תנאי עבודה - מיכפל ידע https://www.michpalyeda.co.il מוקד מומחים לדיני עבודה וחשבות שכר Mon, 02 Sep 2024 18:30:40 +0000 he-IL hourly 1 https://wordpress.org/?v=6.7.1 https://www.michpalyeda.co.il/wp-content/uploads/2024/03/אייקון-150x150.png תנאי עבודה - מיכפל ידע https://www.michpalyeda.co.il 32 32 התעמרות בעבודה https://www.michpalyeda.co.il/%d7%94%d7%aa%d7%a2%d7%9e%d7%a8%d7%95%d7%aa-%d7%91%d7%a2%d7%91%d7%95%d7%93%d7%94/ Mon, 02 Sep 2024 18:29:25 +0000 https://www.michpalyeda.co.il/?p=22525 מבוא איסור התעמרות בעבודה הוא עיקרון יסוד במערכת יחסי העבודה, שמטרתו להגן על כבודם של העובדים ולהבטיח סביבת עבודה בטוחה, נעימה ומכבדת. חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו מהווה את הבסיס החוקתי לאיסור התעמרות בעבודה, כאשר הוא מכיר בזכותו של כל אדם לכבוד אישי, חירות ואי-פגיעה בשלמות הגוף והנפש. התעמרות בעבודה אינה רק פגיעה אישית בעובד, […]

הפוסט התעמרות בעבודה הופיע לראשונה ב-מיכפל ידע.]]>

מבוא

איסור התעמרות בעבודה הוא עיקרון יסוד במערכת יחסי העבודה, שמטרתו להגן על כבודם של העובדים ולהבטיח סביבת עבודה בטוחה, נעימה ומכבדת. חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו מהווה את הבסיס החוקתי לאיסור התעמרות בעבודה, כאשר הוא מכיר בזכותו של כל אדם לכבוד אישי, חירות ואי-פגיעה בשלמות הגוף והנפש. התעמרות בעבודה אינה רק פגיעה אישית בעובד, אלא היא גם מערערת את סביבת העבודה ויכולה להוביל לתופעות כמו עזיבת עובדים, ירידה במוטיבציה ותפקוד לקוי של הארגון כולו.

חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו

חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, שנחקק ב-1992, נחשב לאחד מחוקי היסוד החשובים ביותר במדינת ישראל. החוק קובע את זכויות היסוד של האדם בישראל, לרבות הזכות לכבוד ולחירות, ומגן על הפרט מפני פגיעה בלתי מוצדקת בזכויותיו. איסור ההתעמרות בעבודה מתבסס על עקרונות אלו, בכך שהוא מגן על העובד מפני התנהגויות פוגעניות שעלולות לפגוע בכבודו האישי ובשלוותו הנפשית. התעמרות בעבודה מוגדרת כהתנהגות משפילה, מטרידה או אלימה באופן מילולי או פיזי כלפי עובד, באופן הפוגע בכבודו ובזכותו לתנאי עבודה הוגנים.

דוגמאות להתעמרות בעבודה

  1. התנהגות משפילה ופוגענית: שימוש במילים מעליבות, צעקות, קללות או השפלה פומבית של העובד בפני עמיתים.

  2. הצבת דרישות בלתי אפשריות: הצבת דרישות או מטלות בלתי הגיוניות או בלתי אפשריות לביצוע, שמטרתן לגרום לעובד להיכשל.

  3. התעלמות והדרה חברתית: התעלמות מכוונת מהעובד, הדרתו מפגישות עבודה או אירועים חברתיים, ומניעת אפשרות להשתלב בצוות.

  4. איומים וסנקציות בלתי מוצדקות: איומים בפיטורים, קיצוץ שכר או פגיעה בזכויות העובד באופן בלתי מוצדק או ללא סיבה אמיתית.

  5. פגיעה בפרטיות: חדירה למייל האישי של העובד, חקירה מוגזמת לגבי חייו הפרטיים או פיקוח יתר על עבודתו באופן שאינו מקובל.

  6. הפצת שמועות והכפשות: הפצת מידע שקרי, שמועות או הכפשות כלפי העובד, שנועדו לפגוע במעמדו המקצועי והחברתי במקום העבודה.

דוגמאות מפסקי דין בנושא התעמרות בעבודה

  1. בג"ץ 4668/01 סילמן נ' המועצה המקומית גבעת שמואל: בפסק הדין הזה, בית הדין הארצי לעבודה הכיר בפגיעות נפשיות שנגרמו לעובדת עקב התעמרות ממושכת מצד הממונה הישיר שלה וקבע כי מדובר בפגיעה בכבוד האדם ובחירותו.

  2. עב"ל 279/07 פלוני נ' חברת ביטוח לאומי: העובד טען כי נגרם לו נזק נפשי כתוצאה מהתעמרות של המעסיק. בית הדין קבע כי פגיעה נפשית עקב התעמרות יכולה להיחשב כתאונת עבודה במקרים מסוימים.

  3. דב"ע נב/3-7 החברה לשירותי איכות הסביבה נ' פלוני: בית הדין הארצי לעבודה פסק פיצויים משמעותיים לעובד שהתעמר בו המעסיק בצורה חוזרת ונשנית, תוך קביעה כי התעמרות בעבודה פוגעת בזכויות יסוד של העובד ומחייבת פיצוי הולם.

טבלה: סוגי התעמרות בעבודה והשלכותיה

סוג התעמרותתיאורהשלכות אפשריות
התנהגות משפילהצעקות, קללות, השפלה פומבית של העובד.פגיעה בכבוד העצמי, ירידה במוטיבציה ובתפוקות העבודה.
הצבת דרישות בלתי אפשריותדרישות בלתי הגיוניות שנועדו להכשיל את העובד.תחושת תסכול, לחץ נפשי, ירידה בביצועים ועזיבת העבודה.
הדרה חברתיתהתעלמות מכוונת מהעובד, מניעת השתתפות באירועים מקצועיים וחברתיים.תחושת ניכור, בדידות, ופגיעה בתפקוד המקצועי והחברתי.
איומים וסנקציותאיומים בפיטורים או בפגיעה בזכויות העובד ללא הצדקה.תחושת פחד, חרדה, ירידה במוטיבציה וביציבות התעסוקתית.
פגיעה בפרטיותחדירה לפרטיות העובד או מעקב מוגזם אחריו בעבודה.פגיעה בתחושת הביטחון, לחץ נפשי, פגיעה באמון במעסיק.
הפצת שמועות והכפשותהפצת שמועות או מידע שקרי כלפי העובד במטרה לפגוע בו.פגיעה במעמד החברתי והמקצועי, ירידה באמון וביחסים הבינאישיים.

סיכום

איסור ההתעמרות בעבודה הוא חלק מהגנה על זכויות העובד לכבוד, חירות ובריאות נפשית. התעמרות בעבודה יכולה לגרום לפגיעות נפשיות, פיזיות וחברתיות חמורות, ולכן חשוב כי מעסיקים ועובדים כאחד יהיו מודעים לזכויותיהם ולחובותיהם בתחום זה. פסקי הדין מראים כי בתי הדין רואים בחומרה מקרים של התעמרות ומגיבים בפיצויים גבוהים למען שמירה על זכויות העובד. על המעסיקים לנקוט צעדים למניעת התעמרות וליצור סביבת עבודה תומכת ומכבדת, שמבטיחה כבוד הדדי ויחס הוגן לכל העובדים.

https://www.michpalyeda.co.il/wp-content/uploads/2024/12/מעסיק.png
תקנות חדשות למעסיקים לשנת 2024: מה השתנה?

עדכונים בדיני העבודה לשנת 2024 שנת 2024 הביאה עמה חידושים משמעותיים בדיני העבודה בישראל. התקנות והחוקים...

https://www.michpalyeda.co.il/wp-content/uploads/2024/12/מעסיקים.png
אחריות מעסיקים במיקור חוץ: מה כדאי לדעת?

מבוא: עליית מיקור החוץ והמשמעות למעסיקים הסברים על האחריות המשפטית והמוסרית של מעסיקים בעבודה עם קבלני...

https://www.michpalyeda.co.il/wp-content/uploads/2024/12/פסקי-דין-דיני-עבודה-1.png
פסיקות משמעותיות בדיני עבודה מהשנים האחרונות: סקירה והשלכות

דיני עבודה הם התחום המשפטי שמסדיר את יחסי העבודה בין מעסיקים לעובדים. בשנים האחרונות, מערכת המשפט בישראל...

https://www.michpalyeda.co.il/wp-content/uploads/2024/12/חופשת-לידה-2.png
זכויות נשים בעבודה: חופשת לידה, פיטורים בהריון ועוד – מדריך מקיף

חשיבות ההגנה על זכויות נשים במקום העבודהזכויות נשים בעבודה נועדו להבטיח שוויון הזדמנויות והגנה מתאימה...

https://www.michpalyeda.co.il/wp-content/uploads/2024/12/יחסי-עובד-מעביד.png
מדריך לקביעת יחסי עובד-מעביד לפי פסיקות בית הדין לעבודה.

יחסי עובד-מעביד הם אחת הסוגיות המרכזיות בדיני העבודה. קיומם של יחסים אלו משפיע על זכויות וחובות הצדדים,...

הפוסט התעמרות בעבודה הופיע לראשונה ב-מיכפל ידע.]]>
מידע מרכזי שכל מעסיק צריך לדעת https://www.michpalyeda.co.il/%d7%9e%d7%99%d7%93%d7%a2-%d7%9e%d7%a8%d7%9b%d7%96%d7%99-%d7%a9%d7%9b%d7%9c-%d7%9e%d7%a2%d7%a1%d7%99%d7%a7-%d7%a6%d7%a8%d7%99%d7%9a-%d7%9c%d7%93%d7%a2%d7%aa/ Thu, 25 Jul 2024 08:53:05 +0000 https://www.michpalyeda.co.il/?p=22252 הבנת חובותיו החוקיות של המעסיק כמעסיק, חשוב שתהיה לך הבנה מוצקה של החובות המשפטיות שלך כלפי העובדים שלך. ידע זה לא רק יגן עליך מפני בעיות משפטיות פוטנציאליות אלא גם יבטיח שאתה מספק סביבת עבודה הוגנת ובטוחה לצוות שלך. אחת החובות המשפטיות המרכזיות היא לעמוד בחוקי העבודה והתקנות. זה כולל עמידה בדרישות שכר מינימום, מתן […]

הפוסט מידע מרכזי שכל מעסיק צריך לדעת הופיע לראשונה ב-מיכפל ידע.]]>

הבנת חובותיו החוקיות של המעסיק

כמעסיק, חשוב שתהיה לך הבנה מוצקה של החובות המשפטיות שלך כלפי העובדים שלך. ידע זה לא רק יגן עליך מפני בעיות משפטיות פוטנציאליות אלא גם יבטיח שאתה מספק סביבת עבודה הוגנת ובטוחה לצוות שלך.

אחת החובות המשפטיות המרכזיות היא לעמוד בחוקי העבודה והתקנות. זה כולל עמידה בדרישות שכר מינימום, מתן שעות עבודה והפסקות מתאימות והבטחת מקום עבודה בטוח. חשוב להתעדכן בכל שינוי בחוקי העבודה כדי למנוע הפרות כלשהן.

כמו כן, המעסיקים אחראים למתן שוויון הזדמנויות ולמניעת אפליה במקום העבודה. משמעות הדבר היא יחס הוגן לכל העובדים ללא קשר לגזע, מינם, גילם או מאפיינים מוגנים אחרים שלהם. חיוני שתהיה מדיניות שתקדם גיוון והכלה.

חובה משפטית חשובה נוספת היא שמירה על רישומים מדויקים של מידע העובדים כגון שעות עבודה, שכר ששולם וכל פעולות משמעתיות שננקטו. רשומות אלו יכולות להיות קריטיות במקרה של מחלוקות או ביקורת.

ניווט במורכבות של חוזי עבודה

חוזי עבודה הם חלק מהותי מיחסי עובד מעביד. הם מתווים את תנאי העסקה ומסייעים בהגנה על זכויות שני הצדדים.

בעת יצירת חוזי עבודה, חשוב להגדיר בבירור תחומי אחריות, חבילות פיצויים, הטבות והליכי סיום עבודה. זה מבטיח שלשני הצדדים תהיה הבנה ברורה של הזכויות והחובות שלהם.

מעסיקים צריכים גם להיות מודעים לכל דרישות חוזה ספציפיות המבוססות על חוקי העבודה המקומיים או תקנות התעשייה. התייעצות עם אנשי מקצוע משפטיים יכולה לעזור להבטיח שהחוזים שלך תקינים מבחינה משפטית.

יצירת מדיניות ונהלים יעילים במקום העבודה

מערכת מוגדרת היטב של מדיניות ונהלים במקום העבודה יכולה לסייע ביצירת ציפיות ברורות לעובדים תוך קידום סביבת עבודה חיובית.

מעסיקים צריכים לפתח מדיניות המכסה תחומים כמו קוד התנהגות, אנטי הטרדה ואפליה, נוכחות וחופשה וניהול ביצועים. מדיניות זו צריכה להיות מועברת לכל העובדים ולבחון באופן קבוע כדי להבטיח שהם נשארים מעודכנים.

נהלים יעילים צריכים להיות במקום גם לטיפול בתלונות עובדים, פעולות משמעתיות ופתרון סכסוכים. על ידי קביעת תהליכים אלה, מעסיקים יכולים לטפל בבעיות באופן מיידי והוגן.

טיפוח תרבות ארגונית חיובית

תרבות ארגונית חיובית חיונית למשיכת ושימור כישרונות מובילים. זה יוצר סביבה שבה העובדים מרגישים מוערכים, בעלי מוטיבציה ומעורבות.

מעסיקים יכולים לטפח תרבות ארגונית חיובית על ידי קידום תקשורת פתוחה, הכרה בהישגי העובדים, מתן הזדמנויות לצמיחה והתפתחות וטיפוח איזון בריא בין עבודה לחיים. יצירת מקום עבודה תומך ומכיל יכולה להוביל להגברת הפרודוקטיביות ולשביעות רצון העובדים.

יישום הליכי גיוס ומיון הוגנים

הליכי גיוס ומיון הוגנים הם חיוניים כדי להבטיח שמעסיקים יעסיקו את המועמדים המתאימים ביותר תוך הימנעות מכל פרקטיקה מפלה.

מעסיקים צריכים לקבוע דרישות תפקיד ברורות, להשתמש בקריטריונים אובייקטיביים במהלך תהליך המיון, לערוך ראיונות המתמקדים במיומנויות וכישורים רלוונטיים ולספק הזדמנויות שוות לכל המועמדים. חשוב להימנע מכל הטיה או העדפה במהלך תהליך הגיוס.

בנוסף, מעסיקים צריכים לעמוד בכל דרישות החוק הקשורות לבדיקות רקע או אימות זכאות לעבודה. זה עוזר להבטיח שתהליך הגיוס יהיה הוגן עבור כל המועמדים.

טיפול בניהול ביצועי עובדים

ניהול ביצועים יעיל חיוני לשמירה על רמות גבוהות של פרודוקטיביות בארגון. למעסיקים צריכים להיות מערכות לניטור ביצועי העובדים, לספק משוב על בסיס קבוע, להגדיר יעדים וציפיות ברורים ולהציע תמיכה בעת הצורך.

אם ביצועי העובד יורדים מתחת לציפיות, על המעסיקים לקיים תהליך מובנה לטיפול בנושא. זה עשוי להיות כרוך במתן הכשרה נוספת, קביעת תוכניות לשיפור ביצועים, או, במקרים מסוימים, נקיטת צעדים משמעתיים.

על ידי ניהול יעיל של ביצועי העובדים, מעסיקים יכולים לעזור לצוות שלהם למצות את מלוא הפוטנציאל שלהם ולתרום להצלחת הארגון הכוללת.

תשלומים לעובדים – חובתו של כל מעסיק!

הבטחת תשלומים בזמן ומדויק לעובדים היא לא רק חובה משפטית אלא גם חיונית לשמירה על שביעות רצון ואמון העובדים.

מעסיקים צריכים לקבוע תהליכי שכר ברורים העומדים בחוקי העבודה המקומיים. זה כולל חישוב מדויק של שכר, ניכוי מיסים וניכויים אחרים, ומתן תלושי שכר או הצהרות המתארות את הפרטים של כל תשלום.

בנוסף לשכר הרגיל, על המעסיקים להיות מודעים גם לדרישות תגמול נוספות כגון גמול שעות נוספות או בונוסים. חשוב לשמור רישום מפורט של כל התשלומים המשולמים לעובדים.

הבטחת תאימות לבטיחות ובטיחות במקום העבודה

יצירת סביבת עבודה בטוחה ובריאה היא בראש סדר העדיפויות של כל מעסיק. עמידה בתקנות הבריאות והבטיחות במקום העבודה לא רק מגינה על העובדים מפני פגיעה אלא גם מסייעת במניעת תאונות יקרות או בעיות משפטיות.

מעסיקים צריכים לערוך הערכות סיכונים קבועות כדי לזהות סיכונים אפשריים במקום העבודה. לאחר מכן עליהם לנקוט באמצעים מתאימים כדי למנוע או למזער סיכונים אלה. זה עשוי לכלול אספקת ציוד בטיחות הכרחי, יישום תוכניות אימון בטיחות וקביעת נהלי תגובת חירום.

בנוסף, על המעסיקים לקבוע מדיניות לדיווח על תאונות או תקריות ולערוך חקירות בעת הצורך. בדיקות סדירות יכולות לעזור להבטיח עמידה מתמשכת בתקני בריאות ובטיחות.

התמודדות עם אסטרטגיות ליישוב קונפליקטים במקום העבודה

עימות הוא בלתי נמנע בכל מקום עבודה. מעסיקים צריכים להיות מוכנים להתמודד עם קונפליקטים ביעילות כדי לשמור על סביבת עבודה הרמונית.

מעסיקים צריכים לעודד תקשורת פתוחה ולספק ערוצים לעובדים להביע את חששותיהם או תלונותיהם. ניתן להשתמש בגישור או בשיטות חלופיות ליישוב סכסוכים כדי לפתור קונפליקטים לפני שהם מסלימים.

חשוב למעסיקים לטפל בעימותים באופן מיידי וללא משוא פנים, ולהבטיח שכל הצדדים המעורבים יזכו ליחס הוגן. על ידי קידום תרבות של כבוד ושיתוף פעולה, מעסיקים יכולים למזער את ההשפעה השלילית של קונפליקטים על הדינמיקה הכוללת של מקום העבודה.

