חיפוש
סגור את תיבת החיפוש
דף הבית » דיני עבודה » מעסיקים » יום העצמאות 2024

מאמרים חדשים

עודכן לאחרונה

קטגוריות
ארכיון
דצמבר 2024
ב ג ד ה ו ש א
 1
2345678
9101112131415
16171819202122
23242526272829
3031  

יום העצמאות 2024

יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ולחללי פעולות איבה וטרור (ערב יום העצמאות)

יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ולחללי פעולות איבה וטרור תשפ"ד חל ביום שני ה' באייר 13.05.2024 (נדחה ביום)
 
יום הזיכרון נחשב ליום בחירה
 
דף זה מרכז את זכויות העובדים ביום הזיכרון
 
במקומות עבודה שחל עליהם הסכם אישי או קיבוצי או נוהג שמיטיב עם העובדים יותר מהחוק, יש לנהוג לפיו ולא על פי החוק
 

דף זה נועד לסייע בכל הקשור לזכויות עובדים ביום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ולנפגעי פעולות האיבה.

עבודה וחופשה בערב יום הזיכרון
  • ערב יום הזיכרון נחשב ליום עבודה רגיל והעובדים לא זכאים להיעדר בו מהעבודה.
  • עם זאת, עובדים יכולים לבקש מהמעסיק לצאת לחופשה בערב יום הזיכרון.
    • המעסיק לא חייב לאשר את הבקשה, אך עליו לשקול אותה.
    • אם המעסיק מסרב, עליו לנמק זאת בסיבה סבירה והגיונית.
  • המעסיק יכול להחליט בעצמו כי בערב יום הזיכרון כל העובדים או עובד מסוים יצאו לחופשה.
  • בכל מקרה שעובד יוצא לחופשה בערב יום הזיכרון, ינוכה יום החופשה ממכסת ימי החופשה השנתית שצבר.
  • עבור יום החופשה יקבל העובד דמי חופשה בגובה השכר הרגיל (ללא הוצאות נסיעה).
עבודה ביום הזיכרון
  • יום הזיכרון לא נחשב ליום מנוחה, אך הוא נחשב לערב חג (ערב יום העצמאות):
    • בהתאם לחוק במקומות שעובדים בהם 6 ימים בשבוע יום העבודה בערב חג לא יעלה על 7 שעות, וכל שעת עבודה מעבר ל-7 שעות תיחשב כשעה נוספת.
    • צו ההרחבה קובע כי במקומות שעובדים בהם 5 ימים בשבוע, יום עבודה בערב חג יהיה בן 8 שעות בתשלום של 9 שעות, או יום עבודה של 7 שעות בתשלום של 8 שעות (צו ההרחבה משנת 2000 קובע, כי המעסיק ונציגות העובדים יקבעו באיזו חלופה לבחור). במקומות עבודה שבהם עבדו בערבי חג 6 שעות בתשלום של 8 שעות ימשיכו לעבוד כך.
    • עובדים שהמעסיק שלהם חבר באיגוד הכל ארצי של מפעלי הניקיון בישראל זכאים לעבוד ביום הזיכרון 7 שעות בשכר של 8 שעות, והעבודה צריכה להסתיים שעה אחת לפני צאת הכוכבים. 
    • עובדים בענף המלונאות גם זכאים לעבוד ביום הזיכרון 7 שעות בשכר של 8 שעות.
    • אם במקום עבודה מסוים עבדו 4 או 5 שעות בערבי חג לאורך שנים, זכות זו הופכת במרוצת הזמן לנוהג ולתנאי בחוזה העבודה האישי של כל עובד באותו מקום. נוהג זה מחייב את המעסיק להמשיך ולפעול בדרך זו.
  • יום הזיכרון נחשב ליום בחירה שבו העובדים זכאים לצאת לחופש על חשבון ימי החופשה השנתית (ראו פרטים בהמשך).
היעדרות ביום הזיכרון

