מעסיק - מיכפל ידע https://www.michpalyeda.co.il מוקד מומחים לדיני עבודה וחשבות שכר Thu, 12 Dec 2024 18:58:36 +0000 he-IL hourly 1 https://wordpress.org/?v=6.7.1 https://www.michpalyeda.co.il/wp-content/uploads/2024/03/אייקון-150x150.png מעסיק - מיכפל ידע https://www.michpalyeda.co.il 32 32 אחריות מעסיקים במיקור חוץ: מה כדאי לדעת? https://www.michpalyeda.co.il/employer/ Thu, 12 Dec 2024 18:53:31 +0000 https://www.michpalyeda.co.il/?p=23098 מבוא: עליית מיקור החוץ והמשמעות למעסיקים הסברים על האחריות המשפטית והמוסרית של מעסיקים בעבודה עם קבלני כוח אדם.בעידן המודרני, מיקור חוץ הפך לכלי מרכזי לניהול יעיל של משאבי הארגון. מעסיקים בוחרים להוציא תחומי פעילות מסוימים לקבלני משנה כדי להפחית עלויות, להגביר את הגמישות הארגונית, ולשפר את איכות השירותים.עם זאת, לצד היתרונות הרבים של מיקור חוץ, […]

הפוסט אחריות מעסיקים במיקור חוץ: מה כדאי לדעת? הופיע לראשונה ב-מיכפל ידע.]]>

מבוא: עליית מיקור החוץ והמשמעות למעסיקים

הסברים על האחריות המשפטית והמוסרית של מעסיקים בעבודה עם קבלני כוח אדם.

אחריות המעסיקים במיקור חוץ נוגעת בעיקר לעובדים המועסקים דרך קבלני כוח אדם, אך בפועל מבצעים את עבודתם בארגון המעסיק בפועל. האחריות כוללת שמירה על זכויות העובדים, מניעת אפליה, עמידה בתקנות דיני העבודה, והקפדה על סביבת עבודה הוגנת ובטוחה.

במאמר זה נפרט על ההיבטים המרכזיים שקשורים לאחריות מעסיקים במיקור חוץ, נציג את החוקים והפסיקות המשמעותיות, ונספק כלים להתנהלות נכונה.

מהו מיקור חוץ ולמה הוא הפך לכל כך פופולרי?

מיקור חוץ, או אאוטסורסינג, הוא תהליך שבו ארגונים נעזרים בשירותים חיצוניים לניהול חלק מתהליכי העבודה שלהם. במקום להעסיק עובדים ישירות, הארגון שוכר שירותים של קבלני כוח אדם או חברות חיצוניות המספקות את כוח האדם הנדרש. מודל זה מציע יתרונות רבים, כגון הפחתת עלויות תפעוליות, התמקדות בתחומי הליבה של הארגון, וגמישות בניהול כוח אדם.

עם זאת, לצד היתרונות, מיקור חוץ מציב אתגרים רבים. מעסיקים בפועל חייבים להבין את תחומי האחריות המשפטיים והמוסריים הנלווים לשיטה זו ולוודא שהעובדים המועסקים באמצעות קבלנים זוכים ליחס הוגן.

האחריות המשפטית של מעסיקים במיקור חוץ

על פי חוקי העבודה בישראל, מעסיקים במיקור חוץ נושאים באחריות משותפת עם הקבלן לשמירה על זכויות העובדים. האחריות מתחלקת בין מעסיק בפועל לבין קבלן כוח האדם, אך אינה פוטרת את המעסיק בפועל מהחובה לפקח על תנאי ההעסקה. החוק מטיל חובה על המעסיקים לוודא כי הקבלן עמיד בחוקי העבודה, כולל תשלום שכר מינימום, מתן זכויות סוציאליות, ועמידה בתקנות בטיחות.

זכויות העובדים במיקור חוץ

עובדים במיקור חוץ זכאים לכל הזכויות המגיעות לעובדים המועסקים ישירות. זכויות אלה כוללות שכר הוגן, הפרשות לפנסיה, דמי מחלה, דמי הבראה, ושמירה על סביבת עבודה בטוחה. מעסיקים בפועל אינם יכולים להתחמק מאחריותם לזכויות העובדים, גם אם העסקה מתבצעת דרך קבלן.

חובת הפיקוח של מעסיקים בפועל
חובת הפיקוח מחייבת את המעסיק לוודא כי הקבלן עומד בכל התקנות הנוגעות להעסקת עובדים. מעסיקים שאינם מקפידים על כך עלולים להיחשף לתביעות משפטיות, פיצויים ואף סנקציות פליליות. למשל, מעסיק בפועל חייב לבדוק כי הקבלן משלם את השכר במועד, מבצע הפרשות לפנסיה ומשלם דמי ביטוח לאומי.

פסיקות משמעותיות המשפיעות על האחריות של מעסיקים במיקור חוץ

בשנים האחרונות, בתי הדין לעבודה פסקו שורה של החלטות שהרחיבו את תחומי האחריות של מעסיקים בפועל במיקור חוץ. למשל, בפסק דין קלדורה נ' עינב שירותים (2020), בית הדין קבע כי מעסיק בפועל לא יכול להתחמק מאחריותו לזכויות העובדים גם כאשר העסקה התבצעה באמצעות קבלן. פסק דין זה ואחרים הדגישו את החשיבות של פיקוח מצד המעסיק על תנאי ההעסקה.

האתגרים המוסריים במיקור חוץ

מעבר להיבטים המשפטיים, למעסיקים יש אחריות מוסרית להבטיח יחס הוגן לכלל העובדים. עובדים במיקור חוץ נוטים להיות פגיעים יותר לעומת עובדים המועסקים ישירות, ולעיתים סובלים מתנאים פחותים. מעסיקים אחראים לוודא כי העובדים זוכים לשוויון הזדמנויות, תנאי עבודה הוגנים וסביבה בטוחה.

כיצד להבטיח עמידה בתקנות ואחריות מוסרית?

למעסיקים יש מספר כלים שיכולים לסייע להם לעמוד בדרישות החוק ולשמור על אחריותם המוסרית:

  • בחירת קבלן איכותי: הקפדה על התקשרות עם קבלני כוח אדם מוכרים ומפוקחים.
  • בדיקות תקופתיות: ביצוע ביקורות פנימיות לבדיקת עמידת הקבלן בדרישות החוק.
  • שקיפות בתהליכי ההעסקה: העברת מידע ברור לעובדים על זכויותיהם ותנאי העסקתם.
  • מינוי אחראי פיקוח: מינוי עובד אחראי לפיקוח על תנאי העבודה של עובדי הקבלן.

היתרונות של ניהול נכון של מיקור חוץ

כאשר מעסיקים מקפידים על אחריותם המשפטית והמוסרית, הם נהנים משורה של יתרונות, כגון שיפור המוניטין הארגוני, הפחתת סיכונים משפטיים, והגברת שביעות הרצון והפרודוקטיביות של העובדים.

סיכום

מיקור חוץ הוא כלי חיוני לניהול ארגוני מודרני, אך הוא דורש הבנה עמוקה של האחריות המשפטית והמוסרית הכרוכה בו. מעסיקים חייבים להבטיח כי הם פועלים בשקיפות, מקפידים על זכויות העובדים ומפקחים על הקבלנים המועסקים בארגון. באמצעות יישום תקין של מדיניות מיקור חוץ, מעסיקים יכולים ליהנות מהיתרונות הרבים של השיטה, תוך עמידה בחוק ושמירה על ערכים מוסריים.

  • אולי יעניין אותך גם...
https://www.michpalyeda.co.il/wp-content/uploads/2024/12/איסוף-נתוני-מיקום.png
איסוף נתוני מיקום של עובדים
22 דצמבר 2024

איסוף נתוני מיקום של עובדים הוא נושא שנוגע ישירות למערכת היחסים בין המעסיק לעובד ולזכויות הפרט של העובדים....

https://www.michpalyeda.co.il/wp-content/uploads/2024/12/מיכפל-ידע-2.png
תשלום שכר על התלמדות, הכשרה והכנות למשמרת
22 דצמבר 2024

תשלום שכר עבור תקופות כמו התלמדות, הכשרה, השתלמות או הכנות למשמרת הוא נושא שעשוי לעורר שאלות רבות בקרב...

https://www.michpalyeda.co.il/wp-content/uploads/2022/08/תחבורה-ציבורית-2.png
החזר הוצאות נסיעה
22 דצמבר 2024

עובדים הזקוקים לתחבורה על מנת להגיע לעבודה זכאים, בתנאים מסויימים, לקבל מהמעסיקים השתתפות במימון הוצאות...

https://www.michpalyeda.co.il/wp-content/uploads/2023/05/חוזה-עבודה-אישי.png
חוזה עבודה אישי
22 דצמבר 2024

חוזה עבודה אישי חוזה העבודה מבטא את מכלול ההסכמות וההבנות שבין המעסיק לעובד החוק אינו מחייב את המעסיק...

https://www.michpalyeda.co.il/wp-content/uploads/2024/12/מעסיק.png
תקנות חדשות למעסיקים לשנת 2024: מה השתנה?
12 דצמבר 2024

עדכונים בדיני העבודה לשנת 2024 שנת 2024 הביאה עמה חידושים משמעותיים בדיני העבודה בישראל. התקנות והחוקים...

https://www.michpalyeda.co.il/wp-content/uploads/2024/12/מעסיקים.png
אחריות מעסיקים במיקור חוץ: מה כדאי לדעת?
12 דצמבר 2024

מבוא: עליית מיקור החוץ והמשמעות למעסיקים הסברים על האחריות המשפטית והמוסרית של מעסיקים בעבודה עם קבלני...

https://www.michpalyeda.co.il/wp-content/uploads/2024/12/פסקי-דין-דיני-עבודה-1.png
פסיקות משמעותיות בדיני עבודה מהשנים האחרונות: סקירה והשלכות
12 דצמבר 2024

דיני עבודה הם התחום המשפטי שמסדיר את יחסי העבודה בין מעסיקים לעובדים. בשנים האחרונות, מערכת המשפט בישראל...

https://www.michpalyeda.co.il/wp-content/uploads/2024/12/חופשת-לידה-2.png
זכויות נשים בעבודה: חופשת לידה, פיטורים בהריון ועוד – מדריך מקיף
12 דצמבר 2024

חשיבות ההגנה על זכויות נשים במקום העבודהזכויות נשים בעבודה נועדו להבטיח שוויון הזדמנויות והגנה מתאימה...

https://www.michpalyeda.co.il/wp-content/uploads/2024/12/יחסי-עובד-מעביד.png
מדריך לקביעת יחסי עובד-מעביד לפי פסיקות בית הדין לעבודה.
12 דצמבר 2024

יחסי עובד-מעביד הם אחת הסוגיות המרכזיות בדיני העבודה. קיומם של יחסים אלו משפיע על זכויות וחובות הצדדים,...

https://www.michpalyeda.co.il/wp-content/uploads/2024/12/עדכוני-פסיקה-וחקיקה-2024.png
עדכוני פסיקה וחקיקה נובמבר 2024
04 דצמבר 2024

עדכוני פסיקה וחקיקה לקוחות נכבדים, להלן עדכוני פסיקה וחקיקה מהחודש החולף. עב"ל 809-07-23  –...

הפוסט אחריות מעסיקים במיקור חוץ: מה כדאי לדעת? הופיע לראשונה ב-מיכפל ידע.]]> על פי החוק חלה על המעסיק חובת דיווח ותשלום דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות עבור עובדיו. https://www.michpalyeda.co.il/%d7%9e%d7%a2%d7%a1%d7%99%d7%a7-%d7%94%d7%9e%d7%93%d7%a8%d7%99%d7%9a-%d7%94%d7%9e%d7%9c%d7%90-%d7%9c%d7%93%d7%9e%d7%99-%d7%91%d7%99%d7%98%d7%95%d7%97-%d7%9c%d7%90%d7%95%d7%9e%d7%99/ Thu, 06 Jun 2024 16:48:08 +0000 https://www.michpalyeda.co.il/?p=21958 על פי החוק חלה על המעסיק חובת דיווח ותשלום דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות עבור עובדיו. אי-דיווח ואי-תשלום דמי הביטוח במועד החוקי יגרום לחיוב חשבון המעסיק בקנסות ובתוספת הצמדה בהתאם לחוק. כמו כן, עלול הדבר לגרום להגשת תביעה נגד המעסיק להחזר הסכום השווה לקצבאות שהביטוח הלאומי שילם או עתיד לשלם לעובדיו של המעסיק. מיהו […]

הפוסט על פי החוק חלה על המעסיק חובת דיווח ותשלום דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות עבור עובדיו. הופיע לראשונה ב-מיכפל ידע.]]>

על פי החוק חלה על המעסיק חובת דיווח ותשלום דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות עבור עובדיו.

אי-דיווח ואי-תשלום דמי הביטוח במועד החוקי יגרום לחיוב חשבון המעסיק בקנסות ובתוספת הצמדה בהתאם לחוק. כמו כן, עלול הדבר לגרום להגשת תביעה נגד המעסיק להחזר הסכום השווה לקצבאות שהביטוח הלאומי שילם או עתיד לשלם לעובדיו של המעסיק.

מיהו מעסיק?

מעסיק נחשב מי שיש בינו לבין העובד אצלו יחסי עובד – מעסיק, שלפיהם מבצע העובד עבודה בעבור מעסיקו.

בסעיף 1 בחוק הביטוח הלאומי אומנם יש התייחסות למונחים "עובד" ו"מעסיק", אך הם אינם מוגדרים בחוק, מכיוון שיחסי עבודה מטבעם הם דינמים ומשתנים. לכן כשיש לקבוע מיהו עובד ומיהו מעסיק, מסתמך המוסד לביטוח לאומי על עקרונות ומבחנים שנקבעו ונקבעים כל הזמן על-ידי בית הדין הארצי לעבודה ובית המשפט העליון, בפסקי דין חשובים.

ההכנסה החייבת בדמי ביטוח

הכנסות העובד, שחייבות בדמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות, הן אותן ההכנסות שחייבות במס הכנסה על פי סעיף 2(2) לפקודת מס הכנסה. כלומר שכרו של העובד וכן טובות ההנאה שמשולמות לעובד בין בכסף ובין בשווה כסף.
טובות הנאה אלה כוללות בין היתר, גם ארוחות לעובדים וכן הנחות שנותן העסק לעובדיו כגון כרטיסי טיסה מוזלים שנותנות חברות התעופה לעובדים ונסיעות ללא תשלום שנותנות חברות האוטובוסים לעובדיהן.

אם הכנסתו של העובד שווה להכנסה המינימאלית (ההכנסה המזערית) לתשלום דמי ביטוח או נמוכה ממנה, ישלם המעסיק בעד העובד דמי ביטוח, כאילו סכום הכנסתו הוא בגובה ההכנסה המינימאלית. ההכנסה המינימאלית לתשלום דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות שווה לשכר המינימום על פי חוק שכר המינימום, התשמ"ז – 1987.

  • שכר מינימום לחודש לעובד במשרה מלאה הוא  5,880.02 ש"ח (החל ב- 01.04.2024).
  • שכר מינימום לשעה לעובד לפי שעה הוא 31.61 ש"ח (החל ב- 01.04.2024).

אם הכנסתו של העובד עולה על "תקרת" השכר החייב בדמי ביטוח. חלק השכר שקטן או שווה ל"תקרה" חייב בתשלום דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות, והחלק שגדול מה"תקרה"- פטור.

ההכנסה המרבית לתשלום דמי ביטוח לעובד שכיר  ("תקרת" השכר החייב בדמי ביטוח) היא  49,030 ש"ח (החל ב- 01.01.2024).

פתיחת תיק ניכויים

​מעסיק שמתחיל/חוזר להעסיק עובדים, חייב להירשם כמעסיק בביטוח הלאומי, בהתאם לתקנה 12 לתקנות הרישום.
אי רישום עלול לגרום להגשת תביעה נגד המעסיק להחזר סכום הקצבאות שהביטוח הלאומי שילם או עתיד לשלם לעובדיו.

מעסיק חדש המעסיק עובד/ים חייב לפתוח תיק ניכויים במס הכנסה. 
ביטוח לאומי מקבל את המידע על פתיחת התיק ומספרו ממס הכנסה, ופותח תיק למעסיק החדש אוטומטית גם בביטוח הלאומי.

לאחר פתיחת התיק מקבל המעסיק באמצעות הדואר: 

  • הודעה על פתיחת תיק, מספר העובדים שעליהם דיווח ושיעור דמי הביטוח שעליו לשלם עבורם.
  • שאלון להשלמת פרטים, שאותו צריך המעסיק למלא ולשלוח חזרה לסניף המטפל בדואר או בפקס.
    ניתן לשלוח את השאלון גם באמצעות שירות שליחת מסמכים באתר.
  • דף תשלומים שבאמצעותו ניתן לשלם את דמי הביטוח כל חודש. ניתן לשלם את דמי הביטוח גם בדרכים נוספות.
    למידע נוסף לחצו כאן.