אימוץ יוזמות גיוון והכלה

גיוון והכלה הם לא רק ציוויים אתיים אלא גם תורמים להצלחתו של ארגון. מעסיקים צריכים לקדם באופן פעיל גיוון בכוח העבודה שלהם על ידי יישום שיטות עבודה כוללניות, מתן הזדמנויות שוות לקידום קריירה וטיפוח תרבות שמעריכה שוני.

מעסיקים צריכים גם להשקיע בתוכניות הכשרה לגיוון כדי להעלות את המודעות ולחנך את העובדים לגבי חשיבות ההכללה. על ידי אימוץ הגיוון, מעסיקים יכולים לנצל מגוון רחב יותר של נקודות מבט, רעיונות וכישרונות.

כינון יחסי עובד מעביד וסיומם

מערכת היחסים בין מעסיקים לעובדים בנויה על אמון, כבוד ותקשורת ברורה. מעסיקים צריכים ליצור ערוצים יעילים למשוב עובדים, לספק הערכות ביצועים קבועות ולהציע הזדמנויות לפיתוח מקצועי.

במקרים בהם יש צורך להפסיק את העסקה, על המעסיקים לפעול לפי נהלים משפטיים תוך התייחסות לעובדים בכבוד ובכבוד. זה כולל מתן תקופות הודעה מתאימות או חבילות פיצויים כנדרש בחוק.

לסיכום

להיות מעסיק מגיע עם אינספור תחומי אחריות. על ידי הבנת החובות המשפטיות שלך, ניווט חוזי עבודה בצורה יעילה, יצירת מדיניות מקום עבודה המטפחת תרבות חיובית, הטמעת נהלי גיוס הוגנים, ניהול ביצועי עובדים בחריצות, הבטחת תשלומים בזמן לעובדים, עמידה בתקנות הבריאות והבטיחות, פתרון קונפליקטים ביעילות, אימוץ גיוון ו יוזמות הכלה בלב שלם, יצירת יחסי עובד-מעביד חזקים וסיום יחסי עבודה בכבוד, אתה יכול להעצים את עצמך כמעסיק ולהגדיר את הארגון שלך להצלחה.

זכרו, להיות מעסיק זה לא רק ניהול עסק – זה עניין של יצירת סביבה שבה העובדים יכולים לשגשג ולתרום כמיטב יכולתם. על ידי מתן עדיפות לתחומי מפתח אלו, תוכל לבנות בסיס חזק לצמיחת הארגון שלך ולשגשוגו.

https://www.michpalyeda.co.il/wp-content/uploads/2024/12/מעסיק.png
תקנות חדשות למעסיקים לשנת 2024: מה השתנה?

עדכונים בדיני העבודה לשנת 2024 שנת 2024 הביאה עמה חידושים משמעותיים בדיני העבודה בישראל. התקנות והחוקים...

https://www.michpalyeda.co.il/wp-content/uploads/2024/12/מעסיקים.png
אחריות מעסיקים במיקור חוץ: מה כדאי לדעת?

מבוא: עליית מיקור החוץ והמשמעות למעסיקים הסברים על האחריות המשפטית והמוסרית של מעסיקים בעבודה עם קבלני...

https://www.michpalyeda.co.il/wp-content/uploads/2024/12/פסקי-דין-דיני-עבודה-1.png
פסיקות משמעותיות בדיני עבודה מהשנים האחרונות: סקירה והשלכות

דיני עבודה הם התחום המשפטי שמסדיר את יחסי העבודה בין מעסיקים לעובדים. בשנים האחרונות, מערכת המשפט בישראל...

https://www.michpalyeda.co.il/wp-content/uploads/2024/12/חופשת-לידה-2.png
זכויות נשים בעבודה: חופשת לידה, פיטורים בהריון ועוד – מדריך מקיף

חשיבות ההגנה על זכויות נשים במקום העבודהזכויות נשים בעבודה נועדו להבטיח שוויון הזדמנויות והגנה מתאימה...

https://www.michpalyeda.co.il/wp-content/uploads/2024/12/יחסי-עובד-מעביד.png
מדריך לקביעת יחסי עובד-מעביד לפי פסיקות בית הדין לעבודה.

יחסי עובד-מעביד הם אחת הסוגיות המרכזיות בדיני העבודה. קיומם של יחסים אלו משפיע על זכויות וחובות הצדדים,...

הפוסט מידע מרכזי שכל מעסיק צריך לדעת הופיע לראשונה ב-מיכפל ידע.]]>
כמה צריך לשלם לכם אם עבדתם ביום העצמאות? – פורסם באתר mako https://www.michpalyeda.co.il/%d7%9b%d7%9e%d7%94-%d7%a6%d7%a8%d7%99%d7%9a-%d7%9c%d7%a9%d7%9c%d7%9d-%d7%9c%d7%9b%d7%9d-%d7%90%d7%9d-%d7%a2%d7%91%d7%93%d7%aa%d7%9d-%d7%91%d7%99%d7%95%d7%9d-%d7%94%d7%a2%d7%a6%d7%9e%d7%90%d7%95%d7%aa/ Tue, 07 May 2024 07:10:37 +0000 https://www.michpalyeda.co.il/?p=21705 האם יום הזיכרון הוא יום עבודה רגיל? מי רשאי להיעדר בו? מה ההתייחסות ליום הזיכרון בתקופת מלחמה? מה מעמדם של ידועים בציבור בהקשר זה? ולמי תוכלו לפנות אם פוגעים בזכאותכם להיעדר? מומחה בדיני עבודה עונה על כל השאלות. ככלל, ערב יום הזיכרון הוא יום עבודה רגיל. עובד המבקש שלא להגיע לעבודה בערב יום הזיכרון נדרש […]

הפוסט כמה צריך לשלם לכם אם עבדתם ביום העצמאות? – פורסם באתר mako הופיע לראשונה ב-מיכפל ידע.]]>

האם יום הזיכרון הוא יום עבודה רגיל? מי רשאי להיעדר בו? מה ההתייחסות ליום הזיכרון בתקופת מלחמה? מה מעמדם של ידועים בציבור בהקשר זה? ולמי תוכלו לפנות אם פוגעים בזכאותכם להיעדר? מומחה בדיני עבודה עונה על כל השאלות.

ככלל, ערב יום הזיכרון הוא יום עבודה רגיל. עובד המבקש שלא להגיע לעבודה בערב יום הזיכרון נדרש לתאם מול המעסיק ניצול של יום חופשה, ככל שעומדת לרשותו מכסה של ימי חופשה. המעסיק נדרש לשקול את הבקשה, בהתאם לצורכי מקום העבודה.

יום הזיכרון אף הוא יום עבודה, אולם כיוון שמדובר בערב יום העצמאות, זהו יום עבודה מקוצר: במקומות עבודה הפועלים חמישה ימים בשבוע יום העבודה יהיה קצר יותר בשעה אחת – 8 שעות עבודה בתשלום עבור 9 שעות, או 7 שעות עבודה בתשלום עבור 8 שעות.

 

פורסם באתר mako

לכתבה המלאה לחצו כאן

https://www.michpalyeda.co.il/wp-content/uploads/2024/12/מעסיק.png
תקנות חדשות למעסיקים לשנת 2024: מה השתנה?

עדכונים בדיני העבודה לשנת 2024 שנת 2024 הביאה עמה חידושים משמעותיים בדיני העבודה בישראל. התקנות והחוקים...

https://www.michpalyeda.co.il/wp-content/uploads/2024/12/מעסיקים.png
אחריות מעסיקים במיקור חוץ: מה כדאי לדעת?

מבוא: עליית מיקור החוץ והמשמעות למעסיקים הסברים על האחריות המשפטית והמוסרית של מעסיקים בעבודה עם קבלני...

https://www.michpalyeda.co.il/wp-content/uploads/2024/12/פסקי-דין-דיני-עבודה-1.png
פסיקות משמעותיות בדיני עבודה מהשנים האחרונות: סקירה והשלכות

דיני עבודה הם התחום המשפטי שמסדיר את יחסי העבודה בין מעסיקים לעובדים. בשנים האחרונות, מערכת המשפט בישראל...

https://www.michpalyeda.co.il/wp-content/uploads/2024/12/חופשת-לידה-2.png
זכויות נשים בעבודה: חופשת לידה, פיטורים בהריון ועוד – מדריך מקיף

חשיבות ההגנה על זכויות נשים במקום העבודהזכויות נשים בעבודה נועדו להבטיח שוויון הזדמנויות והגנה מתאימה...

https://www.michpalyeda.co.il/wp-content/uploads/2024/12/יחסי-עובד-מעביד.png
מדריך לקביעת יחסי עובד-מעביד לפי פסיקות בית הדין לעבודה.

יחסי עובד-מעביד הם אחת הסוגיות המרכזיות בדיני העבודה. קיומם של יחסים אלו משפיע על זכויות וחובות הצדדים,...

הפוסט כמה צריך לשלם לכם אם עבדתם ביום העצמאות? – פורסם באתר mako הופיע לראשונה ב-מיכפל ידע.]]>
דמי הבראה 2023 https://www.michpalyeda.co.il/%d7%93%d7%9e%d7%99-%d7%94%d7%91%d7%a8%d7%90%d7%94-2023/ Tue, 05 Sep 2023 08:36:58 +0000 https://www.michpalyeda.co.il/?p=19218 a[data-mtli~="mtli_filesize174b"]:after {content:" (174 b)"}

מבוא ביום 13.07.2023 פורסמה ברשומות הודעה לפיה בכוונת שר העבודה לחתום על צו הרחבה לפיו דמי ההבראה במגזר הפרטי יעמדו על 418 ש"ח ליום, החל מיולי 2023. לכשייחתם צו ההרחבה, אנו נעדכן את התעריף של דמי ההבראה באתר. עד לחתימת הצו, תעריף יום הבראה במגזר הפרטי עדין עומד על 378 ₪ ליום. עובד זכאי לדמי […]

הפוסט דמי הבראה 2023 הופיע לראשונה ב-מיכפל ידע.]]>

מבוא

  • ביום 13.07.2023 פורסמה ברשומות הודעה לפיה בכוונת שר העבודה לחתום על צו הרחבה לפיו דמי ההבראה במגזר הפרטי יעמדו על 418 ש"ח ליום, החל מיולי 2023.
  • לכשייחתם צו ההרחבה, אנו נעדכן את התעריף של דמי ההבראה באתר. עד לחתימת הצו, תעריף יום הבראה במגזר הפרטי עדין עומד על 378 ₪ ליום.

עובד זכאי לדמי הבראה רק לאחר שהשלים את שנת עבודתו הראשונה במקום העבודה (12 חודשים של יחסי עובד-מעסיק).

  • לאחר שהשלים העובד שנת עבודה (12 חודשים) אצל המעסיק, הוא זכאי לתשלום דמי הבראה רטרואקטיבית, החל מיום עבודתו הראשון.
  • תשלום דמי ההבראה ("השתתפות המעסיק בהוצאות הבראה ונופש") אינו מותנה בכך שהעובד שהה בפועל בנופש או בבית הבראה.
  • דמי ההבראה מחושבים בהתאם לוותק של העובד במקום העבודה, בהתאם להיקף משרתו ובהתאם למשך העסקתו באותה שנה.
  • גובה דמי הבראה ליום במגזר הפרטי מתעדכן בדרך כלל בחודשי יולי, בהתאם לעליית מדד המחירים הכללי לצרכן, במסגרת צו הרחבה.
  • גובה דמי הבראה במגזר הציבורי מתעדכן בדרך כלל בחודש יוני, בהתאם להודעת הממונה על השכר.
  • לעובדי קבלן ולעובדים בענפים מסוימים נקבעו תנאים מיטיבים יותר מהתנאים שנקבעו לכלל העובדים.

גובה דמי ההבראה

עובדים שהשלימו שנת עבודה אחת (12 חודשים) לפחות במקום עבודתם זכאים לדמי הבראה בהתאם לוותק שצברו במקום העבודה, על בסיס 378 ₪ ליום במגזר הפרטי ו-471.4 ₪ ליום במגזר הציבורי
 
שימו לב
  • ביום 13.07.2023 פורסמה ברשומות הודעה לפיה בכוונת שר העבודה לחתום על צו הרחבה לפיו דמי ההבראה במגזר הפרטי יעמדו על 418 ש"ח ליום, החל מיולי 2023.
  • לכשייחתם צו ההרחבה, אנו נעדכן את התעריף של דמי ההבראה באתר. עד לחתימת הצו, תעריף יום הבראה במגזר הפרטי עדין עומד על 378 ₪ ליום.

עובד זכאי לדמי הבראה רק לאחר שהשלים את שנת עבודתו הראשונה במקום העבודה (12 חודשים של יחסי עובד-מעסיק).

  • לאחר שהשלים העובד שנת עבודה (12 חודשים) אצל המעסיק, הוא זכאי לתשלום דמי הבראה רטרואקטיבית, החל מיום עבודתו הראשון.
  • תשלום דמי ההבראה ("השתתפות המעסיק בהוצאות הבראה ונופש") אינו מותנה בכך שהעובד שהה בפועל בנופש או בבית הבראה.
  • דמי ההבראה מחושבים בהתאם לוותק של העובד במקום העבודה, בהתאם להיקף משרתו ובהתאם למשך העסקתו באותה שנה.
  • גובה דמי הבראה ליום במגזר הפרטי מתעדכן בדרך כלל בחודשי יולי, בהתאם לעליית מדד המחירים הכללי לצרכן, במסגרת צו הרחבה.
  • גובה דמי הבראה במגזר הציבורי מתעדכן בדרך כלל בחודש יוני, בהתאם להודעת הממונה על השכר.
  • לעובדי קבלן ולעובדים בענפים מסוימים נקבעו תנאים מיטיבים יותר מהתנאים שנקבעו לכלל העובדים.
 

גובה דמי ההבראה

מי זכאי?

  • עובדים שכירים שהשלימו לפחות שנת עבודה אחת אצל המעסיק, כולל:
    • עובדים במשרה חלקית
    • עובדים שבפועל עבדו רק בחלק מהימים במהלך השנה אך התקיימו יחסי עבודה בינם ובין המעסיק לפחות שנה אחת
    • עובדים שקיבלו הודעת פיטורים או מסרו הודעת התפטרות לפני שהשלימו שנת עבודה אחת, אבל הפיטורים או ההתפטרות נכנסו לתוקף לאחר שחלפה שנה (העסקת העובדים הסתיימה בפועל לאחר תום שנת עבודה)
  • עובדים שפוטרו בניגוד לחוק או שלא בתום לב זמן קצר לפני שהשלימו שנת עבודה באופן שמנע מהם להשלים שנת עבודה
  • גמלאים המקבלים פנסיה תקציבית

חישוב מספר ימי ההבראה

  • מספר ימי ההבראה מחושבים בהתאם לוותק שצבר העובד במקום העבודה.
  • הטבלה הבאה מפרטת את מספר ימי ההבראה לעובדים במגזר הפרטי (במגזר הציבורי מספרם גבוה יותר).

מספר ימי ההבראה בהתאם לוותק

שנות ותק של העובדמספר ימי הבראה
שנה ראשונה5 ימים
שנה שנייה ושנה שלישית6 ימים
שנים רביעית עד עשירית7 ימים
שנים אחת עשרה עד חמש עשרה8 ימים
שנים שש עשרה עד תשע עשרה9 ימים
שנה עשרים ואילך10 ימים

חישוב דמי הבראה חלקיים

  • דמי ההבראה מחושבים באופן יחסי לפי חלקיות המשרה ובאופן יחסי לתקופת העסקה חלקית במהלך השנה.
דוגמה

עובד שהחל לעבוד במקום עבודה חדש ועבד שנה וחצי בחצי משרה –

  • עבור השנה הראשונה הוא יקבל דמי הבראה עבור יומיים וחצי (5 ימים X‏ 50% משרה).
  • עבור מחצית השנה השנייה הוא יקבל דמי הבראה עבור יום וחצי (6 ימים X‏ 50% משרה X‏ 1/2 שנה).
חישוב דמי הבראה לעובדים שעתיים
  • עובדים שעתיים שעובדים מספר שעות קבוע בכל שבוע
    • לעובדים שעתיים (ששכרם משולם על בסיס מספר השעות שעבדו בפועל) שעובדים מספר שעות שבועיות קבוע, היקף המשרה יחושב באמצעות חלוקת מספר שעות העבודה השבועיות שלהם כולל שעות היעדרות בתשלום ב-42.
    • גובה דמי ההבראה שלהם זכאי עובד שעתי יחושב באופן הבא:
מספר שעות העבודה השבועיות של העובד X מספר ימי הבראה שהוא זכאי לו לפי הוותק X שווי יום הבראה, וכל זאת חלקי 42.
דוגמה
  • עובדת עם ותק של 10 שנים במקום העבודה עובדת 18 שעות בשבוע.
  • מכיוון שעבדה 10 שנים, היא זכאית ל-7 ימי הבראה (על-פי הטבלה למעלה).
  • תשלום ליום הבראה הוא 378 ₪.
  • חישוב דמי ההבראה: 1,134 ₪ = 42 / ‏ 18 ‏X‏ 378 ‏X‏ 7 ימים.
  • עובדים שעתיים שעובדים מספר שעות קבוע בכל חודש
    • לעובדים שעתיים (ששכרם משולם על בסיס מספר השעות שעבדו בפועל) שעובדים מספר שעות חודשיות קבוע, חישוב היקף המשרה יכול להיעשות גם על-פי מספר השעות החודשיות שלהם חלקי 182.
  • עובדים שעתיים שעובדים בהיקף שעות משתנה
    • חישוב דמי ההבראה יעשה בהתאם למספר השעות החודשיות הממוצע של העובדים ב-12 החודשים האחרונים חלקי 182 שעות או כפי שקבוע במקום העבודה.
    • כדי לקבוע את מספר השעות הממוצע יש לחשב את מספר השעות שהם עבדו במהלך 12 החודשים האחרונים ולחלק ב-12.
    • את התוצאה שהתקבלה מכפילים בסכום דמי ההבראה ליום ובמספר ימי ההבראה בהתאם לוותק של העובדים, ומחלקים ב-182.
דוגמה
  • עובדת שעתית בהיקף שעות משתנה, שעבדה במהלך שנתה השלישית במקום העבודה –
    • 60 שעות בכל חודש במשך 4 חודשים
    • 90 שעות בכל חודש במשך 3 חודשים
    • 120 שעות בכל חודש במשך 5 חודשים
  • ממוצע השעות החודשיות שעבדה באותה שנה: 92.5 = 12 / (120 X‏ 5 + 90 X‏ 3 + 60 X‏ 4)
  • מכיוון שזו שנתה השלישית במקום העבודה, היא זכאית באותה שנה ל-6 ימי הבראה 
  • תשלום ליום הבראה הוא 378 ₪.
  • דמי ההבראה שהעובדת זכאית להם בשנה זו:

1,152.69 ₪ = 182 / ‏ 92.5 ‏ X ‏ 378 ‏ X ‏ 6 ימים.

