עובד זכאי לגמול עבור עבודה בשעות נוספות רק בעד שעות עבודה נוספות שאושרו על ידי המעסיק. עובד שעבד בשעות נוספות ללא אישור המעסיק, לא זכאי לתשלום עבורן.
ככלל, עובד המועסק במשרה חלקית, אינו זכאי לגמול שעות נוספות, בעד "שעות עודפות" כלומר: הפער שבין שעות העבודה במשרה החלקית לבין שעות העבודה במשרה מלאה.
תמורת שתי השעות הנוספות הראשונות באותו יום עבודה, זכאי העובד ל – 125% לפחות משכרו הרגיל ובעד כל שעה נוספת שלאחריהן, ל – 150% לפחות משכרו הרגיל.
לדוגמא:
- עובד ששכרו הרגיל הוא 40 שקלים לשעה, שעבד ביום מסוים שעתיים נוספות, זכאי לקבל עבור השעות הנוספות גמול של 100 שקלים. זאת על פי החישוב: 40X2 כפול 125%.
- עובד ששכרו הרגיל הוא 40 שקלים לשעה, שעבד ביום מסוים שלוש שעות נוספות, זכאי לקבל עבור השעות הנוספות גמול של 160 שקלים. זאת על פי החישוב: 40X2 כפול 125% ועוד 40X1 כפול 150%.
עבודה בשעות הלילה
במקום עבודה שעובדים בו במשמרות, אין להעסיק עובדים בעבודת לילה יותר משבוע אחד בתוך שבועיים. זאת בהתאם לתיקון מספר 17 לחוק שעות עבודה ומנוחה מיום 13.3.2018. להוראות החוק בנושא זה, לחצו כאן.
עבודת נשים בשעות הלילה
ככלל, מעסיקים אינם רשאים לסרב להעסיק אשה בשל כך בלבד, שהודיעה עם קבלתה לעבודה, שאינה מסכימה לעבוד בשעות הלילה מטעמים משפחתיים.
כלל זה אינו חל על מקומות עבודה ושירותים הכרוכים בעבודת לילה, כגון: שירותי המכס, משטרת ישראל, שירות בתי הסוהר, מקום שמטפלים בו בחולים או בנכים, בתי מלון, או לגבי מי שמשמש בתפקיד הנהלה.
עובדות המועסקות בעבודת לילה זכאיות לתנאים הבאים:
- מנוחה של 12 שעות לפחות בין יום עבודה אחד למשנהו, אלא אם כן העובדת הסכימה בכתב להפסקה קצרה יותר, ובתנאי שההפסקה אינה קצרה מ-8 שעות.
- משקה חם ומקום מתאים למנוחה בעת הפסקה.
- אמצעי תחבורה למקום העבודה וממנו, ככל שאין אפשרות להסתייע בשירותי תחבורה אחרים.
עוד מאמרים
יחסי עובד-מעביד בעידן הפרילנסרים והעצמאים
בעידן הדיגיטלי, שבו צורות העסקה גמישות הולכות ותופסות מקום מרכזי, רבים בוחרים או נאלצים לעבוד כעצמאים או פרילנסרים. העבודה כעצמאי או כפרילנסר, המציעה לרוב חופש
הסכמי העסקה מול חוזים אישיים
בחירת הסכם העבודה הנכון היא חלק מהותי בהתפתחות מקצועית, והיא משפיעה ישירות על התנאים הכלכליים, ההגנות המשפטיות והיכולת להפיק את המיטב מסביבת העבודה. קיום הסכמי
חוק הגנת השכר: המדריך המלא
מבוא – מהו חוק הגנת השכר? חוק הגנת השכר נחקק לראשונה בישראל בשנת 1958 מתוך מטרה לקבוע סטנדרטים מחייבים לניהול תשלום השכר ולמנוע פגיעות כלכליות
מדריך מיצוי זכויות לקראת סוף השנה האזרחית – 2024
לקראת סוף שנת המס אתם יכולים לחסוך הרבה כסף מדריך זה מרכז את הזכויות שניתן לממש באמצעות מספר צעדים פשוטים לפני ששנת 2024 תסתיים שימו לב שחלק מהזכויות ניתנות
כיצד להיערך לחתימה על הסכם עבודה: טיפים חשובים למעסיקים ולעובדים
טיפים לפני חתימה על הסכם עבודה: מעסיקים ועובדים מבוא חתימה על הסכם עבודה היא רגע חשוב ומשמעותי הן לעובד והן למעסיק. זהו המסמך שמסדיר את
הסכם קיבוצי: מהות, תנאים, ותחולת צווי הרחבה על שוק העבודה בישראל
מהו הסכם קיבוצי? מבוא הסכם קיבוצי הוא חוזה שנערך בין מעסיק או קבוצת מעסיקים לבין ארגון עובדים, שבו מוסדרים תנאי העבודה של קבוצת עובדים מסוימת.
