המעסיק לשלם רק את החלק היחסי מפיצויי הפיטורים שלא הופרשו לקופה או לביטוח.
  • אם העובד החל לעבוד במקום עבודה לאחר גיל פרישת חובה (גיל 67), הוא לא זכאי לפיצויי פיטורים לכשיפרוש מרצונו, אלא אם מתקיימות נסיבות אחרות המזכות בפיצויי פיטורים.

סגירת חשבון ועזיבת העובד

השאלה עיקר התשובה ראו הרחבה הערות
כיצד מדווחים למס הכנסה על סיום העסקתו של העובד?
  • בסיום עבודתו של העובד על המעסיק להודיע למס הכנסה על פרישתו של העובד מהעבודה ולמלא את טופס 161 – הודעת מעביד על פרישה מעבודה של עובד.
  • טופס זה ימולא עבור כל שכיר שפרש מהעבודה (גם במקרה של הפסקת עבודה עקב מוות).
  • חובה למסור את הטופס לפקיד השומה, גם אם חישוב הפטור מתשלום מס הכנסה על פיצויי הפיטורים (ועל התשלומים הנוספים ששולמו לעובד עקב סיום עבודתו) נעשה על ידי המעסיק.
  • העתק יינתן לעובד.
החל מנובמבר 2023 נכנס לשימוש טופס 161 חדש. למידע על אופן המילוי של הטופס ועל הבחירות שיש לציין בו, ראו אתר רשות המסים.
מה נדרש כדי לסגור את תיק העובד במוסד לביטוח לאומי?
  • מעסיק אינו חייב בדיווח למוסד לביטוח לאומי עם סיום העסקת העובד.
  • אם אתה מעסיק בביתך עובד במשק הבית (עוזרת בית, שמרטף וכו') יש לדווח על סיום העסקתו באמצעות טופס "אי העסקה" (המצורף לשוברי התשלום).
מה נדרש כדי לסגור את הקשר עם הביטוח הפנסיוני?
  • על המעסיק להעביר לביטוח הפנסיוני דיווח על הפסקת ההפרשות החודשיות והסיבה לכך (סיום יחסי עובד-מעביד).
  • כמו כן עליו לדווח לחברה המנהלת את הביטוח הפנסיוני על מעמדם של כספי הפיצויים.
  • אם פיצויי הפיטורים או חלקם הופקדו לביטוח הפנסיוני, על המעסיק להודיע לחברה המנהלת את הביטוח הפנסיוני על הסכמתו לשחרור הכספים לטובת העובד וזאת תוך 15 יום ממועד סיום ההעסקה. עיכוב במתן ההודעה עלול להיחשב כהלנת פיצויי פיטורים, והעובד עשוי להיות זכאי לפיצוי על הלנת פיצויי פיטורים.
רצוי להסב את תשומת לב העובד שעליו למלא את טופס 161א – הודעת עובד עקב פרישה מעבודה
האם אני חייב לתת לעובד מכתב סיום העסקה?
  • מעסיק חייב לתת לעובדו בסיום העבודה אישור בכתב בדבר מועד תחילתם וסיומם של יחסי עובד ומעביד ללא קשר לשאלה אם העובד פוטר או התפטר.
  • את האישור יש למסור לעובד עד תום 14 ימים מיום העבודה האחרון של העובד, או עד תום 7 ימים מהיום שהעובד דרש בכתב לקבל אישור זה, לפי המוקדם מביניהם.
האם אני רשאי לדרוש מהעובד לחתום על הצהרה כי קיבל את כל זכויותיו על פי החוק ואין לו, ולא תהיינה לו בעתיד, תביעות וטענות כלשהן נגדי?
  • מעסיק אינו יכול לחייב עובד לחתום על מסמך זה, הפוגע בזכותו של העובד לעמוד על זכויותיו החוקיות ולתבוע את המעסיק במקרה שהן הופרו. בוודאי שלא ניתן להתנות את תשלום זכויותיו של העובד בחתימה על הצהרה שכזו.
  • במקרה שהעובד ידע או שניתנה לו הזדמנות נאותה לדעת מהן הזכויות שעליהן הוא מוותר, ייתכן שיינתן תוקף לחתימת העובד.
  • חובת הגילוי מוטלת על המעסיק.
האם אני יכול להגביל את העובד לעבוד אצל מעסיק אחר לאחר סיום עבודתו?
  • ככלל, אסור למעסיק להגביל את זכותו של העובד לעבוד אצל מעסיק אחר לאחר סיום תקופת עבודתו.
  • בנסיבות מסוימות עשוי בית הדין לעבודה לאשר סעיף בחוזה עבודה המגביל את אפשרותו של העובד לעבוד אצל מעסיק אחר.
ראו גם
הפוסט סיום יחסי עבודה – המדריך המלא למעסקים הופיע לראשונה ב-מיכפל ידע.]]>
עדכוני פסיקה וחקיקה נובמבר 2023 https://www.michpalyeda.co.il/november-2023/ Mon, 27 Nov 2023 18:41:43 +0000 https://www.michpalyeda.co.il/?p=20297 לקוחות נכבדים, להלן עדכוני פסיקה וחקיקה מהחודש החולף. תוכן עניינים אי התייצבות עובדת לשימוע סע"ש (תא) 69630-06-20 מאת: עו"ד רינת טבאי ניתן ב-09/08/2023. העובדות: העובדת הועסקה כחודשיים בתפקיד מנהלת חשבונות אצל המעסיק. בתקופת העסקתה הייתה  העובדת בהיריון. לאחר מכן העובדת הייתה בחופשה ללא תשלום בעקבות הקורונה מבלי שנמסרה לה כל הודעה לגבי המשך עבודה או […]

