לקוחות נכבדים,
להלן עדכוני פסיקה וחקיקה מהחודש החולף.
פסיקה
סעש (ת"א) 2357-11-15 אברהם טוטמן – אוניברסל – פסי שלמה בע"מ.
הקדמה:
בית הדין לעבודה בת"א פסק פיצוי בגובה 50 אלף ש"ח לעובד אשר פוטר בזמן ששהה בתקופת מחלה.
העובד, עבר אירוע לבבי ונאלץ לעבור ניתוח מעקפים. לאחר מכן בזמן ששהה בתקופת מחלה הוא קיבל מכתב פיטורים. לטענת העובד פיטוריו נעשו ללא שימוע, באופן פוגעני תוך התעלמות מגילו (62) ושנות עבודתו הרבות. בית הדין לעבודה בת"א קבע כי הלכה פסוקה היא כי זכות השימוע היא חלק מחובת המעסיק לפעול בתום לב ובדרך מקובלת בעת פיטורי עובד.
סעיף 4א' לחוק דמי מחלה , תשל"ו – 1996 (להלן: "חוק דמי מחלה") קובע כי:
"מעסיק לא יפטר עובד שנעדר מעבודתו עקב מחלתו, במהלך תקופת הזכאות לדמי מחלה הצבורה לו לפי חוק זה או לפי הסכם קיבוצי, וזאת עד לתקופת הזכאות המקסימלית לפי סעיף 4".
המעסיקה לא קיימה את חובתה לתת לעובד זכות טיעון טרם החליטה על פיטוריו , כן הפיטורים נעשו בתוך תקופת ימי המחלה ומשכך נעשו בניגוד לחוק דמי מחלה.
נקבע, כי אכן ניתן לרפא פגם של הפסקת עבודה ללא שימוע בדרך של קיום שימוע מאוחר זאת, בכפוף לכך שהשימוע נעשה בתום לב, בנפש חפצה ותוך נכונות לשקול מחדש את ההחלטה. נקבע כי פנייה לאחר יותר מחודשיים בעניין זה, אינה משקפת פנייה אמיתית להשבה לעבודה ולבחינה אמתית להמשך העסקת התובע.
בית הדין שוכנע כי חלק מנימוקי הפסקת העסקתו של העובד היו קשורים למחלתו והיעדרותו מהעבודה והתייחס לכך שחל פגם בזכות הטיעון של העובד, בתקופת העסקה הארוכה שלו במקום העבודה, גילו של העובד, ומנגד שיחות נוספות שהיו לעובד והצעת המעסיקה לביצוע שימוע חוזר תוך השבת התובע לעבודה,. נפסק לעובד פיצוי בסך של 50,000 ₪ בנסיבות העניין.
מאמרים
סוגי הודעה מוקדמת וצבירת זכויות
ישנם 3 סוגי תשלום הודעה מוקדמת לפי חוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות, תשס"א- 2001:
- ניתנת הודעה מוקדמת על פי דין, בתקופה הזאת העובד ממשיך להגיע לעבודה (לצורך הדוגמא חודש), ויחסי עובד מעסיק יסתיימו בתום תקופת ההודעה המוקדמת (בתום החודש). במקרה כזה העובד צובר זכויות סוציאליות כל תקופת העסקתו (הודעה המוקדמת)- המעסיק מבצע הפרשות לגמל, צבירה של חופשה, צבירה של ימי מחלה והתקופה נספרת לוותק לפיצויי פיטורים.
- תשלום הודעה מוקדמת על פי דין (לצורך הדוגמא חודש) כאשר המעסיק אינו מעוניין שהעובד יגיע בפועל לעבודה בתקופת ההודעה המוקדמת. יחסי עבודה מתנתקים בסיום תקופת ההודעה המוקדמת. כלומר, העובד מקבל שכר כאלו התייצב בעבודה ובגין תקופת ההודעה המוקדמת (החודש) צובר העובד זכויות סוציאליות.
- תשלום חלף הודעה מוקדמת– יחסי עובד מעסיק מסתיימים לאלתר. המעסיק משלם "פיצוי" שכר לעובד בגין תקופת ההודעה המוקדמת. שעה שיחסי העבודה נקטעים לאלתר, אין צבירת זכויות סוציאליות אלא אם נקבע אחרת על פי חוזה עבודה אישי/ צו הרחבה/ הסכם קיבוצי/ נוהג במקום העבודה.
על פי סעיף 6 לחוק הודעה מוקדמת "מעסיק רשאי להודיע לעובד שנתן הודעה מוקדמת להתפטרות, כי הוא מוותר על נוכחותו של העובד ועל עבודתו בפועל בתקופת ההודעה האמורה, כולה או מקצתה, ובלבד שישלם לעובדו פיצוי בסכום השווה לשכרו הרגיל של העובד בעד התקופה שלגביה ויתר על עבודתו."
תקופת ההודעה המוקדמת נקבעת בהתאם למתכונת העסקה של העובד- שעתי/יומי או חודשי ובהתאם לוותק העובד.
לנוחיותכם, להלן טבלה המרכזת זמני הודעה מוקדמת על לפי חוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות, תשס"א- 2001.
וותק בעבודה | עובד חודשי | עובד יומי/ שעתי | |
עד שנה | עבור חודשים | 1 יום לכל חודש עבודה | 1 יום לכל חודש עבודה |
עבור חודשים | 6 ימים + 2.5 יום לחודש עבודה | ||
מעל שנה פחות משנתיים | חודש | 14 יום + יום נוסף לכל חודשיים עבודה בשנה זו | |
שנתיים | חודש | 21 יום | |
מעל לשנתיים פחות מ- 3 שנים | חודש | 21 יום + יום נוסף לכל חודשיים עבודה בשנה זו | |
שלוש שנים | חודש | חודש | |
יצוין כי ימי הודעה מוקדמת הם ימים קלנדרים.