עובדים שהם קרובי משפחה של חללי מערכות ישראל או חללי פעולת איבה

  • עובדים (כולל מי שעובדים כמשתקמים) שהם קרובי משפחה של חללי מערכות ישראל או של חללי פעולת איבה זכאים להיעדר מעבודתם ביום הזיכרון.
  • קרובי המשפחה ייחשבו כמי שעבדו באותו יום– יום ההיעדרות לא ינוכה ממכסת ימי החופשה שלהם או משכרם, וההיעדרות לא תשפיע על זכאותם לתשלום שכר על היעדרות ביום העצמאות.
  • הזכאות חלה רק על קרובי משפחה שהם הורים, סבים וסבתות, בני זוג, ילדים, אחים ואחיות של החללים.
חופשה ביוזמת העובדים
  • לכלל העובדים יום הזיכרון נחשב ליום בחירה.
  • המשמעות היא כי עובד/ת רשאי/ת לבחור מועד זה כיום חופשה על חשבון ימי החופשה השנתית, כאשר למעסיק אסור לסרב לחופשה במועד זה.
  • למימוש הזכאות על העובד/ת לפנות למעסיק לפחות 30 יום מראש ולהודיע לו על הכוונה לצאת לחופשה ביום הזיכרון.
  • על המעסיק לאשר את הבקשה, בתנאי שהעובד/ת לא ניצל/ה כבר 2 ימי בחירה מאז תחילת השנה (מינואר).
  • עובד/ת שניצל/ה 2 ימי בחירה מתחילת השנה יכול/ה לבקש מהמעסיק לצאת לחופשה ביום הזיכרון.
    • בניגוד ליום חופשה לבחירה, המעסיק לא חייב לאשר את הבקשה, אך עליו לשקול אותה.
    • אם המעסיק מסרב, עליו לנמק זאת בסיבה סבירה והגיונית.
חופשה "כפויה" מרוכזת במהלך יום הזיכרון
  • מעסיק רשאי לקבוע כי במהלך יום הזיכרון ייסגר מקום העבודה, והעובדים ישהו בחופשה שנתית (חופשה מרוכזת).
  • כמו כן, רשאי המעסיק להוציא עובד מסוים את את כל העובדים לחופשה ארוכה יותר שבתוכה נכלל גם יום הזיכרון.
  • אם מספר ימי החופשה (כולל ימי המנוחה השבועית) הוא 7 ימים לפחות, יש להודיע לעובדים על ההוצאה לחופשה ותאריך תחילתה, שבועיים מראש לפחות.
  • יש לוודא כי לעובד יש מספיק ימי חופשה צבורים שלא ניצל, מכיוון שלא ניתן להוציא עובדים לחופשה שנתית ביוזמת המעסיק על חשבון ימי חופשה עתידיים.
  • מעסיק המעוניין להוציא לחופשה עובדים שאין לזכותם מספיק ימי חופשה לניצול (הן בחופשה מרוכזת לכל העובדים והן בחופשה לעובד/ת ספציפי/ת), רשאי לנקוט את אחת מהפעולות הבאות:
    1. לא להוציא את אותם עובדים לחופשה.
    2. להוציאם לחופשה בתשלום מבלי לנכות ימים אלה מימי החופשה שיצברו בעתיד.
    3. להוציאם לחופשה ללא תשלום, בתנאי שהעובדים מעוניינים לצאת לחופשה באותו מועד והם נתנו לכך את הסכמתם.
  • עובדים שמעוניינים לצאת לחופשה במועד מסוים ואין להם מספיק ימי חופשה צבורים, רשאים, בתנאי שהמעסיק הסכים לכך, לצאת לחופשה ארוכה מזו שצברו וזאת על חשבון ימי חופשה שיצברו בעתיד או כחופשה ללא תשלום.
תשלום שכר עבור היעדרות ביום הזיכרון
  • קרובי המשפחה של חללי מערכות ישראל או חללי פעולת איבה זכאים לקבל שכר רגיל (ולא דמי חופשה), גם אם נעדרו מעבודתם ביום הזיכרון.
  • עובדים אחרים שיצאו לחופשה במהלך יום הזיכרון יקבלו דמי חופשה בגובה השכר הרגיל (ללא הוצאות נסיעה

יום העצמאות

יום העצמאות תשפ"ד חל ביום שלישי ו' באייר 14.05.2024 (נדחה ביום)
 
דף זה מרכז את זכויות העובדים שקשורות לחג
 
בכל מקום שחל בו הסכם אישי או קיבוצי או נוהג שמיטיב עם העובדים יותר מהחוק, יש לנהוג לפיו ולא על פי החוק

יום העצמאות הוא החג הלאומי של מדינת ישראל שמציין את ההכרזה על הקמתה והוא מוגדר כיום שבתון.