דיווח ותשלום עבור עובדים

מועד הדיווח והתשלום של דמי הביטוח הלאומי בעבור עובדים ומקבלי פנסיה תושבי ישראל חל ב-15 בכל חודש בעבור החודש שקדם לו.

לוח מועדי דיווח ותשלום.

המעסיק ידווח על עובדיו השכירים או על מקבלי הפנסיה וישלם את דמי הביטוח עבורם באחת מהדרכים הבאות:

  • באתר התשלומים  לדווח על העובדים או מקבלי הפנסיה ולשלם עבורם בכרטיס אשראי או בהעברה בנקאית. קיימות באתר שלוש אפשרויות לדיווח/ לתשלום:
    • דיווח ותשלום
      את הדיווח אפשר לבצע באמצעות יבוא קובץ שוברי תשלום ממרבית תוכנות השכר לאתר התשלומים של הביטוח הלאומי, או להקליד את נתוני הדיווח.
    • דיווח בלבד ואת התשלום אפשר לבצע דרך הבנק
      את הדיווח יש לבצע באמצעות יבוא קובץ שוברי תשלום ממרבית תוכנות השכר לאתר התשלומים של הביטוח הלאומי. או להקליד את נתוני הדיווח, ואת השדה "תשלום בפועל" יש להשאיר ריק.
      את התשלום בבנק יש לבצע על גבי טופס 102 ריק (עבור פנסיונרים, תלמידים בהכשרה מקצועית, ועובדים בחופשה ללא תשלום יש למלא בטפסים המתאימים), ורק בשדה "קוד דיווח" יש למלא קוד 12, ובשדה "תשלום בפועל" יש למלא את סכום התשלום.
      או להדפיס שובר לתשלום מתוכנת השכר או מאתר התשלומים ולשלמו בבנק הדואר.
    • תשלום בלבד
      אפשרות זו נועדה למעסיקים שכבר הגישו את הדיווח באמצעות אתר התשלומים או המייצג, ועדיין לא ביצעו את התשלום.
      יש לבצע את התשלום באופן הבא: בטופס 102 (עבור פנסיונרים, תלמידים בהכשרה מקצועית, ועובדים בחופשה ללא תשלום יש למלא בטפסים המתאימים).יש לציין בשדה "קוד דיווח" קוד 12 (תשלום בלבד), ובשדה "תשלום בפועל" יש למלא את הסכום לתשלום.
  • באמצעות תוכנת השכר
    בתוכנת השכר אפשר לדווח ולשלם באמצעות כרטיס אשראי או הרשאה לחיוב חשבון. הדיווח והתשלום מועברים ממערכת השכר ישירות אל מערכת המוסד לביטוח הלאומי ונקלטים באופן מידי בתיק המעסיק.
    במהלך ההעברה המקוונת נעשה אימות נתוני העובדים, השכר והניכויים.
  • באמצעות מערכת "ייצוג לקוחות"
    הדיווח ותשלום באמצעות מערכת ממוכנת של "ייצוג לקוחות"(מערכת "מייצגים") נעשה על ידי מייצג של המעסיק שהוא רואה חשבון, עורך דין או יועץ מס.
  • בבנק
    אפשר לדווח ו/או לשלם בבנק בטופס 102 (עבור פנסיונרים, תלמידים בהכשרה מקצועית, ועובדים בחופשה ללא תשלום יש למלא בטפסים המתאימים) הנשלח אל המעסיקים פעם בשנה.
  • בסניף הביטוח הלאומי
    דיווח בלבד בטופס 102 (עבור פנסיונרים, תלמידים בהכשרה מקצועית, ועובדים בחופשה ללא תשלום יש למלא בטפסים המתאימים) אפשר למסור לפקיד מחלקת הגבייה ממעסיקים בסניף הביטוח הלאומי שבו מתנהל חשבון העסק, או להניח בתיבת השירות בסניף.
    את התשלום אפשר לבצע באתר התשלומים או בבנק באמצעות טופס 102 (עבור פנסיונרים, תלמידים בהכשרה מקצועית, ועובדים בחופשה ללא תשלום יש למלא בטפסים המתאימים), יש לסמן בטופס קוד 12 (תשלום בלבד).

שיעורי וסכומי דמי ביטוח

עובדים שכירים שיעורי דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות עבור עובדים שכירים תושבי ישראל מגיל 18 עד גיל פרישה, באחוזים מהשכר ​ מחלק השכר שעד 60% מהשכר הממוצע (שיעור מופחת) – 7,122 ש”ח ​ ​ מחלק השכר שמעל 60% מהשכר הממוצע ועד ההכנסה המרבית החייבת בדמי ביטוח (שיעור מלא) –  47,465 ש”ח ​ ​ ​ מעסיק עובד …

המשך לקרוא שיעורי וסכומי דמי ביטוח


 
https://www.michpalyeda.co.il/wp-content/uploads/2024/08/1-1.png
זכויות מעסיקים - סקירה
22 אוגוסט 2024

מבוא במדינת ישראל, יחסי העבודה מוסדרים על ידי מערכת חקיקה מורכבת שמטרתה להגן על זכויות העובדים מצד אחד,...

https://www.michpalyeda.co.il/wp-content/uploads/2024/07/חוב-בדמי-ביטוח.png
חוב בדמי ביטוח
25 יולי 2024

הכספים שהביטוח הלאומי גובה כדמי ביטוח משמשים למימון תשלומי הקצבאות למבוטחים. לפיכך על הביטוח הלאומי לדאוג...

https://www.michpalyeda.co.il/wp-content/uploads/2024/06/מעסיק.png
על פי החוק חלה על המעסיק חובת דיווח ותשלום דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות עבור עובדיו.
06 יוני 2024

על פי החוק חלה על המעסיק חובת דיווח ותשלום דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות עבור עובדיו. אי-דיווח ואי-תשלום...

https://www.michpalyeda.co.il/wp-content/uploads/2024/05/חתימה.png
תשלום פיצוי למעסיקים עבור הפרשות סוציאליות לקופות או קרנות
29 מאי 2024

מאת: עורכת דין, מור פפיר כהן ביום 08.04.2024, אישרה ועדת העבודה והרווחה בכנסת תיקון לתקנות הביטוח הלאומי. עד...

https://www.michpalyeda.co.il/wp-content/uploads/2024/04/דמי-פגיעה-לנפגע-עבודה.png
דמי פגיעה לנפגע עבודה
18 אפריל 2024

ביטוח נפגעי עבודה נועד לסייע למבוטחים שנפגעו בעבודה ולפצות אותם על אובדן הכנסתם בתקופה שלאחר הפגיעה,...

הפוסט על פי החוק חלה על המעסיק חובת דיווח ותשלום דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות עבור עובדיו. הופיע לראשונה ב-מיכפל ידע.]]> מדריך בנושא התפטרות מעבודה https://www.michpalyeda.co.il/%d7%9e%d7%93%d7%a8%d7%99%d7%9a-%d7%91%d7%a0%d7%95%d7%a9%d7%90-%d7%94%d7%aa%d7%a4%d7%98%d7%a8%d7%95%d7%aa-%d7%9e%d7%a2%d7%91%d7%95%d7%93%d7%94/ Mon, 18 Dec 2023 18:56:01 +0000 https://www.michpalyeda.co.il/?p=20548 התפטרות של עובד מביאה להפסקת העבודה, שבעקבותיה עשויה להיגרם פגיעה משמעותית בהכנסות המשפחה. מעבר לכך, הם משפיעים גם על נושאים נוספים, כמו החיסכון לפנסיה והכיסוי הביטוחי שהביטוח הפנסיוני מעניק. מכיוון שההחלטה על ההתפטרות היא של העובד, היא משפיעה גם על המעסיק שעשוי להצטרך למצוא עובד חלופי ואף לשלם לעובד תשלומים מסוימים עם סיום העסקתו. התפטרות […]

הפוסט מדריך בנושא התפטרות מעבודה הופיע לראשונה ב-מיכפל ידע.]]> התפטרות של עובד מביאה להפסקת העבודה, שבעקבותיה עשויה להיגרם פגיעה משמעותית בהכנסות המשפחה. מעבר לכך, הם משפיעים גם על נושאים נוספים, כמו החיסכון לפנסיה והכיסוי הביטוחי שהביטוח הפנסיוני מעניק. מכיוון שההחלטה על ההתפטרות היא של העובד, היא משפיעה גם על המעסיק שעשוי להצטרך למצוא עובד חלופי ואף לשלם לעובד תשלומים מסוימים עם סיום העסקתו.

  • התפטרות חייבת להתנהל לפי הכללים, אחרת העובד והמעסיק עשויים להיחשב כמי שהפרו את החוק.
  • בתקופה שלאחר ההתפטרות יש לעובד לא מעט זכויות, הן בתקופת האבטלה והן לאחר שהתחיל בעבודה חדשה.

הודעה מוקדמת (הודעה על התפטרות)

כאשר עובד מחליט להתפטר, הוא חייב לתת לו הודעה מוקדמת על כך, בכתב. הוא לא יכול להתפטר באופן מיידי (אלא אם המעסיק הסכים לכך).

  • המשמעות החשובה ביותר של ההודעה המוקדמת היא שבזמן זה העובד ממשיך לעבוד, לקבל משכורת וכל זכויותיו נשמרות.
  • תקופת ההודעה המוקדמת נחשבת לתקופת עבודה לכל דבר ועניין. בתקופה זו העובד ממשיך לעבוד באותם התנאים.
  • זוהי גם זכותו של העובד וגם חובתו.
  • לעובד לא קיימת זכות להחליט שהוא לא מגיע יותר לעבודה במקרה של התפטרות. אם המעסיק לא ויתר על שירותיו, הוא חייב להתייצב בעבודה בכל התקופה של ההודעה המוקדמת.
  • אם העובד שהתפטר עזב את העבודה לאלתר על דעת עצמו ללא הסכמת המעסיק, ולא המשיך לעבוד בתקופת ההודעה המוקדמת, רשאי המעסיק להגיש נגדו תביעת פיצויים לבית הדין לעבודה ושם עליו להוכיח את הנזקים שנגרמו לו כתוצאה מעזיבתו המוקדמת של העובד.
אזהרה
אסור למעסיק לקזז, על דעת עצמו, סכומים כלשהם מתוך התשלומים, להם זכאי העובד בסיום תקופת העבודה, כפיצוי על נזקיו. לקריאת פסק הדין בנושא זה ראו כאן.
  • אם המעסיק הוא זה שמעוניין להפסיק באופן מיידי את העסקת העובד לאחר שהעובד הגיש הודעה מוקדמת להתפטרות, הוא רשאי לוותר על העסקתו של העובד בתקופה זו, אך עליו לשלם לו תשלום השווה לגובה השכר שהיה מקבל אילו המשיך לעבוד אך ללא התנאים הסוציאליים. תשלום זה נקרא "תמורת הודעה מוקדמת" או "חלף הודעה מוקדמת". במקרה הזה:
    • העסקת העובד נפסקת באופן מידי, והוא יכול להתייצב בלשכת התעסוקה לצורך קבלת דמי אבטלה. (אם כי הזכאות לדמי אבטלה במקרה של התפטרות ברוב המקרים אינה מיידית אלא לאחר 3 חודשי התייצבות בלשכת התעסוקה).
    • הזכויות הסוציאליות של העובד (הפרשות לקופת גמל וביטוח פנסיוני, צבירת ימי חופש וימי מחלה) נפסקות.
    • העובד יהיה צריך לדאוג להפרשות הפנסיוניות בעצמו (ראה הרחבה בנושא זה בהמשך).
    • אפשר לקבל הקלות במס הכנסה עבור התשלום שהתקבל במצב זה, שלא ניתן לקבל אילו העובד המשיך לעבוד בתקופת ההודעה המוקדמת.
    • המעסיק רשאי למנוע מהעובד כניסה למקום העבודה.
  • מידע רב נוסף בנושא זה אפשר למצוא בערך הודעה מוקדמת להתפטרות.

זמן הודעה מראש לפני ההתפטרות

זמן ההודעה מראש לפני כניסת ההתפטרות לתוקף הוא עד חודש ימים, אלא אם הסכם ההעסקה מציין אחרת (בכפוף למגבלות המפורטות בהמשך).

  • פרק הזמן תלוי בשני גורמים: באופן ההעסקה של העובד (אם הוא עובד בשכר חודשי או שהוא מקבל שכר יומי/שעתי) וכן בוותק שלו במקום העבודה.
  • את זמן ההודעה המוקדמת מחשבים לפי ימים רגילים ולא לפי ימי עבודה. ימי חופשה וימי מילואים לא נספרים לעניין ההודעה המוקדמת.
הודעה מוקדמת לעובד בשכר חודשי
ותק ימים להודעה מוקדמת

עד שנה
  • יום הודעה מוקדמת בגין כל אחד מ-6 חודשי העבודה הראשונים, ויומיים וחצי בגין כל חודש נוסף
  • לדוגמה: אם עובד עבד 8 חודשים, המעסיק זכאי ל-6 ימי הודעה מוקדמת עבור ששת החודשים הראשונים ועוד יומיים וחצי עבור כל חודש משני החודשים הנוספים, ובסה"כ 11 ימים: 6 + (2.5 X‏ 2) = 11.
שנה או יותר
 חודש
הודעה מוקדמת לעובד בשכר יומי או שעתי
ותק ימים להודעה מוקדמת
עד שנה
 יום הודעה מוקדמת בגין כל חודש עבודה
בין שנה לשנתיים
  • 14 יום בתוספת יום נוסף בגין כל שני חודשי עבודה בשנת עבודתו השנייה, ועד ל-20 ימי הודעה מוקדמת.
  • לדוגמה: עובד בשכר יומי התפטר לאחר שנה וחצי של עבודה. המעסיק זכאי ל-14 ימים ועוד 3 ימים, ובסה"כ להודעה מוקדמת של 17 יום.
בין שנתיים ל-3 שנים
  • 21 יום בתוספת יום נוסף בגין כל שני חודשי עבודה בשנת עבודתו השלישית ועד ל-27 ימי הודעה מוקדמת.
  • לדוגמה: עובד בשכר שעתי התפטר לאחר שנתיים ושלושה חודשים. הוא זכאי ל-21 ימים ועוד 1.5 ימים, ובסה"כ להודעה מוקדמת של 22.5 ימים.
יותר מ-3 שנים
 חודש

הסכמה על תקופת הודעה מוקדמת ארוכה מזו הקבועה בחוק

  • עובד ומעסיק רשאים להסכים על תקופת הודעה מוקדמת ארוכה מזו הקבועה בחוק.
  • אם נקבעה בהסכם העבודה תקופת הודעה מוקדמת ארוכה מזו הקבועה בחוק, והעובד המתפטר מעוניין לנצל את מלוא ימי ההודעה המוקדמת כקבוע בהסכם, על המעסיק לכבד את תקופת ההודעה המוקדמת הקבועה בהסכם. אם המעסיק מעוניין לוותר על עבודתו של העובד בתקופת ההודעה המוקדמת, עליו לשלם לעובד תמורת הודעה מוקדמת בגובה שכרו בתקופת ההודעה המוקדמת על פי ההסכם.
דוגמה
  • בהסכם העבודה של עובד מסוים נקבע כי עליו לתת הודעה מוקדמת של 3 חודשים לפני התפטרותו.
  • העובד התפטר מהעבודה לאחר שנה, ונתן הודעה מוקדמת של 3 חודשים כקבוע בהסכם, למרות שעל פי החוק היה עליו לתת הודעה מוקדמת של חודש בלבד.
  • המעסיק ביקש מהעובד להפסיק את עבודתו כעבור חודש (שהוא משך תקופת ההודעה המוקדמת לפי החוק).
  • במקרה זה המעסיק צריך לשלם לעובד תמורת הודעה מוקדמת בגין החודשיים הנוספים של ההודעה המוקדמת הקבועים בהסכם העבודה.
  • יחד עם זאת, קיימת בפסיקה מחלוקת לגבי השאלה האם במקרה שהעובד התפטר ללא מתן הודעה מוקדמת, רשאי המעסיק לנכות משכרו של העובד תמורת הודעה מוקדמת ארוכה מזו שנקבעה בחוק, כפי שנקבע בהסכם בין הצדדים, או שהמעסיק רשאי לנכות משכרו של העובד תמורת הודעה מוקדמת בהתאם לאמור בחוק בלבד.
  • ישנם פסקי דין של בית הדין האזורים התומכים בעמדה הראשונה, ומנגד ישנם פסקי דין של בית הדין האזורי התומכים בעמדה השנייה. טרם ניתנה הכרעה מחייבת של בית הדין הארצי לעבודה בסוגיה זו. להלן מספר דוגמאות מהפסיקה:
    • קיימת פסיקה של בית הדין האזורי לעבודה, לפיה הוראה בחוזה עבודה שקובעת תקופת הודעה מוקדמת ארוכה מזו שנקבעה בחוק, מחייבת רק את המעסיק (במתן הודעה מוקדמת לפיטורים כאשר הוא מפטר את העובד). לכן, אם העובד התפטר ומסר למעסיק הודעה מוקדמת הקצרה מהמוסכם, אך בהתאם לתקופת ההודעה המוקדמת הקבועה בחוק, אסור למעסיק לקזז מהתשלומים המגיעים לעובד את יתרת ימי ההודעה המוקדמת על פי ההסכם.
    • מנגד, קיימת פסיקה אחרת של בית הדין האזורי לעבודה לפיה הסכמת הצדדים לתקופת הודעה מוקדמת ארוכה יותר מהקבוע בחוק, אינה מהווה פגיעה בזכויות המגן של העובד והעובד מחוייב לפעול לפי הסכמת הצדדים לגבי אורך תקופת ההודעה המוקדמת. לכן, אם העובד התפטר ומסר למעסיק הודעה מוקדמת הקצרה מהמוסכם, אך בהתאם לתקופת ההודעה המוקדמת הקבועה בחוק, רשאי המעסיק לקזז מהתשלומים המגיעים לעובד את יתרת ימי ההודעה המוקדמת על פי ההסכם.
      • פסיקה דומה ראו גם בסע"ש 28016-02-19 בו פסק בית בדין האזורי לעבודה שיש לכבד את הסכמת הצדדים לתקופת הודעה מוקדמת ארוכה יותר מהקבוע בדין, שכן אין בכך פגיעה בזכות מזכויות המגן של העובד אלא הרחבה של הזכות, וזאת בתנאי שמדובר בתניה הדדית וסבירה .
    • טרם ניתנה פסיקה מחייבת בסוגיה זו בבית הדין הארצי לעבודה.
  • בכל מקרה שלא הוסכמה בין העובד והמעסיק תקופת הודעה מוקדמת ארוכה מזו הקבועה בחוק, העובד אינו רשאי לתת על דעת עצמו הודעה מוקדמת ארוכה מזו הקבועה בחוק, ולכפות על המעסיק להמשיך ולהעסיקו בתקופה ההודעה המוקדמת הארוכה יותר (ראו פסק דין בסוגיה זו).
דוגמה
  • עובד התפטר לאחר שעבד מספר שנים במקום העבודה, ונתן הודעה 3 חודשים מראש.
  • מאחר ולא היתה הסכמה בין הצדדים על תקופת הודעה מוקדמת ארוכה מזו הקבועה בחוק, המעסיק רשאי להפסיק את עבודתו של העובד כעבור חודש ימים, שהוא משך תקופת ההודעה הקבועה בחוק ושבמהלכה מחויב המעסיק להמשיך ולהעסיק את העובד.