הפוסט עדכוני פסיקה וחקיקה נובמבר 2023 הופיע לראשונה ב-מיכפל ידע.]]>

לקוחות נכבדים,
להלן עדכוני פסיקה וחקיקה מהחודש החולף.

תוכן עניינים

אי התייצבות עובדת לשימוע

סע"ש (תא) 69630-06-20

מאת: עו"ד רינת טבאי

ניתן ב-09/08/2023.

העובדות:

העובדת הועסקה כחודשיים בתפקיד מנהלת חשבונות אצל המעסיק. בתקופת העסקתה הייתה  העובדת בהיריון.

לאחר מכן העובדת הייתה בחופשה ללא תשלום בעקבות הקורונה מבלי שנמסרה לה כל הודעה לגבי המשך עבודה או יציאה לחל"ת.

בשיחת הטלפון כאשר העובדת בדקה מול מעסיקה מה תאריך חזרתה לעבודה, נמסר לה כי יישלח זימון לשימוע לדואר האלקטרוני שלה. המעסיק אכן שלח את הזימון , אולם העובדת לא התייצבה לשימוע. השימוע נערך בלעדיה ולאחר מספר ימים החליט המעסיק לפטרה מאחר ואינה מתאימה לתפקיד.

העובדת טענה כי לא התייצבה לשימוע מאחר ולא קיבלה זימון. העובדת לא עבדה באותם ימים במשרד ולא יצרו איתה קשר לבירור האם מכתב הזימון הגיע אליה. כמו כן הוסיפה העובדת כי מעולם לא נמסר לה שלא מרוצים ממנה בעבודה.

מנגד, טען המעסיק כי כאשר יידע את העובדת בטלפון כי ברצונו לשלוח לה זימון לשימוע, העובדת לא ציינה בפניו שאין לה גישה לדואר האלקטרוני של העבודה (שאליו נשלח הזימון) ואף לא מסרה למעסיק דואר אלקטרוני חלופי לקבלת הזימון, ולבסוף לאחר קבלת מכתב הפיטורים העובדת ציינה כי לא  ידעה דבר על הזימון לשימוע.

לאחר העלאת טענות העובדת מול מעסיקה בדבר אי קבלת הזימון, המעסיק נתן לעובדת את האופציה להגיע לשימוע במשרד. העובדת ציינה שהיא מעוניינת לערער על ההחלטה לסיים את העסקתה. המעסיק ביקש מהעובדת לשלוח מכתב בו מבקשת לערער על ההחלטה לסיים העסקתה אך העובדת לא ביצעה זאת.

הכרעת הדין: התביעה התקבלה בחלקה.  מהעדויות הוכח כי פיטורי העובדת היו בעקבות ליקויי עבודתה ולא בעקבות היותה בהיריון.

כאשר בית הדין התייחס לעניין קיום השימוע הוזכרה ההלכה לפיה למעסיק זכות קיימת לפטר עובד. יחד עם זאת, צוין כי זכות זו תמומש בתום לב והגינות ויש לאפשר לעובדת זכות טיעון.

