ביום 18/11/2020 נכנס לתוקף חוק התוכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה) (תיקון מס’ 3), התשפ”א-2020, אשר מסדיר את אופן התשלום עבור עובדים הנמצאים בבידוד.
על פי המתווה שאושר, עובד שנמצא בבידוד לא יקבל שכר על יום הבידוד הראשון.
מעסיקים עד 20 עובדים – יקבלו מהמוסד לביטוח לאומי שיפוי מלא עבור היום השני לבידוד ועבור יתר הימים יקבלו שיפוי בסך 75% מעלות הבידוד.
מעסיקים מעל 20 עובדים- יקבלו שיפוי מלא על ידי המוסד לביטוח לאומי עבור היום השני לבידוד ולאחר מכן יינתן שיפוי עבור 50% מעלות הבידוד למעסיק.
להלן עיקרי החוק:
- תשלום ימי בידוד: על פי החוק עובד השוהה בבידוד זכאי ממעסיקו לתשלום דמי בידוד בעד ימי העבודה שבהם שהה בבידוד ונעדר מעבודתו, למעט תשלום בעד יום עבודה הראשון בתקופת הבידוד. אולם העובד זכאי לבחור לקבל תשלום גם בעד היום הראשון על חשבון יום חופשה המגיע לו (האמור כפוף להסכם קיבוצי או אישי אשר חל בו הסדר המטיב עם העובד לעניין דמי מחלה, למעט מקרים בהם המדינה צד להסכם).
- תקופת ימי המחלה: מתקופת ימי המחלה של הבידוד ישולמו לו דמי מחלה, אך לא יותר מ-4 ימים על חשבון ימי המחלה. התשלום ישולם לפי ימי עבודה (5/6 ימים בהתאם למתכונת העסקה של עובד) ולא יכלול את ימי המנוחה.
- תשלום על חשבון ימי מחלה עתידיים שיצבור העובד: במידה ולעובד אין יתרת ימי מחלה צבורים, יופחתו הימים בהם שהה בבידוד, וייזקפו על חשבון ימי מחלה עתידיים – כלומר, העובד יכנס ליתרה שלילית של ימי מחלה.
- סיום יחסי עבודה: אם יחסי העבודה יסתיימו ולעובד תיוותר יתרה שלילית בצבירתו יקוזזו ימי המחלה שנזקפו עקב הבידוד ויקוזזו כנגד יתרת ימי חופשה שטרם ניצל העובד (פדיון חופשה). במקרה בו אין לעובד יתרת חופשה בסיום העסקתו- לא יהיה לעובד חוב בעד ימי מחלה הנותרים.
- שיפוי: מעסיק אשר שילם דמי בידוד לפי הוראות החוק, יעביר לו המוסד לביטוח לאומי תשלום בשיעור של 100% עבור היום השני לבידוד וכן עבור יתר הימים שיפוי בגובה של 50%, לעומת זאת מעסיקים עד 20 עובדים יקבלו 100% עבור היום השני וכן 75% עבור יתר הימים.
- הגשת בקשה לשיפוי: מעסיק יגיש למוסד לביטוח לאומי בקשה לשיפוי באופן מקוון כפי שיפרסם המוסד לביטוח לאומי , לא יאוחר מ-60 ימים מתום החודש שבו הסתיימה תקופת הבידוד של העובד.
- פרטי הבקשה: הבקשה לשיפוי תכלול בין היתר הצהרה של המעסיק על תשלום דמי בידוד לעובד וכן את הפרטים הבאים: פרטי המעסיק – שם המעסיק, מספר מזהה, טלפון כתובת , דוא”ל, מס’ חשבון בנק ותיק ניכויים. פרטי העובד– שם ושם משפחה, מספר זהות או דרכון, מס’ טלפון ומייל. פרטי משרה – היקף המשרה ששל העובד בשלושת החודשים שקדמו לבידוד. פרטי בידוד= מועד תחילת תקופת הבידוד וסיומה, מס’ ימים ששולמו, וכן פרטים לגבי ההוראה שבשלה זכאי העובד לדמי בידוד. גובה התשלום- גובה דמי הבידוד של העובד, שכר ממוצע ברבעון לפיו שולמו דמי הבידוד והעלות בה נשא המעסיק.
- חריגים: החוק לא חל על מי שנמצא כחולה מאומת או מי שחלה עליו חובת בידוד בשל הגעתו לישראל מחו”ל.
- תוקף: החוק נכנס לתוקף רטרואקטיבית מיום 1/10/2020 ועד ליום 31/3/2021.
שר האוצר , באישור ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת רשאי להאריך בצו את תקופת הוראת השעה בתקופות נוספות שלא יעלו על שישה חודשים כל אחת.
עוד מאמרים
ניהול שכר לעובדי קבלן ושירותים: אתגרים משפטיים ותפעוליים
ניהול שכר לעובדי קבלן ושירותים הוא תחום מורכב ורב-שכבתי, הכולל היבטים משפטיים, תפעוליים ופיננסיים. עובדים אלה אינם מועסקים ישירות על ידי הארגון, אלא דרך חברות
ניהול שכר לעובדים לפי שעות: אתגרים ופתרונות
האתגרים המרכזיים בניהול שכר לעובדים לפי שעות 1. מעקב אחר שעות עבודה עובדים לפי שעות אינם עובדים בהכרח בשעות קבועות, ולכן מעסיקים נדרשים לעקוב במדויק
היבטים משפטיים בניהול שכר: מה כל מעסיק חייב לדעת?
ניהול שכר הוא לא רק חלק מתפקודי משאבי האנוש בארגון, אלא גם עניין בעל השלכות משפטיות וכלכליות מהותיות. מעסיקים נדרשים לעמוד בחוקי העבודה ובדרישות הרגולציה,
יחסי עובד-מעביד בעידן הפרילנסרים והעצמאים
בעידן הדיגיטלי, שבו צורות העסקה גמישות הולכות ותופסות מקום מרכזי, רבים בוחרים או נאלצים לעבוד כעצמאים או פרילנסרים. העבודה כעצמאי או כפרילנסר, המציעה לרוב חופש
הסכמי העסקה מול חוזים אישיים
בחירת הסכם העבודה הנכון היא חלק מהותי בהתפתחות מקצועית, והיא משפיעה ישירות על התנאים הכלכליים, ההגנות המשפטיות והיכולת להפיק את המיטב מסביבת העבודה. קיום הסכמי
חוק הגנת השכר: המדריך המלא
מבוא – מהו חוק הגנת השכר? חוק הגנת השכר נחקק לראשונה בישראל בשנת 1958 מתוך מטרה לקבוע סטנדרטים מחייבים לניהול תשלום השכר ולמנוע פגיעות כלכליות