  • דף זה נועד לסייע בכל הקשור לזכויות עובדים וזכויות סוציאליות ביום העצמאות.
שבתון ביום החג
  • יום העצמאות נקבע כיום שבתון על-פי החוק.
  • ראש הממשלה מוסמך להורות על קיום עבודה ושירותים שלדעתו אין להפסיקם ביום העצמאות.
תשלום שכר עבור יום השבתון שחל ביום העצמאות
  • עובדים חודשיים – עובדים שמקבלים את משכורתם על בסיס תקופה של חודש או יותר זכאים לתשלום המשכורת החודשית המלאה, גם אם היו בחופשה במהלך החג.
  • עובדים שעתיים/יומיים –
    • עובדים שעתיים או יומיים זכאים לתשלום שכר רגיל (דמי חגים) על ימים שבהם היו בחופשת חג וזאת אחרי 3 חודשי עבודה במקום העבודה, ובתנאי שלא נעדרו מהעבודה בערב החג וביום שאחרי החג (אלא אם כן נעדרו בהסכמת המעסיק, או שמדובר בבני משפחה שכולה שזכאים להיעדר מהעבודה ביום הזיכרון, מבלי שההיעדרות תשפיע על זכאותם לתשלום עבור יום העצמאות).
    • עובדים שלא שובצו למשמרת בערב החג או ביום שאחרי החג זכאים לתשלום שכר עבור היעדרותם בחג עצמו, שכן ההיעדרויות בימים שלפני ואחרי החג נעשו על פי שיבוץ המעסיק למשמרות ונחשבות כהיעדרות בהסכמת המעסיק.
    • עובדים שמועסקים רק בחלק מימי השבוע ויום העסקתם נופל על יום העצמאות (ולכן נעדרו בו מהעבודה) זכאים לתשלום שכר עבור יום זה.
  • צו ההרחבה הקובע את הזכאות לדמי חגים אינו מציין את גובה התשלום עבור ימי החג.
  • הפרשנות המקובלת היא שהתשלום זהה לתשלום עבור יום עבודה רגיל (ללא תוספת דמי נסיעה) שהעובד היה מקבל אילו היה עובד באותו יום.
  • לעובד שעתי העובד בשעות עבודה משתנות:
    • לפי פרשנות אחת יש להכפיל את ממוצע שעות העבודה היומי של העובד ב-3 החודשים שקדמו לחג, בערך שעת העבודה במועד החג. (לצורך חישוב מספר שעות העבודה היומי יש לחלק את מספר שעות העבודה ב-3 החודשים שקדמו לחג, במספר ימי העבודה בפועל במהלך תקופה זו).
    • לפי הפרשנות השנייה יש להכפיל את ממוצע שעות העבודה היומי של העובד ב-12 החדשים שקדמו לחג בערך שעת העבודה במועד החג.
    • טרם ניתנה פסיקה מחייבת בנושא.
עבודה במהלך יום העצמאות
  • יום העצמאות לא נחשב יום חג לפי סעיף 18א לפקודת סדרי השלטון והמשפט ולכן לא חל עליו סעיף 17 לחוק שעות עבודה ומנוחה שקובע כי עובד המועסק בחג זכאי לתוספת של 50% עבור שעות עבודתו בחג וכן למנוחת פיצוי.
  • עם זאת, בחוק יום העצמאות מוגדר יום זה כיום שבתון.
  • על פי הנחיות משרד הכלכלה משנת 2016, עובד שעבד ביום העצמאות ומקום עבודתו כלול ברשימת מקומות העבודה אשר צו ראש הממשלה קבע שיש להפעילם ביום העצמאות , זכאי לתשלום של 150% עבור שעות עבודתו ביום העצמאות וכן למנוחת פיצוי (בדומה לגמול עבור העסקה בימי חג) או לחלופין לתשלום בסך 200% משכרו ללא מנוחת פיצוי:
    • עובדים במשכורת חודשית זכאים לשכרם החודשי הרגיל ולתוספת של 50% מערך שכרם היומי עבור שעות עבודתם ביום העצמאות וכן למנוחת פיצוי ללא ניכוי משכרם.
    • עובדים שעתיים או יומיים זכאים לשכר של 150% משכרם הרגיל עבור שעות עבודתם בחג וכן למנוחת פיצוי ללא תשלום.
  • במקומות עבודה שלא כלולים בצו ראש הממשלה ושאין לכפות בהם על עובד לעבוד ביום העצמאות המצב המשפטי אינו חד משמעי. בפסיקת בית הדין האזורי לעבודה נקבע כי יש לשלם לעובד שכר בשווי 150%, אך בית הדין לא הכריע בשאלה אם בנוסף לתשלום זה יש להעניק לעובד גם יום מנוחת פיצוי.
  • במקום עבודה שאינו מופיע ברשימת המקומות שיש להפעילם בחג, המעסיק אינו רשאי לכפות על עובדיו לעבוד.
  • חשוב להדגיש – בהתאם להנחיות החג נחשב כמתחיל בשעה 20:00 בערב החג, ומסתיים ב-20:00 בערב שלמחרת (לדוגמה: בשנה שבה יום העצמאות חל ביום רביעי, הגמול ישולם רק עבור עבודה שנעשתה אחרי השעה 20:00 ביום שלישי ולפני השעה 20:00).
תשלום עבור שעות נוספות
  • אם המעסיק שילם לעובד שכר בשווי 150% משכרו הרגיל עבור שעות עבודתו ביום העצמאות:
    • עבור השעתיים הנוספות הראשונות שכר בשווי 175% משכרו הרגיל (150% בגין העבודה ביום העצמאות + 25% בגין השעות הנוספות),
    • החל מהשעה השלישית והלאה – שכר בשווי 200% משכרו הרגיל (150% בגין העבודה ביום העצמאות + 50% בגין השעות הנוספות).
  • אם המעסיק שילם לעובד שכר בשווי 200% משכרו הרגיל עבור שעות עבודתו ביום העצמאות:
    1. לפי פרשנות אחת, התשלום הכפול בשיעור 200% מורכב מ-100% עבור יום השבתון (שאותו היה מקבל בכל מקרה גם אלמלא עבד ביום העצמאות) ו-100% נוספים בגין העבודה בפועל ביום העצמאות. את הגמול השעות נוספות יש לשלם רק עבור 100% ששולמו בגין העבודה בפועל:
      • עבור 2 השעות הנוספות הראשונות זכאי העובד לתשלום 125% (ובנוסף 100% שהעובד היה מקבל גם אם לא היה עובד באותו יום) – ובסה"כ 225% לשעה.
      • עבור שעות העבודה הנוספות שמעבר ל-2 השעות הנוספות הראשונות, זכאי העובד לתשלום 150% (ובנוסף 100% שהעובד היה מקבל גם אם לא היה עובד באותו יום) – ובסה"כ 250%.
    2. לפי פרשנות אחרת, יש לשלם את גמול השעות הנוספות על כל ה-200% ששולמו עבור העבודה ביום העצמאות, כלומר:
      • עבור 2 השעות הנוספות הראשונות זכאי העובד לתשלום בשיעור 250% (שהם 125% מתוך שכר של 200%)
      • עבור השעות הנוספות מעבר ל-2 השעות הנוספות הראשונות, לשכר בשיעור 300% (שהם 150% משכר של 200%).
 