חובתו של המעסיק להודיע לעובדת מראש ובכתב על מועד השימוע

בית הדין התייחס לכך שבמכתב הזימון שנשלח לעובדת לא הייתה סיבה ברורה לזימון לשימוע. מלבד העובדה הכללית מדי, שהעובדת אינה מתאימה לתפקיד. לא הובהרו טענות המעסיק כנגד העובדת וזה לא מאפשר לעובדת להתכונן כראוי לטענות שיועלו בשימוע. חובה זו מקבלת משנה תוקף בייחוד בתקופת הקורונה אשר הייתה מלאה באי וודאות ועמימות.

אחריות המעסיק לברר מדוע העובדת לא התייצבה לשימוע

 המעסיק הסיק כי העובדת ויתרה על זכות הטיעון באי התייצבותה לשימוע מבלי שבדק זאת מולה. באחריות המעסיק לברר מה סיבת היעדרותה, ובייחוד לאור העובדה כי מדובר בתקופות רגישות ועמומות, הן בגלל תקופת הקורונה והן בגלל שהעובדת בהיריון. 

ביה"ד קבע שמכתב הזימון לשימוע לא עמד  בדרישות הדין ופסק לטובת העובדת פיצויי מופחת בסך  12,000 ₪. 

גמול עבור ביצוע שעות נוספות כאשר העובד אינו מחתים נוכחות עקב סוג עבודתו

סע"ש (חיפה) 8827-09-21

מאת: עו"ד מור פפיר כהן

הרקע לתביעה:

התובעת והנתבעת שכנגד – חברת "עבודה בטוחה בע"מ" מספקת שירותים של מוני בטיחות לעסקים (להלן: "החברה") .

מר נועם זינטי, הנתבע והתובע שכנגד (להלן: "העובד")  הועסק בחברה כממונה בטיחות לתקופה של 4 שנים, ובהתאם להסכם עבודתו עם החברה, העבודה בוצעה בחצרי לקוחות החברה.

לטענת העובד, הנ"ל עבד שעות נוספות מעבר להיקף משרה מלאה, אך שולם לו שכר שעתי בשיעור של 100% בלבד, ללא גמול בגין ביצוע שעות נוספות.

לטענת החברה, חוק שעות עבודה ומנוחה, תשי"א 1951 (להלן: "החוק") אינו חל על העובד מכיוון שתנאי עבודתו אינם מאפשרים פיקוח על שעות עבודתו.

בית הדין קבע כי אין מחלוקת לעניין העובדה כי העבודה בוצעה בחצרי לקוחות החברה, כמו כן, אין מחלוקת על כך  שהעובד לא דיווח על נוכחות בעבודה באמצעים מכאניים או אלקטרוניים, והשכר שולם בהתאם לדיווח החודשי ששלח העובד לחברה אשר כאמור שילמה לו בשיעור של 100% מהשכר השעתי בלבד , ללא תוספת תגמול בגין השעות הנוספות.

דיון והכרעה:

בית הדין קבע כי בהתאם לס' 30(א)(6) לחוק,  הוראותיו לא יחולו על עובדים שתנאי עבודתם  אינם מאפשרים למעסיק כל פיקוח על שעות עבודתם.

עפ"י פסק דין ע"ע 300271/98 – טפקו ייצור מערכות בקרת אנרגיה בע"מ- טל, יש לפרש את החריגים לחוק באופן מצומצם, כך שכמה שפחות עובדים יצאו מתחולתו של החוק ויותר עובדים ייהנו מן ההגנות שהוא מעניק.

עבודה מחוץ לחצרות המעסיק כשלעצמה לא תוביל בהכרח למסקנה שאין אפשרות פיקוח, ויש לבחון האם תנאי העבודה ונסיבותיה אפשרו פיקוח על עבודת העובד, ומדוע לא האם התקיים בפועל פיקוח כזה (ע"ע 15233-09-13 אדוונטק טכנולוגיות בע"מ- זלוסקי)

לטענת בית הדין, הנתבעת לא הוכיחה כי לא היה בידיה לפקח על היקף שעות העבודה וביצועה ולא נטען/הוצג כי נמנע מן החברה לערוך בירור מול הלקוחות ובזמן אמת אודות היקף שעות העבודה בחצרי הלקוחות ועבורם, ועל כן, קבע בית הדין כי במקרה הנ"ל יחולו הוראות חוק שעות עבודה ומנוחה ויש לשלם לעובד בגין השעות הנוספות אשר עליהן דיווח למעסיקו.