חפיפה בין הודעה מוקדמת וימי מחלה

  • חוק דמי מחלה אינו מטיל הגבלה על חפיפה בין ימי מחלה וימי הודעה מוקדמת להתפטרות.
  • אם עובד נעדר מעבודתו במהלך תקופת ההודעה המוקדמת בשל מחלה, העובד לא יצטרך להשלים את ימי ההודעה המוקדמת לאחר תום מחלתו, ולמעסיק אסור לנכות משכרו של העובד את תקופת ההודעה המוקדמת בה נעדר בשל מחלתו. לפסק דין של בית הדין הארצי בסוגיה זו ראו ראו: ע"ע (ארצי) 38449-06-11.
  • החוק כן מטיל מגבלות על פיטורים במהלך ימי מחלה ועל חפיפה בין ימי המחלה וימי ההודעה המוקדמת לפיטורים.
  • למידע נוסף ראו הודעה מוקדמת לפיטורים (פסקת "איסור חפיפה בין הודעה מוקדמת וימי מחלה").

חפיפה בין הודעה מוקדמת ושירות מילואים

  • במקרה שבו העובד מתפטר במהלך שירות המילואים, אין איסור בחוקי העבודה לחפוף את ימי ההודעה המוקדמת להתפטרות עם ימי שירות המילואים.
  • קיים איסור על חפיפה בין ימי ההודעה המוקדמת לפיטורים לימי שירות המילואים.
  • למידע נוסף ראו הודעה מוקדמת לפיטורים (פסקת "איסור חפיפה בין הודעה מוקדמת ושירות מילואים").

חופשה על חשבון ימי החופש הצבורים של העובד במהלך תקופת ההודעה המוקדמת

  • עובד רשאי לצאת לחופשה במהלך תקופת ההודעה המוקדמת על חשבון ימי החופשה הצבורים, בהסכמת המעסיק.
  • המעסיק רשאי לסרב לבקשת העובד אם יש לו טעמים ענייניים הקושרים לעבודה, כגון הצורך בעבודתו של העובד בימים אלה.
  • מעסיק יכול להוציא את העובד לחופשה מיוזמתו, אולם לשם כך עליו לתת לו הודעה זמן סביר מראש (ואם מדובר בתקופה של יותר מ-7 ימים, יש להודיע לעובד על החופשה לפחות שבועיים מראש).
  • למידע נוסף ראו חופשה שנתית.

שאלות נפוצות

שאלה תשובה
התפטרתי מהעבודה אך לאחר מכן התחרטתי. האם המעסיק חייב לקבל אותי שוב לעבודה?
 תלוי. במקרה שההודעה על ההתפטרות נמסרה ב"עידנא דריתחא" (בעת מריבה או כעס), רשאי העובד לחזור בו ולבטל את ההתפטרות, אולם בכל מקרה זכותו של המעסיק לראות את הודעת ההתפטרות כתקפה, ולהפסיק את העסקתו של העובד.
אני מלצרית ומרוויחה שכר שעתי. התפטרתי לאחר שנה וחודש. כמה זמן התראה עלי לתת למעסיק?
 14 יום בגין השנה הראשונה ועוד חצי יום בגין החודש הראשון של השנה השנייה, ובסה"כ 14.5 ימי הודעה מוקדמת.
אם אני זכאית ל-6 ימי הודעה מוקדמת, ואני רוצה לצאת לחופשה בימים אלה, האםם המעסיק יכול למנוע ממני?
 יציאה לחופשה מותנית בהסכמה של המעסיק. אולם למעסיק מותר לסרב רק מסיבות ענייניות הקשורות למקום העבודה.
התקבלתי ללימודים שמתחילים בעוד 5 חודשים ובכוונתי להתפטר עם תחילת הלימודים. אני רוצה להודיע למעסיק שלי מראש כדי שיוכל להיערך, האם אני יכולה להודיע לו עכשיו?
 עובד אינו רשאי לתת על דעת עצמו הודעה מוקדמת ארוכה מזו הקבועה בחוק, ולכפות על המעסיק להמשיך ולהעסיקו בתקופה ההודעה המוקדמת הארוכה יותר, אלא אם הוסכמה בין העובד והמעסיק תקופת הודעה מוקדמת ארוכה מזו הקבועה בחוק. אם המעסיק זכאי להודעה מראש של חודש ועובד הודיע על התפטרותו 5 חודשים מראש, יוכל המעסיק לסיים את עבודתו של העובד כעבור חודש (התקופה הקבועה בחוק) ולא להמתין עד לתום התקופה שעליה הודיע העובד.
בחוזה העבודה שלי כתוב שבמקרה של פיטורים או התפטרות כל צד מתחייב להודיע על כך לצד השני בהתראה של חודשיים מראש. האם אני יכול לתת הודעה קצרה יותר ולהתפטר מוקדם יותר?
 אם עובד מעוניין להתפטר ולמסור הודעה מוקדמת הקצרה מזו שעליה הסכימו המעסיק והעובד, הוא רשאי לעשות זאת, כל עוד אורך תקופת ההודעה אינו קצר מהתקופה שנקבעה בחוק. במקרה זה למעסיק אסור לנקוט כל צעד ענישתי כלפי העובד, וגם לא לקזז סכומים כלשהם מהתשלומים המגיעים לעובד.

סגירת חשבון

חלק מעזיבת מקום עבודה כולל סגירת תשלומים שהעובד מחויב לקבל.

שכר אחרון כולל עבור תקופת ההודעה המוקדמת

  • במהלך התקופה מרגע ההודעה על ההתפטרות ועד הפסקת העבודה בפועל וסיום יחסי העבודה, נחשב העובד כעובד מן המניין וזכאי לכל הזכויות וההטבות שהיה זכאי להן במהלך עבודתו, כולל שכר וכל התנאים הסוציאליים, כמו: הפרשות לביטוח פנסיוני, צבירת ימי מחלה, צבירת ימי חופשה וכו'.
  • עובדים שזכאים לתנאים נוספים, כמו החזקת רכב או הוצאות טלפון וביגוד וכו', ימשיכו לקבל אותם במהלך תקופה זו.
  • אם המעסיק ויתר על המשך עבודתו של העובד במהלך תקופת ההודעה המוקדמת והורה לו להפסיק את עבודתו מיד לאחר התפטרותו, זכאי העובד לקבל מן המעסיק פיצוי בגובה השכר שהיה אמור להרוויח בתקופת ההודעה המוקדמת שעליה ויתר המעסיק, אך ללא תנאים סוציאליים.
שימו לב
מהשכר האחרון מותר למעסיק לנכות כל יתרה של חוב שהעובד חייב לו, בתנאי שהחוב אינו שנוי במחלוקת. לצורך ניכוי יתרת החוב המעסיק אינו זקוק להסכמה בכתב של העובד. למידע נוסף ראו ניכויים משכר העובד.

פדיון ימי חופשה

עובד זכאי לפדות את ימי החופשה שנותרו לו בכל מקרה של סיום יחסי עבודה, בשל התפטרות, פיטורים או פרישה.

  • לצורך חישוב ימי הפדיון, יש לחשב את סך כל ימי החופשה שעמדו לזכות העובד ב-3 השנים הקלנדריות (מינואר עד דצמבר) האחרונות שקדמו לשנת סיום עבודתו, בצירוף הימים שנצברו לזכות העובד בשנת העבודה השוטפת (עד למועד סיום ההעסקה), ולהפחית מהם את מספר הימים שנוצלו על-ידי העובד כחופשה בתקופה זו. לקריאת פסק דין בנושא זה ראו כאן.
  • יחד עם זאת, כשתלושי השכר משקפים נכונה את ניצול ימי החופשה ויתרת ימי החופשה, העובד זכאי בסיום עבודתו לפדות ימי חופשה בהתאם לאמור בתלוש השכר, גם אם ימי החופשה שנצברו הם מעבר לתקופת ההתיישנות . לקריאת פסק דין בנושא ראו כאן.
  • תשלום בגין ימי החופשה שלא נוצלו הוא מלא.
טיפ
ככלל עובד יכול לצבור חלק מימי החופשה שלא נוצלו בשנה מסוימת, אך עליו לנצל אותם במהלך השנתיים שלאחרי, אחרת המעסיק יהיה רשאי למחוק אותם. כדי שהעובד לא "יאבד" את ימי החופשה שלא ניצל על העובד לנצל את ימי החופשה הללו בטרם יחלפו השנתיים.
  • אם העובד מעוניין לצאת לחופשה במהלך תקופת ההודעה המוקדמת (במקום לקבל את תשלום הפדיון עבורם בסיום העסקתו), המעסיק יכול אך לא חייב לאפשר לעובד לנצל ימי חופשה שצבר במהלך ימי ההודעה המוקדמת, אך עליו להתחשב בבקשת העובד ולסרב לבקשה רק מטעמים סבירים והגיוניים), ובמקרה כזה, בתום תקופת ההעסקה יהיה העובד זכאי לפדות את ימי החופשה שלא ניצל.
  • אם המעסיק מעוניין שהעובד ינצל את ימי החופשה שלו במקביל לתקופת ההודעה המוקדמת, הוא רשאי להוציא את העובד לחופשה, בתנאי שהודיע לו על כך מראש (בחופשה של 7 ימים ומעלה יש להודיע שבועיים מראש).
  • למידע נוסף ראו פסקת "חופשה על חשבון ימי החופש הצבורים של העובד במהלך תקופת ההודעה המוקדמת לעיל.
שימו לב
לא ניתן לפדות ימי חופשה לפני מועד סיום יחסי העבודה, אפילו אם העובד הסכים לכך. בכל מקרה, במועד סיום יחסי העבודה, אפשר להתחשבן עם המעסיק על ימי החופשה שלא נוצלו.

פדיון דמי הבראה

עובד שהתפטר ממקום העבודה שלו לאחר תקופה של יותר משנה, זכאי לקבל את כל דמי ההבראה שמגיעים לו (אם לא קיבל אותם קודם לכן).

דוגמה
עובד שמועסק מספר שנים במקום עבודה שבו משולמים דמי הבראה במשכורת חודש יולי, התפטר בחודש אוקטובר. העובד זכאי עם סיום העסקתו לדמי הבראה עבור חודשים אוגוסט עד אוקטובר, שעבורם לא קיבל את דמי ההבראה.
  • ניתן לתבוע דמי הבראה רטרואקטיבית עד 7 שנים אחורה.
  • למידע נוסף ראו פדיון דמי הבראה.

ימי מחלה

לא ניתן לקבל תשלום בגין ימי מחלה שלא נוצלו, אלא אם קיים הסכם ספציפי אליו כפוף העובד.

  • בנוסף, אם עובד הפסיק את עבודתו אצל מעסיק מסוים ולאחר מכן החל שוב לעבוד אצל אותו מעסיק, ימי המחלה שצבר אצלו בעבר לא יישמרו.

מענק פרישה

מענק פרישה הוא סכום שנותן המעסיק לעובד בעת סיום עבודתו.

  • לפי החוק אין חובה לתת מענק פרישה, ובפועל הוא ניתן לעובדים מסוימים שבהסכם העבודה עמם נקבע כי במקרה של סיום העסקתם ישולם להם מענק.
  • לבדיקת זכאות למענק פרישה יש לבחון בראש ובראשונה את הסכם ההעסקה, או לפנות לוועד העובדים בארגון.
  • מענק פרישה אינו חלק מהמשכורת, אך יש לנכות ממנו מס הכנסה.
  • עם זאת, את המס על מענק הפרישה בדומה לפיצויי פיטורים ולתשלומים אחרים המשולמים לעובד עקב סיום עבודתו, ניתן לפרוס של פני מספר שנים ובמקרים מסוימים ניתן לקבל פטור מלא או חלקי מתשלום מס על המענק.
  • למידע נוסף ראו פסקת "מס הכנסה" בהמשך.

תשלומים מהמעסיק לביטוח לאומי

  • לפני עזיבת מקום העבודה, יש לוודא שהמעסיק העביר את תשלומי דמי הביטוח הלאומי עבור העובד על כל תקופת העסקתו.
  • ניתן לבדוק זאת באתר הביטוח הלאומי (באיזור האישי), במוקד הטלפוני או בסניף הקרוב.
טיפ
רצוי להדפיס את התיעוד של כל תשלומי הביטוח הלאומי, על כך למקרה שבעתיד יידרש העובד להוכיח את משך תקופת עבודתו לצורך זכויות כלשהן, כגון קצבת זיקנה, דמי אבטלה וכיו"ב. למידע נוסף ראו זכויות מהמוסד לביטוח לאומי.

מסמכים שהעובד צריך לקבל

במסגרת עזיבת מקום העבודה, המעסיק מחויב לתת לעובד מכתב סיום העסקה ולשלם לו את כל המגיע על פי חוק.

מכתב אישור סיום העסקה

המעסיק צריך לתת לעובד הודעה כתובה על סיום ההעסקה, המפרט את התקופה שבה הועסק העובד אצל המעסיק.

  • את ההודעה הזו המעסיק צריך למסור לעובד בתוך שבועיים מהיום האחרון לעבודה, או בתוך שבוע ממועד דרישת העובד, לפי המוקדם.
  • המכתב צריך לכלול את תקופת ההעסקה של העובד, והמעסיק לא חייב לפרט את הסיבות להפסקת העבודה (פיטורים, התפטרות וכו').
  • המכתב הזה נדרש בין היתר, כדי שהעובד יוכל לממש את זכויותיו (לדמי אבטלה) בשירות התעסוקה.
  • אם המעסיק לא נותן לעובד מכתב זה, הוא עובר על החוק ויכול להיענש.
  • במקרה שהמעסיק מפר את חובתו, ניתן להגיש נגדו תלונה ליחידת האכיפה של חוקי העבודה.