  • בקביעת מספר שעות העבודה של העובדים לצורך קביעת היקף משרתם יש לקחת בחשבון חופשות שבהן הם זכאים לשכר, כגון: ימי חג בתשלום, ימי מחלה שזכאים עבורם לדמי מחלה או ימי חופשה שזכאים עבורם לדמי חופשה.
 
דוגמה
  • עובד עבד במשך חודש 174 שעות בפועל.
  • העובד נעדר 8 שעות במהלך החודש עקב מחלה שבהן היה זכאי לדמי מחלה.
  • לצורך קביעת היקף משרתו ייחשב העובד כאילו עבד 182 שעות בחודש.

תהליך מימוש הזכות

  • את דמי ההבראה ניתן לשלם ב-3 דרכים – בתשלום אחת לשנה, בתשלומים חודשיים, או על-ידי מימון של נופש (במקום תשלום דמי ההבראה).
תשלום שנתי
  • ברוב מקומות העבודה נהוג לבצע את תשלום דמי ההבראה בתשלום שנתי יחיד וכתוספת לאחת המשכורות.
  • דמי ההבראה משולמים לרוב כתוספת לאחת המשכורות של חודשי הקיץ (יוני – ספטמבר), אך ניתן להוסיף את דמי ההבראה למשכורת של חודש אחר במהלך השנה, בהתאם לנוהג במקום העבודה הספציפי. גמלאים המקבלים פנסיה תקציבית מקבלים את דמי ההבראה יחד עם קצבת הפנסיה של חודש יוני.
  • עובד שעד למועד תשלום דמי ההבראה טרם השלים שנה במקום העבודה, יקבל את דמי ההבראה במועד החלוקה הבא בשנה העוקבת. בדמי ההבראה שיקבל תחושב גם השנה הקודמת.
דוגמה

עובד שכיר החל לעבוד ב-01.04.2022, במקום עבודה שדמי ההבראה משולמים בו בחודש יולי.

  • מכיוון שביולי 2022 טרם השלים שנה במקום העבודה, יקבל העובד דמי הבראה לראשונה ביולי 2023, כאשר התשלום יכלול הן את דמי ההבראה עבור שנת עבודתו הראשונה והן את דמי ההבראה עבור חלק שנת העבודה השנייה (אפריל-יוני 2023):
    • עבור השנה הראשונה שעבד הוא יקבל 5 ימי הבראה.
    • עבור השנה השנייה הוא זכאי ל-6 ימי הבראה, אולם מכיוון שפועל, נכון ליולי 2023 הוא השלים רק 3 חודשים מתוך השנה השנייה לעבודתו (אפריל-יוני), שהם רבע שנה, הוא זכאי במועד זה רק לרבע ממכסת ימי ההבראה של השנה השנייה – כלומר יום וחצי (לפי החישוב: 1/4 שנה X‏ 6 ימי הבראה).
  • סה"כ יקבל העובד ביולי 2023 תשלום עבור 6.5 ימי הבראה (5 עבור השנה הראשונה ו-1.5 על רבע מהשנה השנייה): 2,457 ₪ = 378 ₪ X‏ 6.5.
  • ביולי 2024 (לאחר שהעובד ישלים שנתיים ורבע של עבודה) ישולמו לו דמי הבראה עבור 9 חודשים (שהם 3/4 שנה) מהשנה השנייה לעבודתו ועוד שלושה חודשים (שהם 1/4 שנה) משנת עבודתו השלישית (סה"כ 6 ימים).
תשלום חודשי
  • עובד ומעסיק רשאים להסכים כי השכר המשולם לעובד מדי חודש כבר כולל בתוכו דמי הבראה.
  • לשם כך, חובה על המעסיק לקבוע זאת במפורש בחוזה ההעסקה של העובד וכן לייחד שורה נפרדת לתשלום דמי ההבראה בתלוש השכר (כלומר להפריד את תשלום דמי ההבראה משאר רכיבי השכר).
  • מעסיק שלא קבע זאת במפורש בחוזה העסקה ולא ייחד שורה נפרדת לדמי ההבראה בתלושי השכר החודשיים של העובד, אך טוען בדיעבד כי השכר ששולם כבר כולל בתוכו את דמי ההבראה, יצטרך להוכיח זאת בבית הדין לעבודה באמצעות ראיות אחרות.
  • חישוב דמי ההבראה הניתנים בתשלומים חודשיים ייעשה באמצעות חלוקת סכום דמי ההבראה השנתי המגיע לעובד (לפי הוותק שלו במקום העבודה) ל-12.
  • בכל מקרה, אסור למעסיק לשלם שכר בסיס הנמוך משכר המינימום. כלומר, אם השכר המשולם לעובד הוא שכר מינימום, המעסיק לא יכול לטעון כי שכר זה כולל בתוכו את דמי ההבראה, שכן משמעות הדבר ששכר הבסיס המשולם (ללא דמי ההבראה) נמוך משכר המינימום, והדבר מהווה עבירה על החוק.
  • תשלום חודשי לעובד חדש שטרם השלים שנה מלאה במקום העבודה, יכול להיעשות באחת משתי הדרכים:
    1. תשלום דמי ההבראה החל מהחודש הראשון לעבודה – במקרה כזה נהוג להחתים את העובד על הסכם לפיו במקרה שהוא אינו משלים שנה מלאה הוא מתחייב להחזיר את הסכומים שקיבל על חשבון דמי ההבראה או לאפשר למעסיק לקזז את הסכומים הללו מסכומים אחרים שהמעסיק עשוי להיות חייב לעובד.
    2. להמתין עד שהעובד ישלים שנה מלאה ולשלם לו את דמי ההבראה בעבור אותה השנה בתשלום יחיד, ולשלם תשלומים חודשיים החל מהשנה השנייה.
  • עובדי קבלן בתחומי השמירה והניקיון, המועסקים כעובדים שעתיים, זכאים לקבל את דמי ההבראה באופן יחסי בכל חודש. למידע נוסף ראו:

מימון של נופש במקום תשלום דמי ההבראה

  • מעסיק רשאי להוציא את העובדים לנופש על חשבונו במקום לשלם להם דמי הבראה.
  • היציאה לנופש יכולה להחליף את תשלום דמי ההבראה אם מתקיימים כל התנאים הבאים:
    1. הודעה מראש – המעסיק חייב להודיע לעובדים מראש ובצורה מפורשת כי היציאה לנופש היא על חשבון דמי ההבראה (ולא לצורך מטרה אחרת, כגון גיבוש חברתי).
    2. הסכמת העובדים – על העובדים להסכים לכך שדמי ההבראה ישולמו בדרך של יציאה לנופש. ההסכמה יכולה להיות מפורשת או באמצעות התנהגות. עצם היציאה לנופש בפועל על-ידי העובד פירושה שהוא מסכים לכך.
    3. שווי הנופש – עלות הנופש צריכה להיות לפחות בשווי דמי ההבראה המגיעים לעובדים. אם עלות הנופש נמוכה מסכום דמי ההבראה שמגיע לעובדים, על המעסיק לשלם לעובדים את ההפרש.
 
שימו לב
מימון הנופש נחשב כהטבה לצרכי מס, כלומר, העובדים יידרשו לשלם מס הכנסה על הנופש. המס ינוכה מתוך השכר

.הפרת החובה של המעסיק

  • במקרה שלעובד לא שולם דמי הבראה:
    • ניתן להגיש נגדו תלונה ליחידת האכיפה של חוקי העבודה.
    • ניתן להגיש תביעה לבית הדין האזורי לעבודה. למידע אודות אופן הגשת תביעה לבית הדין האזורי לעבודה ראו: הגשת תביעה לתשלום שכר עבודה, פיצויי פיטורים או זכויות סוציאליות אחרות בבית הדין האזורי לעבודה.
שימו לב
עובדי קבלן בתחום הניקיון, השמירה וההסעדה רשאים בתנאים מסויימים לתבוע גם את מזמין השירות (מקום העבודה בפועל) בגין הפרת זכויותיהם על ידי החברה הקבלנית. 

צבירת זכויות להבראה במהלך היעדרויות

דמי הבראה וחופשה ללא תשלום (חל"ת)
  • חופשה ללא תשלום וכל היעדרות אחרת שלא מתקיימים בה יחסי עובד-מעסיק, לא צוברות ותק לחישוב הזכאות לדמי הבראה. * כלומר, בחישוב הוותק בעבודה שלפיו מחושבים דמי ההבראה, לא מובאת בחשבון התקופה בה שהה העובד בחופשה ללא תשלום, והעובד אינו זכאי לתשלום דמי הבראה עבור התקופה בה שהה בחל"ת.
דוגמה
  • עובד החל לעבוד אצל המעסיק ביולי 2019 ועבד עד אפריל 2020.
  • בחודשים אפריל- יוני (3 חודשים) יצא העובד לחל"ת עקב משבר הקורונה ושב לעבודתו ביולי 2020.
  • בעת תשלום דמי ההבראה בחודש יולי 2020, העובד לא זכאי לדמי הבראה שכן בחישוב הוותק של העובד לא מובאת בחשבון תקופת החל"ת, ולכן הוותק שלו בפועל הוא 9 חודשים בלבד.
  • לאחר 3 חודשי עבודה ( יולי – אוגוסט – ספטמבר 2020) השלים העובד ותק של שנה לצורך זכאותו לדמי הבראה.
  • בחודש יולי 2021, יהיה זכאי העובד ל-9.5 ימי הבראה:
    • 5 ימים עבור שנת עבודתו הראשונה שהסתיימה בספטמבר 2020.
    • 4.5 ימים עבור 9 חודשי עבודתו בשנה השנייה (אוקטובר 2020-יוני 2021).
  • אם במועד התשלום של דמי ההבראה (למשל בחודשים יוני-אוגוסט), העובד שוהה בחל"ת, המעסיק לא צריך לשלם לו במועד זה את דמי ההבראה (כולל עבור תקופת העבודה שלפני החל"ת). העובד יהיה זכאי לתשלום דמי ההבראה עבור תקופה זו לאחר חזרתו לעבודה. אם העובד פוטר או התפטר מהעבודה במהלך החל"ת, על המעסיק לשלם לעובד את יתרת דמי ההבראה (פדיון דמי הבראה) במסגרת גמר החשבון עם סיום יחסי העבודה.
דמי הבראה וחופשה, מחלה או מילואים
  • תקופות ההיעדרות הבאות צוברות ותק להבראה:
    • חופשה בתשלום – תקופת היעדרות בשל חופשה צוברת ותק להבראה, כל עוד החופשה היא בתשלום והעובד זכאי לתשלום דמי חופשה עבור היעדרות זו.
    • היעדרות על חשבון ימי מחלה– תקופת היעדרות בשל מחלה צוברת ותק להבראה, כל עוד ההיעדרות היא בתשלום והעובד זכאי לתשלום דמי מחלה עבור היעדרות זו.
    • מילואים – עובד הנמצא במילואים זכאי לדמי הבראה עבור תקופה זו.
חופשת לידה (תקופת לידה והורות)
  • על-פי סעיף 6 לצו ההרחבה חופשת לידה (תקופת לידה והורות) תובא בחשבון בקביעת תקופת הזכאות לדמי הבראה.
  • כלומר, תקופת חופשת הלידה נחשבת חלק מתקופת הזכאות לדמי הבראה והעובד/ת זכאים לתשלום דמי הבראה עבור תקופה זו.
  • עובדות ועובדים שנמצאים בחופשת לידה בחודש שבו המעסיק משלם את דמי ההבראה זכאים לקבל אותם למרות שלא עבדו בפועל באותו חודש.

שמירת היריון

  • השאלה אם תקופת שמירת הריון משפיעה על הזכאות של העובדת לדמי הבראה או על גובה דמי ההבראה, טרם הוכרעה.
  • חוק עבודת נשים קובע כי היעדרות בגין שמירת היריון לא תפגע בזכויות התלויות בוותק של העובדת (ראו סעיף 7(ג)(1) לחוק).
  • ישנם פסקי דין של בית הדין האזורי לעבודה שנקבע בהם שתקופת ההיעדרות בשל שמירת היריון צוברת ותק להבראה. מאידך, ישנה פסיקה שנקבע בה ההיפך (ראו רשימת פסקי דין בהמשך). טרם התקבל פסק דין מחייב של בית הדין הארצי בסוגיה זו.
תאונת עבודה
  • היעדרות בשל תאונת עבודה אינה מזכה בשכר מטעם המעסיק, אך מזכה בדמי פגיעה מהמוסד לביטוח לאומי.
  • בית הדין האזורי לעבודה פסק כי יש לראות בתקופת תאונת עבודה כחופשה ללא תשלום שאינה צוברת ותק להבראה. טרם התקבל פסק דין מחייב של בית הדין הארצי.

פדיון דמי הבראה (בגין שנים קודמות שבהן לא שולמו דמי הבראה)

  • תביעה לתשלום פדיון דמי הבראה במהלך תקופת העבודה – עובד שלא קיבל דמי הבראה במהלך תקופת עבודתו (או בחלקה) והוא עדיין מועסק אצל אותו מעסיק, זכאי לתבוע את פדיון דמי הבראה עבור 7 השנים שקדמו לשנת עבודתו הנוכחית, נוסף על דמי ההבראה המגיעים לו בשנה השוטפת.
  • תביעה לתשלום פדיון דמי הבראה לאחר סיום תקופת העבודה – עובד שסיים את העסקתו רשאי לתבוע פדיון דמי הבראה עבור 7 השנים שקדמו למועד הגשת התביעה.

דמי הבראה בשנים קודמות

  • גובה דמי ההבראה במגזר הפרטי משתנה בדרך כלל בחודש יולי, וחל מחודש יולי עד לתום חודש יוני בשנה שאחריה.
  • גובה דמי ההבראה במגזר הציבורי משתנה בדרך כלל בחודש יוני, וחל מחודש יוני עד לתום חודש מאי בשנה שאחריה.
שנהמגזר פרטי (החל מחודש יולי)מגזר ציבורי (החל מחודש יוני)
2022378 ₪449 ₪
2021378 ₪432 ₪
2020378 ₪429 ₪
2019378 ₪432 ₪
2018378 ₪426 ₪
2017378 ₪424 ₪
2016378 ₪421 ₪
2015378 ₪425 ₪
2014378 ₪427 ₪
2013374 ₪423 ₪
2012371 ₪420 ₪
2011365 ₪411 ₪
2010351 ₪395 ₪
2009340 ₪383 ₪
2008331 ₪372 ₪
2007318 ₪355 ₪
2006318 ₪360 ₪
2005307 ₪346 ₪

חשוב לדעת

  • עובדים לא רשאים לוותר על דמי ההבראה או על חלק מהם. גם אם עובד נאלץ או הסכים לוותר על הסכומים שמגיעים לו בגלל חוסר הבנה או בלחץ המעסיק, אין להסכמה שלו תוקף מחייב.
  • עובדים שזכאים לדמי הבראה אך סיימו את העסקתם לפני המועד שבו המעסיק משלם את דמי ההבראה, זכאים לקבל את דמי ההבראה במשכורתם האחרונה.
  • דמי הבראה חייבים במס הכנסה, בדמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות, אך אינם נכללים בשכר המשמש לחישוב פיצויי פיטורים.

הרחבות

  • יש עובדים המועסקים בענפים מסוימים שחל עליהם הסכם קיבוצי שבמסגרתו הם זכאים לדמי הבראה גבוהים יותר.
  • אם בהסכם הקיבוצי הוסכם על דמי הבראה גבוהים יותר מהאמור בצו ההרחבה הכללי שחל על כלל העובדים, העובד יהיה זכאי לדמי ההבראה המיטיבים.
  • להלן דוגמאות של ענפים שבהם זכאים העובדים לדמי הבראה גבוהים יותר:
אוכלוסייההסברערך מיוחד
עובדי חברות שמירה ואבטחהעובדי שמירה ואבטחה זכאים לדמי הבראה גבוהים יותר מאלה הקבועים בצו ההרחבה.דמי הבראה לעובדי שמירה ואבטחה
עובדי חברות ניקיון ותחזוקהעובדי ניקיון בחברת ניקיון זכאים לדמי הבראה מוגדלים המתבטאים הן במספר ימי ההבראה השנתיים שלהם הם זכאים, והן בשווי יום הבראה, המחושב על-פי התעריף במגזר הציבורי (גם לעובדי ניקיון במגזר הפרטי).
עובדי קבלןשמירת זכויות בעת חילופי קבלנים: במקרה שהקבלן עוזב והעובד נשאר באותו מקום עבודה, הוותק של אותו עובד במקום העבודה לא מתאפס והוא זכאי לדמי הבראה, חופשה, תוספת ותק, פנסיה, הודעה מוקדמת וכו' – לפי הוותק הכולל באותו מקום עבודה.דמי הבראה לעובדי קבלן (חברות כוח אדם)
מלצרים ועובדי אולמות וגני אירועיםעובדים באולמות ובגני אירועים זכאים לימי הבראה נוספים: עבור השנה השנייה עד החמישית – 7 ימי הבראה ועבור השנה השישית ואילך – 10 ימים. המעסיק יכול לשלם את דמי ההבראה אחת לשנה בחודש אוגוסט או לפרוס אותם לתשלומים חודשיים, לפי שיקול דעתו.דמי הבראה לעובדי אולמות וגני אירועים
עובדים בענף המלונאותעובדים שסיימו לפחות 10 חודשי עבודה במלון זכאים עבור השנה הראשונה ל-5 ימי הבראה, עבור השנה השנייה עד החמישית -7 ימים, עבור השנה השישית עד התשיעית – 8 ימים, עבור השנה העשירית עד השתיים עשרה – 10 ימים, ומהשנה השלוש עשרה ואילך – 12 ימים. מי שעבד פחות מ-240 יום בשנה זכאי למספר ימי הבראה באופן יחסי. ייתכנו הטבות נוספות בהתאם להסכמים קיבוציים שנחתמים מעת לעת.זכותון עובדים בענף המלונאות
עובדים בתעשיית המתכת, החשמל והאלקטרוניקה
  • צו ההרחבה בענף תעשיית המתכת, החשמל והאלקטרוניקה 2004 מעניק לעובדים אלה מספר גבוה יותר של ימי הבראה מהשנה התשיעית: עבור השנים התשיעית והעשירית – 8 ימים, עבור השנה האחת עשרה – 9 ימים, ומהשנה השתיים עשרה ואילך – 10 ימים. בשנים הראשונה עד השמינית הזכאות זהה לזו שנקבעה עבור כל העובדים.
  • צו ההרחבה חל על מקומות עבודה המעסיקים עד 20 עובדים, לא כולל עובדים שתנאי עבודתם מוסדרים בהסכמים קיבוציים או עובדים בתחום פיתוח תוכנה בענף האלקטרוניקה.
 