פיצוי על אי מתן הודעה על תנאי העסקה ונפקות תלושי שכר

ע"ע 59560-01-21

מאת: עו"ד מור פפיר כהן

הרקע לערעור:

מר עבדאללה אבקר (להלן: "המערער")  הינו אזרח סודן המתגורר בישראל.

י.ב שיא משאבים בע"מ (להלן: "המשיבה") , הינה קבלנית שירות המספקת שירותי ניקיון לגופים שונים ובהם רשויות מקומיות.

המערער הועסק ע"י המשיבה כמנקה רחובות עבור עיריית הרצליה. המערער עסק בעבודה זו במשך כל תקופת העסקתו אשר ארכה כ-שנה וחצי. לטענת המערער, המשיבה מעולם לא מסרה לו הודעה על תנאי העסקתו, וכן תלושי השכר אותם קיבל מהמשיבה היו פיקטיביים. בנוסף טען המערער כי הגמול הסוציאלי אותו קיבל מהמשיבה, לא תאם את מלוא זכויות המערער ומשכרו הופחתו כספים רבים.   

הקביעה בבית הדין האזורי טרם הערעור:

בית הדין האזורי דחה מרבית מתביעתו של המערער. בנוגע לתנאי העסקתו, קבע בית הדין האזורי כי מחד גיסא המערער קיבל תלוש מדי חודש ובו פורטו הזכויות והתשלומים שקיבל, ומאידך גיסא לא נמסרה לו הודעה בשפתו. בית הדין האזורי ציין כי המערער דובר ערבית ומאחר ומדובר בשפה רשמית במדינה לא היה צורך בתרגום המידע אשר נמסר לו בתלושי השכר לשפה הערבית.

באשר למהימנות התלושים, טען בית הדין כי ההלכה הפסוקה קובעת כי תלוש מהווה ראיה לנתונים המפורטים בו, ואין חולק כי המערער קיבל תלוש מדי חודש ושולם לו הסכום הנקוב בתלוש. עוד נקבע כי התחשיב אותו ביצע המערער אינו מצדיק את טענתו ואינו מתייחס לכל תקופת עבודתו אלא רק לחודשים ספציפיים.

דיון והכרעה בארצי:

בית הדין הארצי קבע כי דין הערעור להתקבל. בית הדין האזורי נתן את פסק דינו טרם פורסמה הלכת קפלן את לוי (ע"ע ארצי 20880-07-20), הלכה אשר הבהירה את הכללים המשפטיים הרלוונטיים ואת דרך ההכרעה במחלוקות מהסוג שהועלו בהליך הנ"ל.

בהלכת קפלן נקבע כי עדות עובד בדבר אי מתן הודעת מעסיק על תנאי העסקתו, די בה כדי להעביר לכתפי המעסיק את נטל הבאת הראיה. הדבר יתבצע באמצעות הגשת טופס הודעה על תנאי העסקה לעובד באמצעות עד מגשר – אדם אשר מנגיש את תוכן המסמך לעובד אשר אינו דובר את השפה שבה מנוסך המסמך, או ע"י עורך המסמך או ע"י אדם שהיה עד לעריכתו.

כל אלה רשאים להיות  בתפקיד הגורם אשר מנגיש את תוכן המסמך לעובד שאינו דובר את השפה במה מנוסך המסמך.

חוק הודעה לעובד ולמועמד לעבודה (תנאי עבודה והליכי מיון וקבלה לעבודה), תשס"ב – 2002 אינו מחייב החתמת העובד על טופס ההודעה עצמו, אך אם על גבי הטופס מתנוססת חתימתו- חובת ההוכחה לעניין אמיתות החתימה מוטלת על המעסיק. כמו כן, יש לדרוש מסירת הודעה לעובד בשפה המובנת לו וזאת כמשתמע מחוק עובד זרים התשנ"א- 1991.  