מכתב שחרור כספים מקופות גמל, ביטוח פנסיוני וקרן השתלמות

  • עובד שבמסגרת עבודתו הופרשו לו כספים לקופת גמל או קרן השתלמות וכן עובד שכספי פיצויי הפיטורים הופרשו כחלק מהביטוח הפנסיוני, יכול למשוך את הכספים מהקופה, אך לשם כך דורשת קופת הגמל ראיה שהמעסיק לא מתנגד לשחרור הכספים לטובת העובד.
  • לשם כך מומלץ לבקש מהמעסיק מכתב שבו הוא מצהיר שאינו מתנגד לשחרור מוחלט ומלא של הכספים לטובת העובד.
  • המכתב חשוב במיוחד בהקשר של משיכת פיצויי הפיטורים מהביטוח הפנסיוני, שכן לפי לשון החוק ולשון צו ההרחבה, המעסיק יכול לדרוש את הכספים בחזרה אם העובד מושך אותם לפני גיל פרישה או לפני מצב של נכות או מוות, ולכן חברות הביטוח וקופות הגמל מסרבות לשחרר את הכספים.
טיפ
  • בעקבות תיקון לחוק משנת 2018, אם מעסיק לא העביר את עמדתו לחברה המנהלת את קופת הגמל או הביטוח הפנסיוני תוך 4 חודשים ממועד סיום יחסי העבודה או עד למועד בקשת העובד למשיכת הכספים (לפי המאוחר מביניהם), יוכלו קופות הגמל וחברות הביטוח לשחרר את הכספים ולהעבירם לידי העובד, גם אם העובד לא הגיע לפרישה או לא נגרמו לו נכות או מוות.
  • עם זאת המעסיק יוכל בהמשך לדרוש את הכספים הללו מהעובד, ולכן חשוב לקבל מהמעסיק מכתב שחרור כספים.

טופס 161

שימו לב
טופס 161 חדש
  • עם סיום העסקה על המעסיק להעניק לעובד טופס 161 – הודעת מעביד לרשות המסים על פרישה מעבודה של עובד.
  • טופס זה מפרט את כספי הפיצויים וכספים נוספים ששולמו לעובד עקב סיום עבודתו ואת הכספים שהופרשו לביטוח הפנסיוני.
  • טופס זה משמש בסיס למתן פטור ממס הכנסה על פיצויי הפיטורים או לקביעת אחוז ניכוי מס ההכנסה מהם.
טיפ
חשוב מאד לשמור את הטופס או העתקים ממנו, שכן הוא עשוי לשמש בסיס לניכוי או פטור ממס הכנסה גם לכספי הפיצויים ממקומות העבודה הבאים וגם למתן פטור ממס על קצבת הפנסיה החודשית שהעובד יקבל עם פרישתו לגמלאות.

טופס 106

טופס 106 הוא טופס המרכז ומפרט את כל התשלומים והניכויים שנוכו משכרו של העובד במהלך כל השנה (מינואר עד דצמבר).

  • כל מעסיק חייב לתת לעובד טופס 106, אפילו אם העובד הועסק יום אחד בלבד באותה שנה.
  • החובה לתת טופס 106 קיימת גם אם המעסיק פשט את הרגל.
  • בדרך כלל טופסי 106 ניתנים לקראת חודש מרץ עבור השנה שחלפה.
טיפ
חשוב לשמור את טופס 106 יחד עם טפסים אחרים הקשורים להכנסה (כמו הדו"חות השנתיים מהביטוח הפנסיוני) שכן באמצעותם ניתן להוכיח (אם וכאשר יהיה צורך בכך) את השכר והניכויים שהיו לעובד, ובאמצעותם ניתן יהיה לבקש החזר מס הכנסה אם וכאשר העובד יהיה זכאי לכך.

זכאות לפיצויי פיטורים

  • מלבד למקרים שיפורטו בהמשך, עובד שהתפטר לא זכאי לפיצויי פיטורים.
    • עם זאת מכיוון שרוב העובדים והמעסיקים במשק כפופים לצו הרחבה לביטוח פנסיוני מקיף במשק או חתומים על הסכם שמחיל את סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים, יוכלו העובדים למשוך את כספי הפיצויים שהפריש המעסיק במשך תקופת העסקתם, בכפוף לתנאים מסוימים (ראו הסבר בהמשך).
    • במקרים שבהם הפריש המעסיק את פיצויי הפיטורים לקופת גמל שלא חל עליה סעיף 14 (למשל קופת פיצויים, הסדר מיטיב בקרן פנסיה או בביטוח מנהלים וכיו"ב), העובד יוכל למשוך את הכספים רק כקצבה חודשית (קצבת פנסיה לאחר הפרישה לגמלאות, או קצבת נכות במקרה של אובדן כושר עבודה) ולא בסכום חד פעמי, ובתנאי שלא נקבע בהסכם שהמעסיק זכאי לקבל את הכספים בחזרה. אם הכספים לא מיועדים לתשלום קצבה חודשית או אם נקבע בהסכם כי המעסיק זכאי לקבל את הכספים בחזרה, העובד לא יוכל ליהנות מהם במקרה של התפטרות.
    • למידע נוסף ראו משיכת כספי פיצויי פיטורים מקופת גמל או מהביטוח הפנסיוני.
  • במקרים שבהם עובד זכאי לפיצויי פיטורים למרות שהתפטר ולא פוטר, יהיה העובד זכאי למשוך את כספי הפיצויים שהופרשו לביטוח הפנסיוני (בכפוף לתנאים מסוימים). אם המעסיק הפריש רק חלק מהפיצויים לביטוח הפנסיוני או לקופת הגמל או הפריש את הפיצויים לקופות אלה רק בחלק מתקופת ההעסקה, הרי שעם סיום ההעסקה יהיה על המעסיק לשלם לעובד "השלמת פיצויים" עבור החלק של הופרש או עבור התקופה שעבורה לא הופרשו הכספים.

מקרים שבהם ישולמו פיצויי פיטורים לעובד שהתפטר

  • בנסיבות הבאות, כל עובד שהתפטר לאחר שהשלים שנת עבודה אצל אותו מעסיק או באותו מקום עבודה, זכאי למלוא פיצויי הפיטורים:
הנסיבות המזכות להרחבה הערות
הגעה לגיל פרישה
 פיצויי פיטורים לעובד שהתפטר לאחר הגעה לגיל פרישה
מצב בריאותי לקוי של העובד או של בן משפחתו
 פיצויי פיטורים לעובד שהתפטר עקב בריאות לקויה שלו או של בן משפחתו
אחרי לידה (לצורך הטיפול בילד)
 התפטרות לצורך טיפול בילד הזכאות היא בפרק זמן של 9 חודשים מהלידה
אחרי קבלת ילד לאימוץ (לצורך הטיפול בילד)
 התפטרות לצורך טיפול בילד לאחר אימוץ הזכאות היא בפרק זמן של 9 חודשים מקבלת הילד
אחרי קבלת ילד מאם פונדקאית (לצורך הטיפול בילד)
 התפטרות הורה מיועד מעבודתו לצורך טיפול בילד הזכאות היא בפרק זמן של 9 חודשים מקבלת הילד
אחרי קבלת ילד למשפחת אומנה (לצורך הטיפול בילד)
 התפטרות הורה במשפחת אומנה לצורך טיפול בילד הזכאות היא בפרק זמן של 9 חודשים מקבלת הילד
הרעה בתנאי העבודה
 פיצויי פיטורים לעובד שהתפטר עקב הרעה מוחשית בתנאי העבודה
  • על העובד להתריע בפני המעסיק ולאפשר לו לתקן את המצב.
  • אם המצב תוקן, העובד לא יהיה זכאי לפיצויי פיטורים במקרה שיתפטר.
  • במקרים שבהם אין באפשרות המעסיק לתקן את הפגיעה, אין צורך להתריע והעובד יוכל להתפטר (תוך מתן הודעה מוקדמת).
הרעה בתנאי העבודה עקב העברת מקום העבודה
 הרעה מוחשית בתנאי העבודה עקב שינוי מקום העבודה למקום אחר העברת מקום העבודה למקום אחר או ניוד העובד לסניף במקום אחר, גם במרחק קצר יחסית, יכולה להיחשב כהרעה מוחשית בתנאי העבודה.
מעבר למקום מגורים מרוחק
 פיצויי פיטורים לעובד שהתפטר עקב מעבר דירה הזכאות היא רק בנסיבות מסוימות שנקבעו בחוק ובתקנות
עובד עונתי שעבד לפחות 3 עונות רצופות ולא הובטחה לו עבודה רצופה באותו מקום עבודה
שהייה במקלט לנשים נפגעות אלימות
 פיצויי פיטורים בהתפטרות עקב שהיה במקלט לנשים נפגעות אלימות
גיוס לצה"ל
 פיצויי פיטורים לעובד שהתפטר עקב גיוס לצה"ל
גיוס למשטרה או לשב"ס
 פיצויי פיטורים לעובד שהתפטר עקב גיוס למשטרה או לשב"ס
התנדבות לשירות לאומי-אזרחי
 פיצויי פיטורים לעובד שהתפטר עקב התנדבות לשירות לאומי-אזרחי
התנדבות למטרה ציבורית או לאומית
 פיצויי פיטורים לעובד שהתפטר עקב התנדבות למטרה ציבורית או לאומית למי שבשל ההתנדבות נדחה שירותו הסדיר בצה"ל
העובד נבחר למשרת ראש רשות מקומית או סגן לראש רשות מקומית
חילופי מעסיקים באותו מקום עבודה
 פיצויי פיטורים בעת חילופי מעסיקים
  • העובד זכאי לפיצויים אם השלים שנת עבודה אחת לפחות אצל אותו מעסיק או באותו מקום עבודה, גם אם המעסיק התחלף.
דוגמה
  • עובד הועסק במשך שנה במקום עבודה מסוים.
  • ב-3 החודשים הראשונים הועסק באמצעות חברת כוח אדם, וב-9 החודשים הנותרים הועסק באופן ישיר.
  • העובד התפטר כעבור שנה בשל אחת מהנסיבות המוזכרות לעיל, ואשר מזכה בפיצויי פיטורים.
  • העובד יהיה זכאי לפיצויי פיטורים מהמעסיק האחרון, למרות שבפועל הועסק על-ידו רק 9 חודשים, וזאת מהסיבה שהוא השלים שנת עבודה באותו מקום עבודה גם אם לא אצל אותו מעסיק.

המועד לתשלום הפיצויים

  • המועד לתשלום פיצויי הפיטורים משתנה ממקרה למקרה. במרבית המקרים היום הקובע הוא מועד הפסקת יחסי העבודה בין המעסיק לעובד (למשל, תום תקופת ההודעה המוקדמת או מותו של העובד).
  • במקרים מסוימים תשלום פיצויי הפיטורים מוגדר בהסכמים קיבוציים, ובמקרים אלה, מועד זה יהיה רלוונטי.
  • עיכוב של 15 ימים ויותר מהיום הקובע בהעברת כספי הפיצויים עשוי לגרור גם תשלום של פיצוי על הלנת פיצויי פיטורים ע"י המעסיק.

כספי פיצויים שהופרשו לקופת גמל או לביטוח פנסיוני (סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים)

  • רוב העובדים והמעסיקים כפופים לצו הרחבה לביטוח פנסיוני מקיף במשק או חתומים על הסכם שמחיל את סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים.
  • במקרים אלה המעסיקים מפרישים כל חודש את פיצויי הפיטורים (או את חלקם) לביטוח הפנסיוני של העובד או לקופת גמל אחרת.
  • מבחינת העובד כספי הפיצויים "יושבים" במסגרת הביטוח הפנסיוני והוא רק צריך מכתב שחרור.
  • במקרים הללו על המעסיק יהיה לשלם לעובד פיצויים רק עבור אותו חלק מהשכר או עבור חלק מתקופת העבודה, שעבורם לא הפריש באופן שוטף מדי חודש את הכספים.
  • אם המעסיק הפריש את מלוא הפיצויים מתחילת העבודה, הרי שלא יצטרך לשלם לעובד דבר, גם אם הסכום שהצטבר בקופה נמוך מהסכום של משכורת אחרונה X מספר שנות העבודה.
  • ככלל עובד שהתפטר לא יהיה זכאי לקבל פיצויי פיטורים מהמעסיק (למעט מקרים מסוימים), אך הכספים שנצברו לזכותו בקופת הפיצויים או בביטוח הפנסיוני יישארו ברשותו.
טיפ
קיימות מגבלות על משיכת כספי הפיצויים מקופת הפיצויים או מהביטוח הפנסיוני, ואם מושכים אותם לפני גיל פרישה או שלא במקרה של נכות או חלילה מוות, יוכל המעסיק לדרוש את הכספים הללו בחזרה אליו. כדי להבטיח את זכותו של העובד למשוך את הכספים בכל עת, כדאי לדרוש מן המעסיק מכתב "שחרור כספים", המופנה אל קופת הגמל או החברה המנהלת את הביטוח הפנסיוני ומודיעה כי המעסיק אינו מתנגד למשיכת הכספים בידי העובד. למידע נוסף ראו משיכת כספי פיצויי פיטורים מקופת גמל או מהביטוח הפנסיוני.
  • בכל מקרה אחר (כולל מקרים שבהם הפריש המעסיק מדי חודש את פיצויי הפיטורים לקופת פיצויים אך לא החיל עליה את סעיף 14, למשל הסדר מיטיב שלא החיל את הסעיף) יהיה המעסיק חייב לשלם את מלוא הפיצויים, אך יוכל להתחשב ברווחים שהניבה קופת הפיצויים. אם הסכום שהצטבר בקופה כולל הרווחים הינו גבוה מסכום של משכורת אחרונה X מספר שנות העבודה, הוא יוכל ליטול ממנה את היתרה העודפת, ואילו אם הסכום המצטבר נמוך יותר, יהיה עליו להשלים את היתרה.
אזהרה
משרד האוצר ממליץ לא למשוך את כספי פיצויי הפיטורים מתוך הביטוח הפנסיוני
משיכת כספי הפיצויים מהביטוח הפנסיוני תקטין את גובה קצבת הפנסיה החודשית שיקבל העובד לאחר שיגיע לגיל פרישה ביותר מ-1/3, ואף עשויה להקטין את גובה הטבות המס שהעובד יוכל לקבל בעת פרישתו (אם ינצל את הפטור ממס על פיצויי הפיטורים בעת קבלתם). כמו כן ייתכן שיוטל מס הכנסה על כספי הפיצויים שנמשכו או על חלקם. מומלץ לפנות לרואה חשבון או יועץ מס/יועץ פרישה לקבלת יעוץ פרטני.

איסור להתנות את קבלת הפיצויים בוויתור של העובד על זכויותיו

לעתים נדרש עובד בעת סיום יחסי העבודה לחתום על הצהרה לפיה קיבל את כל המגיע לו מהמעסיק בגין עבודתו, ואין לו, ולא יהיו לו, כל תביעות נוספות בעניין זה (כתב ויתור).

  • התניית קבלת כספים המגיעים לעובד מכוח החוק, צו הרחבה או הסכם קיבוצי (כגון פיצויי פיטורים, משכורת אחרונה, פדיון חופשה וכד') בחתימה של העובד על כתב ויתור אסורה על פי החוק והפסיקה.
  • החוק קובע מועדים שיש לשלם בהם את שכר העבודה ופיצויי הפיטורים, ולא ניתן להתנות קבלה של כספים אלו בחתימה של העובד על כתב ויתור.
  • עובד שחתם על כתב ויתור, אך לא שולמו לו כל זכויותיו רשאי להגיש תביעה לבית הדין לעבודה למרות שחתם על כתב ויתור.
  • הפסיקה קבעה כי רק במקרים בהם ברור באופן חד משמעי שהעובד היה מודע לחלוטין לזכויותיו ולפירוטן והחליט לוותר עליהן, יינתן משקל לחתימה על כתב הוויתור.
דוגמה
יש להבדיל בין מקרה שבו כספים מגיעים לעובד על פי חוק (כגון: גובה פיצויי פיטורים שמגיעים לעובד לפי החוק) לבין מקרה שבו עובד ומעסיק מגיעים לפשרה בעניין סכום פיצויי הפיטורים שישולמו לעובד, לאחר ניהול משא ומתן. למשל, במקרה שבו העובד אינו זכאי לפיצויי פיטורים על פי החוק ובכל זאת מנהל מו"מ עם המעסיק לקבלת פיצויים, או כאשר מדובר בסכומים מעבר למגיע על פי החוק או הסכם קיבוצי. במקרה כזה נקבע בחוק כי יש לחתום בכתב על הסכם הפשרה.

חישוב פיצויי פיטורים

לפי החוק, כאשר עובד זכאי לפיצויי פיטורים, גובה הפיצויים הוא משכורת אחרונה X מספר שנות העבודה אצל המעסיק.