שימו לב
בתי הדין טרם הכריעו בשאלה איזו מהפרשנויות עדיפה.
חופשה "כפויה" בתקופת החג ביוזמת המעסיק
  • מעסיק רשאי לקבוע כי במהלך ערב החג ייסגר מקום העבודה, והעובדים ישהו בחופשה שנתית ואף להחליט על חופשה מרוכזת לתקופה של מספר ימים, שביניהם גם החג, ערב החג וימים נוספים, וזאת בכפוף לשתי מגבלות:
    1. אם תקופת החופשה (כולל ימי המנוחה השבועית) היא למשך 7 ימים לפחות, יש להודיע לעובדים על ההוצאה לחופשה ותאריך תחילתה שבועיים מראש לפחות.
    2. יש לוודא כי לעובד יש די ימי חופשה שעומדים לזכותו לניצול, מכיוון שלא ניתן להוציא עובדים לחופשה שנתית, ביוזמת המעסיק, על חשבון ימי חופשה עתידיים.
  • ימי חג לא יבואו במניין ימי החופשה השנתית. בהתאם לחוק, אם ימי החג חלים במהלך החופשה, יראו את החופשה כנפסקת לאותם הימים, וימי החג לא ינוכו ממכסת ימי החופשה השנתית של העובד.
  • מעסיק המעוניין להוציא לחופשה עובדים שאין לזכותם מספיק ימי חופשה לניצול (הן בחופשה מרוכזת לכל העובדים והן בחופשה לעובד/ת ספציפי/ת), רשאי לנקוט את אחת מהפעולות הבאות:
    1. לא להוציא את אותם עובדים לחופשה.
    2. להוציאם לחופשה בתשלום מבלי לנכות ימים אלה מימי החופשה שיצברו בעתיד.
    3. להוציאם לחופשה ללא תשלום, בתנאי שהעובדים מעוניינים לצאת לחופשה באותו מועד והם נתנו לכך את הסכמתם.
  • עובדים שמעוניינים לצאת לחופשה במועד מסוים ואין להם מספיק ימי חופשה צבורים, רשאים, בתנאי שהמעסיק הסכים לכך, לצאת לחופשה ארוכה מזו שצברו וזאת על חשבון ימי חופשה שיצברו בעתיד או כחופשה ללא תשלום.