לעניין תלושי השכר, בית הדין הארצי קבע כי ההסברים שסיפקה המשיבה אינם מניחים את הדעת ולא התקבלה תשובה מספקת מדוע בחלק מתלושי השכר נכתב כי העובד לקח הלוואה ולצידה ערכים שליליים.

לאור כך, נקבע כי המשיבה לא הרימה את הנטל המוטל עליה ועל כן , בית הדין הארצי פסק כי התלושים אכן פיקטיביים, הם אינם משקפים את היקף עבודתו של המערער ויש להנגיש לו את התלוש כך שיהיה בשפתו (בפרט שהיא איננה השפה הרשמית במדינה אלא רק אחת מן השפות המונגשות בה) או לבצע הנגשה באמצעות עד מגשר בהתאם להלכת קפלן , אשר היה עד לכתיבת ההסכם או לחלופין כתב אותו בעצמו ויכול לבצע תרגום למי שזקוק לכך.  

הפוסט עדכוני פסיקה וחקיקה נובמבר 2023 הופיע לראשונה ב-מיכפל ידע.]]>
הרקע לפיטורים ולהתפטרות והזכות לשימוע https://www.michpalyeda.co.il/dismissal/ Thu, 28 Sep 2023 06:11:45 +0000 https://www.michpalyeda.co.il/?p=8542 עובדים לא חייבים לנמק את ההודעה על ההתפטרות, אך במקרה של התפטרות עקב הרעת תנאים מומלץ להתריע מראש על הכוונה להתפטר על מנת לאפשר הזדמנות לתיקון הדרוש. מעסיקים לא חייבים לנמק בהודעה המוקדמת את הסיבות לפיטורים. עם זאת, הפסיקה הכירה בחובת המעסיקים לקיים "שימוע", בטרם יקבלו החלטה על פיטורי העובדים. הנמקת התפטרות עובדים לא חייבים לנמק את ההודעה על ההתפטרות. עם […]

הפוסט הרקע לפיטורים ולהתפטרות והזכות לשימוע הופיע לראשונה ב-מיכפל ידע.]]>

עובדים לא חייבים לנמק את ההודעה על ההתפטרות, אך במקרה של התפטרות עקב הרעת תנאים מומלץ להתריע מראש על הכוונה להתפטר על מנת לאפשר הזדמנות לתיקון הדרוש. מעסיקים לא חייבים לנמק בהודעה המוקדמת את הסיבות לפיטורים. עם זאת, הפסיקה הכירה בחובת המעסיקים לקיים "שימוע", בטרם יקבלו החלטה על פיטורי העובדים.

הנמקת התפטרות

עובדים לא חייבים לנמק את ההודעה על ההתפטרות.

עם זאת, ככלל, על עובדים המתפטרים עקב "הרעה מוחשית בתנאי העבודה", להתריע מראש על כוונתם להתפטר עקב הרעת התנאים, על מנת לאפשר למעסיקים הזדמנות נאותה לתקן את הדרוש ככל שניתן. עובדים שלא עשו כן, עשויים להתקשות להוכיח שההתפטרות באה עקב הרעת התנאים וזכותם לפיצויי פיטורים עשויה להיפגע.

הנמקת פיטורים והזכות לשימוע

מעסיקים לא חייבים לנמק בהודעה המוקדמת את הסיבות לפיטורים. עם זאת, הפסיקה הכירה בחובת המעסיקים לקיים "שימוע", בטרם יקבלו החלטה על פיטורי העובדים. כלומר: על המעסיקים לתת לעובדים הזדמנות נאותה, הוגנת וסבירה, להשמיע את טענותיהם כנגד הכוונה לפטרם, ולהתייחס לטענות המעסיקים כלפיהם לפני שתתקבל החלטה לפטרם. זאת על רקע החובה לנהוג בתום לב ביחסי עבודה.