טיפ
אם עובד משתכר על בסיס שעתי ושעות עבודתו משתנות מחודש לחודש, יש לחשב את שכרו האחרון לצורך פיצויי פיטורים לפי היקף המשרה הממוצע בכל תקופת עבודתו במכפלת שכר השעה האחרון.
  • אם במהלך תקופת העבודה הופרשו כספי הפיצויים (כולם או חלקם) אל קופת גמל לפיצויים שחל עליה סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים או לביטוח הפנסיוני של העובד, יש להתחשב בסכומים אלה, ולשלם לעבד עם סיום עבודתו רק את החלק היחסי של הכספים שלא הופרשו (הבסיס לחישוב תהיה המשכורת האחרונה של העובד).
  • החל משנת 2008 חייב מעסיק להפריש מדי חודש חלק מפיצויי הפיטורים באופן שוטף לביטוח הפנסיוני. לפירוט שיעורי ההפרשות לכל שנה ראו כאן.
  • המעסיק רשאי (אך לא חייב) להפריש את מלוא הפיצויים באופן חודשי שוטף.
  • אם המעסיק הפריש את מלוא פיצויי הפיטורים (⅓8 אחוזים מהשכר החודשי באופן שוטף מדי חודש) לקופת הגמל (בהתאם לתנאי סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים) או לביטוח הפנסיוני, אזי:
    • אם ההפרשות בוצעו לאורך כל תקופת ההעסקה – העובד אינו זכאי כלל לפיצויי פיטורים (והוא יהיה זכאי לקבל את הכספים שנצברו בקופת הגמל).
    • אם ההפרשות בוצעו לאורך חלק מתקופת ההעסקה – העובד יהיה זכאי לפיצויי פיטורים רק עבור התקופה שעבורה לא הופרשו הפיצויים באופן שוטף (משכורת חודשית אחרונה לפני סיום העסקתו X מספר השנים שעבורן לא בוצעו הפרשות לקופת הפיצויים).
  • אם המעסיק הפריש חלק מפיצויי הפיטורים לביטוח הפנסיוני (בהתאם לצו הרחבה לביטוח פנסיוני מקיף במשק) או לקופת פיצויים אחרת שחל עליה סעיף 14, על המעסיק לשלם לעובד פיצויי פיטורים בשיעור שישלים את הפיצוי ל-⅓8 אחוזים עבור כל חודש העסקה (כאשר הבסיס לחישוב יהיה משכורתו החודשית האחרונה לפני סיום העסקתו ולא המשכורת הרלוונטית לכל חודש שעבורו לא בוצעו הפרשות).
  • אם המעסיק לא הפריש כלל כספים לקופת פיצויים או לביטוח הפנסיוני, עליו לשלם פיצויי פיטורים מלאים עבור תקופת ההעסקה שעבורה לא ביצע כלל הפרשות.
  • אם המעסיק הפריש כספים לקופת פיצויים שלא חל עליה סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים, עליו לוודא כי בידי העובד יישאר סכום השווה לשכר האחרון כפול מספר שנות העבודה. אם בקופה הצטבר סכום אחר (למשל עקב הפסדים או רווחים, או עקב הפרשות נמוכות יותר בתחילת תקופת עבודתו בשל משכורת נמוכה יותר), על המעסיק להשלים לעובד את היתרה החסרה או לקבל לידיו את הסכום העודף שהצטבר בקופה.
דוגמה
  • עובד שהחל לעבוד לפני שנת 2008 (בתקופה שהמעסיק לא היה חייב בעריכת ביטוח פנסיוני לעובד), אך לפי הסכם העבודה שנחתן בין העובד למעסיק, המעסיק ערך לו בכל זאת ביטוח פנסיוני, בתנאים טובים יותר בהשוואה לתנאים שדרש צו הרחבה לביטוח פנסיוני מקיף במשק שנחתם רק ב-2008.
  • הסדר כזה נקרא הסדר מיטיב. הסדר מיטיב אינו כפוף לצו ההרחבה לביטוח פנסיוני ולכן כל עוד הצדדים לא קבעו במפורש שעל ההסדר חל סעיף 14, הכספים שהופקדו בקופת הגמל אינם נחשבים לתשלום "במקום" פיצויי פיטורים.
  • לכן עם סיום העסקה על המעסיק לשלם לעובד פיצויי פיטורים בגובה משכורת אחת כפול מספר שנות העבודה:
    • אם בקופת הגמל הצטברו סכומים גבוהים מסכום פיצויי הפיטורים שעל המעסיק לשלם (למשל עקב רווחים שצברה הקופה), רשאי המעסיק לקבל לידיו את הסכום העודף.
    • אם בקופה הצטברו סכומים נמוכים יותר (עקב הפסדים או עקב הפרשות נמוכות בגלל משכורות נמוכות יותר בתחילת העבודה), על המעסיק לשלם לעובד את ההפרש.
  • אם העובד התחיל לעבוד לפני 2008, ורק מ-2008 התחיל המעסיק לבצע הפרשות לביטוח הפנסיוני, אז עבור התקופה של עד 2008 יקבל העובד פיצויי פיטורים לפי משכורת אחרונה (גובה המשכורת החודשית שלו במועד סיום העסקתו) כפול מספר שנות העבודה שעד 2008, ועבור התקופה שמ-2008 יהיה זכאי לפיצויי פיטורים עבור החלק היחסי שעבורו לא הופרשו כספי לביטוח הפנסיוני.
אזהרה
גובה הפיצויים עשוי להשתנות אם היקף המשרה או גובה השכר לאורך תקופת העבודה השתנה עם השנים.
  • פורטל חישוב פיצויי פיטורים מפרט את גובה הפיצויים ואת אופן החישוב לפי השנה שבה התחיל העובד לעבוד אצל המעסיק, ותוך הבחנה בין עובד שהיקף משרתו השתנה לעובד שהיקף משרתו נשארה קבועה, בין עובד ששכרו עלה לעובד ששכרו ירד או לא השתנה וכו'.
  • למידע נוסף ראו חישוב פיצויי פיטורים.

מידע נוסף

מה עושים עם כספי הפיטורים

החלטה על ייעוד כספי הפיצויים שהצטברו בקופת הגמל או בביטוח הפנסיוני

  • עובד שכספי פיצויי הפיטורים שהוא זכאי להם הופקדו (כולם או חלקם) בקופת גמל לקצבה (קופת גמל הרשאית לשלם קצבה חודשית), כמו הביטוח הפנסיוני או קופת פיצויים אחרת שעתידה לשלם את הכספים כקצבה חודשית, רשאי לבחור לייעד את הכספים למטרות שונות:
  • הבחירה נעשית באמצעות מילוי טופס161א – הודעת עובד עקב פרישה מעבודה, שאותו העובד מגיש למעסיק בסיום ההעסקה.
טיפ
העובד יכול להסתייע בפקיד השומה לצורך מילוי הטופס.
  • ייעוד כספי הפיצויים לקצבה נקרא "רצף קצבה".
    • באפשרותו של עובד לבחור לייעד את כספי הפיצויים לקצבה לגיל פרישה, רק אם הפיצויים נצברו בקופות לקצבה (קופות גמל שמוסמכות לשלם קצבה חודשית, להבדיל מקופות גמל הוניות שמשלמות את כל הסכום שהצטבר אצלן בתשלום אחד).
    • עובד שבחר ברצף קצבה יכול לנצל את הזכאות לפטור ממס על הפיצויים על-ידי משיכת חלק מהפיצויים עד לתקרה הפטורה ממס כבר בעת סיום העבודה, ולהשאיר בקופה רק את הפיצויים החייבים במס למטרת קצבה.
    • בדרך זו העובד דוחה את התחשבנות המס עד למועד הפרישה, כלומר במקום לשלם מס על הפיצויים כיום, הוא יקבל בגינם קצבה חודשית בפרישה, שעליה יחולו כללי המס על קצבאות.
    • עובד שבוחר ברצף קצבה רשאי להתחרט בכל עת ולמשוך את כספי הפיצויים במזומן. במקרה זה ינוכה לו מס הכנסה עבור הסכומים שעולים על התקרה הפטורה.
  • ייעוד הכספים למטרת צירופם לפיצויי הפיטורים העתידיים מהמעסיקים הבאים נקרא "רצף פיצויים".
    • אפשרות זו מיועדת למי שמתכוון להמשיך לעבוד כשכיר אצל מעסיק חדש, ולמשוך את כספי הפיצויים רק בעתיד.
    • עובד שכיר שבוחר באפשרות זו לא מושך את הכספים, אלא משאיר אותם בקופת הגמל.
  • עובד יכול לבצע "רצף פיצויים" בתנאי שיתחיל לעבוד אצל מעסיק חדש בתוך שנה ממועד סיום העסקתו אצל המעסיק הקודם. באופן הזה ייווצר "רצף" בין תקופות ההעסקה, כאשר כספי הפיצויים מהמעסיק הקודם יתווספו לכספי הפיצויים של המעסיק החדש, והם יעמדו לרשות העובד בעת סיום העסקתו אצל המעסיק החדש.
  • בדרך זו תשלום מס הכנסה על הפיצויים נדחה ממועד סיום ההעסקה במקום העבודה הקודם למועד הסיום אצל המעסיק החדש. אם יבחר העובד למשוך את הכספים לאחר סיום העסקתו אצל המעסיק החדש, הוא ייהנה מפטור ממס שיחושב על פי תקרת הפטור שתהיה תקפה במועד זה (לרוב גובה התקרה עולה עם השנים, כלומר הסכום הפטור ממס הוא גבוה יותר, ומשלמים מס מופחת), הוותק באותו מועד (שיחושב לפי צירוף כל תקופות ההעסקה בשני מקומות העבודה) ומדרגות המס במועד עזיבת מקום העבודה החדש.
  • ניתן לבצע רצף פיצויים בין מספר בלתי מוגבל של מעסיקים. כמו כן, ניתן להתחרט על החלטה זו בתוך שנתיים מהיום שבו אושר הרצף.
  • לא ניתן למשוך חלק מהפיצויים בפטור ממס ולייעד את יתרת הכספים לרצף פיצויים.
  • ניתן למשוך חלק מהפיצויים ולשלם עליהם מס, ואת היתרה לייעד לרצף פיצויים.
  • אין מניעה למשוך חלק מהפיצויים ולנצל את הפטור ממס, ואת היתרה לייעד לרצף קצבה.
שימו לב
משיכת הכספים מקופת הגמל או מהביטוח הפנסיוני כפופה למגבלות הקבועות. למידע נוסף ראו משיכת כספי פיצויי פיטורים מקופת גמל או מהביטוח הפנסיוני (בפסקת "הגבלות על שחרור הכספים לאחר סיום העסקת העובד").

* למידע נוסף ראו:

שימו לב
עובד שלא ימלא טופס 161א ייחשב כמי שבחר ב"רצף קצבה".

תשלום מס הכנסה על פיצויי פיטורים ועל מענק פרישה

פיצויי הפיטורים המשולמים לעובד על ידי המעסיק בסיום עבודתו, הפיצויים שהעובד מושך מקופת הגמל או מהביטוח הפנסיוני, וכן כל תשלום שמקבל עובד עקב סיום יחסי עבודה (מענק פרישה, פדיון ימי מחלה או "חלף הודעה מוקדמת") חייבים בתשלום מס הכנסה.

  • אם פיצויי הפיטורים המשולמים לעובד (מלבד כספי פיצויים שהעובד משאיר בקופת הגמל ולא מושך) בצירוף סכומים האחרים המשולמים לעובד עקב סיום עבודתו (כמו: מענק פרישה, פדיון ימי מחלה, תשלום חלף הודעה מוקדמת וכיו"ב) אינם עולים על התקרה (משכורת חודשית אחת לכל שנת עבודה אצל המעסיק ולא יותר מ-13,310 ₪ כפול מספר שנות העבודה אצל אותו מעסיק), יהיו כל הסכומים הללו פטורים מתשלום מס. במקרים מסוימים ניתן לקבל פטור ממס גם אם הפיצויים גבוהים יותר. למידע נוסף ראו פטור ממס הכנסה על פיצויי פיטורים.
  • על כל סכום שמעבר לתקרה הפטורה ממס ושהגיע לידי העובד (בין אם על ידי תשלום במזומן מידי המעסיק ובין אם על ידי שחרור כספים המופקדים בקופת הגמל), יחויב העובד במס הכנסה על-פי מדרגות המס שחלות עליו במועד תשלום הפיצויים בפועל או במועד משיכת הכספים מהקופה.
    • עובד שסכום הפיצויים הכולל שמגיע לו עולה על התקרה, וחלקו או כולו מופקד בקופת גמל, יכול לחלק את הסכומים, באופן שהסכום שיקבל במזומן (מהמעסיק או מקופת הגמל) לא יעלה על התקרה הפטורה (וכך לא יידרש לשלם עליו מס). את היתרה הוא ישאיר בקופה וימשוך אותה כקצבה לאחר שיגיע לגיל פרישה (ובהתאם לכללי המס שיחולו על קצבאות). למידע נוסף ראו רצף קצבה (יעוד כספי פיצויי הפיטורים למטרת קצבת פנסיה חודשית).
  • כאשר סכום הפיצויים שמקבל העובד בפועל לידיו (תשלום פיצויים במזומן מהמעסיק או משיכת כספי מקופת הגמל על ידי העובד) עולה על התקרה ומחויב במס הכנסה, רשאי העובד לבקש ממס הכנסה לפרוס את המס, כלומר להתייחס לסכום הפיצויים כאילו התקבל בחלקים שווים במשך מספר שנים (לכל היותר 6 שנים) ולא כסכום חד פעמי בעת סיום העבודה. ניתן לפרוס את המס לאחור או קדימה. הדבר עשוי להשתלם (אם כי לא תמיד) מבחינת גובה המס שיידרש העובד לשלם.
טיפ
חשוב להתייעץ עם יועץ מס או רואה חשבון לפני בקשת הפריסה כדי לוודא את כדאיותה.
טיפ
עובד רשאי לא למשוך כלל את כספי הפיצויים המופקדים בקופת הגמל ולצרף אותם לכספי הפיצויים העתידיים שיופקדו לקופה על-ידי מעסיקו החדש (רצף פיצויים). באופן זה הוא יהיה רשאי למשוך את הכספים שהצטברו מכל מעסיקיו בסיום העסקתו אצל המעסיק האחרון, על פי מדרגות המס שיחולו עליו במועד זה, ובהתאם לתקרת הפטור שתהיה תקפה באותו מועד. ניתן לעשות זאת לגבי מלוא סכום הפיצויים המופקדים בקופה. לא ניתן למשוך חלק מהפיצויים בפטור ממס ואת היתרה לייעד לרצף פיצויים. ראו הסבר מפורט בפסקה "החלטה על ייעוד כספי הפיצויים שהצטברו בקופת הגמל או בביטוח הפנסיוני" במדריך זה לעיל.

מגבלות על עיקול כספי הפיצויים שהופקדו לקופת פיצויים או לביטוח הפנסיוני

  • לעתים יש לעובד חובות לאנשים מסוימים, שפתחו נגדו הליכי גבייה במסגרת ההוצאה לפועל ואף ביקשו להטיל עיקול על רכושו, כולל על כספים המגיעים לו מהמעסיק או מגופים אחרים.
  • כספי הפיצויים שהופקדו על ידי המעסיק לקופת גמל (קופת פיצוים או ביטוח פנסיוני) מוגנים מפני עיקול כל עוד העובד לא מושך אותם וכל עוד לא הגיעה זכאותו למשוך את הכספים.
  • מרגע שהגיעה זכאותו של העובד למשוך את הכספים ניתן יהיה לעקל אותם.
  • למידע נוסף ראו:

שמירת רצף הזכויות הפנסיוניות

הפסקת הפרשות לביטוח הפנסיוני בעת הפסקת עבודה עשויה להביא לפגיעה בזכויות הביטוחיות שנצברו (כמו צבירת ותק) ואף לאובדן מוחלט של זכויות מסוימות (כמו כיסוי ביטוחי – אובדן כושר עבודה וביטוח שאירים למקרה של מוות).