עובדים בענף הבנייה והשיפוצים (עובדי בניין)עובדים בענף הבנייה והשיפוצים זכאים למספר גדול יותר של ימי הבראה ודמי ההבראה מחושבים בהתאם לוותק שצבר העובד בענף הבניין או השיפוצים, ולא אצל מעסיק מסוים.דמי הבראה לעובדי בניין ושיפוצים
עובדים בשירות המדינהעובדי מדינה זכאים למספר גבוה יותר של דמי הבראה בהתאם לדירוג ולמקצוע שלהם. למידע נוסף ראו: פרק 28.2 בתקש"יר

שאלות נפוצות

באיזה מועד משולמים דמי הבראה?
דמי הבראה משולמים לרוב כתוספת לאחת המשכורות של חודשי הקיץ (יוני-ספטמבר), אך ניתן להוסיף את דמי ההבראה למשכורת של חודש אחר במשך השנה, בהתאם לנוהג במקום העבודה הספציפי.
האם עובד שיצא לחל"ת זכאי בתקופה זו לדמי הבראה?
לא. העובד אינו זכאי לתשלום דמי הבראה בעבור התקופה שהיה בחל"ת.
האם עובד שהועסק 11.5 חודשים זכאי לדמי הבראה?
על פי החוק, רק עובד שעבד לפחות שנה אצל המעסיק זכאי לדמי הבראה. עם זאת, עובד שפוטר ללא הודעה מוקדמת או בחוסר תום לב סמוך לתום שנת עבודתו הראשונה, זכאי לפיצוי בגובה דמי ההבראה.
האם עובד שעתי המועסק במשרה חלקית זכאי לדמי הבראה מלאים?
לא. דמי ההבראה מחושבים באופן יחסי לפי חלקיות המשרה ובאופן יחסי לתקופת ההעסקה החלקית במשך השנה. סכום דמי ההבראה יחושב על פי הנוסחה הבאה: מספר שעות העבודה השבועיות של העובד X מספר ימי הבראה שהוא זכאי להם לפי הוותק X שווי יום הבראה, וכל זאת חלקי 42.
האם עובד שהמעסיק לא שילם לו את מלוא דמי ההבראה בתקופת עבודתו זכאי לפדיון דמי הבראה בסיום עבודתו?
כן. עובד שסיים את העסקתו רשאי לתבוע פדיון דמי הבראה בערך דמי ההבראה שלא שולמו לו ב-7 השנים שקדמו למועד הגשת התביעה.

מקורות משפטיים ורשמיים

פסקי דין

  • עובד שפוטר סמוך לשנת עבודתו הראשונה ללא הודעה מוקדמת, זכאי לפיצוי בגובה דמי הבראה.
  • עב (י-ם) 2369/07 – בית הדין האזורי לעבודה ציין כי אם היה מוכח לו שפיטורי העובד נבעו מכוונה להתחמק מתשלום זכויותיו של התובע, ניתן היה להסתמך על חוסר תום לב בביצוע חוזה העבודה כדי להגיע למסקנה שהתובע זכאי לדמי הבראה, למרות העובדה שלא השלים שנת עבודה.
  • סעש (ת"א) 2386-07-16 בית הדין האזורי לעבודה קבע, שהעובדת זכאית לדמי הבראה, על אף שעבדה במשך 11 חודשים ושלושה שבועות בלבד, וסיום העבודה היה מספר ימים לפני סיום שנה להעסקתה.
  • תב"ע נד/ 3-1691
  • (ראו דמ (ב"ש) 2816/04 – תקופת ההיעדרות בשל שמירת היריון צוברת ותק להבראה
  • דמ 2397/03 -תקופת ההיעדרות בשל שמירת היריון צוברת ותק להבראה.
  • סע (חי') 13238-06-11 – תקופת שמירת היריון תבוא בחשבון בבדיקה אם עברה שנה אחת של ותק לצורך זכאות עקרונית לדמי הבראה, אך לא תבוא בחשבון לצורך קביעת שווי הזכאות להבראה.
  • סעש (נצ') 25234-07-12‏
  • סע"ש (ת"א) 38646-01-13 – בית הדין האזורי לעבודה קבע כי היות שבתקופה של תאונת עבודה העובד אינו זכאי לשכר מהמעסיק, הרי שיש לראות תקופה זו כחופשה ללא תשלום, שאינה צוברת זכויות. לכן תקופת ההיעדרות בשל תאונת עבודה לא צוברת ותק להבראה.

חקיקה ונהלים

פורסם באתר כל זכות

לכתבה המלאה לחצו כאן

https://www.michpalyeda.co.il/wp-content/uploads/2024/12/מעסיק.png
תקנות חדשות למעסיקים לשנת 2024: מה השתנה?

עדכונים בדיני העבודה לשנת 2024 שנת 2024 הביאה עמה חידושים משמעותיים בדיני העבודה בישראל. התקנות והחוקים...

https://www.michpalyeda.co.il/wp-content/uploads/2024/12/מעסיקים.png
אחריות מעסיקים במיקור חוץ: מה כדאי לדעת?

מבוא: עליית מיקור החוץ והמשמעות למעסיקים הסברים על האחריות המשפטית והמוסרית של מעסיקים בעבודה עם קבלני...

https://www.michpalyeda.co.il/wp-content/uploads/2024/12/פסקי-דין-דיני-עבודה-1.png
פסיקות משמעותיות בדיני עבודה מהשנים האחרונות: סקירה והשלכות

דיני עבודה הם התחום המשפטי שמסדיר את יחסי העבודה בין מעסיקים לעובדים. בשנים האחרונות, מערכת המשפט בישראל...

https://www.michpalyeda.co.il/wp-content/uploads/2024/12/חופשת-לידה-2.png
זכויות נשים בעבודה: חופשת לידה, פיטורים בהריון ועוד – מדריך מקיף

חשיבות ההגנה על זכויות נשים במקום העבודהזכויות נשים בעבודה נועדו להבטיח שוויון הזדמנויות והגנה מתאימה...

https://www.michpalyeda.co.il/wp-content/uploads/2024/12/יחסי-עובד-מעביד.png
מדריך לקביעת יחסי עובד-מעביד לפי פסיקות בית הדין לעבודה.

יחסי עובד-מעביד הם אחת הסוגיות המרכזיות בדיני העבודה. קיומם של יחסים אלו משפיע על זכויות וחובות הצדדים,...

https://www.michpalyeda.co.il/wp-content/uploads/2024/12/עדכוני-פסיקה-וחקיקה-2024.png
עדכוני פסיקה וחקיקה נובמבר 2024

עדכוני פסיקה וחקיקה לקוחות נכבדים, להלן עדכוני פסיקה וחקיקה מהחודש החולף. עב"ל 809-07-23  –...

https://www.michpalyeda.co.il/wp-content/uploads/2024/12/מודל-Lean-Change-2.png
הסכמים קיבוציים וצווי הרחבה

הסכם קיבוצי הוא הסכם בין ארגון עובדים לבין מעסיק או ארגון מעסיקים, ועוסק בתנאי העבודה של העובדים אצל...

https://www.michpalyeda.co.il/wp-content/uploads/2024/12/אבחון-מערך-השכר-בארגון.png
אבחון מערך השכר בארגון: המדריך המלא לשיפור תהליכי ניהול שכר

מבוא אבחון מערך השכר בארגון הוא תהליך חיוני שמטרתו לנתח, לבקר ולשפר את ניהול השכר. ביטוח דיוק בתשלומים,...

https://www.michpalyeda.co.il/wp-content/uploads/2024/12/סיכום-2024.png
דיני עבודה: עדכוני פסיקה וחקיקה – סיכום שנת 2024

עדכוני דיני עבודה, פסיקה וחקיקה – סיכום שנת 2024 שנת 2024 התאפיינה בשינויים משמעותיים בתחום דיני העבודה...

https://www.michpalyeda.co.il/wp-content/uploads/2024/11/עסק-זעיר-שאלות.jpg
שאלות ותשובות- רפורמת בעל עסק זעיר

מה מטרת הרפורמה? רפורמת בעל עסק זעיר נועדה לפשט את הליכי עשיית העסקים בישראל על ידי כך שתפשט באופן משמעותי...

https://www.michpalyeda.co.il/wp-content/uploads/2024/11/רפורמת-בעל-עסק-זעיר.png
רפורמת בעל עסק זעיר יוצאת לדרך

רפורמת בעל עסק זעיר ועדת הכספים של הכנסת אישרה את התיקון לתקנות מס הכנסה, המאפשר לעסקים עם מחזור שנתי...

הפוסט דמי הבראה 2023 הופיע לראשונה ב-מיכפל ידע.]]>
תשלום פיצויים מהמעסיקה לעובדת בגין אי נקיטת אמצעים למניעת עישון בסביבת העבודה https://www.michpalyeda.co.il/%d7%aa%d7%a9%d7%9c%d7%95%d7%9d-%d7%a4%d7%99%d7%a6%d7%95%d7%99%d7%99%d7%9d-%d7%9e%d7%94%d7%9e%d7%a2%d7%a1%d7%99%d7%a7%d7%94-%d7%9c%d7%a2%d7%95%d7%91%d7%93%d7%aa-%d7%91%d7%92%d7%99%d7%9f-%d7%90%d7%99/ Sun, 06 Aug 2023 05:24:36 +0000 https://www.michpalyeda.co.il/?p=19040 סע”ש  70406-11-20 – רחלי ברששת נ’ יוסף סגלוביץ’ בע”מ לפתחו של בית הדין האזורי בנצרת הגיעה תביעת עובדת (להלן: “התובעת”) כנגד מעסיקתה (להלן: “הנתבעת”). הנתבעת היא חברה בע”מ אשר עוסקת בשיווק תוצרת חקלאית ופועלת במתחם ובו מחסן ומשרדי ההנהלה בעוד שהתובעת הועסקה במשרדי הנתבעת כתמחירנית בין החודשים 04/2018 ועד ל- 07/2020 כאשר בחודש זה פוטרה […]

הפוסט תשלום פיצויים מהמעסיקה לעובדת בגין אי נקיטת אמצעים למניעת עישון בסביבת העבודה הופיע לראשונה ב-מיכפל ידע.]]>

סע”ש  70406-11-20 – רחלי ברששת נ’ יוסף סגלוביץ’ בע”מ

לפתחו של בית הדין האזורי בנצרת הגיעה תביעת עובדת (להלן: “התובעת”) כנגד מעסיקתה (להלן: “הנתבעת”). הנתבעת היא חברה בע”מ אשר עוסקת בשיווק תוצרת חקלאית ופועלת במתחם ובו מחסן ומשרדי ההנהלה בעוד שהתובעת הועסקה במשרדי הנתבעת כתמחירנית בין החודשים 04/2018 ועד ל- 07/2020 כאשר בחודש זה פוטרה מעבודתה.

פיצוי בגין סביבת עבודה בטוחה

במסגרת התביעה, דרשה התובעת פיצוי בגין הפרת חובת הנתבעת לספק לעובדיה סביבת עבודה בטוחה וזאת לאחר שנטען על ידי התובעת כי סדרנים אשר עובדים במקום העבודה עישנו במשרדה בשעות שלאחר סיום עבודתה, השאירו במשרדה בדלי סיגריות ואפר.

וכן טענה כי נאלצה לחלוק את משרדה אשר ממוקם באזור משרדי ההנהלה עם אחד ממנהלי החברה אשר עישן בתוך המשרד המשותף מדי יום, דבר אשר גרם לוויכוחים מרובים בין השניים.

חרף בקשותיה החוזרות של העובדת להפסקת העישון במשרדה ובמשרדים הסמוכים לא חל שינוי בהתנהגות העובדים ואלה המשיכו לעשן בסביבת העבודה של התובעת מדי יום ביומו. כמו כן, טענה התובעת כי חשיפתה היום – יומית לעישון מסיבי סביבה גרמה לה לנזק בריאותי ממשי וכן טענה כי הנתבעת לא נקטה כל פעולה למניעת עישון בסביבת העבודה ובכלל זאת, לא הציבה שלטים האוסרים על עישון במתחם ולא ביצעה כל פעולת אכיפה אחרת חרף תלונותיה החוזרות של התובעת למשך כל תקופת עבודתה כאמור. התובעת אף הפנתה לתיקון החוק למניעת עישון במקומות ציבוריים והחשיפה לעישון, התשמ”ג – 1983 (להלן: “החוק”)  משנת 2012 אשר במסגרתו עישון במקום העבודה נאסר וטענה כי נוסף על כך הנתבעת הפרה את חובתה לפי סעיף 2 לחוק ולא הציבה שילוט המורה על איסור עישון במקום העבודה.

קביעת בית הדין

בית הדין קבע כי יש לקבל את גרסת התובעת ולהורות, כי בזמן אמת עובדים אכן עישנו בחדרה של התובעת כפי שטענה. בנוסף, לא הוכח כי בתקופת עבודתה הוצבו בנתבעת שלטים האוסרים על עישון ויש להוסיף כי מעבר לדרישה זו, העישון התרחש גם באיזור משרדי ההנהלה שם הועסקה כאמור התובעת כך שהמנהל עצמו חשף את התובעת לעישון על כל המשתמע מכך. כמו כן, עלה גם כי הדבר מהווה הפרת חובתה החוזית של הנתבעת כלפי התובעת להבטיח לתובעת סביבת עבודה בטוחה, והפרת חובת ההגינות ותום הלב.

בית הדין הבהיר בפסק דינו כי: 

“בגדר חובת המעסיק להבטיח סביבת עבודה בטוחה, מוטלת על המעסיק חובה למנוע עישון במקום העבודה, שכן לא יכולה להיות מחלוקת שחשיפת אדם לעישון מעמידה אותו בסיכונים בריאותיים משמעותיים. זאת ועוד, לאור טיבם של יחסי העבודה, אשר מאופיינים ב”קרבה” חוזית ניכרת, בכפיפות ובתלות – חובת המעסיק למנוע עישון במקום העבודה היא חובה מוגברת, כשם שהסטנדרטים החוזיים האחרים, כגון חובת הצדדים לנהוג בתום לב, בדרך מקובלת, בהגינות ובנאמנות  – מוגברות אף הן בתחום יחסי העבודה”.

כמו כן, פסק בית הדין לעובדת פיצוי בסך של 35 אלף ₪ בגין כל אלה והדגיש את חובת ההנהלה לשמש דוגמא אישית לעובדים תוך הבנה כי שימוש דוגמא שלילית יצרה בנתבעת תרבות ארגונית של עישון במקום העבודה. בבית הדין לקח בחשבון גם את הסבל, התסכול ועוגמת הנפש אשר נגרמו לתובעת כתוצאה מהמצב, את העובדה כי העובדת נחשפה לעישון לאורך כל תקופת עבודתה ואת הפגיעה בכבודה של התובעת כתוצאה מאלה וכתוצאה מכך שפניותיה לא טופלו כראוי.

הפוסט תשלום פיצויים מהמעסיקה לעובדת בגין אי נקיטת אמצעים למניעת עישון בסביבת העבודה הופיע לראשונה ב-מיכפל ידע.]]>
דמי הבראה https://www.michpalyeda.co.il/%d7%93%d7%9e%d7%99-%d7%94%d7%91%d7%a8%d7%90%d7%94/ Mon, 17 Jul 2023 00:24:56 +0000 https://www.bsachar.co.il/?p=3187 a[data-mtli~="mtli_filesize38200kB"]:after {content:" (382.00 kB)"}

בהתאם להסכם קיבוצי כללי בדבר תשלום דמי הבראה וצו הרחבה בדבר השתתפות המעביד בהוצאות הבראה ונופש לפי חוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז – 1957 (להלן: "צו ההרחבה"), יש לשלם דמי הבראה לעובד לאחר שהשלים במקום עבודתו שנת עבודה אחת. על דמי ההבראה יש תשלום ביטוח לאומי, דמי בריאות ומס הכנסה.  דמי ההבראה לא יכנסו בגדר השכר […]

הפוסט דמי הבראה הופיע לראשונה ב-מיכפל ידע.]]>

בהתאם להסכם קיבוצי כללי בדבר תשלום דמי הבראה וצו הרחבה בדבר השתתפות המעביד בהוצאות הבראה ונופש לפי חוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז – 1957 (להלן: "צו ההרחבה"), יש לשלם דמי הבראה לעובד לאחר שהשלים במקום עבודתו שנת עבודה אחת.

