רקע וטענות הצדדים

התובעת עבדה כסגנית מנהל סניף ועתרה לביטול פיטוריה ולחילופין לפיצויי פיטורים מלאים.

נגד התובעת נטענו טענות אשר נבעו מהליך משפטי שהתקיים מול דייר בעניין פינויו.

נטען כי התובעת סיפקה לצד השני מסמכים התובעת טוענת כי הליך פיטוריה היה פיקטיבי ולא תקין, בנוסף טענה ה"עונש" של פיטוריה הינו לא מידתי ולא ראוי.

לעומת זאת, הנתבעת טוענת כי הפגמים בעבודתה של התובעת החלו שנים קודם עוד ב2014 ובוצעו הליכים שונים שמהלך השנים בעניין זה, בנוסף נטען על ידה כי בית הדין לא אמור להתערב בהחלטות ועדת המשמעת, אלא בנסיבות מיוחדות.

דיון

כבר בתחילת הכרעתו בית הדין קובע כי יש מקום להתערב בהחלטת ועדת המשמעת בעניינה של התובעת.

בית הדין קובע כי האמין לתובעת והעדיף את עדותה על עדותה הנתבעת, נקבע כי עדות התובעת היתה ללא כחל ושרק ובעלת מהימנות גבוהה.

בית הדין מפרט את הנסיבות וקובע כי העובדת אשר עבדה בנתבעת 24 שנים היתה מסורה ומקצועית בעבודתה, נראה כי ה"מהפך" ביחס אליה החל בשנת 2014, עקב חילופי גורמים אנושיים שונים בחברה, קרי עקב יחסי אנוש שהיו קשורים בעובדים שהגיעו בזמן זה לעבוד בנתבעת ולא בשל התנהלותה של התובעת.

נקבע כי כל המקרים שהיו, היו בבחינת חיכוכים בין עובדים ולא קשורים כלל לפן המקצועי.

בהמשך נבחרה בודקת חיצונית בכדי לבדוק את טענות התובעת וזו קבעה כי דווקא הבעייתיות היא בתובעת עצמה וביחסה לעובדים.

בית הדין מעביר ביקורת על החלטה זו, כאשר אותה בודקת שנתמנתה לבדוק את טענות התובעת למעשה מגנה ומאשימה אותה.

בית הדין אף קבע כי הבודקת שהינה עורכת דין לא מוסמכת לבדוק סוגיה זו, אלא שבדיקה כזו היתה אמורה להתבצע על ידי יועץ ארגוני.

לא זו אף זו שעורכת דין אחרת ממשרדה של הבודקת החיצונית למעשה בהמשך ייצגה את הנתבעת, בית הדין קובע כי יש בכך טעם לפגם.

מכאן עובר בית הדין לפרט את הנסיבות שהובילו לפיטוריה של התובעת.

התובעת היתה בחופשת מחלה ארוכה, אשר לאחריה נקראה להעיד בעניין משפטי, התובעת נעזרה במסמכים משפטיים, בא כוח הצד השני ביקש לעיין בהם, לא הוגשה התנגדות לכך והשופט אישר זאת ואכן התובעת הציגה אותה לבא כוח הצד השני, בית הדין קובע כי אין פגם בהתנהלותה של התובעת ואף תוהה מדוע זומנה לשימוע.

הנתבעת הוציאה מכתב זימון לשימוע לתובעת בו הביעה את אי שביעות רצונה ופירטה כי התובעת הפרה כללים שידועים לה.

בית הדין שלל טענה זו וקבע כי המהלך שלה היה לאחר מחלה ארוכה, על כן לא היתה מעורבת במתרחש בנתבעת, בנוסף הודגש כי העובדת הביאה מסמכים רשמיים ממקום העבודה, כך שאין לקבל את הטענה כי חשפה פרטים סודיים כאלה ואחרים.

כמו כן, נראה כי נטענו טענות סותרות, בתחילה נטען כי הוציאה את המסמכים ללא רשות, לאחר מכן נציגי הנתבעת חזרו מהם מטענה זו.

בנוסף, התובעת לא נתבקשה להגיע למפגש עם באת כוח הפגישה, כלומר התובעת נשלחה לבית המשפט בהליך משפטי ללא הכנה מוקדמת אם להשתמש בשפה פשוטה "נזרקה למים" והנתבעת הניחה כי היא אמורה לדעת את כל דרכי ההתנהלות ללא שום הדרכה וסיוע.

בהמשך פסק הדין, בית הדין מפרט טענה אחר טענה כלפי התובעת ומפריך אותן מדובר בטענות שונות אשר חורגות בחלקן מההליך המשפטי עצמו שהוביל להליך השימוע ולפיטורים.

הכרעה

למרות שביטול הליך פיטורים הינו לא שכיח בדיני העבודה במקרה זה, כך נקבע בפסק הדין:

"לאור כל האמור לעיל, יש לקבוע כי החלטת הפיטורים נגועה באי סבירות קיצונית היורדת לשורשו של עניין, וכן שהיא נגועה בשיקולים זרים ובחוסר תום לב ושיש בה משום פגיעה בכללי הצדק הטבעי.

באשר לסעד המתאים, הרי שבנסיבות העניין עולה כי יש להשיב את התובעת לעבודתה."

ובהמשך: "בקביעה זו לקחנו בחשבון את שנות העבודה הארוכות של התובעת בנתבעת,

משנת 1995. כמו כן, לקחנו בחשבון את העובדה שהנתבעת הינה חברת בת של הסוכנות היהודית לארץ ישראל, והיא משמשת כזרוע ביצועית של הסוכנות ושל מדינת ישראל בתחום הדיור הציבורי, שיפוץ מקלטים, בניית ממדים ועוד.

היינו, מדובר במעסיק ציבורי. כמו כן, הפגם שדבק בפיטורי התובעת הינו בדרגת חומרה גבוהה, והתנהלות המעסיק בנושא נגועה בחוסר תום לב ובשיקולים זרים. בנוסף, התובעת פוטרה לאחר שלמעשה טפלו עליה עלילה חסרת בסיס, אשר הכתימה אותה ופגעה קשות בשמה הטוב.

לאור כל אלה, הסעד הראוי והצודק הינו השבת התובעת לעבודתה."

לסיכום

יש לשים לב כי הגם שבוצע לתובעת הליך שימוע ובמהלך השנים אף הליכים שונים(שיחות כמעין שימועים, מינוי בודקת חיצונית ועוד) בית הדין בשל הנסיבות המיוחדות במקרה זה בחר לבטל את החלטת הפיטורים ולהשיב את העובדת לעבודתה.