  • עובד שהפסיק לעבוד, ועקב כך הופסקו ההפרשות עבורו לקרן פנסיה או לביטוח מנהלים זכאי ל-5 או 3 חודשים (תלוי בסוג הביטוח) של ביטוח לאבדן כושר עבודה וביטוח שאירים למקרה של מוות, כפי שהיו קיימים בתקופה שבה עבד ושבמהלכה הופרשו עבורו הכספים.
  • בתום 3 או 5 חודשים ממועד ההפקדה האחרון לביטוח הפנסיוני נפסק באופן מידי הביטוח למקרה אבדן כושר עבודה וביטוח השאירים. הביטוח ייפסק גם אם בהמשך יופרשו סכומים רטרואקטיבית ל- 3 חודשים מתוך תקופה זו על-ידי מעסיק חדש, שכן מה שקובע הוא כמה זמן עבר מהמועד האחרון שבו הופקדו הכספים (עבור המשכורת האחרונה ש העובד) ועד המועד שבו שוב מועברים כספים בפועל אל הביטוח הפנסיוני – ראו דוגמה בהמשך).
  • כמו כן תקופת האכשרה (הוותק) שצבר העובד בקרן הפנסיה תיפסק (תקופת האכשרה היא תקופה בת 60 חודשים שבה העמית אינו מבוטח בגין מחלה שקדמה להצטרפותו לקרן הפנסיה). במקרה כזה אם בעתיד (למשל עם התחלת עבודה חדשה) יבקש העובד להצטרף מחדש לקרן הפנסיה, הוא יידרש למלא הצהרת בריאות חדשה, ומאותו רגע תתחיל תקופת אכשרה חדשה, כלומר יהיה עליו להמתין 5 שנים בטרם יכלול הביטוח הפנסיוני גם כיסוי ביטוחי למחלות קיימות.
  • הכיסוי הביטוחי עשוי להיפסק, גם אם בפועל התחיל העובד עבודה חדשה תוך פחות מ-5 חודשים, וזאת בכל מקרה שבו לא הועברו בפועל כספים לקרן הפנסיה במשך 5 חודשים (מה שקובע הוא המועד שבו הועברו הכספים אל קרן הפנסיה ולא חודשי העבודה הספציפיים שעבורם מועברים הכספים).
דוגמה
  • עובד סיים לעבוד במקום עבודה בתאריך 31.01.2022.
  • ההפרשות האחרונות שבוצעו לקרן הפנסיה באמצעות מקום העבודה היו בחודש פברואר (עבור משכורת ינואר).
  • העובד החל לעבוד במקום עבודה חדש ב-01.05.2022.
  • מכיוון שכבר היה לו ביטוח פנסיוני קודם, חייב המעסיק החדש לבצע עבורו הפרשות לפנסיה עבור כל תקופת עבודתו החל מיומו הראשון לעבודה, כאשר התשלום הראשון נעשה כעבור 3 חודשי עבודה רטרואקטיבית מיום העבודה הראשון.
  • בהתאם לכך, ההפקדה החודשית הראשונה של המעסיק החדש תהיה בחודש אוגוסט 2022 (עבור חודשים מאי, יוני ויולי).
  • במקרה כזה מאבד העובד את זכויות הוותק שלו, מכיוון שבין מועד ההפקדה האחרונה במקום העבודה הקודם בחודש פברואר למועד ההפקדה הראשונה במקום העבודה החדש בחודש אוגוסט עברו יותר מ-5 חודשים (למרות שההפקדה בוצעה רטרואקטיבית, התקופה שבין שני מועדי ההפקדות היא שקובעת).
  • במקרה זה העובד יצטרך להתחיל לצבור מחדש ותק לצורך כיסוי ביטוחי למחלות קיימות, וייתכן שיצטרך למלא מחדש הצהרת בריאות ולעבור הליך חיתום.
  • עובד שעבודתו הופסקה, יכול להפקיד מדי חודש סכומים לקרן הפנסיה כדי לשמור על הזכויות שנצברו, ובמקרים מסוימים יכול העובד להמשיך ולצבור זכויות נוספות באמצעות הפקדות עצמאיות לקרן.
  • האפשרויות העומדות בפני המבוטח הן:
    1. לבצע הסדר ריסק (תשלומים נמוכים לקרן הפנסיה או לביטוח המנהלים לתקופה מוגבלת כדי להקפיא את המצב הקיים ולהבטיח כיסוי ביטוחי לתקופה זו);
    2. להפריש מדי חודש בעצמו כספים לביטוח הפנסיוני.
טיפ
מבולבלים? לא רק אתם… כדאי מאוד להתייעץ עם גורם מקצועי איך לשמור על רצף הביטוח הפנסיוני שלכם

מתי אפשר להפסיק את ביצוע התשלומים העצמאיים או את הסדר ריסק?

  • לצורך שמירת הזכויות, יש לוודא כי המעסיק החדש העביר בפועל את התשלום הראשון (החלק של המעסיק, החלק של העובד ורכיב פיצויים עבור חודשי העבודה הראשונים) אל קרן הפנסיה או לחברת הביטוח המנהלת את פוליסת ביטוח המנהלים, ורק אז הפסקת תשלומי ריסק או הפסקת ההפקדות העצמאיות לא תפגע ברצף הזכויות.
  • חשוב לשים לב: יש פער זמנים בין המועד שבו המעסיק מנכה את חלקו של העובד בתשלומים לביטוח הפנסיוני מתוך השכר, לבין המועד שבו המעסיק מעביר בפועל את התשלומים לחברת הביטוח או לקרן הפנסיה. המועד הקובע הוא המועד שבו הכספים התקבלו ונקלטו בקרן הפנסיה/בחברת הביטוח.
דוגמה
  • עובד החל לעבוד ב-01.05.2022.
  • בתאריך 01.06.2022 קיבל את שכר חודש מאי, בתאריך 01.07.2022, קיבל את שכר חודש יוני, וב-01.08.2022 קיבל את שכר חודש יולי.
  • מכל המשכורות החודשיות נוכה מדי חודש חלקו של העובד בתשלומים לקרן הפנסיה.
  • בפועל העביר המעסיק את התשלום הראשון לקרן הפנסיה במהלך חודש אוגוסט, כאשר תשלום זה כלל רטרואקטיבית את התשלומים עבור שלושת החודשים הראשונים לעבודה.
  • אם העובד מבצע מדי חודש תשלומי ריסק או הפקדות עצמאיות כדי לשמור על רצף הזכויות, מומלץ שלא יפסיק לבצע את התשלומים או ההפקדות אלא רק לאחר חודש אוגוסט, לאחר שהמעסיק העביר בפועל את ההפקדה הראשונה לקרן הפנסיה.
  • מומלץ לוודא מול קרן הפנסיה שהתשלום הראשון אכן נקלט אצלה, לפני שמפסיקים את תשלומי הריסק או ההפקדות העצמאיות.
  • ניתן להמשיך בביצוע הפקדות חודשיות עצמאיות גם לאחר שהמעסיק החדש התחיל לבצע את ההפרשות לביטוח הפנסיוני, ובאופן זה להגדיל את החיסכון הפנסיוני ואת קצבת הפנסיה החודשית הצפויה לחוסך לאחר שיגיע לגיל פרישה. הפקדות עצמאיות עשויות לזכות בהטבות מס בנוסף על הטבות המס המוקנות לעובד בגין ההפרשות לביטוח הפנסיוני דרך השכר.

תשלומים לביטוח לאומי בתקופה של אי העסקה

אבטלה וחיפוש עבודה

עובד שעבד כשכיר פרק זמן מינימלי שבמהלכו שולמו עבורו דמי ביטוח לאומי (תקופת אכשרה), זכאי לקבל דמי אבטלה מהמוסד לביטוח לאומי. התביעה לדמי אבטלה כרוכה ברישום העובד בשירות התעסוקה כמחפש עבודה.

שימו לב
כדאי לבדוק מהן ההקלות בזכאות לדמי אבטלה שנקבעו החל מיום 01.07.2021.
ראו גם שאלות ותשובות בנושא דמי אבטלה בתקופת הקורונה באתר המוסד לביטוח לאומי.

תנאים לזכאות לדמי אבטלה

  1. כאמור, נדרשת תקופת אכשרה לדמי אבטלה.
  2. גיל העובד צריך להיות בין 20 ל-67. במקרים חריגים ניתן לקבל דמי אבטלה גם בגיל צעיר יותר.
  3. העובד פוטר או התפטר או נמצא בחופשה ללא תשלום (ככלל, עובד שהתפטר זכאי לדמי אבטלה רק לאחר 3 חודשי התייצבות בלשכת התעסוקה, למעט מקרים מסוימים).

הרשמה לקבלת דמי אבטלה

לשם הרשמה לקבלת דמי אבטלה על העובד שהתפטר להגיע ללשכת התעסוקה לאחר סיום העסקתו.

  • עם זאת, קיימת אפשרות להירשם באופן מקוון באינטרנט, ולהתייצב בלשכת התעסוקה בתוך 14 ימים ממועד ההרשמה. במקרה כזה, תקופת תשלום הקצבה תחושב מהיום שבו העובד נרשם באינטרנט, ולא מהיום שבו התייצב בפועל בלשכת התעסוקה.
  • ההרשמה היא בלשכת התעסוקה הקרובה למקום המגורים של העובד ולא זו הקרובה למקום העבודה.
  • למידע מלא על זכויות והליכים במקרה של אבטלה, ראו אבטלה וזכויות מובטלים.

תחילת הזכאות לדמי אבטלה

ככלל, עובד שהתפטר יהיה זכאי לדמי אבטלה רק לאחר 3 חודשי התייצבות בלשכת התעסוקה (בניגוד לעובד שפוטר, אשר זכאי לדמי אבטלה מתחילת התייצבותו בלשכת התעסוקה). למרות זאת במקרים הבאים עובד שהתפטר יהיה זכאי לדמי אבטלה כבר מתחילת התייצבותו בלשכת התעסוקה (בדומה לעובד שפוטר):

  • מי שעונים על תנאי הזכאות לדמי אבטלה יהיו זכאים לדמי אבטלה ללא המתנה של 90 יום, אם התפטרו באחת מהנסיבות הבאות:
  • עובדת לאחר לידה תהיה זכאית לדמי אבטלה ללא המתנה של 90 יום, אם התפטרה באחת מהנסיבות הבאות:
    • היא נדרשה לעבוד שעות עבודה ארוכות, ללא אפשרות לקצר את שעות עבודתה (יש להציג אישור על כך מהמעסיק).
    • היא נדרשה לעבוד-במשמרות או במשרה מפוצלת (יש להציג אישור על כך מהמעסיק).
    • היא גרה במרחק 40 ק"מ או יותר ממקום העבודה, או שאין תחבורה ציבורית סדירה למקום עבודתה.
      • המרחקים מחושבים לפי המרחק שבין היישובים בהתאם למרחקי הדרך שמפרסמת מחלקת המדידות הממשלתית.
      • לחישוב מרחקים בין יישובים ניתן להיעזר במחשבון המוסד לביטוח לאומי.
    • המעסיק אינו יכול להחזיר את העובדת לתפקידה הקודם, או שחלה הרעה מוחשית בתנאי עבודתה בהשוואה לתנאים שבהם עבדה לפני הלידה.
    • מצב בריאותי שלה או של בן משפחתה (בן זוג, הורה, ילד, נכד, אח/ות).
שימו לב
  • חיילים משוחררים ומסיימי שירות לאומי-אזרחי שעזבו את העבודה לצורך לימודים בהכשרה מקצועית בשנה הראשונה לשחרורם, זכאים לדמי אבטלה ללא המתנה של 90 יום.
  • למידע נוסף ראו דמי אבטלה לחיילים משוחררים ומסיימי שירות לאומי-אזרחי.
  • מי שהיו זכאים לדמי אבטלה בסיום עבודתם ולא מימשו את הזכאות כי עבדו אחר כך בעבודת ביניים חדשה (עד 6 חודשים), יהיו זכאים לדמי אבטלה ללא המתנה של 90 יום גם אם יתפטרו מעבודתם החדשה.
  • כלומר, אם הם צברו את תקופת האכשרה הנדרשת כאשר סיימו את עבודתם הקודמת, הם יהיו זכאים בתנאי שהתפטרו מעבודתם החדשה לאחר שעבדו בה לא יותר מ-6 חודשים.
  • למידע נוסף ראו התפטרות בנסיבות המזכות בדמי אבטלה ללא תקופת המתנה.

הסכמי סודיות ומניעת תחרות – האם המעסיק יכול למנוע ממך לעבוד במקום מסוים?

באופן כללי, עובד רשאי לעבוד בכל מקום שיבחר לאחר סיום יחסי העבודה עם המעסיק הקודם. עם זאת, קיימים מצבים ספציפיים שבהם מותר למעסיק להגביל את העובד. מצבים אלה נועדו להגן על זכויותיהם של מעסיקים בתנאים מסוימים.

דוגמה
אם העובד קיבל תמורה מיוחדת כנגד התחייבות שלא להתחרות במעסיק לפרק זמן מסוים, אם העובד חשוף לסודות מסחריים וקיימת סבירות שהוא ידליף אותם למתחרים או אם העובד קיבל הכשרה מיוחדת ויקרה.

חיפוש עבודה: סדנאות, השתלמויות והכשרה מקצועית

עובד שפוטר, ובמקרים מסוימים גם עובד שהתפטר, יכול לקבל הכשרות מקצועיות רבות בחינם או בתשלום מופחת. כמו כן, ניתן להשתתף בסדנאות רבות מטעם לשכת התעסוקה ומטעם גופים אחרים.

  • שירות התעסוקה מסייע למחפשי עבודה, בין אם פוטרו ובין אם לאו, במגוון נושאים, ביניהם:
    • סיוע ביצירת החזון התעסוקתי האישי של המשתתף והצבת מטרות לעבודה עצמית שיעזרו לשיפור המיומנויות לחיפוש עבודה.
    • בחינת סל כישורים- בירור הכישורים, הנטיות והחוזקות (יכולת עבודה בצוות, בשיווק, במכירות, עבודה עצמית וכו') של המשתתף.
    • חיזוק האחריות האישית, היוזמה והבחירה של המשתתף בתהליך חיפוש עבודה.
    • חיזוק המיומנויות לתקשורת בינאישית יעילה.
    • חיזוק מיומנויות המסייעות לקבלה לעבודה- כתיבת קורות-חיים, ראיון עבודה והצגה עצמית.
  • כדי לקבל פרטים נוספים על סדנאות וקורסים אלה, כדאי לפנות ללשכת התעסוקה הקרובה למקום מגוריכם.
  • ראו גם הרחבה בפורטל חיפוש עבודה וניהול קריירה.

החזר מס הכנסה בשנה שאחרי ההתפטרות

כאשר העובד מתפטר, ואינו עובד בחלק משנת המס, הוא עשוי להיות זכאי להחזר חלקי או מלא של מס ההכנסה שנוכה ממשכורתו בתקופה שעבד, שכן מס זה חושב על בסיס ההנחה כי ימשיך לעבוד ולקבל את אותו שכר במשך כל השנה. מכיוון שבפועל השכר השנתי שלו היה קטן מהשכר שהיה צפוי בהתחלה (ושעל בסיסו חושב מס ההכנסה שנוכה משכרו), ייתכן שחלק מהמס שנוכה או כולו היה גבוה מזה שצריך היה לנכות לו.

דוגמה
  • עובד, שהוא הורה ל-3 ילדים מתחת לגיל 4, התפטר בסוף חודש יוני.
  • העובד השתכר 10,000 ₪ בחודש (סה"כ השתכר 60,000 ₪ בששת החודשים עד להתפטרותו).
  • מדי חודש נוכה ממשכורתו מס הכנסה לפי הכנסה שנתית של 120,000 ₪ (מתוך הנחה שהוא ימשיך להשתכר 10,000 ₪ בכל חודש עד סוף השנה).
  • נניח, שהעובד זכאי לקבל דמי אבטלה כבר מתחילת התייצבותו בלשכת התעסוקה ללא תקופת המתנה, ועל כן צפוי לקבל דמי אבטלה של כ-6,000 ₪ לחודש, ובמשך 6 חודשים יקבל דמי אבטלה בסך כולל של כ-36,000 ₪.
  • ההכנסה השנתית הכוללת של העובד היא 96,000 ₪ (שכר 60,000 ₪ + דמי אבטלה 36,000 ₪).
  • הכנסה שנתית זו עבור הורה לילדים קטנים אינה מגיעה לחבות במס (בין היתר, בשל נקודות זיכוי ממס הכנסה שמגיעות לו), ולכן הוא זכאי להחזר המס שנוכה ממשכורתו ב-6 החודשים הראשונים של השנה.
הפוסט מדריך בנושא התפטרות מעבודה הופיע לראשונה ב-מיכפל ידע.]]> עדכונים למעסיק ולעסק הקטן https://www.michpalyeda.co.il/%d7%a2%d7%93%d7%9b%d7%95%d7%a0%d7%99%d7%9d-%d7%9c%d7%9e%d7%a2%d7%a1%d7%99%d7%a7-%d7%95%d7%9c%d7%a2%d7%a1%d7%a7-%d7%94%d7%a7%d7%98%d7%9f/ Mon, 18 Dec 2023 18:49:22 +0000 https://www.michpalyeda.co.il/?p=20543 a[data-mtli~="mtli_filesize134b"]:after {content:" (134 b)"}

עדכונים בתחום העסקת עובדים ת. עדכון מהות העדכון תוקף העדכון הפניה לערך פרסום ממשלתי (אם קיים) 30.10.2022 מעסיקים שיסדירו את חובותיהם לביטוח הלאומי עד 30.12.2022, יקבלו הפחתה של 100% קנסות ופריסת תשלומים נוחה. 30.12.2022 מבצע תשלום חובות לביטוח לאומי 01.02.2022 ביטול ההיטל על העסקת עובדים זרים 01.02.2022 28.07.2021 בעלי עסקים שעסקם בטווח של עד 80 […]

הפוסט עדכונים למעסיק ולעסק הקטן הופיע לראשונה ב-מיכפל ידע.]]>

עדכונים בתחום העסקת עובדים

ת. עדכון מהות העדכון תוקף העדכון הפניה לערך פרסום ממשלתי (אם קיים)
30.10.2022
 מעסיקים שיסדירו את חובותיהם לביטוח הלאומי עד 30.12.2022, יקבלו הפחתה של 100% קנסות ופריסת תשלומים נוחה. 30.12.2022 מבצע תשלום חובות לביטוח לאומי
01.02.2022
 ביטול ההיטל על העסקת עובדים זרים 01.02.2022
28.07.2021
 בעלי עסקים שעסקם בטווח של עד 80 ק"מ מרצועת עזה, אשר נגרם להם נזק עקיף עקב מבצע "שומר החומות" (מאי 2021), רשאים להגיש תביעה לפיצויים החל מיום 20.07.2021 ועד ליום 19.10.2021 19.10.2021 פיצויים לעסקים שנגרם להם נזק עקיף במהלך מבצע שומר החומות (מאי 2021) תביעה לפיצויים בעד "נזק עקיף" בעקבות מבצע שומר החומות אתר רשות המיסים
28.06.2021
 על מעסיקים (פרטים וציבורים) המעסיקים למעלה מ-518 עובדים חלה חובה להפיק מדי שנה דוח פנימי ודו"ח פומבי המפרטים את פערי השכר במקום העבודה בין גברים לנשים הדו"ח הראשון יפורסם לא יאוחר מיום 01.06.2022. חובת מעסיקים לפרסם מידע בדבר פערי השכר בין גברים לנשים הנחיות הנציבות בנוגע לחובתם של מעסיקים לפרסם מידע בדבר פערי השכר בין גברים לנשים, נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה
19.01.2021
  • החל מחודש ינואר 2021 מי שמעסיק עובדים זרים במוסדות סיעוד ובענף התעשייה חייב להפקיד פיקדון חודשי בגובה סכום מרכיב הפיצויים ורכיב תגמולי המעסיק שעל המעסיק להפריש עבור ביטוח פנסיוני בחשבון בנק יעודי המנוהל ע"י רשות האוכלוסין וההגירה
  • החובה חלה כלפי עובדים זרים שהחלו לעבוד בענף התעשייה בשנת 2021 ועל מוסד רפואי שהוא בית חולים אשר רשאי להפעיל מחלקת סיעודית או מחלקת תשושי נפש, אך טרם חלה על מוסדות סיעוד שהם מעון
 ינואר 2021 הפקדת פיקדון חודשי למעסיקים של עובדים זרים במוסדות סיעוד ובענף התעשייה
18.01.2021
 החל משנת 2021, מעסיק שהעסיק עובדת ששהתה במקלט לנשים נפגעות אלימות (נשים מוכות) במשך 150 ימים לפחות ממועד חזרתה לעבודה, זכאי בתום תקופת העסקתה למענק חד-פעמי בסכום של 5,000 ₪ מהמוסד לביטוח לאומי 07.01.2021 מענק למעסיק המעסיק עובדת ששהתה במקלט לנשים נפגעות אלימות
23.04.2020

בפסק דינו מיום 23.04.2020 הורה בית המשפט העליון על ביטול הניכוי של 20% משכר העובדים הזרים שהנם מסתננים והותיר על כנו את ההוראה שמחייבת את המעסיק להפריש לפיקדון את חלקו בסך 16% מהשכר.