המשך…הפוסט דמי הבראה הופיע לראשונה ב-מיכפל ידע.]]>
אישור בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד וולט – בין החברה לשליחיה מתקיימים יחסי עבודה https://www.michpalyeda.co.il/%d7%90%d7%99%d7%a9%d7%95%d7%a8-%d7%91%d7%a7%d7%a9%d7%94-%d7%9c%d7%90%d7%99%d7%a9%d7%95%d7%a8-%d7%aa%d7%95%d7%91%d7%a2%d7%a0%d7%94-%d7%99%d7%99%d7%a6%d7%95%d7%92%d7%99%d7%aa-%d7%a0%d7%92%d7%93-%d7%95/ Mon, 03 Jul 2023 19:32:08 +0000 https://www.michpalyeda.co.il/?p=18788 תובענה ייצוגית בית הדין האזורי לעבודה אישר בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד חברת השליחויות “וולט” שעניינה בתביעה להכרה בשליחי “וולט” כעובדי חברה.  נקבע כי לוולט קיימת יכולת פיקוח על השליחים באמצעות האפליקציה בזמן אמת וכי עצם העובדה כי מדובר בעבודה גמישה אין בה כדי לשלול יחסי עבודה ואת ההגנות הסוציאליות הנובעות מכך.  עסקינן בבקשה לאישור […]

הפוסט אישור בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד וולט – בין החברה לשליחיה מתקיימים יחסי עבודה הופיע לראשונה ב-מיכפל ידע.]]>

תובענה ייצוגית

בית הדין האזורי לעבודה אישר בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד חברת השליחויות “וולט” שעניינה בתביעה להכרה בשליחי “וולט” כעובדי חברה.  נקבע כי לוולט קיימת יכולת פיקוח על השליחים באמצעות האפליקציה בזמן אמת וכי עצם העובדה כי מדובר בעבודה גמישה אין בה כדי לשלול יחסי עבודה ואת ההגנות הסוציאליות הנובעות מכך. 

עסקינן בבקשה לאישור תובענה ייצוגית שהגיש התובע הייצוגי, שליח מטעם חברת “וולט”

 (להלן : “המבקש”) כנגד חברת “וולט” – (להלן: “החברה” או “וולט”)  בטענה כי בין החברה ובין עובדיה יש יחסי עבודה.

קיום יחסי עבודה

המבקש טען כי בינו ובין חברי הקבוצה לוולט מתקיימים יחסי עבודה אף על פי ששליח מוגדר כ”עצמאי” אשר עליו לבצע את המשלוחים באופן אישי והוא אינו יכול להעסיק עובדים מטעמו או להעביר את זכויותיו לאדם אחר שיבצע את המשלוחים במקומו.

השליח אומנם יכול לבחור את שעות העבודה שלו, אך זאת בכפוף לשעות הפעילות המוגדרות של וולט. עוד נטען כי למרות שהעבודה גמישה, וולט מעודדת את השליחים לעבוד בסופי שבוע ובשעות העומס ומפצירה בהם להעמיד עצמם לרשותה בסופי שבוע ובשעות העומס וכי הסכם ההתקשרות בין וולט לשליחים הוא אחיד והשליח אינו רשאי לבצע בו שינויים; המבקש הוסיף וגרס כי וולט מספקת לשליחים את כלי העבודה, ועל השליח לדווח על המועדים בהם הוא זמין.

יתרה מזאת, אם השליחות מבוצעת לא לשביעות הרצון של וולט או הלקוח הסופי, וולט רשאית לנכות כספים משכרו של השליח.

המבקש הדגיש כי על אף שהעבודה משווקת “ללא בוס”, כל אימת שהאפליקציה פועלת והמבקש מעמיד את עצמו לרשות החברה – האלגוריתם הוא הבוס. השליח מקבל בזמן אמת הנחיות ברורות היכן להיות ובתוך כמה זמן.

השליח מקבל הוראות מה לאסוף והיכן להניח את המשלוח. לשליח אין שיקול דעת או אפשרות לסרב והוא אינו יכול אפילו לעצור לדקה בזמן שיש משלוח. השליח אף לא יכול לתכנן דבר ואינו יודע היכן יהיה המשלוח הבא שלו. כאשר השליח נשלח למסעדה לאסוף משלוח האלגוריתם אפילו לא מגלה למבקש את הכתובת של הלקוח הסופי, אלא רק לאחר שאישר שקיבל את המשלוח לידיו.”

טענות החברה

החברה טענה מצדה כי הינה תאגיד בינלאומי אשר פיתח פלטפורמה אינטרנטית ייחודית המתווכת בין ספק שירות, שליחים והציבור הרחב וכי לא מתקיימים יחסי עבודה בין הצדדים. השליחים יכולים לספק שירות למספר גורמים ובינהם גם למתחרים  ומשלמת לשליחים עבור שירותיהם תמורה כוללת פר משלוח, בתוספת תמריצים מיוחדים בגין שבת , מזג אוויר גשום ועוד. על פי נתונים מצטברים של וולט, על פני שנתיים של פעילות, התמורה השעתית הממוצעת לשליח בגין שירותיו עומדת על כ-69 ₪, בשוק שבו משתכרים העובדים השכירים שכר מינימום.

מדובר בתמורה גבוהה ביותר על פני חלופות השתכרות אחרות. זאת ועוד נקבע כי על ביה”ד להתאים את העקרונות והכלים המשפטיים הקיימים אל התמורות החלות בעולם המציאות. מודל Gig Economy  הוא מודל חדשני עם מאפיינים ייחודיים אשר אינו מתאים ליחסי העבודה הקלאסיים. מודל זה עוסק בפיתוח וביישום של פלטפורמה המהווה את הזירה בה ניתנים השירותים ולא במתן השירותים עצמם. וולט משמשת רק כמתווכת בין השחקנים השונים בשוק. במודל זה לא קיים כלל פיקוח והשליח חופשי לבצע את השירות מתי וכיצד שהוא מעוניין בכך.

קביעת בית הדין

בית הדין האזורי לעבודה קבע כי העובדה כי במקרה של וולט מדובר במודל התקשרות שונה מהמודל הקלאסי אשר אין בו מקום עבודה”, העושה שימוש באמצעים טכנולוגיים לניהול וחלוקת העבודה, עם הסדרי התקשרות גמישים ודינמיים”  מאתגרת את בית הדין לעבודה בכל הנוגע לקביעה בדבר קיום יחסי עבודה. במצב המשפטי נכון להיום, ובהיעדר חקיקה בישראל בנושא הקובעת למשל קטיגוריות ביניים של תבניות העסקה תוך מתן חלק מהגנות וזכויות מתחום משפט העבודה והביטחון הסוציאלי כפי הקיים במדינות מסוימות בחוץ לארץ, הרי שיש וניתן לבחון את שאלת יחסי עובד ומעסיק לאור ה”מבחן המעורב” גם על כלכלת הפלטפורמה.

בהמשך לאמור נקבע כי השליח משתלב בעסק של החברה. החברה מפעילה מערך גדול של שליחים וזהו עיקר עיסוקה. בענייננו השליח אינו פועל באופן עצמאי ועל דעתו בלבד אלא הוא פועל על פי הנחיות שניתנות לו ע”י החברה. השליח אחראי אך ורק כלפי החברה והיא מעסיקתו. השליח אינו אחראי כלפי המסעדה או כלפי הלקוח וכי השליח נשלח לבצע עבודה בעבור החברה.

עוד נפסק כי החברה קובעת את שכרו של השליח ובידה לשנות את שכרו, אמנם עובד שכיר יכול לשאת ולתת על שכרו, אך במקרה דנן, השכר הוא קבוע לכלל השליחים ואין להם אפשרות להתמקח עליו. זאת בשונה מעובד עצמאי אשר הוא זה שעל פי רוב קובע את גובה שכרו או גובה התמורה בעבור שירותיו. אכן אין החברה “מקום עבודה” במובן הקלאסי שלו. ברם,  מקום העבודה השתנה בשנים האחרונות ואנו עדים לצורות העסקה שונות כאשר לעתים ביתו של אדם הופך למעשה למקום העבודה באופן חלקי או מלא ועובד יכול לעבוד במרחק של אלפי ק”מ ממקום העבודה.

זאת ועוד, נקבע כי החברה מפעילה פלטפורמה במודל ה Gig Economy-  ואין להסכים עם החברה כי החברה משמשת כגורם מתווך שרק נותן לשליחים את “כרטיס הכניסה” לזירת המסחר. אכן מדובר במודל העסקה גמיש יותר מיחסי העבודה הקלאסיים שכן אם השליח אינו רוצה לעבוד הוא אינו מתחבר לאפליקציה ואינו עובד. משמע, השליח מקבל את השליחות רק כאשר הוא במצב “זמין” וללא גישה לפלטפורמה לא מתקיימת ההתקשרות בין הצדדים. עם זאת, כל זמן שהשליח מחובר לאפליקציה והוא “זמין” לעבודה, הרי שלוולט שליטה ויכולת פיקוח על עבודת השליח.

יתרה  מכך נקבע כי גם אם החברה אינה מחייבת לעשות שימוש בארגז ובביגוד הנושא את הלוגו שלה, די בכך שהיא דואגת לספק לשליחים ציוד, בו חלקם לפחות עושה שימוש וכאמור לעיל, יש בשימוש הזה כדי ליצור מצג כלפי צדדים שלישיים כי מדובר בעובדים של החברה וכטענתה הוא משמש אותה ככלי שיווקי ביחס למתחרים שלה. מעבר לכך לאחרונה הוסף על גבי הארגזים מספר זיהוי של השליח.  

סיכום

לסיכום, הבקשה התקבלה. נקבע כי עלה בידי המבקש להוכיח כי סיכוייו לזכות בתביעה להכרה בדיעבד בו ובחברי הקבוצה (שליחי וולט) כעובדים סבירים של החברה.

תצ 35327-08-29

הפוסט אישור בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד וולט – בין החברה לשליחיה מתקיימים יחסי עבודה הופיע לראשונה ב-מיכפל ידע.]]>
דמי לידה https://www.michpalyeda.co.il/%d7%93%d7%9e%d7%99-%d7%9c%d7%99%d7%93%d7%94/ Wed, 12 Apr 2023 19:45:37 +0000 https://www.michpalyeda.co.il/?p=18171 תנאי הזכאות כדי להיות זכאית לדמי לידה – עלייך לענות על כל תנאי הזכאות הבאים: תנאי ראשון – ילדת נולד לך ילד.אם ילדת בלידה שקטה משבוע 22 + יום, או שהילד נפטר לאחר הלידה – תהיי זכאית לדמי לידה בהתאם לשאר תנאי הזכאות כמו כל יולדת אחרת. תנאי שני – הפסקת לעבוד הפסקת לעבוד בזמן שהיית בהיריון, ולא עבדת […]

הפוסט דמי לידה הופיע לראשונה ב-מיכפל ידע.]]>

תנאי הזכאות

כדי להיות זכאית לדמי לידה – עלייך לענות על כל תנאי הזכאות הבאים:

תנאי ראשון – ילדת

נולד לך ילד.
אם ילדת בלידה שקטה משבוע 22 + יום, או שהילד נפטר לאחר הלידה – תהיי זכאית לדמי לידה בהתאם לשאר תנאי הזכאות כמו כל יולדת אחרת.

תנאי שני – הפסקת לעבוד

הפסקת לעבוד בזמן שהיית בהיריון, ולא עבדת במשך תקופת הזכאות לדמי לידה.
גם אם הפסקת לעבוד בחודש הראשון להיריון – את עשויה להיות זכאית לדמי לידה בהתאם לשאר תנאי הזכאות.

 

תנאי שלישי – צברת תקופת אכשרה

עובדת שכירה או עובדת עצמאית
עלייך לצבור תקופת אכשרה מזכה (חודשים שבהם עבדת ושילמת דמי ביטוח לאומי, גם אם הם לא רצופים).
בהתאם לתקופת האכשרה שצברת – נקבעת תקופת הזכאות לדמי לידה:
  •  אם שילמת דמי ביטוח לאומי עבור 10 חודשים מתוך 14 החודשים שלפני יום הפסקת העבודה, או עבור 15 חודשים מתוך 22 החודשים – תהיי זכאית לדמי לידה מרביים עבור 15 שבועות (105 ימי זכאות).
  •  אם שילמת דמי ביטוח לאומי עבור 6 חודשים מתוך 14 החודשים שלפני יום הפסקת העבודה – תהיי זכאית לדמי לידה חלקיים עבור 8 שבועות (56 ימי זכאות).
עובדת עצמאית שימי לב, זכאותך לדמי לידה תיבדק רק אם בזמן הלידה היית רשומה בביטוח הלאומי כעובדת עצמאית ושילמת את דמי הביטוח במועד.
בחישוב תקופת האכשרה יילקחו בחשבון רק חודשים שבהם עבדת ושילמת דמי ביטוח.
אם יש לך חוב לביטוח הלאומי – חשוב שתסדירי אותו לפני הלידה, או לפני יום הזכאות הראשון (למי שהפסיקה לעבוד לפני הלידה), כדי שלא תישלל זכאותך לדמי לידה.

אם את לומדת בבית ספר לסיעוד או בהכשרה מקצועית

תקופת הלימודים עשויה להיחשב כתקופת אכשרה בבדיקת זכאותך לדמי לידה. 

חודשי העבודה שנכללים בתקופת האכשרה (עבודה בחלק מהחודש נחשבת לחודש עבודה מלא):

  • עבודה בישראל – חודשים שבהם היית עובדת שכירה או עובדת עצמאית המועסקת בישראל.
  • עבודה בחוץ לארץ – חודשים שבהם עבדת כשכירה מחוץ לישראל, בתנאי שאת ומעסיקך תושבי ישראל וחוזה העבודה נחתם בישראל, או חודשים שבהם היית עובדת מקומית ישראליתאזרחית ישראלית המועסקת בנציגות של ישראל (שלוחה של משרד ממשלה) בחו"ל במעמד ארעי על פי כללי הההעסקה שפורסמו בנציבות שירות המדינה (לא תועסק כ"עובדת מקומית ישראלית" מי שבן זוגה הוא אזרח חוץ, ולא מי שבן זוגה מועסק אצל מעביד תושב חוץ)..
  • עובדת זרה – חודשים שבהם עבדת בישראל, ויש לך אשרת שהייה בתוקף לעובדת זרה.
  • אם לא עבדת מספיק חודשים בשביל להיות זכאית לדמי לידה – ישנם חודשים נוספים שאינם חודשי עבודה שיכולים להיכלל בתקופת האכשרה. 

זכאות לדמי לידה במקרה של לידה עוקבת  

אישה שנכנסה להיריון במהלך חופשת הלידה בתשלום (8 שבועות או 15 שבועות) – עשויה להיות זכאית לדמי לידה עבור הלידה הבאה, גם אם לא חזרה לעבודה.

תקופת הזכאות לדמי לידה

בהתאם לתקופת האכשרה שצברת (חודשים שבהם שילמת דמי ביטוח לאומי), נקבעת תקופת הזכאות שלך לדמי לידה:

  • לדמי לידה מרביים עבור 15 שבועות (105 ימי זכאות) – תהיי זכאית  אם שילמת דמי ביטוח לאומי עבור 10 חודשים מתוך 14 החודשים שלפני יום הפסקת העבודה, או עבור 15 חודשים מתוך 22 החודשים.
  • לדמי לידה חלקיים עבור 8 שבועות (56 ימי זכאות) – תהיי זכאית אם שילמת דמי ביטוח לאומי עבור 6 חודשים מתוך 14 החודשים שלפני יום הפסקת העבודה.
מהו יום הזכאות הראשון לתשלום דמי הלידה?

יום הזכאות הראשון לדמי לידה נקבע בהתאם ליום הפסקת עבודתך, אך לא לפני 53 יום מתאריך הלידה, אם את זכאית לדמי לידה מלאים, או 28 יום לפני תאריך הלידה, אם את זכאית לדמי לידה חלקיים.

שימי לב, הזמן המוקדם ביותר להגשת תביעה לדמי לידה הוא 9 שבועות לפני תאריך הלידה המשוער.

הארכת תקופת הזכאות

עקב לידה רב-עוברית (יותר מילד אחד)

אם ילדת יותר מילד אחד בלידה אחת, את זכאית לקבל דמי לידה לתקופה ארוכה יותר:

  • אם את זכאית לדמי לידה מרביים – תקבלי דמי לידה במשך 3 שבועות נוספים עבור כל ילד נוסף שנולד בלידה זו.
    כלומר אם ילדת תאומים תהיי זכאית לדמי לידה עבור 18 שבועות, אם ילדת שלישייה – עבור 21 שבועות וכן הלאה.
  • אם את זכאית לדמי לידה חלקיים – תקבלי דמי לידה במשך שבועיים נוספים עבור כל ילד נוסף שנולד בלידה זו.
    כלומר אם ילדת תאומים תהיי זכאית לדמי לידה עבור 10 שבועות, אם ילדת שלישייה – עבור 12 שבועות וכן הלאה.

דמי הלידה לתקופת הזכאות הנוספת משולמים באופן אוטומטי, ואין צורך להגיש תביעה.

עקב אשפוז של היולדת

אם את צריכה להישאר בבית החולים או לחזור לאשפוז למשך 15 ימים לפחות (גם אם הם לא רצופים), בזמן תקופת הזכאות לדמי לידה – את זכאית להאריך את תקופת הזכאות ולקבל דמי לידה נוספים עבור תקופת ההארכה:

  • אם את זכאית לדמי לידה מרביים – תוכלי להאריך את תקופת הזכאות בהתאם למספר ימי האשפוז, אך לא יותר מ-4 שבועות נוספים.
  • אם את זכאית לדמי לידה חלקיים – תוכלי להאריך את תקופת הזכאות בהתאם למספר ימי האשפוז, אך לא יותר משבועיים נוספים.

עקב אשפוז של הילד

אם הילד שנולד צריך להישאר בבית החולים או לחזור לאשפוז למשך 15 יום לפחות (גם אם הם לא רצופים), בזמן תקופת הלידה וההורות (כפי שנקבעה בחוק עבודת נשים) – את זכאית להאריך את תקופת הזכאות ולקבל דמי לידה נוספים עבור תקופת ההארכה:

  • אם את זכאית לדמי לידה מרביים – תוכלי להאריך את תקופת הזכאות בהתאם למספר ימי האשפוז, אך לא יותר מ-20 שבועות נוספים.
  • אם את זכאית לדמי לידה חלקיים – תוכלי להאריך את תקופת הזכאות  בהתאם למספר ימי האשפוז, אך לא יותר מ-12 שבועות נוספים.

לתשומת לבך, אם את וגם הילד הייתם מאושפזים לתקופה קצרה מ-15 יום בזמן הזכאות לדמי הלידה, ותקופות האשפוז שלכם לא היו חופפות, תוכלי לצרף ולהשלים את תקופות האשפוז שלכם, כך שתהיי זכאית להארכת תקופת הזכאות.

סכום דמי הלידה

דמי הלידה משולמים בתשלום אחד, לחשבון הבנק של היולדת.
סכום דמי הלידה נקבע בהתאם לשכר שלך (שלפיו שילמת דמי ביטוח) ועד למקסימום של 1,602.17 ש"ח ליום.

