לקוחות נכבדים,
להלן עדכוני פסיקה וחקיקה מהחודש החולף.
זכויות של נשים אשר עברו לידה שקטה
הקדמה
לידה שקטה היא כינוי לתהליך שבו אישה עוברת הליך של לידה אך העובר נולד ללא רוח חיים.
בהתאם לסעיף 39 לחוק הביטוח הלאומי עובדת שעברה הפלה או ילדה עובר שאינו בין החיים לאחר שחלפו לפחות 22 שבועות של היריון, זכאית לזכויות דומות לאלה של יולדת.
בין הזכויות
מענק אשפוז – המוסד לביטוח לאומי מעביר לבית החולים תשלום עבור הוצאות האשפוז של העובדת.
מענק לידה – מענק כספי מהמוסד לביטוח לאומי הניתן לכל יולדת (בתנאי שעמדה בתנאי הזכאות).
חופשת לידה – העובדת תהיה זכאית, אם הועסקה לפחות שנה אצל המעסיק או באותו מקום עבודה, לחופשת הלידה (תקופת לידה והורות) אשר תארך 26 שבועות (כאשר 15 שבועות ממנה יהיו בתשלום דמי לידה). אם העובדת הועסקה פחות מ-12 חודשים אצל אותו מעסיק, היא תהיה זכאית לחופשת לידה של 15 שבועות (שחלקה או כולה בתשלום, בהתאם לתנאי הזכאות של דמי לידה).
העובדת תהיה רשאית לקחת חופשה ללא תשלום מתום חופשת הלידה לרבע מתקופת העסקתה אצל המעסיקה ועד לשנה. מאידך, העובדת תוכל לקצר את חופשת הלידה באישור בכתב מרופא ובתנאי שהחופשה תכלול לפחות 3 שבועות אחרי הלידה.
עובדת אשר עברה לידה שקטה ותתפטר מעבודתה במהלך 9 החודשים שלאחר הלידה לא תהיה זכאית לפיצויי פיטורים, בניגוד למצב של לידה “רגילה”.
זכויות של נשים אשר עברו הפלה
בהתאם לסעיף 7 (א) לחוק עבודת נשים עובדת אשר עברה הפלה זכאית להיעדר מעבודתה שבוע לאחר ההפלה וככל שבעקבות ההפלה מצבה הבריאותי מחייב היעדרות ארוכה יותר, העובדת תהיה זכאית להיעדר למשך פרק הזמן שקבע הרופא, ועד לתקופה של 6 שבועות.
היעדרות מהעבודה עקב הפלה נחשבת ככל היעדרות בגין מחלה.
בהתאם לסעיף 9 (ו) לחוק עבודת נשים אסור למעסיק לפטר את העובדת בתקופה שנעדרה מעבודתה עקב הפלה וככל שעובדת נעדרה מעבודתה עקב הפלה והמעסיק מעוניין לפטר אותה, תקופת היעדרותה לא תיחשב במניין ימי ההודעה המוקדמת.
העסקת מבקשי מקלט ומסתננים
מבוא
שהייתם של מבקשי המקלט בישראל חוקית ומוסדרת תחת מדיניות ממשלתית של הגנה זמנית, שכן מדינת ישראל מכירה בסכנת החיים אשר נשקפת להם אם יחזרו לארצות מוצאם.
טרם העסקת עובד שהינו מבקש מקלט, על המעסיק לבדוק את מעמדו ואת תוקף אשרתו (רישיון הישיבה שברשותו) על מנת להימנע מכתבי אישום פלילים וקנסות כבדים.
היתר עבודה
למבקשי המקלט אין היתר עבודה בישראל, אולם המדינה התחייבה שלא תנקוט פעולות אכיפה כלפי מעסיקים המעסיקים מבקשי מקלט בעלי רישיון שהייה זמני מסוג 2א5, אשר על גביו נכתב “רישיון זמני זה אינו מהווה רישיון עבודה”.
מבקשי מקלט המחזיקים באשרה זו יכולים לעבוד בכל רחבי הארץ ללא הגבלה.