דמי מחלה בחג

  • בחוק דמי מחלה אין התייחסות לגבי גובה התשלום עבור יום מחלה של עובד שחל ביום חג.
  • אם עובד נעדר עקב מחלה ובמהלך תקופת המחלה חלו ימי חג (כמו יום העצמאות), קיימות שתי פרשנויות לגובה התשלום (שאלה זו טרם נדונה בפסיקת בתי הדין לעבודה ולפיכך שתי הפרשנויות אפשריות):
    1. יש לשלם לעובד את יום המחלה שחל ביום החג, בשיעור של דמי המחלה הקבוע בחוק.
    2. יש לשלם לעובד את יום החג במלואו (שכר של 100%), שכן אלמלא חלה, היה משולם לו יום החג במלואו.
  • בהסכמים קיבוציים ובצווי הרחבה בענפים מסוימים, קיימות הוראות ספציפיות לגבי תשלום של מחלה ביום חג, כתשלום שכר מלא של 100%.
מתנדבי השירות לאומי-אזרחי
  • מתנדבי השירות הלאומי-אזרחי זכאים להיעדר מהשירות ביום העצמאות, בלי קשר לדתם.
שינויים במועדי תשלום קצבאות ודיווח ותשלום דמי ביטוח לאומי
  • המוסד לביטוח לאומי נוהג להקדים את התשלום של קצבאות שבמועד התשלום המקורי שלהן, או בסמוך לו, חל חג.
  • כמו כן, לרגל חג עשויים לחול שינויים במועדי הדיווח והתשלום של דמי הביטוח לעצמאים ולמעסיקים.
https://www.michpalyeda.co.il/wp-content/uploads/2024/12/מעסיק.png
תקנות חדשות למעסיקים לשנת 2024: מה השתנה?

עדכונים בדיני העבודה לשנת 2024 שנת 2024 הביאה עמה חידושים משמעותיים בדיני העבודה בישראל. התקנות והחוקים...

https://www.michpalyeda.co.il/wp-content/uploads/2024/12/מעסיקים.png
אחריות מעסיקים במיקור חוץ: מה כדאי לדעת?

מבוא: עליית מיקור החוץ והמשמעות למעסיקים הסברים על האחריות המשפטית והמוסרית של מעסיקים בעבודה עם קבלני...

https://www.michpalyeda.co.il/wp-content/uploads/2024/12/פסקי-דין-דיני-עבודה-1.png
פסיקות משמעותיות בדיני עבודה מהשנים האחרונות: סקירה והשלכות

דיני עבודה הם התחום המשפטי שמסדיר את יחסי העבודה בין מעסיקים לעובדים. בשנים האחרונות, מערכת המשפט בישראל...

https://www.michpalyeda.co.il/wp-content/uploads/2024/12/חופשת-לידה-2.png
זכויות נשים בעבודה: חופשת לידה, פיטורים בהריון ועוד – מדריך מקיף

חשיבות ההגנה על זכויות נשים במקום העבודהזכויות נשים בעבודה נועדו להבטיח שוויון הזדמנויות והגנה מתאימה...

https://www.michpalyeda.co.il/wp-content/uploads/2024/12/יחסי-עובד-מעביד.png
מדריך לקביעת יחסי עובד-מעביד לפי פסיקות בית הדין לעבודה.

יחסי עובד-מעביד הם אחת הסוגיות המרכזיות בדיני העבודה. קיומם של יחסים אלו משפיע על זכויות וחובות הצדדים,...

תוכן עניינים