הערות:

  • חובת השימוע חלה גם במגזר הפרטי.
  • עובדים שפוטרו ללא שימוע או בהליך שימוע פגום, רשאים להגיש לבית הדין לעבודה תביעה נגד המעסיקים, ובית הדין עשוי לחייב את המעסיקים בתשלום פיצוי לעובדים עקב הליך הפיטורים הפגום, ואף לבטל את הפיטורים ולכפות על המעסיקים להמשיך ולהעסיק את העובדים.
  • קיימות הוראות חוק המתנות את הפיטורים באישור משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים או האוסרות על פיטורי עובד או עובדת בנסיבות מסוימות, כגון בתקופת חופשת לידה. כמו כן קיימות הוראות מיוחדות לעניין פיטורי עובד גם בהסכמים קיבוציים, ולעיתים גם בהסכם העבודה, כגון: הגבלת האפשרות לפטר עובד במשך תקופה הקבועה בהסכם, או חובה להיוועץ, לפני הפיטורים, בוועד העובדים. לפיכך, לפני הפיטורים יש לוודא שאין בחוק, בהסכם העבודה, או בהסכם קיבוצי, הוראות המגבילות את הפיטורים או מתנות את הפיטורים בקיומו של הליך מוקדם.

הליך השימוע

על מנת לקיים את חובת השימוע, נדרש לקיימו בתנאים אלה:

  1. על המעסיקים לקיים את השימוע, לפני שגמלה בליבם ההחלטה לפטר את העובדים. כמו כן עליהם לתת לעובדים הזדמנות נאותה והוגנת להתייחס במהלך השימוע לטענות שהועלו על ידי המעסיקים. כך גם נדרש לשמוע את דברי העובדים בפתיחות, ולא רק על מנת לצאת ידי חובת השימוע, לאחר שהמעסיקים כבר גיבשו את עמדתם.
  2. יש לתת לעובדים את המידע והנימוקים המלאים העומדים מאחורי הכוונה לפטרם זמן סביר לפני השימוע, ולאפשר לעובדים לעיין במסמכים שהמעסיקים מסתמכים עליהם בטענותיהם. לא ניתן להסתפק בטענות כלליות על תפקודם של העובדים, ונדרש להצביע על אירועים מסוימים ועל המועדים בהם אירעו, וכן לאפשר לעובדים להתייחס לטענות המעסיקים.
  3. עובדים זכאים לבוא לשימוע בלווי עורך דין או אדם אחר המייצג אותם, כגון בן משפחה. ככל שהעובדים מעוניינים בכך, יש לאפשר לנציג ועד העובדים להיות נוכח בשימוע. עוד יש לאפשר לעובדים להביא לשימוע עדים מטעמו, וככל שנדרש בנסיבות העניין, יש לאפשר לעובדים לחקור עדים מטעמם של המעסיקים.
  4. רצוי שבעת השימוע יהיה נוכח אדם נוסף מטעם המעסיקים.
  5. יש לתעד את השימוע בפרוטוקול ולמסור לעובדים העתק ממנו. 
פיטורים

הליך של פיטורין אינו נעים הן למעסיק והן לעובד. במידה והחלטתם לפטר עובד, הרי שחשוב לדעת מהו החוק ולעמוד בתקנות והנהלים הנדרשים. פיטורין שמתבצעים בצורה

קרא עוד »

הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות

חובת הודעה מוקדמת
https://www.michpalyeda.co.il/wp-content/uploads/2024/09/סיום-העסקה.png
כיצד להיערך לסיום העסקה: ניהול תהליכי גמר חשבון, פיצויים וטפסי 161

סיום העסקה הוא שלב קריטי ביחסי עובד-מעביד, הן עבור המעסיק והן עבור העובד. זהו תהליך מורכב הכולל מגוון...

https://www.michpalyeda.co.il/wp-content/uploads/2022/01/בלוג-קורסים-קול-המס-5.png
פרישה מוקדמת

כללי פרישה מוקדמת מתייחסת לעזיבת שוק העבודה לפני גיל הפנסיה החוקי. פרישה מוקדמת יכולה להיות יזומה על...

https://www.michpalyeda.co.il/wp-content/uploads/2024/09/שימוע.png
זכות לשימוע לפני פיטורים

מבוא זכות השימוע לפני פיטורים היא אחת מזכויות היסוד של עובדים בישראל, המבטיחה לכל עובד את הזכות להישמע...

https://www.michpalyeda.co.il/wp-content/uploads/2024/06/פיטורים-2048x652-1.png
זוג גברים בהליך פונדקאות יהיו מוגנים מפני פיטורים

עו”ד מור פפיר כהן הרקע העובדתי מר דותן פלג ומר אלון חזן (להלן: “המערערים”), הינם זוג גברים פסק ד אשר...

https://www.michpalyeda.co.il/wp-content/uploads/2024/05/חברת-הובלות.png
חברת הובלות פיטרה עובד ושללה ממנו פיצויי פיטורים בטענה שגנב ציוד מהחברה

חברת הובלות פיטרה עובד ושללה ממנו פיצויי פיטורים בטענה שגנב  ציוד מהחברה – בית הדין קבע: חברת הובלות...