 23.04.2020 הפקדת פיקדון לעובדים זרים מסתננים
31.01.2019
  • מי שמעסיק עובדים זרים בענף המלונאות חייב להפקיד עבור כל עובד זר פיקדון חודשי בחשבון בנק יעודי בבנק מזרחי המנוהל ע"י רשות האוכלוסין וההגירה.
  • גובה הפיקדון הנו סכום מרכיב הפיצויים ורכיב תגמולי המעסיק לפנסיה, שעל המעסיק לשלם לעובד בעד משרה מלאה
  • בפועל, ניתן יהיה להפקיד את הפיקדון רק החל מיום 01.04.2019.
 01.02.2019 הפקדת פיקדון חודשי למעסיקים של עובדים זרים בענף המלונאות תקנות עובדים זרים (פיקדון לעובדים זרים), תשע"ו-2016
07.01.2019
 עובד/ת זכאי /ת להיעדר מהעבודה עד 7 ימי עבודה בשנה לצורך טיפול וליווי של בן/בת הזוג או הורה אשר תרם/ה איברים להשתלה. 01.02.2019 חוק דמי מחלה (היעדרות בשל תרומת איבר על ידי בן זוג או הורה)(תיקוני חקיקה) התשע"ט-2019
06.01.2019
 עובד או עובדת העוברים טיפולי פוריות רשאים להיעדר מהעבודה גם שעות בודדות ולא רק יום עבודה מלא, עד למכסה של 40 שעות היעדרות בשנה (בהתאם לחלקיות המשרה), ובמקרה כזה דמי מחלה ישולמו כבר מתחילת ההיעדרות. 06.02.2019 היעדרות מהעבודה וימי מחלה בגין טיפולי פוריות
06.01.2019
 עובדת במשרה מלאה זכאית להיעדר עד 40 שעות במשך חודשי הריונה, ועובדת במשרה חלקית זכאית להיעדר מספר שעות באופן יחסי לחלקיות משרתה. 06.02.2019 תשלום עבור היעדרות מהעבודה עקב בדיקות היריון
01.11.2018
 מעסיק שעובדו לא הודיע לו באיזה גוף פנסיוני הוא מעוניין לנהל את הביטוח הפנסיוני שלו, יהיה חייב לבטח אותו באחת מ-4 קרנות הפנסיה שנבחרו ע"י משרד האוצר כקרנות פנסיה נבחרות (במקון 2 קרנות שהיו עד כה): "מיטב דש גמל ופנסיה בע"מ", "הלמן אלדובי קופות גמל ופנסיה בע"מ", "אלטשולר שחם" ו"פסגות". המעסיק רשאי במקום זה לבטח את העובד בקופת גמל אחרת בתנאי שהיא נבחרה על ידו או ע"י ארגון העובדים באמצעות מכרז. החל מיום 01.11.2018 אתר רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון
29.10.2018
 עובדי קבלן כוח אדם שנשארו לעבוד באותו מקום עבודה בעת חילופי מעסיקים, זכאים לפיצויי פיטורים מהקבלן שהתחלף, גם אם אותו קבלן הציע להם עבודה חלופית במקום אחר והם סירבו 29.10.2018 פיצויי פיטורים לעובדי קבלן (כוח אדם) בעת חילופי מעסיקים
04.07.2018
 החל מיום 01.11.2018 מעובדים מסתננים השייכים לקבוצות מסוימות, ינכה המעסיק רק 6% משכר העובד (במקום 20%) עבור הפיקדון. 01.11.2018 הפקדת פיקדון לעובדים זרים מסתננים
01.04.2018
 שבוע העבודה מקוצר ל-42 שעות במקום 43 שעות. שווי השכר לשעה של עובד במשכורת חודשית יחושב לפי חלוקה של השכר החודשי ב-182 (במקום ב-186). שכר המינימום לשעה יעמוד על 29.12 ₪. 01.04.2018
19.03.2018
  • אסור להעסיק עובדים יותר מ-12 שעות ביום, כולל שעות נוספות.
  • בכל מקרה, אסור שסך השעות הנוספות של העובד במהלך כל השבוע יהיה מעל ל-16 שעות (במקום 15).
  • אסור להעסיק עובד המועסק בעבודת לילה יותר מ-58 שעות בשבוע, כולל שעות נוספות.
 19.03.2018 היתר כללי להעסקת עובדים בשעות נוספות לפי חוק שעות עבודה ומנוחה
11.03.2018
 ניתן להעסיק עובד בעבודת לילה שבוע אחד בתוך שבועיים (במקום שבוע אחד בתוך 3 שבועות). 11.03.2018
01.12.2017
 שכר המינימום החל מחודש דצמבר 2017 הוא 28.49 ₪ לשעה ו-5,300 ₪ לחודש למשרה מלאה 01.12.2017 שכר מינימום הודעת משרד העבודה
נובמבר 2017
 נהלים לגבי אופן השימוש במצלמות מעקב במקום העבודה ובמסגרת יחסי עבודה נובמבר 2017 הצבת מצלמות אבטחה ומעקב במקום העבודה הנחיית רשם מאגרי מידע מס' /571: שימוש במצלמות מעקב במקום העבודה ובמסגרת יחסי עבודה
03.07.2017
 עובד או עובדת שבני זוגם שוהים בשירות מילואים, זכאים להיעדר מהעבודה שעה אחת ביום בהתקיים תנאים מסוימים. החל מיום 03.07.2017 שעת היעדרות לעובד/ת בגין שירות מילואים של בן/בת הזוג
25.04.2017
  • מעסיק של עובד זר שהוא מסתנן מחויב להפקיד עבור העובד באופן מקוון, ובחשבון בנק נפרד, פיקדון חודשי בסכום השווה ל-36% משכרו של העובד.
  • המעסיק ישלם לפיקדון 16% משכר העובד, ו-20% ינוכה משכרו של העובד המסתנן.
  • ההפקדה של המעסיק לפיקדון מחליפה את התשלומים שעל המעסיק לשלם לביטוח פנסיוני, לתוכנית חיסכון אחרת, לקופת תגמולים או לתשלום פיצויי פיטורים.
 החל מיום 01.05.2017 נוהל פיקדון לעובדים זרים שהם מסתננים
02.04.2017
 בן זוג של יולדת רשאי לצאת לחופשת לידה בת שבוע (לא יותר משבוע ולא פחות משבוע) במקביל לחופשת הלידה של בת זוגו ויחד איתה, בתנאי שבת הזוג הסכימה בכתב לוותר על השבוע האחרון של דמי הלידה שהיתה זכאית להם. בלידות שאירעו החל מה-02.04.2017 חופשת לידה לבן זוג של יולדת
19.12.2016
 חג הסילבסטר, "נובי גוד" (ראש השנה האזרחית) שיצויין ביום א' 01.01.2017 הוא יום חופש עבור העובדים הנוצרים, הזכאים להיעדר מהעבודה מבלי ששכרם יפגע. (עובדים שעתיים זכאים להיעדר מעבודה ולקבל דמי חגים). עבור עובדים שאינם נוצרים זהו יום בחירה, שהם רשאים לקחת כחופשה בהודעה מראש למעסיק. 01.01.2017 ראש השנה האזרחית (נובי גוד, סילבסטר)
19.12.2016
 החל ממשכורת ינואר 2017 יעמדו שיעורי הפרשות המעסיק לביטוח פנסיוני על 6.5% (ייתכנו שיעורי הפרשות גבוהים יותר, אם מדובר בביטוח פנסיוני שאינו קרן פנסיה) והפרשות העובד על 6%. עובדים הנהנים מהסדר מיטיב שבו שיעורי ההפרשות גבוהים יותר, ימשיכו ליהנות מתנאיהם המשופרים. החל מ-01.01.2017 חובת ביטוח פנסיוני לעובדים צו הרחבה מיום 23.05.2016
19.12.2016
 החל מינואר 2017 זכאים עובדים עם ותק של פחות מ-4 שנים ל-16 ימי חופשה (ברוטו) בשנה החל מ-01.01.2017 חישוב מספר ימי החופשה השנתית חוק חופשה שנתית (תיקון מס' 15 והוראת שעה)
19.12.2016
 החל ממשכורת ינואר 2017 שכר המינימום יעלה ל-5,000 ₪ לחודש למשרה מלאה ו-26.88 ₪ לשעה החל מ-01.01.2017 שכר מינימום סעיף 1 לחוק שכר מינימום
04.09.2016
 עובדים מוסלמים ודרוזים חגגו את עיד אל אדחא (חג הקורבן) בימים שני עד חמישי (12 עד 15 לספטמבר). שימו לב לתנאי העבודה ביום ראשון, 11 לספטמבר, שמוגדר כערב חג 04.09.2016 עיד אל אדחא (חג הקורבן)
28.08.2016
 מעסיק של עובד זר בענף הבנייה או בעבודה בטכנולוגיה ייחודית וכן חברות סיעוד המעסיקות עובד זר, חייבים להפקיד מדי חודש פיקדון בסך 710 ₪ עבור העובד, על חשבון התנאים הסוציאליים שלהם הוא זכאי, וזאת עד ה-15 לחודש שלאחר חודש העבודה שבעדו משלמים.
  • למעסיק של עובדים בענף הבניין או בעבודה בטכנולוגיה ייחודית החל ממשכורת אוגוסט מאוגוסט 2016
  • לחברות סיעוד – החל ממשכורת חודש אוקטובר 2016
05.08.2016
 אם שני הורים חולקים ביניהם את ימי ההיעדרות עקב מחלת ילדם המשותף, זכאי כל אחד מההורים לדמי מחלה כאשר ימי המחלה ייספרו החל מהיום הראשון להיעדרות של ההורה הראשון ולא עבור כל הורה בנפרד. החל מאוגוסט 2016 ימי מחלה עקב מחלת ילד הודעת הכנסת מיום 04.08.2016
01.08.2016
 מעסיק שעובדו לא הודיע לו באיזה גוף פנסיוני הוא מעוניין לנהל את הביטוח הפנסיוני שלו, יהיה חייב לבטח אותו באחת משתי קרנות הפנסיה שנבחרו ע"י משרד האוצר כקרנות פנסיה נבחרות: "מיטב דש גמל ופנסיה בע"מ" ו"הלמן אלדובי קופות גמל ופנסיה בע"מ". המעסיק רשאי במקום זה לבטח את העובד בקופת גמל אחרת בתנאי שהיא נבחרה על ידו או ע"י ארגון העובדים באמצעות מכרז. החל מיום 01.11.2016 חוזר רשות שוק ההון במשרד האוצר מיום 01.08.2016
19.07.2016
 אבות יוכלו לחלוק עם אמהות את הזכות להיעדר שעה אחת בכל יום עבודה במשך 4 חודשים מתום חופשת הלידה החל מיום 28.08.2016 שעת הורות (שעת הנקה) סעיף 7ב לחוק עבודת נשים
19.07.2016
 מקובל לשלם במשכורת יולי דמי הבראה לעובדים שזכאים לכך דמי הבראה
01.07.2016
 שכר מינימום עלה מראשית יולי ל-25.94 ₪ לשעה, ו-4,825 ₪ לחודש למשרה מלאה (במקצועות מסוימים שכר המינימום גבוה יותר) משכורת יולי 2016 שכר מינימום
27.06.2016
 חופשת אבהות לאבות טריים. עובד יהיה רשאי להיעדר עד 5 ימים מהיום שלאחר יום הלידה של בת זוגו. דין ההיעדרות בשלושת הימים הראשונים כדין חופשה שנתית, ואם אין לעובד ימי חופשה המגיעים לו, כדין חופשה ללא תשלום. בשני הימים הנותרים דין ההיעדרות כדין היעדרות מפאת מחלה, כאשר רואים את ימי ההיעדרות כיום השני והשלישי למחלתו והעובד יהיה זכאי לגבי ימים אלו לתשלום לפי חוק דמי מחלה. מראשית יולי 2016 לאחר פרסום החוק היעדרות מעבודה עקב לידה של בת הזוג (חופשת אבהות) הודעת הכנסת מיום 27.06.2016
22.06.2016
 לבתי מלון יתאפשר להעסיק עובדים בתפקידים ספציפיים במשמרות לילה, בתדירות השונה מזו הקבועה בחוק. בעקבות ההיתר החדש, יורשו בתי מלון להעסיק עובדים אלו בתדירות של שבוע משמרות לילה מתוך כל שבועיים עבודה. זאת, לעומת התדירות הקבועה בחוק של שבוע משמרות לילה בתוך כל שלושה שבועות עבודה. החל מיום 22.06.2016 עבודה במשמרת לילה הודעת דובר משרד הכלכלה מיום 22.06.2016
23.05.2016
 הפרשות העובדים לפנסיה עלו ל-5.75% והפרשות המעסיקים ל-6.25%. שיעור ההפרשות יחושב לפי שכרו של העובד או השכר הממוצע לפי הנמוך מבין השניים, אולם אם בהסכם העבודה שחל על העובד נקבע שההפרשות יחושבו מתוך שכר גבוה יותר, יש לנהוג לפי מה שנקבע בהסכם. משכורת יולי 2016 חובת ביטוח פנסיוני לעובדים צו הרחבה בדבר הגדלת ההפרשות לביטוח פנסיוני במשק
12.01.2016
 ניתן להעסיק עובד בבית אוכל, בבית מלון או בבית קפה ארבע שעות נוספות (במקום שעתיים) בכל יום מימי השבוע 12.01.2016 מגבלות על העסקה בשעות נוספות תיקון ההיתר הכללי להעבדה בבתי אירוח במנוחה השבועית ובשעות נוספות