באפשרותך להיעזר במחשבון לחישוב קל ומהיר של דמי הלידה

איך מחושבת הקצבה?

סכום הקצבה היומי שתהיי זכאית לו הוא הגבוה מבין השניים:

  • השכר שלך ב- 3 החודשים המלאים שקדמו להפסקת העבודה, לחלק ב-90
  • השכר שלך ב-6 החודשים המלאים שקדמו להפסקת העבודה, לחלק ב-180

כלומר, אם הפסקת לעבוד באמצע חודש יולי, הקצבה שלך תחושב לפי ממוצע השכר שלך בחודשים אפריל עד יוני, או בחודשים ינואר עד יוני, הגבוה מבין השניים.

אם בחלק מהחודשים שלפיהם מחושבים דמי הלידה היית בהכשרה מקצועית או בשיקום מקצועי – השכר שיילקח בחשבון עבור חודשים אלה לצורך חישוב הקצבה הוא 5,935 ש"ח לחודש.

עובדת עצמאית שימי לב, בשלב הראשון השכר שלך ייקבע לפי המקדמות שאת משלמת לביטוח לאומי. בשלב השני, עם קבלת השומה ממס הכנסה, השכר שלך ייקבע לפי השומה הנוכחית או השומה של השנה הקודמת – הגבוהה מביניהן.

https://www.michpalyeda.co.il/wp-content/uploads/2024/08/1-1.png
זכויות מעסיקים - סקירה

מבוא במדינת ישראל, יחסי העבודה מוסדרים על ידי מערכת חקיקה מורכבת שמטרתה להגן על זכויות העובדים מצד אחד,...

https://www.michpalyeda.co.il/wp-content/uploads/2024/07/חוב-בדמי-ביטוח.png
חוב בדמי ביטוח

הכספים שהביטוח הלאומי גובה כדמי ביטוח משמשים למימון תשלומי הקצבאות למבוטחים. לפיכך על הביטוח הלאומי לדאוג...

https://www.michpalyeda.co.il/wp-content/uploads/2024/06/מעסיק.png
על פי החוק חלה על המעסיק חובת דיווח ותשלום דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות עבור עובדיו.

על פי החוק חלה על המעסיק חובת דיווח ותשלום דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות עבור עובדיו. אי-דיווח ואי-תשלום...

https://www.michpalyeda.co.il/wp-content/uploads/2024/05/חתימה.png
תשלום פיצוי למעסיקים עבור הפרשות סוציאליות לקופות או קרנות

מאת: עורכת דין, מור פפיר כהן ביום 08.04.2024, אישרה ועדת העבודה והרווחה בכנסת תיקון לתקנות הביטוח הלאומי. עד...

https://www.michpalyeda.co.il/wp-content/uploads/2024/04/דמי-פגיעה-לנפגע-עבודה.png
דמי פגיעה לנפגע עבודה

ביטוח נפגעי עבודה נועד לסייע למבוטחים שנפגעו בעבודה ולפצות אותם על אובדן הכנסתם בתקופה שלאחר הפגיעה,...

https://www.michpalyeda.co.il/wp-content/uploads/2024/04/חובתו-של-המעסיק-לחתום-על-טפסי-ביטוח-לאומי.png
חובתו של המעסיק לחתום על טפסי ביטוח לאומי

הקדמה עובדת בהיריון, אשר מצבה הרפואי אינו מאפשר לה להמשיך לעבוד, ואשר נעדרה ממקום עבודתה 30 ימים רצופים...

https://www.michpalyeda.co.il/wp-content/uploads/2023/12/אבטלה.png
חרבות ברזל - אבטלה

בעקבות המלחמה חלו הקלות ושינויים בזכאות לדמי אבטלה למי שפוטר או הוצא לחל"ת ע"י מעסיקו במהלך...

https://www.michpalyeda.co.il/wp-content/uploads/2023/12/מענק-עידוד-חזרה-לעבודה.png
מענק עידוד חזרה לעבודה

מענק עידוד חזרה לעבודה ישולם למפונים ולמי שעובד אצל מעסיק באזור מפונה – בהתאם לעמידה בתנאי הזכאות. ​למענק...

https://www.michpalyeda.co.il/wp-content/uploads/2023/11/עותק-של-Grey-Luxury-Jewelry-Store-Promotion-Banner-2200-x-700-פיקסל.png
מדריך לקבלת הבטחת הכנסה

גמלת הבטחת הכנסה היא תשלום של המוסד לביטוח לאומי, הניתן לתושב ישראל שאין באפשרותו להבטיח לעצמו הכנסה...

https://www.michpalyeda.co.il/wp-content/uploads/2023/04/לידה.png
זכויות יולדת - שאלות & תשובות

האם מותר לי לחזור לעבודה לפני תום תקופת הלידה והורות? ואם אחזור, האם יווצר לי חוב? על-פי חוק עבודת נשים...

https://www.michpalyeda.co.il/wp-content/uploads/2023/04/סכום-דמי-הלידה.png
דמי לידה

תנאי הזכאות כדי להיות זכאית לדמי לידה – עלייך לענות על כל תנאי הזכאות הבאים: תנאי ראשון – ילדת נולד...

הפוסט דמי לידה הופיע לראשונה ב-מיכפל ידע.]]>
עבודה בחגים https://www.michpalyeda.co.il/%d7%a2%d7%91%d7%95%d7%93%d7%94-%d7%91%d7%97%d7%92%d7%99%d7%9d/ Sun, 02 Apr 2023 06:12:45 +0000 https://www.michpalyeda.co.il/?p=18153 עבודה בחגים במאמר זה נסקור את ההיבטים השונים הקשורים בחגים ודיני עבודה. ראשית יש להבין אלו חגים מוזכרים בחוק לעניין שבתון ודמי חגים ואלה הם: יהודים מוסלמים נוצרים דרוזים חג ימי חג חג ימי חג חג ימי חג חג ימי חג ראש השנה 2 עיד אל פיטר 3 חג המולד 2 עיד אלח'דר (אליהו הנביא) […]

הפוסט עבודה בחגים הופיע לראשונה ב-מיכפל ידע.]]>

עבודה בחגים

במאמר זה נסקור את ההיבטים השונים הקשורים בחגים ודיני עבודה.

  • ראשית יש להבין אלו חגים מוזכרים בחוק לעניין שבתון ודמי חגים ואלה הם:

יהודים

מוסלמים

נוצרים

דרוזים

חג

ימי חג

חג

ימי חג

חג

ימי חג

חג

ימי חג

ראש השנה

2

עיד אל פיטר

3

חג המולד

2

עיד אלח'דר (אליהו הנביא)

1

יום כיפור

1

עיד אל אדחא (חג הקורבן)

4

ראשית השנה

1

חג הנביא שועייב (יתרו)

4

סוכות

1

הראשון במוחרם (ראש השנה האיסלאמי)

1

חג ההתגלות (אל-ג'טאס)

1

עיד אל אדחא (חג הקורבן)

4

שמחת תורה

1

חג הולדת הנביא מוחמד (מוולד א-נבי)

1

יום שישי לפני הפסחא (אלג'ומעה אלעז'ימה)

1

פסח

2

יום שני לפסחא

1

יום העצמאות

1

עליית ישו השמיימה (אל-ס'עוד)

1

שבועות

1

יום שני לשבועות (אלענסרה)

1

  • דמי חגים/ תשלום עבור ימי חג

מדובר בתשלום עבור 9 ימי חג בשנה בהתאם לדתו של העובד או על פי בחירתו.

עובדים שעתיים– זכאים לתשלום עבור ימי חג שבהם נעדרו מהעבודה, בתנאי שחגים אלה אינם חלים בשבת או ביום שישי (אם במקום העבודה מונהג שבוע עבודה בן 5 ימים), זאת בנוסף לימי החופשה השנתית להם הם זכאים.

על עובדים שעתיים לעמוד ב-3 תנאים על מנת להיות זכאים לדמי חגים:

קביעת התנאים נידונה בהליך :עע (ארצי) 21920-02-13‏ ‏ דיאמנט צעצועים בע"מ נ' ולנטינה פרנצב

  1. העובד השלים ותק של 3 חודשי עבודה לפחות.
  2. העובד אמור לעבוד ביום שחל בו החג אך לא עבד בשל החג, או שהועסק בחג בכורח ללא אפשרות בחירה.
  3. העובד עבד ביום שלפני החג וביום שאחריו, אלא אם כן נעדר בימים אלה בהסכמת המעסיק (למשל: היעדר שיבוץ, חופשה בהסכמת המעסיק, היעדרות בשל מנוחה שבועית, היעדרות לפי החלטת המעסיק)

עובדים חודשיים-אינם זכאים לדמי חגים, אלא מקבלים משכורת חודשית רגילה גם בחודש הכולל את ימי החג.

שווי דמי חגים (לעובדים שעתיים):

הפרשנות המקובלת בפרקטיקה היא כי שווי יום חג יהיה זהה לשווי יום עבודה (ללא דמי נסיעות), ולכך יש שתי דרכים בהן ניתן לחשב:

ממוצע שעות עבודה של 3 חודשים אחרונים לפני החג * תעריף שעתי נוכחי

או

ממוצע שעות יומי בשנה האחרונה (12 חודשים לפני החג) * תעריף שעתי נוכחי

הפסיקה טרם הכריעה בין שתי הנוסחאות ולכן בשלב זה יש לבחור דרך אחת ולהיות עקביים לגביה.

חופשה שנתית

מבוא חופשה שנתית היא חופשה בתשלום, שעובדים זכאים לקבל בנוסף לימים שבהם נעדרו מהעבודה בגלל סיבות אחרות (כגון מילואים, לידה, אבל, מחלה וכדומה). מספר ימי

קרא עוד »
  • עבודה בחג, בערב חג, ובחול המועד:

ערב חג

ככלל, נחשב כיום עבודה רגיל אשר אינו מזכה את העובדים בתוספת שכר. אולם, בהתאם לצווי הרחבה שעות העבודה יחושבו כדלקמן:

במקומות שבהם עובדים 6 ימים בשבוע- יום עבודה בערב חג יהיה עד 7 שעות. המשמעות היא שכל שעה מעבר לכך היא שעה נוספת.

במקומות שבהם עובדים 5 ימים בשבוע– יום עבודה בערב חג יהיה בן 8 שעות בתשלום של 9 שעות, או יום עבודה של 7 שעות בתשלום של 8 שעות.

עבודה בחג

ראשית, למעט מקומות עבודה ספציפיים, עובד רשאי לסרב לעבודה בחג.

שנית, עובד שעבד בחג זכאי לתוספת שכר של 50% במידה והתייצב לעבודה מבחירה.

בהתאם להחלטת בית הדין הארצי בה

ליך ע"ע 23333-09-16 סלים וליד נ' אדיר הבירה בע"מ כי עובד ששובץ לעבודה בחג ללא אפשרות בחירה יהיה זכאי לתשלום של 150% בגין עבודתו, ובנוסף לדמי חגים בגובה 100% (סה"כ תשלום בגובה 250%).

*הנטל להוכיח כי העבודה בחג הייתה מתוך רצון העובד הוא על המעסיק, לעניין זה יש לציין את ע"ע 38313-03-18  איל”ן איגוד ישראלי לילדים נפגעים – מיכאל מוחדינוב‏ בו נקבע כי העסקה מתוך כורח,  בהעדר ראיה לסתור, היא גם במצב שבו שיבוץ עובדים נעשה באמצעות סידור עבודה שנקבע על ידי המעסיק, וזאת גם אם לצורך שיבוץ סידור העבודה מתבקשים העובדים לשלוח מראש את בקשותיהם והעדפותיהם או שהם שולחים משמרות ספציפיות שבהן הם לא יכולים לעבוד.  דהיינו,  גם סידור עבודה בו המעסיק (או מי מטעמו) הוא זה שקובע אם העובד יעבוד בחג או לא, גם אם מתחשב המעסיק ברצון העובד, אינו קובע כי מדובר בעובד שהעדיף לעבוד בחג.

עבודה בחול המועד

ימי חול המועד נחשבים מבחינת החוק לימי עבודה רגילים. במקומות עבודה רבים (בעיקר ציבוריים) מונהג יום עבודה מקוצר בחול המועד, וכמו כן ישנם הסכמים קיבוציים בענפים שונים הקובעים גם כן יום עבודה מקוצר.

  • מתנה לחג

אין חובה מכוח החוק להעניק לעובדים מתנה בחגים, מתנות יכולות להינתן על ידי המעסיק:

  1. במסגרת "נוהג" במקום העבודה, דהיינו כשנהוג באותו מקום לתת מתנה לחג.
  2. כמוסכם בהסכם עבודה אישי, דהיינו התחייבות של המעסיק לתת לאותו עובד מתנה לחג.
  3. בענפים מסוימים במשק חל הסכם קיבוצי, או צו הרחבה, המחייב הענקת מתנה בחגים מסוימים. (לדוגמא: ענף הניקיון והשמירה)
  4. לפי שיקול דעתו ורצונו החופשי של המעסיק.
https://www.michpalyeda.co.il/wp-content/uploads/2023/02/חופשה-שנתית.png
חופשה שנתית

מבוא חופשה שנתית היא חופשה בתשלום, שעובדים זכאים לקבל בנוסף לימים שבהם נעדרו מהעבודה בגלל סיבות אחרות...

https://www.michpalyeda.co.il/wp-content/uploads/2020/09/חלת.png
חופשה ללא תשלום

עובד רשאי, בהסכמת המעסיק, לצאת לחופשה ללא תשלום (חל"ת) מבלי שיחסי העבודה יתנתקו משך החופשה ללא תשלום...

https://www.michpalyeda.co.il/wp-content/uploads/2022/08/חופשה-שנתית-1.png
מה היא חופשה שנתית?

חופשה שנתית היא חופשה בתשלום, שעובדים זכאים לקבל בנוסף לימים שבהם נעדרו מהעבודה בגלל סיבות אחרות (כגון...

https://www.michpalyeda.co.il/wp-content/uploads/2022/08/חופשה-שנתית-4.png
מספר ימי חופשה לפי ותק

מבוא המספר המרבי של ימי החופשה בתשלום שלהם זכאים העובדים, נקבעים בהתאם לשנות הוותק (הקלנדריות) של העובדים...

https://www.michpalyeda.co.il/wp-content/uploads/2021/09/חופשה-שנתית.png
דמי חופשה, תמורת חופשה ופדיון חופשה

דמי חופשה עובדים זכאים לדמי חופשה בעד ימי החופשה השנתית, בסכום השווה לשכר שהיה משולם להם בעד אותם ימים,...

https://www.michpalyeda.co.il/wp-content/uploads/2022/08/חופשה-שנתית-3.png
כללים לחישוב מספר ימי חופשה שנתית

קריטריונים לחישוב מספר ימי החופשה השנתית מספר ימי החופשה להם זכאים העובדים בהתאם לוותק בעבודה אצל המעסיק,...

https://www.michpalyeda.co.il/wp-content/uploads/2022/08/חופשה-שנתית-2.png
מועד החופשה השנתית

על פי החוק, נדרש לקיים, את החופשה השנתית, בחודש האחרון של שנת העבודה שבעדה ניתנת החופשה, או במהלך שנת...

הפוסט עבודה בחגים הופיע לראשונה ב-מיכפל ידע.]]>
מניעת אפליה בתנאי עבודה https://www.michpalyeda.co.il/%d7%9e%d7%a0%d7%99%d7%a2%d7%aa-%d7%90%d7%a4%d7%9c%d7%99%d7%94-%d7%91%d7%aa%d7%a0%d7%90%d7%99-%d7%a2%d7%91%d7%95%d7%93%d7%94-%d7%95%d7%91%d7%a7%d7%99%d7%93%d7%95%d7%9d-%d7%91%d7%a2%d7%91%d7%95%d7%93/ Tue, 21 Mar 2023 07:14:44 +0000 https://www.michpalyeda.co.il/?p=9345 מניעת אפליה תנאי עבודתם/ן של כל עובד/ת ואפשרויות הקידום שלהם/ן בעבודה צריכים להיקבע בהתאם לניסיון והיכולות ובהתעלם מקבוצת שייכות כגון גיל, מין, מוצא, דת או לאום. חשוב להדגיש כי הוראה בחוק או בהסכם, שמעניקה זכויות בקשר להריון, לשמירת הריון, ללידה, להנקה או לפוריות, אינה נחשבת אפליה. מקומות עבודה רבים מעניקים לאמהות זכויות מיוחדות הקשורות בהורות, […]

הפוסט מניעת אפליה בתנאי עבודה הופיע לראשונה ב-מיכפל ידע.]]>

מניעת אפליה

תנאי עבודתם/ן של כל עובד/ת ואפשרויות הקידום שלהם/ן בעבודה צריכים להיקבע בהתאם לניסיון והיכולות ובהתעלם מקבוצת שייכות כגון גיל, מין, מוצא, דת או לאום.

חשוב להדגיש כי הוראה בחוק או בהסכם, שמעניקה זכויות בקשר להריון, לשמירת הריון, ללידה, להנקה או לפוריות, אינה נחשבת אפליה. מקומות עבודה רבים מעניקים לאמהות זכויות מיוחדות הקשורות בהורות, כגון יום עבודה מקוצר.

אי הקפדה על שוויון הזדמנויות בעבודה איננה רק לא הוגנת אלא יכולה לחשוף אתכם/ן לתביעות.

תנאי עבודה לא הוגנים

​פגיעה בתנאי העבודה יכולה להתבטא בדרכים שונות, כגון: הפחתת שכר, הורדת משמרות, צמצום שעות עבודה או הרחבתן או שינוי בזכויות הנלוות וכן העברת עובד/ת מתנאי משרד הולמים לעבודה בחדר בתנאים ירודים.

דוגמאות נוספות לתנאי עבודה לא הוגנים
  • מתן זכויות עודפות הניתנות לקבוצות אוכלוסייה מסוימות. למשל – נתינת משמרות ערב רק לגברים מבוגרים, או הגבלת העבודה מול הקהל רק לנשים צעירות.
  • אי התאמת מקום העבודה ודרישות התפקיד לצרכיו המיוחדים של אדם עם מוגבלות כגון: אי הנחת רמפה לאדם המתנייד​ בכיסא גלגלים; או אי הגמשת שעות עבודה לעובד/ת הצריך לצאת לטיפולים מחמת מוגבלות ילדיו. למידע נוסף בנושא איסור הפליה בתעסוקה בשל מוגבלות, לחצו כאן. ​

איך פועלים למניעת אפליה בתנאי עבודה?