הפוסט הרקע לפיטורים ולהתפטרות והזכות לשימוע הופיע לראשונה ב-מיכפל ידע.]]>
איסור פיטורים והגבלות לעניין פיטורים https://www.michpalyeda.co.il/%d7%90%d7%99%d7%a1%d7%95%d7%a8-%d7%a4%d7%99%d7%98%d7%95%d7%a8%d7%99%d7%9d-%d7%95%d7%94%d7%92%d7%91%d7%9c%d7%95%d7%aa-%d7%9c%d7%a2%d7%a0%d7%99%d7%99%d7%9f-%d7%a4%d7%99%d7%98%d7%95%d7%a8%d7%99%d7%9d/ Thu, 28 Sep 2023 05:11:48 +0000 https://www.michpalyeda.co.il/?p=9668 בנסיבות מסוימות אסור לפטר עובדים, או שיש הגבלה על פיטוריהם.הוראות אלה מעוגנות בחקיקה, בהסכמים קיבוציים וצווי הרחבה ולעתים גם בהסכם העבודה שבין העובדים למעסיקים. איסור פיטורים והגבלות לעניין פיטורים מקרים שבהם יש הגבלה על פיטורי עובדים קיימות הוראות הקובעות כי בנסיבות מסוימות אסור לפטר עובדים, או הקובעות הגבלות לעניין פיטורים. הוראות אלה מעוגנות בחקיקה, בהסכמים […]

הפוסט איסור פיטורים והגבלות לעניין פיטורים הופיע לראשונה ב-מיכפל ידע.]]>
בנסיבות מסוימות אסור לפטר עובדים, או שיש הגבלה על פיטוריהם.
הוראות אלה מעוגנות בחקיקה, בהסכמים קיבוציים וצווי הרחבה ולעתים גם בהסכם העבודה שבין העובדים למעסיקים.
איסור פיטורים והגבלות לעניין פיטורים

מקרים שבהם יש הגבלה על פיטורי עובדים

מעסיקים שפיטרו או איים על עובדים בפיטורים, בנסיבות אלה, צפויים לעונש מאסר או קנס כספי

https://www.michpalyeda.co.il/wp-content/uploads/2024/09/סיום-העסקה.png
כיצד להיערך לסיום העסקה: ניהול תהליכי גמר חשבון, פיצויים וטפסי 161

סיום העסקה הוא שלב קריטי ביחסי עובד-מעביד, הן עבור המעסיק והן עבור העובד. זהו תהליך מורכב הכולל מגוון...

https://www.michpalyeda.co.il/wp-content/uploads/2022/01/בלוג-קורסים-קול-המס-5.png
פרישה מוקדמת

כללי פרישה מוקדמת מתייחסת לעזיבת שוק העבודה לפני גיל הפנסיה החוקי. פרישה מוקדמת יכולה להיות יזומה על...

https://www.michpalyeda.co.il/wp-content/uploads/2024/09/שימוע.png
זכות לשימוע לפני פיטורים

מבוא זכות השימוע לפני פיטורים היא אחת מזכויות היסוד של עובדים בישראל, המבטיחה לכל עובד את הזכות להישמע...

https://www.michpalyeda.co.il/wp-content/uploads/2024/06/פיטורים-2048x652-1.png
זוג גברים בהליך פונדקאות יהיו מוגנים מפני פיטורים

עו”ד מור פפיר כהן הרקע העובדתי מר דותן פלג ומר אלון חזן (להלן: “המערערים”), הינם זוג גברים פסק ד אשר...

https://www.michpalyeda.co.il/wp-content/uploads/2024/05/חברת-הובלות.png
חברת הובלות פיטרה עובד ושללה ממנו פיצויי פיטורים בטענה שגנב ציוד מהחברה

חברת הובלות פיטרה עובד ושללה ממנו פיצויי פיטורים בטענה שגנב  ציוד מהחברה – בית הדין קבע: חברת הובלות...

הפוסט איסור פיטורים והגבלות לעניין פיטורים הופיע לראשונה ב-מיכפל ידע.]]>