שכר עבודה

עובדים זכאים לשכר בסיסי, שאינו נמוך משכר המינימום. השכר הבסיסי יכול להופיע בתלוש השכר בשמות שונים, בדרך כלל הוא ייקרא: "שכר יסוד" או "שכר משולב", אשר לגבי עובדי השירות הציבורי הוא כולל גם תוספת וותק.

תוספות לשכר הבסיסי – לפי חוק

​עובדים זכאים, לפי חוק, לתוספות לשכר הבסיסי הן בעד עבודה שמעבר לשעות העבודה הרגילות והן בעד ימים המוכרים כימי היעדרות מעבודה בתשלום.

תוספות לשכר הבסיסי בעד עבודה שמעבר לשעות העבודה הרגילות:

• גמול עבודה בשעות נוספות
• גמול עבודה במהלך המנוחה השבועית

תוספות לשכר הבסיסי בעד ימים המוכרים כימי היעדרות מעבודה בתשלום:

• דמי חופשה, תמורת חופשה או פדיון חופשה
• דמי מחלה – מחלת עובד או מחלת בן משפחה
• תשלום בעד חופשת חג

תוספות לשכר הבסיסי לפי הסכמים קיבוציים וצווי הרחבה

הסכמים קיבוציים וצווי הרחבה כלליים:

לפי הוראות הסכמים קיבוציים וצווי הרחבה החלים על כלל העובדים במשק, זכאים העובדים לתוספות לשכר, כדלקמן:

• השתתפות בהוצאות נסיעה לעבודה וממנה – עובדים הזקוק לתחבורה ציבורית על מנת להגיע למקום העבודה, זכאים להשתתפות המעסיק בהוצאות הנסיעה לעבודה וממנה.
• דמי הבראה – ככלל – עובד זכאי לדמי הבראה המהווים השתתפות של המעסיק בהוצאות נופש.
• הפרשה לפיצויי פיטורים ולפנסיה – ככלל, עובד זכאי לכך שהמעסיק יפריש לטובתו, מידי חודש, סכום המיועד לחסכון פנסיוני ולהבטחת תשלום פיצויי פיטורים​. ההפרשה ממומנת בחלקה על ידי המעסיק ובחלקה, בדרך של ניכוי, משכר העובד.

הסכמים קיבוציים וצווי הרחבה בענפי משק או במקומות עבודה מסוימים:

עובדים עשויים להיות זכאים לתוספות נוספות לשכר הבסיסי, לפי הסכם קיבוצי החל במקום העבודה, או לפי הסכם קיבוצי או צו הרחבה, החל על העובדים בענף משק מסוים, כגון:

• תשלום שכר בעד ימי היעדרות מעבודה עקב אבל.
• תוספת ותק – מחושבת ככלל כשיעור מסוים מהשכר הבסיסי, או סכום המחושב בהתאם לוותק של העובדים במקום העבודה.
• תוספת סיכון – משולמת לעובדים שעבודתם כרוכה בסיכון, כגון: עבודה בסביבת חומרים מסוכנים או בסביבה מסוכנת או עובדים במגזרים מסוימים, כגון ענף הרפואה.
• תוספת משפחה – תוספת לשכר המשולמת בהתאם להרכב המשפחה של העובדים.
• החזר הוצאות –  כגון הוצאות החזקת רכב, שימוש בטלפון וביגוד.

תנאים סוציאליים

בנוסף לשכר הבסיסי ולתוספות לשכר, זכאים העובדים לתנאים סוציאליים, כגון: ביטוח פנסיוני, שלו זכאים כלל העובדים במשק, או החובה להפריש שיעור מהשכר לקרן השתלמות, החלה על מעסיקים בענפי משק מסוימים. 

איסור שכר כולל

מעסיקים אינם רשאים לכלול בשכר הבסיסי גמול בעד שעות נוספות, גמול עבודה במהלך מנוחה שבועית, דמי חופשה, תמורת חופשה, או פדיון חופשה. שכר הכולל רכיבים אלה, רואים אותו כשכר רגיל בלבד, שאינו כולל את התשלומים הנוספים המגיעים לעובדים כגון: בעד השעות הנוספות או דמי החופשה.