  • ​נמנעים מהתניית קידום בעבודה באמצעות פרמטרים חיצוניים לרמת המיומנות, המוכשרות והמקצועיות של האדם הנדון. כך למשל אין להגביל קידום בשל גיל צעיר או מבוגר, בשל מין, דת, לאום או מוצא העובד/ת על רקע אפליית ​עובד/ת.
  • נשמרים מלפגוע בכל דרך, בעובד/ת אשר הגישו תלונה או תביעה בנוגע לשוויון בעבודה, או שסייעו לעובד/ת אחר/ת בהגשת תלונה או תביעה. 

מניעת אפליה בקידום על ידי הכשרה או השתלמות

​אפליה בעבודה המתבססת על שיקולים זרים הנסמכים על השונות בין העובדים/ות, מהווה אפליה עקיפה ופוגעת בזכות העובדים/ות לשוויון הזדמנויות בעבודה.

יש להימנע מהתניית הכשרה או השתלמות מקצועית בתנאים שאינם מן העניין והמגבילים קבוצות אוכלוסייה.

כך למשל אי שליחתו של אדם להשתלמות משום "שהוא מבוגר מדי ויתקשה להסתגל" היא בגדר אפליה.

דרישת מידע מעובד/ת

​חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, תשמ"ח-1988, דורש מהמעסיק לברור היטב את המידע אותו הוא מבקש לקבל מהעובד/ת. מטרת החוק היא למקד את המידע אך ורק למידע הרלוונטי לביצוע התפקיד אותו מבקשים לאייש. הדבר נכון גם לגבי קידום בעבודה, תנאי עבודה ופיטורין.

https://www.michpalyeda.co.il/wp-content/uploads/2022/07/קול-המס-2.png
הלנת שכר

שכר מולן שכר שלא שולם עד ליום התשיעי שלאחר המועד לתשלומו כאמור, הוא שכר מולן. שכר מולן הוא גם סכום שלא...

https://www.michpalyeda.co.il/wp-content/uploads/2024/06/פיטורים-2048x652-1.png
זוג גברים בהליך פונדקאות יהיו מוגנים מפני פיטורים

עו”ד מור פפיר כהן הרקע העובדתי מר דותן פלג ומר אלון חזן (להלן: “המערערים”), הינם זוג גברים פסק ד אשר...

https://www.michpalyeda.co.il/wp-content/uploads/2024/06/מילואים.png
למעלה מ-40% מהפניות שהוגשו השנה לנציבות שוויון הזדמנויות בעבודה עוסקות באפליה בעבודה בשל שירות במילואים

תיקון חוק שוויון הזדמנויות בעבודה עם תיקון חוק שוויון הזדמנויות בעבודה, צפוי גל נוסף של פניות מטעם בני/ות...

https://www.michpalyeda.co.il/wp-content/uploads/2024/03/אפליה-מגדרית.png
אפליה מגדרית

בג”צ 127-24 עירית גלנטה נ’ בית הדין הארצי לעבודה עו”ד: מור פפיר כהן בהתאם להשקפת המחוקק, קיים שוני רלוונטי...

https://www.michpalyeda.co.il/wp-content/uploads/2024/02/Daily-Quote-Motivation-Instagram-Post-1.png
סיכומי פסיקה בנושא אפליה במקום העבודה

לחיפוש סיכומי פסיקה נוספים במאגר משרד הכלכלה והתעשייה כאן תמצאו מבחר של פסקי דין בנושא אפליה...

הפוסט מניעת אפליה בתנאי עבודה הופיע לראשונה ב-מיכפל ידע.]]>
מנוחה שבועית וחופשת חג https://www.michpalyeda.co.il/holiday-vacation/ Tue, 07 Mar 2023 06:30:51 +0000 https://www.michpalyeda.co.il/?p=17782 a[data-mtli~="mtli_filesize173MB"]:after {content:" (1.73 MB)"}a[data-mtli~="mtli_filesize16851kB"]:after {content:" (168.51 kB)"}a[data-mtli~="mtli_filesize149MB"]:after {content:" (1.49 MB)"}

מנוחה שבועית וחופשת חג זכויות עובדים בנושא מנוחה שבועית וחופשת חג – מהי מנוחה שבועית, מהי חופשת חג, מתי מותר ומתי אסור להעסיק עובדים במנוחה השבועית ובחופשת חג, ומה השכר על עבודה במנוחה השבועית ובחופשת חג. מהי מנוחה שבועית וחופשת חג מהי מנוחה שבועית ככלל, עובדים זכאים למנוחה שבועית של 36 שעות רצופות. חריגים לכלל […]

הפוסט מנוחה שבועית וחופשת חג הופיע לראשונה ב-מיכפל ידע.]]>

מנוחה שבועית וחופשת חג

זכויות עובדים בנושא מנוחה שבועית וחופשת חג – מהי מנוחה שבועית, מהי חופשת חג, מתי מותר ומתי אסור להעסיק עובדים במנוחה השבועית ובחופשת חג, ומה השכר על עבודה במנוחה השבועית ובחופשת חג.

מהי מנוחה שבועית וחופשת חג

חופשה שנתית

מבוא חופשה שנתית היא חופשה בתשלום, שעובדים זכאים לקבל בנוסף לימים שבהם נעדרו מהעבודה בגלל סיבות אחרות (כגון מילואים, לידה, אבל, מחלה וכדומה). מספר ימי

קרא עוד »

עבודה במנוחה שבועית

https://www.michpalyeda.co.il/wp-content/uploads/2023/02/חופשה-שנתית.png
חופשה שנתית

מבוא חופשה שנתית היא חופשה בתשלום, שעובדים זכאים לקבל בנוסף לימים שבהם נעדרו מהעבודה בגלל סיבות אחרות...

https://www.michpalyeda.co.il/wp-content/uploads/2020/09/חלת.png
חופשה ללא תשלום

עובד רשאי, בהסכמת המעסיק, לצאת לחופשה ללא תשלום (חל"ת) מבלי שיחסי העבודה יתנתקו משך החופשה ללא תשלום...

https://www.michpalyeda.co.il/wp-content/uploads/2022/08/חופשה-שנתית-1.png
מה היא חופשה שנתית?

חופשה שנתית היא חופשה בתשלום, שעובדים זכאים לקבל בנוסף לימים שבהם נעדרו מהעבודה בגלל סיבות אחרות (כגון...

https://www.michpalyeda.co.il/wp-content/uploads/2022/08/חופשה-שנתית-4.png
מספר ימי חופשה לפי ותק

מבוא המספר המרבי של ימי החופשה בתשלום שלהם זכאים העובדים, נקבעים בהתאם לשנות הוותק (הקלנדריות) של העובדים...

https://www.michpalyeda.co.il/wp-content/uploads/2021/09/חופשה-שנתית.png
דמי חופשה, תמורת חופשה ופדיון חופשה

דמי חופשה עובדים זכאים לדמי חופשה בעד ימי החופשה השנתית, בסכום השווה לשכר שהיה משולם להם בעד אותם ימים,...

https://www.michpalyeda.co.il/wp-content/uploads/2022/08/חופשה-שנתית-3.png
כללים לחישוב מספר ימי חופשה שנתית

קריטריונים לחישוב מספר ימי החופשה השנתית מספר ימי החופשה להם זכאים העובדים בהתאם לוותק בעבודה אצל המעסיק,...

https://www.michpalyeda.co.il/wp-content/uploads/2022/08/חופשה-שנתית-2.png
מועד החופשה השנתית

על פי החוק, נדרש לקיים, את החופשה השנתית, בחודש האחרון של שנת העבודה שבעדה ניתנת החופשה, או במהלך שנת...

הפוסט מנוחה שבועית וחופשת חג הופיע לראשונה ב-מיכפל ידע.]]>
הפסקות בעבודה https://www.michpalyeda.co.il/work-breaks/ Tue, 07 Mar 2023 01:50:38 +0000 https://www.michpalyeda.co.il/?p=15716 a[data-mtli~="mtli_filesize173MB"]:after {content:" (1.73 MB)"}a[data-mtli~="mtli_filesize16851kB"]:after {content:" (168.51 kB)"}a[data-mtli~="mtli_filesize149MB"]:after {content:" (1.49 MB)"}

הפסקות בעבודה הוראות והנחיות לגבי הפסקה בין שני ימי עבודה רצופים, הפסקה למנוחה ולארוחה, הפסקה לצורך תפילה, הפסקה לצורך שימוש בשירותים. הפסקה בין שני ימי עבודה רצופים בין יום עבודה למשנהו יש לקיים הפסקה של שמונה שעות לפחות. הפסקה למנוחה ולארוחה מעסיקים נדרשים לאפשר לעובדים הפסקה למנוחה ולארוחה במהלך יום העבודה. לעניין הזכות להפסקה למנוחה […]

הפוסט הפסקות בעבודה הופיע לראשונה ב-מיכפל ידע.]]>

הפסקות בעבודה

הפסקה בין שני ימי עבודה רצופים

בין יום עבודה למשנהו יש לקיים הפסקה של שמונה שעות לפחות.

הפסקה למנוחה ולארוחה

מעסיקים נדרשים לאפשר לעובדים הפסקה למנוחה ולארוחה במהלך יום העבודה. לעניין הזכות להפסקה למנוחה ולארוחה, קיימת הבחנה בין שני סוגי עובדים:

עובדים המועסקים בעבודת כפיים

לפי החוק, עובדים המועסקים בעבודת כפיים זכאים להפסקה ביום עבודה הכולל 6 שעות או יותר.

עובדים שאינם מועסקים בעבודת כפיים

לפי היתר כללי של שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, עובדים המועסקים בעבודה שאינה עבודת כפיים זכאים להפסקה:

  • במקום שנהוג בו שבוע עבודה מקוצר ביום עבודה הכולל יותר מתשע שעות. 
  • במקום שלא נהוג בו שבוע עבודה מקוצר – בימים א' עד ה', ביום עבודה הכולל יותר משמונה שעות.
  • ביום שלפני המנוחה השבועית, או לפני מנוחת חג – ביום עבודה הכולל יותר משבע שעות.

שעות עבודה ומנוחה

שעות עבודה ומנוחה חוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א-1951, קובע חוקים המסדירים את אופן העבודה מבחינת שעות עבודה, ימי עבודה והפסקות. בתוך כך, בפרק זה נתייחס

קרא עוד »
https://www.michpalyeda.co.il/wp-content/uploads/2023/02/חופשה-שנתית.png
חופשה שנתית

מבוא חופשה שנתית היא חופשה בתשלום, שעובדים זכאים לקבל בנוסף לימים שבהם נעדרו מהעבודה בגלל סיבות אחרות...

https://www.michpalyeda.co.il/wp-content/uploads/2020/09/חלת.png
חופשה ללא תשלום

עובד רשאי, בהסכמת המעסיק, לצאת לחופשה ללא תשלום (חל"ת) מבלי שיחסי העבודה יתנתקו משך החופשה ללא תשלום...

https://www.michpalyeda.co.il/wp-content/uploads/2022/08/חופשה-שנתית-1.png
מה היא חופשה שנתית?

חופשה שנתית היא חופשה בתשלום, שעובדים זכאים לקבל בנוסף לימים שבהם נעדרו מהעבודה בגלל סיבות אחרות (כגון...

https://www.michpalyeda.co.il/wp-content/uploads/2022/08/חופשה-שנתית-4.png
מספר ימי חופשה לפי ותק

מבוא המספר המרבי של ימי החופשה בתשלום שלהם זכאים העובדים, נקבעים בהתאם לשנות הוותק (הקלנדריות) של העובדים...

https://www.michpalyeda.co.il/wp-content/uploads/2021/09/חופשה-שנתית.png
דמי חופשה, תמורת חופשה ופדיון חופשה

דמי חופשה עובדים זכאים לדמי חופשה בעד ימי החופשה השנתית, בסכום השווה לשכר שהיה משולם להם בעד אותם ימים,...

https://www.michpalyeda.co.il/wp-content/uploads/2022/08/חופשה-שנתית-3.png
כללים לחישוב מספר ימי חופשה שנתית

קריטריונים לחישוב מספר ימי החופשה השנתית מספר ימי החופשה להם זכאים העובדים בהתאם לוותק בעבודה אצל המעסיק,...

https://www.michpalyeda.co.il/wp-content/uploads/2022/08/חופשה-שנתית-2.png
מועד החופשה השנתית

על פי החוק, נדרש לקיים, את החופשה השנתית, בחודש האחרון של שנת העבודה שבעדה ניתנת החופשה, או במהלך שנת...

הפוסט הפסקות בעבודה הופיע לראשונה ב-מיכפל ידע.]]>
שעות עבודה ומנוחה https://www.michpalyeda.co.il/work-and-rest/ Tue, 07 Mar 2023 01:11:05 +0000 https://www.michpalyeda.co.il/?p=7621 a[data-mtli~="mtli_filesize173MB"]:after {content:" (1.73 MB)"}a[data-mtli~="mtli_filesize16851kB"]:after {content:" (168.51 kB)"}a[data-mtli~="mtli_filesize149MB"]:after {content:" (1.49 MB)"}

שעות עבודה ומנוחה חוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א-1951, קובע חוקים המסדירים את אופן העבודה מבחינת שעות עבודה, ימי עבודה והפסקות. בתוך כך, בפרק זה נתייחס להוראות שונות בדבר אורך שבוע העבודה המותר, אורך יום עבודה רגיל, שעות נוספות מותרות, גמול שעות נוספות, הפסקות בעבודה ועבודה במנוחה השבועית. הגדרת תחום יום עבודה סעיף 2 לחוק שעות […]

הפוסט שעות עבודה ומנוחה הופיע לראשונה ב-מיכפל ידע.]]>

שעות עבודה ומנוחה

חוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א-1951, קובע חוקים המסדירים את אופן העבודה מבחינת שעות עבודה, ימי עבודה והפסקות. בתוך כך, בפרק זה נתייחס להוראות שונות בדבר אורך שבוע העבודה המותר, אורך יום עבודה רגיל, שעות נוספות מותרות, גמול שעות נוספות, הפסקות בעבודה ועבודה במנוחה השבועית.

הגדרת תחום יום עבודה

סעיף 2 לחוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א-1951 מגדיר את תחום יום העבודה כך שלא יעלה על 8 שעות.

תחום יום העבודה בעבודת לילה – עבודה ששעתיים ממנה, לפחות, הן בין השעות 22:00 ל-06:00; בימי שישי וערבי חג, יום העבודה לא יעלה על 7 שעות.

1.  (א) יום עבודה לא יעלה על שמונה שעות עבודה.

(ב) בעבודת לילה וביום שלפני המנוחה השבועית וביום שלפני חג שהעובד אינו עובד בו, בין על פי חוק ובין על פי הסכם או נוהג, לא יעלה יום עבודה על שבע שעות עבודה."

אורך שבוע עבודה

צו ההרחבה – הסכם מסגרת, לפי חוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז-1957, קובע ששבוע העבודה לא יעלה על 42 שעות. בהתאם למגבלת 42 שעות שבועיות (רגילות), עובד יכול לעבוד ביום שישי עד 7 שעות עבודה רגילות או עד שסך שעות עבודתו בחישוב שבועי מגיע ל-42 שעות. למשל, למי שעבד 39 שעות בימים א-ה, אזי ביום שישי נותרו לו שלוש שעות עבודה בתחום השעות הרגילות. כל שעה שיעבוד מעבר לכך, תובא בחשבון כשעה נוספת.

2.    קיצור שבוע עבודה במשק

2.1   היקף שבוע עבודה במשק יקוצר בשעה אחת, כך ששבוע העבודה יעמוד על 42 שעות עבודה, בלא הפחתה בשכר.

שעות מנוחה שבועית

סעיף 7 לחוק שעות עבודה ומנוחה קובע ששעות המנוחה השבועית הן לפחות 36 שעות רצופות בשבוע. למשל, אם עובד סיים לעבוד ביום שישי בשעה 13:00, אז עד שבת בשעה 01:00 לפחות, אסור להעסיק אותו. שר העבודה רשאי לקבוע בתקנות בקשר לעבודות מסוימות מנוחה שבועית אשר פחותה מ-36 שעות אך לא פחות מ-25 שעות.

יום המנוחה השבועית ליהודי הוא יום השבת. יום המנוחה השבועית למי שאינו יהודי, יהיה יום שישי או שבת או ראשון, לפי בחירת העובד.

7. (א) לפחות שלושים ושש שעות רצופות לשבוע הן המנוחה השבועית של העובד.

     (ב) המנוחה השבועית תכלול –

(1) לגבי יהודי – את יום השבת;

(2) לגבי מי שאינו יהודי – את יום השבת או את יום הראשון או את היום השישי בשבוע, הכל לפי המקובל עליו כיום המנוחה השבועית שלו.

העסקה בשעות המנוחה השבועית

ככלל, העסקת עובד במנוחה השבועית אסורה. מקומות מסוימים קיבלו היתר עבודה משר הכלכלה לעבוד בשבת.

סעיף 9ד לחוק שעות עבודה ומנוחה קובע שבמצב בו מעסיק דורש מעובד לעבוד ביום המנוחה, על העובד להודיע על סירובו מטעמי דת בתוך 3 ימים. מעביד יכול לדרוש מעובד למסור לו תצהיר תומך בתוך 7 ימים.

9ד.  (א) עובד שמעסיקו דורש ממנו לעבוד בימי המנוחה השבועית, או שהודיע לו על כוונתו לדרוש ממנו לעבוד כאמור, רשאי להודיע למעסיקו, לא יאוחר משלושה ימים מיום הדרישה או ההודעה כאמור, שהוא אינו מסכים לעבוד בימי המנוחה השבועית על פי איסור שבמצוות דתו שאותן הוא מקיים.

(ב)  מעסיק רשאי לדרוש מעובד שהודיע לו כאמור בסעיף קטן (א) שימסור לו, לא יאוחר משבעה ימים מיום הדרישה, תצהיר בכתב לפי סעיף 15 לפקודת הראיות [נוסח חדש], תשל"א- 1971, ובו הפרטים כאמור בסעיף 9ג(ב).