החריגים שיש לשים לב אליהם הינם במצב שבו יש איסור ספציפי על העסקת מבקש המקלט ורשום במפורש ברישיון השהייה שלו כי הוא יכול לעבוד כלל או כי הוא אינו יכול לעבוד באזורים מסוימים. לחילופין, ישנה הפנייה ברישיון לשהייה במתקן חולות, כלומר, מתקן ייעודי למסתננים מטעם שירות בתי הסוהר אשר יועד למבקשי מקלט מאריתריאה ומסודאן שקיים קושי להרחיקם מישראל.
פיקדון חודשי
על מעסיקים של מבקשי מקלט חלה חובה להפקיד 16% משכר העובד לפיקדון חודשי. הפיקדון מנוהל ע”י רשות האוכלוסין וההגירה וההפקדה מתבצעת מיום העבודה הראשון של העובד ומועברת במועד שבו על המעסיקים לשלם את שכרם של מבקשי המקלט.
מבקשי מקלט זכאים למגורים הולמים, ביטוח רפואי, תשלום עבור דמי מחלה וחופשות ותנאי עבודתם דומים במהותם לאלה של יתר העובדים הזרים.
מבקשי מקלט אינם זכאים לנקודות זיכוי במס הכנסה.
בכל שאלה שמתעוררת בנוגע לפיקדונות של מבקשי מקלט ו/או להעסקתם מומלץ לפנות לרשות האוכלוסין וההגירה.
תאונת עבודה
הקדמה
תאונת עבודה היא תאונה שאירעה תוך כדי ועקב העבודה, כולל בדרך לעבודה וממנה. גם אירוע מוחי או לבבי עשויים להיות מוכרים כתאונת עבודה אם נגרמו כתוצאה מאירוע חד-פעמי בעבודה שהיה חריף בעוצמתו וסמוך למועד האירוע המוחי/הלבבי.
תאונה שאירעה לעובד בין היתר בנסיבות האלה, תיחשב תאונת עבודה
- בדרכו ממעונו (או מהמקום שהוא לן בו) אל העבודה, או מן העבודה אל מעונו, או ממקום עבודה אחד אל מקום עבודה אחר.
- בשעת עבודתו במקום העבודה (או בסביבתו הקרובה ביותר) בזמן שעשה להצלת גוף או רכוש, או למניעת נזק לגוף או לרכוש.
- בשעת עבודתו, מפגיעה (שלא עקב העבודה) שפגע בו אדם אחר בחפץ הנמצא במקום העבודה (או בסביבתו הקרובה ביותר), ובלבד שלעובד הנפגע לא היה חלק בגרימת הפגיעה.
- במקום שהעובד או חבריו לעבודה סועדים בשעת הפסקה, שנקבעה על דעת המעסיק ואינה עולה על 3 שעות, וכן בדרכו מן העבודה, אל אותו מקום, או בחזרה מאותו מקום אל העבודה.
- לעובד שהינו חבר ועד העובדים של מקום עבודתו, וכן לעובד חבר ועד מושב עובדים – בשעת מילוי תפקידם זה ועקב מילוי התפקיד, וכן בדרכם למלא את התפקיד ובדרכם חזרה.
- גם תקיפה, תוך כדי ועקב העבודה, כולל תקיפה מינית, תיחשב כפגיעה בעבודה, אם היא גורמת לנזק גופני ו/או נפשי ומצריכה טיפול רפואי.
ביטוח לאומי
עובד שנעדר מעבודתו עקב תאונת עבודה אינו זכאי לדמי מחלה בכל ימי ההיעדרות, אלא לתשלום דמי פגיעה מהמוסד לביטוח לאומי.
עובד אשר נפגע בתאונת עבודה, זכאי לתשלום דמי פגיעה לפי סעיף 92(א) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ”ה-1995 הקובע, כי מבוטח אשר פגיעה בעבודה גרמה לכך שלא יהיה מסוגל לעבוד, הן בעבודתו והן בעבודה מתאימה אחרת, ישלם לו המוסד לביטוח לאומי דמי פגיעה, בעד פרק הזמן שאינו מסוגל כאמור, אם לא עסק למעשה בכל עבודה והוא נזקק לטיפול רפואי, לשיקום או להחלמה.