למרות זאת, ניתן לכלול בהסכם העבודה סכום נפרד כתגמול גלובלי, עבור השעות הנוספות ועבודה במנוחה שבועית שהעובדים צפויים לבצע, אם כך נקבע בהסכם קיבוצי שאישר שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים. יחד עם זאת, עובדים שהועסקו שעות נוספות או במהלך המנוחה השבועית בהיקף העולה על זה שלפיו חושב התגמול הגלובלי, זכאים לתשלום נוסף עבור שעות עבודה אלו.

כחריג לאמור לעיל, לפי הפסיקה, ניתן לכלול בסכום השכר הבסיסי תמורה בעד עבודה בשעות נוספות, במקרים חריגים בהם הסכימו העובדho והמעסיק על שעות עבודה גמישות בהתחשב בצרכי העבודה, כגון: תפקידי ניהול בכירים, או תפקיד המחייב יחסי אמון מיוחדים.

תשלומי תשר (טיפים)

תשלומי תשר נחשב כהכנסת עבודה המיועדת לתשלום שכר עובדי השירות, על כל המשתמע מכך, למשל לגבי הפרשות לפנסיה, חישוב פיצויי פיטורים ודמי הודעה מוקדמת.
המעסיק רשאי להשתמש בכספי התשר אך ורק לשם תשלום שכר עבודה לעובדי שרשרת השירות.

המעסיק אינו רשאי לשלם באמצעות כספי התשר תשלומי חובה (חלק המעסיק בדמי הביטוח הלאומי ובמס בריאות), הפרשות לפנסיה (חלק המעסיק) או זכויות סוציאליות אחרות. תשלומים אלה יש להעביר בגין מלוא השכר המשולם לעובד, כלומר, לרבות כספי התשר.

יחד עם זאת, המעסיק רשאי להגיע להסכמה עם עובדי שרשרת השירות בעסקו, בדבר התניה החורגת מברירת המחדל האמורה, לפיה המעסיק רשאי להשתמש בכספי התשר, העולים על שכר המינימום או על שכר בשיעור גבוה יותר שסוכם עליו, לשם תשלום תשלומי החובה החלים על המעסיק, כדוגמת חלקו בדמי הביטוח הלאומי ובהפרשות לפנסיה או תשלום הזכויות הסוציאליות של העובד. ובלבד שלא ישולם לעובד שכר בשיעור הנמוך משכר המינימום.

לדוגמא:
עובד מקבל 2000 ₪ שכר בסיס ובחודש מסוים קיבל 4000 ₪ טיפים. המעסיק חייב לשלם לעובד 6000 ₪, והחובות הכספיות יחושבו לפי שכר של 6000 ₪.

אולם, המעסיק רשאי להסכים עם העובד על שכר מוסכם, וכי כאשר הטיפים עולים על השכר המוסכם, רשאי המעסיק להשתמש בהפרשים לצורך תשלום החובות הכספיות. לפי הדוגמא לעיל, העובד והמעסיק סיכמו על 5,300 ₪ שכר מוסכם. ההפרש בין מה שקיבל העובד לבין השכר המוסכם הוא על סך 700 ₪. במקרה זה, המעסיק רשאי להשתמש ב- 700 ₪ לצורך תשלום החובות הכספיות (פנסיה, ביטוח לאומי ועוד)

חובת רישום שעות העבודה

על מעסיק חלה חובה לקיים רישום של שעות העבודה, השעות הנוספות, המנוחה השבועית וכן גמול שעות נוספות וגמול עבודה במנוחה שבועית ששולמו לעובד. 

מענק עבודה – מס הכנסה שלילי

עובדים המשתכרים שכר מינימום (או סכום הקרוב לכך), עשויים להיות זכאים למענק עבודה (מס הכנסה שלילי).

ניכויים מהשכר