איסור הפליה

סעיף 9ג לחוק שעות עבודה ומנוחה מתייחס למועמד לעבודה (ראיון עבודה) וקובע שאסור למראיין להפלות בקבלה לעבודה אדם שאינו עובד בשבת מטעמי דת. חריג: מצב בו עבודה בשבת היא חלק מאופי העסק. למשל, בית מלון שבו חלק מתנאי העבודה הוא עבודה בשבת. במקרה כזה, המעסיק יכול להפלות ולהעדיף מי שעובד בשבת על פני מי שמסרב לעבוד לשבת מפאת דתו. כמו כן, ישנם מקומות עבודה שמחייבים עבודה בשבת, למשל ביטחון ציבורי.

9ג. (א) לא יסרב הזקוק לעובד לקבל אדם לעבודה בשל כך בלבד שהוא הודיע עם קבלתו לעבודה שאינו מסכים לעבוד בימי המנוחה השבועית על פי איסור שבמצוות דתו שאותן הוא מקיים, ולא ידרוש ממנו ליתן התחייבות לעבוד בימי המנוחה השבועית כתנאי לקבלתו לעבודה.

(ב) הזקוק לעובד רשאי לדרוש ממי שהודיע כאמור בסעיף קטן (א) שימסור לו, לא יאוחר משבעה ימים מיום הדרישה, תצהיר בכתב לפי סעיף 15 לפקודת הראיות [נוסח חדש], תשל"א- 1971, ובו הפרטים המבססים את הודעתו ובכללם פרטים המעידים על הכרתו הדתית ועל קיום מצוות דתו, ואם הוא יהודי – שהוא גם שומר על כשרות בביתו ומחוצה לו ואינו נוסע בשבת.

שעות עבודה ושעות נוספות

מידע בנושא שעות עבודה רגילות ושעות נוספות – מהן שעות עבודה רגילות ומהן שעות עבודה נוספות, מתי מותר להעסיק עובדים מעבר לשעות העבודה הרגילות או

קרא עוד »

העסקה בשעות נוספות

סעיף 10 לחוק שעות עבודה ומנוחה מתיר העסקת עובד בשעות נוספות מטעמים שונים, ובתוך כך, למשל, מאורע בלתי צפוי, עבודה במשמרות, הכנת מאזן שנתי, רישום מלאי ומכירה שלפני החג. כמו כן, סעיף 12 לחוק הנ"ל מסמיך את שר העבודה להתיר העסקת עובד בשעות המנוחה השבועית מטעמים שונים וביניהם, בין היתר, מצב חירום, עבודות שמירה, בתי מלון, בתי קפה, מוסדות החלמה ועוד.

גמול שעות נוספות

סעיף 16(א) לחוק שעות עבודה ומנוחה קובע את הגמול שישולם לעובד בעבור עבודה בשעות נוספות.

בעבור השעתיים הנוספות הראשונות יש לשלם לעובד גמול בשיעור 125%. עבור כל שעה נוספת או חלק ממנה, לאחר השעתיים הנוספות הראשונות, יש לשלם לעובד גמול בשיעור 150%.

"16. (א)   הועסק עובד שעות נוספות, ישלם לו המעביד בעד שתי השעות הנוספות הראשונות שבאותו יום שכר עבודה לא פחות מ-¼1 מהשכר הרגיל, ובעד כל שעה נוספת שאחריהן לא פחות מ-½1 – מהשכר הרגיל."

 גמול עבור עבודה במנוחה השבועית

עובד שעבד ביום המנוחה השבועי – גמול עבודתו החל מהשעה הראשונה יהא בשיעור 150%.

בעבור השעתיים הנוספות הראשונות – יש לשלם לעובד גמול בשיעור 175%.

עבור כל שעה נוספת או חלק ממנה, לאחר השעתיים הנוספות הראשונות – ישולם לעובד גמול בשיעור 200%.

17. (א)  הועסק עובד בשעות המנוחה השבועית או בחלק מהן:

(1) ישלם לו המעסיק בעד שעות אלה שכר עבודה לא פחות מ-½1 משכרו הרגיל. היה שכרו של העובד, כולו או חלקו, לפי כמות התוצרת, ישלם לו המעסיק בעד כל יחידה שנעשתה בשעות המנוחה השבועית שכר עבודה לא פחות מ-½1 מהשכר המשתלם בעד כל יחידה שנעשתה בשעות העבודה הרגילות;

הפסקות בעבודה

ביום עבודה של 6 שעות ומעלה יש לתת לעובד הפסקה של 3/4 שעה לפחות, שחצי שעה מתוכה צריכה להיות רצופה. לא ניתן לקבל ביום כזה הפסקה של למעלה מ-3 שעות.

ככלל, הפסקה תקוזז משכרו של העובד. חריג: אם המעסיק מבקש מהעובד שלא לצאת ממקום העבודה בזמן ההפסקה. במקרה כזה, על המעסיק לשלם לעובד גם תמורת זמן ההפסקה. ואולם, אם העובד מקבל הפסקה אבל מרצונו הוא בוחר להישאר במקום העבודה, המעביד רשאי לקזז משכרו את זמן ההפסקה.

מעבר לכך, ניתנת הפסקה לשם שימוש בשירותים.

תפילה בזמן העבודה – המעסיק חייב לאפשר לעובד את זמן התפילה בהתאם לדתו, אבל הוא רשאי לקזז זמן זה מהשכר המשולם לעובד.

"20. (א) ביום עבודה של שש שעות ולמעלה, תופסק העבודה למנוחה ולסעודה ל-¾ שעה לפחות, ובכלל זה תהיה הפסקה רצופה אחת של חצי שעה לפחות; ביום שלפני המנוחה השבועית וביום שלפני חג, ההפסקה היא של חצי שעה לפחות.

(ב)  הפסקה לפי סעיף קטן (א) לא תעלה על שלוש שעות.

(ג) בעת הפסקה לפי סעיף קטן (א) הנמשכת חצי שעה או יותר רשאי העובד לצאת מהמקום שבו הוא עובד, אלא אם נוכחותו במקום העבודה היא הכרח לתהליך העבודה או להפעלת הציוד והשימוש בו, והעובד נדרש על ידי מעסיקו להישאר במקום העבודה, ובמקרה זה ייחשב זמן ההפסקה כחלק משעות העבודה.

(ד) עובד רשאי להתפלל במהלך יום עבודתו בהתאם לדרישות דתו; זמן התפילה ייקבע במקום העבודה בהתאם לצורכי העבודה ואילוציה, ובהתחשב בדרישות דתו של העובד.

20א. (א)  עובד זכאי, במהלך יום עבודתו, להפסיק את עבודתו לשם שימוש בחדר שירותים, בהתאם לצרכיו."

 

https://www.michpalyeda.co.il/wp-content/uploads/2023/02/חופשה-שנתית.png
חופשה שנתית

מבוא חופשה שנתית היא חופשה בתשלום, שעובדים זכאים לקבל בנוסף לימים שבהם נעדרו מהעבודה בגלל סיבות אחרות...

https://www.michpalyeda.co.il/wp-content/uploads/2020/09/חלת.png
חופשה ללא תשלום

עובד רשאי, בהסכמת המעסיק, לצאת לחופשה ללא תשלום (חל"ת) מבלי שיחסי העבודה יתנתקו משך החופשה ללא תשלום...

https://www.michpalyeda.co.il/wp-content/uploads/2022/08/חופשה-שנתית-1.png
מה היא חופשה שנתית?

חופשה שנתית היא חופשה בתשלום, שעובדים זכאים לקבל בנוסף לימים שבהם נעדרו מהעבודה בגלל סיבות אחרות (כגון...

https://www.michpalyeda.co.il/wp-content/uploads/2022/08/חופשה-שנתית-4.png
מספר ימי חופשה לפי ותק

מבוא המספר המרבי של ימי החופשה בתשלום שלהם זכאים העובדים, נקבעים בהתאם לשנות הוותק (הקלנדריות) של העובדים...

https://www.michpalyeda.co.il/wp-content/uploads/2021/09/חופשה-שנתית.png
דמי חופשה, תמורת חופשה ופדיון חופשה

דמי חופשה עובדים זכאים לדמי חופשה בעד ימי החופשה השנתית, בסכום השווה לשכר שהיה משולם להם בעד אותם ימים,...

https://www.michpalyeda.co.il/wp-content/uploads/2022/08/חופשה-שנתית-3.png
כללים לחישוב מספר ימי חופשה שנתית

קריטריונים לחישוב מספר ימי החופשה השנתית מספר ימי החופשה להם זכאים העובדים בהתאם לוותק בעבודה אצל המעסיק,...

https://www.michpalyeda.co.il/wp-content/uploads/2022/08/חופשה-שנתית-2.png
מועד החופשה השנתית

על פי החוק, נדרש לקיים, את החופשה השנתית, בחודש האחרון של שנת העבודה שבעדה ניתנת החופשה, או במהלך שנת...

הפוסט שעות עבודה ומנוחה הופיע לראשונה ב-מיכפל ידע.]]>
שעות עבודה ושעות נוספות https://www.michpalyeda.co.il/work-hours/ Tue, 07 Mar 2023 01:02:48 +0000 https://www.michpalyeda.co.il/?p=8298 מידע בנושא שעות עבודה רגילות ושעות נוספות – מהן שעות עבודה רגילות ומהן שעות עבודה נוספות, מתי מותר להעסיק עובדים מעבר לשעות העבודה הרגילות או הנוספות, ומה השכר הנדרש עבור עבודה בשעות נוספות. שעות עבודה רגילות שעות עבודה הוא פרק הזמן שבו עומדים העובדים לרשות העבודה, לרבות הפסקות קצרות ומוסכמות שהעובדים זכאים להן להחלפת כוח, בין אם […]

הפוסט שעות עבודה ושעות נוספות הופיע לראשונה ב-מיכפל ידע.]]>
מידע בנושא שעות עבודה רגילות ושעות נוספות – מהן שעות עבודה רגילות ומהן שעות עבודה נוספות, מתי מותר להעסיק עובדים מעבר לשעות העבודה הרגילות או הנוספות, ומה השכר הנדרש עבור עבודה בשעות נוספות.

שעות עבודה רגילות

תיקון ההיתר הכללי להעסקה במנוחה השבועית ובשעות הנוספות

לנוחיותכם מצ"ב הנוסח המעודכן של ההיתר הכללי להעסקה במנוחה השבועית ובשעות נוספות במפעלים רפואיים ובמוסדות לטיפול בזקנים או בילדים (הוראת שעה). תיקון ההיתר הכללי להעסקה

קרא עוד »

שעות נוספות

https://www.michpalyeda.co.il/wp-content/uploads/2024/12/מעסיק.png
תקנות חדשות למעסיקים לשנת 2024: מה השתנה?

עדכונים בדיני העבודה לשנת 2024 שנת 2024 הביאה עמה חידושים משמעותיים בדיני העבודה בישראל. התקנות והחוקים...

https://www.michpalyeda.co.il/wp-content/uploads/2024/12/מעסיקים.png
אחריות מעסיקים במיקור חוץ: מה כדאי לדעת?

מבוא: עליית מיקור החוץ והמשמעות למעסיקים הסברים על האחריות המשפטית והמוסרית של מעסיקים בעבודה עם קבלני...

https://www.michpalyeda.co.il/wp-content/uploads/2024/12/פסקי-דין-דיני-עבודה-1.png
פסיקות משמעותיות בדיני עבודה מהשנים האחרונות: סקירה והשלכות

דיני עבודה הם התחום המשפטי שמסדיר את יחסי העבודה בין מעסיקים לעובדים. בשנים האחרונות, מערכת המשפט בישראל...

https://www.michpalyeda.co.il/wp-content/uploads/2024/12/חופשת-לידה-2.png
זכויות נשים בעבודה: חופשת לידה, פיטורים בהריון ועוד – מדריך מקיף

חשיבות ההגנה על זכויות נשים במקום העבודהזכויות נשים בעבודה נועדו להבטיח שוויון הזדמנויות והגנה מתאימה...

https://www.michpalyeda.co.il/wp-content/uploads/2024/12/יחסי-עובד-מעביד.png
מדריך לקביעת יחסי עובד-מעביד לפי פסיקות בית הדין לעבודה.

יחסי עובד-מעביד הם אחת הסוגיות המרכזיות בדיני העבודה. קיומם של יחסים אלו משפיע על זכויות וחובות הצדדים,...

https://www.michpalyeda.co.il/wp-content/uploads/2024/12/עדכוני-פסיקה-וחקיקה-2024.png
עדכוני פסיקה וחקיקה נובמבר 2024

עדכוני פסיקה וחקיקה לקוחות נכבדים, להלן עדכוני פסיקה וחקיקה מהחודש החולף. עב"ל 809-07-23  –...

https://www.michpalyeda.co.il/wp-content/uploads/2024/12/מודל-Lean-Change-2.png
הסכמים קיבוציים וצווי הרחבה

הסכם קיבוצי הוא הסכם בין ארגון עובדים לבין מעסיק או ארגון מעסיקים, ועוסק בתנאי העבודה של העובדים אצל...

https://www.michpalyeda.co.il/wp-content/uploads/2024/12/אבחון-מערך-השכר-בארגון.png
אבחון מערך השכר בארגון: המדריך המלא לשיפור תהליכי ניהול שכר

מבוא אבחון מערך השכר בארגון הוא תהליך חיוני שמטרתו לנתח, לבקר ולשפר את ניהול השכר. ביטוח דיוק בתשלומים,...

https://www.michpalyeda.co.il/wp-content/uploads/2024/12/סיכום-2024.png
דיני עבודה: עדכוני פסיקה וחקיקה – סיכום שנת 2024

עדכוני דיני עבודה, פסיקה וחקיקה – סיכום שנת 2024 שנת 2024 התאפיינה בשינויים משמעותיים בתחום דיני העבודה...

https://www.michpalyeda.co.il/wp-content/uploads/2024/11/עסק-זעיר-שאלות.jpg
שאלות ותשובות- רפורמת בעל עסק זעיר

מה מטרת הרפורמה? רפורמת בעל עסק זעיר נועדה לפשט את הליכי עשיית העסקים בישראל על ידי כך שתפשט באופן משמעותי...

https://www.michpalyeda.co.il/wp-content/uploads/2024/11/רפורמת-בעל-עסק-זעיר.png
רפורמת בעל עסק זעיר יוצאת לדרך

רפורמת בעל עסק זעיר ועדת הכספים של הכנסת אישרה את התיקון לתקנות מס הכנסה, המאפשר לעסקים עם מחזור שנתי...

הפוסט שעות עבודה ושעות נוספות הופיע לראשונה ב-מיכפל ידע.]]>
העובדת הוכרה כנפגעת עבודה בשל לחץ במקום העבודה https://www.michpalyeda.co.il/%d7%94%d7%a2%d7%95%d7%91%d7%93%d7%aa-%d7%94%d7%95%d7%9b%d7%a8%d7%94-%d7%9b%d7%a0%d7%a4%d7%92%d7%a2%d7%aa-%d7%a2%d7%91%d7%95%d7%93%d7%94-%d7%91%d7%a9%d7%9c-%d7%9c%d7%97%d7%a5-%d7%91%d7%9e%d7%a7%d7%95/ Wed, 28 Dec 2022 07:57:27 +0000 https://www.michpalyeda.co.il/?p=17263 ב"ל 66756-05-19 פלונית נ' המוסד לביטוח לאומי הפסיקה שבנדון קיבלה את תביעתה של עובדת עירייה אשר לקתה באירוע מוחי. בתביעה נטען כי קיים קשר סיבתי בין אירועים שהתרחשו במקום העבודה לבין האירוע המוחי בו לקתה העובדת. לבית הדין הוצגה חוות דעת מומחה בה נקבע כי קיימת סמיכות זמנים מובהקת בין עבודתה לבין האירוע המוחי בו […]

הפוסט העובדת הוכרה כנפגעת עבודה בשל לחץ במקום העבודה הופיע לראשונה ב-מיכפל ידע.]]>

ב"ל 66756-05-19 פלונית נ' המוסד לביטוח לאומי

הפסיקה שבנדון קיבלה את תביעתה של עובדת עירייה אשר לקתה באירוע מוחי.

בתביעה נטען כי קיים קשר סיבתי בין אירועים שהתרחשו במקום העבודה לבין האירוע המוחי בו לקתה העובדת.

לבית הדין הוצגה חוות דעת מומחה בה נקבע כי קיימת סמיכות זמנים מובהקת בין עבודתה לבין האירוע המוחי בו לקתה, ולכן קיים קשר סיבתי בין האירוע לעבודתה של התובעת.

עוד נטען, כי האירוע המוחי לא היה מופיע, לפחות לא במועד שהתרחש, לולא מצבי דחק במקום העבודה אשר התרחשו בסמיכות לכך. 

חוות דעת המומחה שהוגשה לבית הדין קובעת קשר סיבתי מובהק לפיו יש להכיר באירוע המוחי של התובעת כפגיעה בעבודה.

מנגד, נטען ע"י המוסד לביטוח לאומי, כי יש לדחות את התביעה וכי קביעת המומחה  אינה מרימה את נטל ההוכחה בתיק באופן ברור וחד משמעי, אלא מדובר בהשערה בלבד ולא בקשר סיבתי מובהק. זאת אף בשים לב לעובדה כי לתובעת לא נגרם נזק נוירולוגי קבוע.

נציין כי המומחה שנתן את חוות הדעת מונה ע"י בית הדין עצמו; הלכה פסוקה היא כי בית הדין נוהג לייחס משקל רב לחוות הדעת של המומחה מטעמו שכן מידת האובייקטיביות שלו גדולה יותר מאשר מצב בו מומחה מעיד מטעם בעל דין מסוים.

והנה, לאור האמור, גם במקרה זה שוכנע בית הדין כי יש לקבל את חוות הדעת, לפיה יש קשר סיבתי בין הלחץ שהעובדת היתה שרויה בו במקום העבודה לבין הופעת האירוע המוחי בו לקתה, זאת אף לאור העובדה כי אין מחלוקת לעניין נחיצות טיפול רפואי לעובדת בנסיבות העניין.

בנוסף להכרה בתובעת כנפגעת עבודה חייב בית הדין את המוסד לביטוח לאומי בתשלום הוצאות ושכ"ט עו"ד לעובדת בסך 4,000 ₪.

הפוסט העובדת הוכרה כנפגעת עבודה בשל לחץ במקום העבודה הופיע לראשונה ב-מיכפל ידע.]]>