על העובד להגיש תביעה לקבלת דמי פגיעה. את התביעה עליו להגיש קרוב ככל האפשר למועד האירוע. יש למלא את טופס בל 250 (טופס למתן טיפול רפואי לנפגע עבודה). לאחר החתמת המעסיק על טופס בל 250, יש לגשת בהקדם לרופא המשפחה עם הטופס, על מנת שינפיק תעודה ראשונה לנפגע בעבודה. כמו כן, במידת הצורך יש להוציא תעודות מחלה ולבצע בדיקות רפואיות.
במידה וביטוח לאומי יאשר את התביעה – פרק הזמן המקסימלי להכרה בתאונה הינו 13 שבועות ממחרת יום הפגיעה (שהם 91 ימים כולל שבתות וחגים).
תשלום מצד המעסיק במצב של תאונת עבודה
בעד יום הפגיעה, המעסיק ישלם את שכר העובד.
עובד שנעדר ממקום עבודתו פחות מ-12 יום – הביטוח הלאומי ישלם דמי פגיעה בעד ימי ההיעדרות החל מהיום השלישי שלמחרת יום הפגיעה ואילו המעסיק ישלם את היום הראשון והשני בהתאם לחוק דמי מחלה.
עובד שנעדר ממקום עבודתו יותר מ-12 יום – הביטוח הלאומי ישלם דמי פגיעה החל ממחרת יום הפגיעה.
לאחר שאישר הביטוח הלאומי את התביעה, ישולמו דמי הפגיעה לזכות חשבון הבנק של העובד. הביטוח הלאומי יגבה מהמעסיק את התשלום ששילם בעד 12 הימים הראשונים.
גובה קצבת תאונת עבודה
העובד יקבל 75% מההכנסה החייבת בדמי ביטוח בשלושת החודשים המלאים שקדמו ל-1 בחודש שבו הופסקה העבודה בשל הפגיעה, או לחילופין לפי חודש הפגיעה (עד ליום הפגיעה) ושני החודשים שקדמו לו, לחלק ב-90. התשלום יינתן לפי החישוב הגבוה מבין השניים.
צבירת זכויות סוציאליות בזמן תאונת עבודה
תקופת ההיעדרות בשל תאונת עבודה אינה קוטעת את הרציפות בעבודה הנדרשת לפיצויי פיטורים.
בזמן תאונת עבודה העובד אינו צובר ימי חופשה ומחלה.
זכאות לדמי הבראה – בית הדין האזורי לעבודה בסע”ש 38646-01-13 קבע שבתקופה שבה עובד מקבל דמי פגיעה עבור תאונת עבודה, הוא אינו זכאי לתשלום עבור דמי הבראה, אם כי סוגיה זו לא הוכרעה בביה”ד הארצי לעבודה, דהיינו, אין הכרעה חד משמעית בסוגיה בשלב זה.
זכאות להפרשות לפנסיה– בחוק אין חובה על המעסיק להמשיך ולהפריש הפרשות לפנסיה בתקופת היעדרותו של העובד בשל תאונת עבודה. חובה זו תחול אם הצדדים הסכימו לכך בהסכם העבודה האישי, או שקיימת הוראה כזו בהסכם הקיבוצי שחל על העובד.
יחד עם זאת, בפסק הדין האזורי תעא (ת”א) 3488-07 פסק בית הדין כי מעסיק חייב להמשיך ולהפריש את חלקו בקרן הפנסיה, עבור התקופה בה נעדר העובד מהעבודה בשל תאונת עבודה, כל זמן שממשיכים להתקיים בין הצדדים יחסי עובד-מעסיק, ובלבד שלא קיימת הסכמה אחרת בין הצדדים ואילו בפסק הדין האזורי סעש (נצ’) 2420-10-13 פסק בית הדין כי היות שהיעדרותו של העובד בשל תאונת העבודה הייתה לתקופה ממושכת מאוד (למשך כשנתיים) ולאחריה לא חזר העובד לעבודתו מיד, לא חלה על המעסיק חובה להפריש לביטוח פנסיוני בתקופה בה נעדר העובד בשל תאונת העבודה. דהיינו, גם בסוגיה זו אין הכרעה חד משמעית.