ביחס לחלקיות ימים בהודעה מוקדמת– הפרשנות המקובלת היא כי הזכאות לימי הודעה מוקדמת היא בעבור " יום אחד בשל כל חודש עבודה"- כלומר רק חודשים מלאים יזכו בימי הודעה מוקדמת.
סוגי רישיונות להעסקת עובדים זרים
ניתן להעסיק עובד זר רק באמצעות היתר העסקה מרשות האוכלוסין וההגירה, ההיתר ניתן רק למעסיקים בענפי הבניין, החקלאות, התעשייה, המומחים, הסיעוד והמסעדות האתניות.
זאת בכפוף למכסות ולתנאים הנקבעים על ידי הממשלה ולכל ענף בנפרד. את ההיתר מעניק מנהל שירות למעסיקים ולעובדים זרים ברשות האוכלוסין וההגירה. לאחר קבלת ההיתר יש להסדיר לעובד אשרת עבודה.
עובד זר חייב להיות בעל אשרת עבודה בתוקף ובה רשום שמו של בעל ההיתר.
סוגי הרישיונות שמנפיקה רשות האוכלוסין וההגירה למסתננים:
- רישיון זמני מסוג סעיף 2(א)5 – עליו מופיע הכיתוב " רישיון זמני זה אינו מהווה רישיון עבודה" או מופיעה מגבלה למקום העבודה
נתין זר אשר מחזיק ברישיון זמני מקורי מהסוגים שלעיל, אינו נדרש לקבל היתר מכוח סעיף 1 יג לחוק עובדים זרים להעסקת אותו עובד זר ולא תבוצע אכיפת עבירה של העסקה שלא כדין לפי סעיף 2(א)(2) לחוק עובדים זרים.
עובד זר אשר יועסק מבלי שהוא מחזיק רישיון בתוקף או שהוא יועסק בניגוד לתנאי הרישיון, ינקטו פעולות אכיפה בעבירה שהינה העסקה בניגוד לחוק הכניסה לישראל לפי סעיף 2(א)(1) לחוק עובדים זרים.
על מעסיק עובד זר כאמור לעיל חלה חובה למלא אחרי כל החובות החלים עליו מכוח חוק עובדים זרים, לרבות הפקדת פיקדון כספי.
עוד יובהר, כי על המעסיק לבדוק את מסמכי העובד לפני קבלת עובד זר לעבודה.
- רישיון זמני מסוג סעיף 2(א)5- בו מופיע הכיתוב אינו רשאי לעבוד
חל איסור להעסיק נתין זר אשר מחזיק ברישיון מסוג זה שלעיל בו מובהר כי אינו רשאי לעבוד.
העסקת עובד זר עם רישיון מסוג זה תביא לנקיטת פעולות נגד מעסיק בעבירה שהינה העסקה שלא כדין בניגוד לסעיפים 2(א)(1) ו-(2) לחוק עובדים זרים.
- חוק עובדים זרים התשנ"א, 1991, מחייב מעסיקי עובדים זרים שהם מסתננים, להפקיד עבורם פיקדון באמצעות אתר רשות האוכלוסין וההגירה בלבד . מעסיקים שאינם מקפידים על כך עוברים עבירה פלילית וחשופים לעונשים הקבועים בחוק. ככל שמעסיק נתקל בבעיה בהפקדה עליו ליצור קשר עם יחידת הפיקדונות וחל איסור על המשך העסקתו של העובד ככל שלא ניתן להפקיד עבורו פיקדון באתר הרשות.
- לעובדים זרים מסתננים אשר אינם מחזיקים ברישיון שהייה בתוקף לא תתאפשר הפקדה לקרן הפיקדון באתר הרשות, וחל איסור להעסיקם.
- יש לשים לב, כי בהתאם להוראת שעה מדצמבר 2014 בחוק עובדים זרים, יוטלו קנסות מוגדלים בגין העסקת מסתננים שפג תוקף הרישיון שלהם מסוג 2(א)5 או שחלה לגביהם הוראת שהייה– לפי סעיף 32(ד) לחוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט), התשי"ד 1954 (הוראת שהייה במרכז שהייה עד לגירוש מישראל, עד ליציאה מישראל או עד למועד אחר שיקבע ולכל היותר עד לתקופה של 12 חודשים במצטבר.)
- החוק מאפשר לפקחי רשות האוכלוסין וההגירה להיכנס ללשכה פרטית או למקום עבודה שיש יסוד להניח שהוא מקום עבודה של המעביד או של העובד או מקום מגורי העובד ללא צורך בצו.
צו בית משפט מאפשר להיכנס לחצר פרטית או למקומות המשמשים למגורים.
עובדים זרים שאינם מסתננים
יכולים להגיע לישראל בהתאם לחוק עובדים זרים, ולעבוד בישראל בהתאם לאשרה הנקראת ב/1, אשרת תייר המאפשרת למחזיק בה לעבוד, ובהתאם לתקנה 5(א) לתקנות הכניסה לישראל, התשל"ד- 1974.
נקבע כי " המבקש להיכנס לישראל כדי לעבוד בה זמנית בשכר, יגיש בקשה לאשרה ורישיון לישיבת ביקור מסוג ב/1 (עובד זמני); מעביד בישראל רשאי להגיש בקשה כאמור עבור תושב חוץ שהוא רוצה להעסיק".