עדכונים בתחומי מיסוי ופנסיה

ת. עדכון מהות העדכון תוקף העדכון הפניה לערך פרסום ממשלתי (אם קיים)
18.04.2021
  • בחודש אפריל 2021 פתחה רשות המסים מערכת שתאפשר לראשונה הגשת דוח שנתי במס הכנסה באינטרנט באופן מקוון מלא לשנים 2019, 2020 ואילך, תוך צירוף המסמכים הנלווים.
  • המערכת החדשה מייתרת את הצורך להגיש פיזית את הדוח עם המסמכים המצורפים במשרדי השומה.
  • בשלב זה, הגשת דו"ח שנתי מקוון מלא הינה בגדר רשות וניתן יהיה בינתיים להמשיך ולהגיש כפי שנעשה עד כה, קרי הקלדה ושידור הדוח במחשב, הדפסתו והגשתו במשרדי מס הכנסה בצירוף הנספחים.
 הגשת דו"ח שנתי למס הכנסה לשנת 2019, 2020 ואילך הגשת דו"ח שנתי למס הכנסה הודעת רשות המסים מיום 11.04.2021
08.04.2021
 המועד האחרון להגשת הדוח השנתי למס הכנסה לשנת 2020 נדחה לתאריך 30.06.2021. 30.06.2021 הגשת דו"ח שנתי למס הכנסה הודעת רשות המסים מיום 07.04.2021
02.01.2020
 מי שמחזור ההכנסות שלו מעסק אינו עולה על 100,491 ₪ בשנה (במקום 100,187 ₪ לפני כן) רשאי להיות עוסק פטור. 01.01.2020 עדכון סכומים באתר רשות המסים
02.01.2020
 דו"ח תקופתי שיש בו עודף מס תשומות (דו"ח החזר) עד לסכום של 18,311 ₪ (במקום 18,474 ₪ לפני כן) יוגש בבנק. דו"ח תקופתי שיש בו עודף מס תשומות בסכום של 18,311 ₪ ומעלה יוזן במישרין למחשב שע"ם. 01.01.2020 הגשת דו"חות תקופתיים ותשלום מס ערך מוסף עדכון סכומים באתר רשות המסים
02.01.2020
 עסקים שמחזור עסקאותיהם בשנה הקובעת (תקופה של 12 חודשים רצופים המסתיימת ב-31 באוגוסט של שנת המס שחלפה) הוא עד 1,520,000 ₪ (במקום 1,490,000 ₪ לפני כן), יגישו דו"ח למע"מ אחת לחודשיים. 01.01.2020 הגשת דו"חות תקופתיים ותשלום מס ערך מוסף עדכון סכומים באתר רשות המסים
07.08.2018
  • הגדלה רטרואקטיבית של גובה הזיכוי ממס הכנסה לתושבים ביישובים שברשימה זו רטרואקטיבית מתחילת השנה.
  • הטבת המס המוגדלת ליישובים אלה תחושב רטרואקטיבית מתחילת שנת 2018.
  • מעסיקים שניכו מס ביתר מעובדיהם בחודשים ינואר-יוני, וסכום זה גבוה מסכום המס שעליהם לנכות ולהעביר לפקיד השומה בחודש יולי, זכאים להחזר הסכום העודף. לקבלת ההחזר, על המעסיקים לפנות למשרדי השומה בבקשה לתיקון דוחות 102 בגין החודשים הקודמים, החל מחודש יוני וחודשים קודמים במידת הצורך.
 01.01.2018 הודעת רשות המסים
10.01.2018
 מי שמחזור ההכנסות שלו אינו עולה על 99,003 ₪ בשנה (במקום 98,707 ₪ לפני כן) רשאי להיות עוסק פטור. 01.01.2018 עדכון סכומים באתר רשות המסים
10.01.2018
 עסקים שמחזור עסקאותיהם בשנה הקובעת (תקופה של 12 חודשים רצופים המסתיימת ב-31 באוגוסט של שנת המס שחלפה) הוא עד 1,490,000 ₪ (במקום 1,500,000 ₪ לפני כן), יגישו דו"ח למע"מ אחת לחודשיים. 01.01.2018 הגשת דו"חות תקופתיים ותשלום מס ערך מוסף עדכון סכומים באתר רשות המסים
10.01.2018
 דו"ח תקופתי שיש בו עודף מס תשומות (דו"ח החזר) עד לסכום של 18,040 ₪ (במקום 18,710 ₪ לפני כן) יוגש בבנק. דו"ח תקופתי שיש בו עודף מס תשומות בסכום של 18,040 ₪ ומעלה יוזן במישרין למחשב שע"ם. 01.01.2018 הגשת דו"חות תקופתיים ותשלום מס ערך מוסף עדכון סכומים באתר רשות המסים
15.11.2017
 החל משנת 2017 סכומים שיפקיד המעסיק לרכיב הפיצויים בקופת גמל לקצבה העולים על המשכורת החודשית של העובד או על 32,000 ₪ בשנה (הפקדה של עד 2,667 ₪ לחודש) הנמוך בניהם, ייחשבו כהכנסה של העובד במועד הפקדתם, ועל המעסיק לנכות בגינם ממשכורתו של העובד מס הכנסה ודמי ביטוח לאומי. 01.01.2017 ניכוי מס הכנסה במועד הפקדת פיצויי הפיטורים בקופת גמל לקצבה
06.11.2017
 מועד הדיווח המקוון של עסקים קטנים (עד 20 עובדים) על הפקדות לביטוח פנסיוני לקרן השתלמות ולקופת גמל נדחה ליום 01.02.2019 (במקום מיום 01.02.2018). 01.02.2019 דיווח מקוון של מעסיק על הפקדות לביטוח פנסיוני לקרן השתלמות ולקופת גמל הודעת הרשות לשוק הוון
17.07.2017
 מעסיקים שניכו מס גבוה מעובדיהם במחצית הראשונה של 2017 וכתוצאה מתוכנית "נטו משפחה" זיכו את עובדיהם (בגין המס שנגבה ביתר) במסגרת משכורת חודש יוני ולא יכלו לקזז את ההחזר במלואו כנגד חבות המס של העובד בחודש זה, נדרשים לפנות אל פקיד השומה לצורך תיקון דוחות 102 הקודמים. 17.07.2017 הודעה מטעם רשות המסים
26.06.2017
 דו"ח תקופתי שיש בו עודף מס תשומות (דו"ח החזר) עד לסכום של 18,710 ₪ יוגש בבנק. דו"ח תקופתי שיש בו עודף מס תשומות בסכום של 18,710 ₪ ומעלה יוזן במישרין למחשב שע"ם. 01.07.2017 הגשת דו"חות תקופתיים ותשלום מס ערך מוסף הודעה מטעם רשות המיסים
04.05.2017
  • רשות המסים מעמידה סיוע והדרכה באופן מילוי דו"ח שנתי ליחיד (טופס 1301) ודו"ח ליחיד בעל עסק קטן (טופס 137), המיועד ליחיד בעל עסק קטן שמחזור עסקיו עד 60,000 ₪.
  • לשכות ההדרכה תעמודנה לשירות הציבור בכל אחד ממשרדי השומה ברחבי הארץ ללא צורך בהזדהות וללא תשלום, מיום 07.05.2017 ועד ליום 29.06.2017, בימים: א'-ה', בין השעות 18:30-13:00. (באילת קבלת הקהל בימים ב' ו-ד' בלבד).
  • לשכת הדרכה מרכזית ברח' שפע טל 12 תל-אביב (בקרבת קריית ממשלה) תהיה פתוחה עד 27.7.17.
 נוסח ההודעה של רשות המסים
19.03.2017
  • הוארך המועד להגשת הדו"ח השנתי במס הכנסה ליחידים ולחברות לשנת 2016:
    • המועד האחרון להגשת הדו"ח ליחידים החייבים בהגשת דו"ח מקוון נדחה עד ליום חמישי 29.06.2017.
    • המועד האחרון להגשת הדו"ח ליחידים החייבים בהגשת דו"ח שנתי במס הכנסה, אך אינם חייבים בדו"ח מקוון, נדחה עד ליום שני 29.05.2017.
    • המועד האחרות להגשת הדו"ח לחברות החייבות בהגשת דו"ח מקוון נדחה עד ליום שני 31.07.2017.
 הגשת דו"ח שנתי למס הכנסה נוסח ההודעה של רשות המיסים
06.03.2017
 הארכת המועד של הדיווח השנתי על ניכויים ממשכורת ומשכר עבודה (טופס 0126) ועל ניכויים מתשלומים שאינם משכורת או שכר עבודה (טופס 0856) לשנת המס 2016 עד ליום 31.05.2017. 31.05.2017 נוסח ההודעה של רשות המיסים
10.10.2016
 לרגל חגי תשרי, מועד הדיווח והתשלום של דמי הביטוח הלאומי לעצמאים ומעסיקים עבור חודש ספטמבר 2016 נדחה ל-31.10.2016 (במקום 15.10.2016). 31.10.2015 הודעת המוסד לביטוח לאומי
05.09.2016
 לרגל חג הקורבן (עיד אל אדחא) 2016, רשות המסים החליטה לדחות את מועד הגשת דיווח ותשלום מקדמות מס הכנסה, ניכויים ומע"מ של ה-15.09.16 לתאריך 21.09.16, לציבור הלקוחות המוסלמים והדרוזים. לקוחות מוסלמים או דרוזים שקיבלו קנסות בגין פיגור בדיווח או בתשלום יוכלו לבקש לבטלם. 21.09.2016 עיד אל אדחא (חג הקורבן) הודעת רשות המסים מיום 04.09.2016
01.01.2016
 עדכון שווי נקודת זיכוי ממס הכנסה. משכורת ינואר 2016 נקודת זיכוי
01.01.2016
 עדכון מדרגות מס הכנסה. משכורת ינואר 2016 מדרגות מס הכנסה לוח עזר לחישוב מס הכנסה ממשכורת ושכר עבודה לחודש 1/2016 ואילך
01.01.2015
 עובדים זרים אינם זכאים לנקודות זיכוי ממס הכנסה, מלבד נשים ועובדים בתחום הסיעוד. החל מינואר 2015 נקודות זיכוי ממס הכנסה לעובד זר תקנות מס הכנסה (זיכויים לעובד זר), התשע"ה-2014

עדכונים נוספים

ת. עדכון מהות העדכון תוקף העדכון הפניה לערך פרסום ממשלתי (אם קיים)
06.06.2017
 גופים ציבורים ועסקים, חייבים לשלם עבור שירות או נכס שקיבלו תוך המועדים הקבועים בחוק החל מיום 30.06.2017 ומשתנה בהתאם לסוג הגוף שמזמין את השירות או הנכס. המועד האחרון לתשלום תמורה לספקים עבור סחורה או שירות הרשות לעסקים קטנים ובינוניים
הפוסט עדכונים למעסיק ולעסק הקטן הופיע לראשונה ב-מיכפל ידע.]]> יצירת יחסי עבודה https://www.michpalyeda.co.il/work-relations/ Mon, 28 Aug 2023 06:43:47 +0000 https://www.michpalyeda.co.il/?p=19206 הכללים בדבר יצירת יחסי עבודה בישראל, חלים גם על העסקת עובדים זרים בישראל. יחד עם זאת, ישנם כללים מיוחדים לגבי העסקת עובדים זרים.  חובת הסכם בכתב לפיכך, יש לחתום על ההסכם ולמסרו לעובדים, כאמור לעיל, לפני תחילת העבודה בפועל. תוכן הסכם העבודה בהסכם העבודה נדרש לפרט את תנאי העבודה שסוכמו עם העובדים (ראו בהמשך: כפיפות […]

הפוסט יצירת יחסי עבודה הופיע לראשונה ב-מיכפל ידע.]]>

הכללים בדבר יצירת יחסי עבודה בישראל, חלים גם על העסקת עובדים זרים בישראל. יחד עם זאת, ישנם כללים מיוחדים לגבי העסקת עובדים זרים. 

חובת הסכם בכתב

לפיכך, יש לחתום על ההסכם ולמסרו לעובדים, כאמור לעיל, לפני תחילת העבודה בפועל.

תוכן הסכם העבודה

בהסכם העבודה נדרש לפרט את תנאי העבודה שסוכמו עם העובדים (ראו בהמשך: כפיפות תנאי ההסכם לתנאי עבודה מחייבים), וכן פרטים נוספים אלה:

  • זהות המעסיק (לרבות כתובת ומספרי טלפון ופקס עדכניים)
  • זהות העובדים (לרבות מספר זהות/מספר דרכון של העובד הזר)
  • תיאור התפקיד
  • פרטי השכר, רכיביו והצמדתו
  • מועד תשלום השכר
  • רשימת הניכויים מהשכר
  • פרוט תשלומי העובדים והמעסיק עבור תנאים סוציאליים
  • תאריכי התחילה והסיום של העבודה
  • אורך יום העבודה הרגיל, שבוע העבודה הרגיל ויום המנוחה השבועי
  • תנאים בעניין היעדרות מעבודה בתשלום, לרבות חופשות, ימי חג וימי מחלה
  • פרטים לגבי ביטוח הבריאות והמגורים המסופקים על ידי המעסיק
  • מידע בדבר הממונה על זכויות עובדים זרים בזרוע העבודה, דרכי הפניה לממונה וכן הזכות להגיש תלונות על הפרת זכויות העובדים

הסכמה על שינוי בתנאי העבודה

הסכמה על שינוי בתנאי העבודה, שהתקבלה לאחר החתימה על הסכם העבודה (לרבות הסכמה לגבי הארכת תקופת העבודה), נדרש לתעד בכתב, בעברית ובשפה המובנת לעובדים, במסמך המצורף כתוספת להסכם העבודה והחתום על ידי המעסיק והעובדים.

רצוי שהמעסיק והעובדים ישמרו, במשך כל תקופת ההעסקה, העתק של ההסכם וכן של כל תוספת להסכם, בשתי השפות, חתום על ידי העובדים והמעסיק שניהם.

כפיפות תנאי ההסכם לתנאי עבודה מחייבים

הוראות הסכם העבודה, בדבר זכויות וחובות של העובדים והמעסיק, כפופות להוראות "חוקי המגן", הקובעים תנאי עבודה מינימאליים מחייבים, וכן להוראות הסכמים קיבוציים וצווי הרחבה.

ההוראות שבהסכם העבודה יכולות להוסיף על זכויות העובד הקבועות בחוק, בהסכמים הקיבוציים ובצווי הרחבה, אך לא לגרוע מהן.

לפיכך, אין תוקף להוראות בהסכם העבודה שמשמען ויתור על זכויות המוקנות לעובד בחוקי המגן או בהסכמים קיבוציים וצווי הרחבה. כך גם אין תוקף להוראות בהסכם העבודה שמשמען ויתור על זכויות המוקנות לעובד לפי הסכם בילטרלי.

פטור ממתן "הודעה לעובד"

ככלל על המעסיק למסור לעובד, תוך שלושים ימים מיום תחילת העבודה, הודעה בדבר תנאי העבודה. עם זאת, מעסיק של עובד זר, אשר נתן לעובד הסכם עבודה בכתב כנדרש, פטור ממתן ההודעה.

  • מקור המאמר: אתר זרוע העבודה
  • קבצים להורדה

חוק הודעה לעובד (תנאי עבודה), התשס"ב-2002
תקנות הודעה לעובד (תנאי עבודה) (צורת הודעה ופרטיה), התשס"ב-2002 

  • עוד מאמרים באותו נושא...
https://www.michpalyeda.co.il/wp-content/uploads/2023/02/חופשה-שנתית.png
חופשה שנתית
15 אוגוסט 2024

מבוא חופשה שנתית היא חופשה בתשלום, שעובדים זכאים לקבל בנוסף לימים שבהם נעדרו מהעבודה בגלל סיבות אחרות...

https://www.michpalyeda.co.il/wp-content/uploads/2020/09/חלת.png
חופשה ללא תשלום
22 ינואר 2024

עובד רשאי, בהסכמת המעסיק, לצאת לחופשה ללא תשלום (חל"ת) מבלי שיחסי העבודה יתנתקו משך החופשה ללא תשלום...

https://www.michpalyeda.co.il/wp-content/uploads/2022/08/חופשה-שנתית-1.png
מה היא חופשה שנתית?
27 פברואר 2023

חופשה שנתית היא חופשה בתשלום, שעובדים זכאים לקבל בנוסף לימים שבהם נעדרו מהעבודה בגלל סיבות אחרות (כגון...

https://www.michpalyeda.co.il/wp-content/uploads/2022/08/חופשה-שנתית-4.png
מספר ימי חופשה לפי ותק
27 פברואר 2023

מבוא המספר המרבי של ימי החופשה בתשלום שלהם זכאים העובדים, נקבעים בהתאם לשנות הוותק (הקלנדריות) של העובדים...

https://www.michpalyeda.co.il/wp-content/uploads/2021/09/חופשה-שנתית.png
דמי חופשה, תמורת חופשה ופדיון חופשה
27 פברואר 2023

דמי חופשה עובדים זכאים לדמי חופשה בעד ימי החופשה השנתית, בסכום השווה לשכר שהיה משולם להם בעד אותם ימים,...

https://www.michpalyeda.co.il/wp-content/uploads/2022/08/חופשה-שנתית-3.png
כללים לחישוב מספר ימי חופשה שנתית
16 אוגוסט 2022

קריטריונים לחישוב מספר ימי החופשה השנתית מספר ימי החופשה להם זכאים העובדים בהתאם לוותק בעבודה אצל המעסיק,...

https://www.michpalyeda.co.il/wp-content/uploads/2022/08/חופשה-שנתית-2.png
מועד החופשה השנתית
16 אוגוסט 2022

על פי החוק, נדרש לקיים, את החופשה השנתית, בחודש האחרון של שנת העבודה שבעדה ניתנת החופשה, או במהלך שנת...

הפוסט יצירת יחסי עבודה הופיע לראשונה ב-מיכפל ידע.]]>