חיפוש
סגור את תיבת החיפוש
דף הבית » חרבות ברזל » מדריך לעובדים בתקופת מלחמת חרבות ברזל – נכול לתאריך 17.06.24

מאמרים חדשים

עודכן לאחרונה

קטגוריות
ארכיון
נובמבר 2024
ב ג ד ה ו ש א
 123
45678910
11121314151617
18192021222324
252627282930  

מדריך לעובדים בתקופת מלחמת חרבות ברזל – נכול לתאריך 17.06.24

בעקבות מלחמת חרבות ברזל עובדים רבים נקלעו למצב בו אינם יכולים לעבוד, פונו מבתיהם, הוצאו לחל”ת או נאלצו לשמור על ילדיהם.

בחלק מהמקרים נדרשו העובדים להתייצב לעבודה או לעבוד בשעות נוספות מעבר לרגיל.
במדריך זה ריכזנו את הסוגיות העיקריות המתעוררות עקב המצב.

טיפ
ניתן לקבל מידע וסיוע אישי בנושא זכויות ושירותים עקב המצב הביטחוני, באמצעות מוקד הפניות של “זכות בקלות” בטלפון *5922 או באמצעות פנייה מקוונת.

הוצאת עובדים לחופשה ללא תשלום (חל”ת)

  • מעסיק רשאי להוציא עובד לחופשה ללא תשלום בהסכמת העובד בלבד.
    • על-פי הפסיקה, אם מעסיק כופה על העובד חופשה ללא תשלום לתקופה בלתי מוגבלת, הדבר נחשב כפיטורים, ועל המעסיק לערוך לעובד שימוע ולשלם לעובד פיצויי פיטורים ואת שאר תשלומים המגיעים לעובד בסיום יחסי העבודה
    • על-פי פסיקת בית הדין האזורי לעבודה הוצאת עובד לחל”ת כפוי לתקופה מוגבלת, במיוחד בשעת משבר, אינה נחשבת כפיטורים, אלא השעיה של חוזה העבודה. עם זאת, טרם ניתן פסק דין מחייב בבית הדין הארצי לעבודה בסוגיה זו.
    • בכל מקרה, חופשה כפויה ללא תשלום מהווה הרעה מוחשית בתנאי העבודה והעובד יהיה זכאי לפיצויי פיטורים מלאים אם יתפטר בשל ההרעה בתנאים, כאילו פוטר, וכן את שאר התשלומים המגיעים לעובד בסיום יחסי העבודה. במקרה זה על העובד חלה חובה ליידע את המעסיק על כוונתו להתפטר עקב ההרעה בתנאי העבודה, ולאפשר לו לחזור בו מכוונתו להוציאו לחל”ת.

מקרים בהם נדרש לקבל היתר טרם הוצאת העובד לחל”ת

  • בעיקרון, המעסיק יכול להוציא את העובדים לחופשה ללא תשלום או להקטין את השכר או את היקף משרתם, אם העובדים הסכימו לכך, וזאת ללא צורך בקבלת אישור מראש מגורם אחר.
  • למרות זאת, במקרים המפורטים להלן, מעסיק שמעוניין להוציא עובדים לחל”ת או להקטין את היקף המשרה או את השכר, חייב לבקש מראש היתר מיוחד ממשרד העבודה:
    1. העובדת בהיריון ובעלת וותק של 6 חודשים לפחות במקום העבודה (אם הוותק קצר יותר, אין צורך בהיתר, אך אסור להוציא אותה לחל”ת מהטעם שהיא בהיריון).
    2. העובדת נעדרת מהעבודה עקב הפלה, ועדיין לא עברו 7 ימים ממועד ההפלה, ואם רופא אישר שעליה להיעדר מהעבודה לתקופה ארוכה יותר אז כל עוד לא הסתיימה התקופה הכתובה באישור הרפואי. בכל מקרה לא יותר מ-6 שבועות ממועד ההפלה.
    3. העובד/ת היו בחופשת לידה וחזרו לעבודה, ועדיין לא עברו 60 ימים מהיום שחזרו לעבודה.
    4. העובד/ת היו בחל”ת אחרי חופשת לידה וחזרו לעבודה, ועדיין לא עברו 60 ימים מהיום שחזרו לעבודה.
    5. העובד/ת נמצא/ת במהלכם של טיפולי פוריות או בסמוך לאחר סיומם, כמפורט להלן:
      • אם העובד/ת נעדר/ה מהעבודה בגלל טיפולי הפוריות, אז הצורך בקבלת היתר חל רק במהלך ימי ההיעדרות וב-150 הימים שלאחריהם, ובתנאי שמדובר בטיפולי פוריות לקראת 2 לידות לכל היותר בתקופת העסקתם אצל אותו מעסיק (או באותו מקום עבודה) או שמדובר בטיפולים לקראת 2 לידות מבן/בת הזוג הנוכחי.
      • אם העובד/ת לא נעדר/ה מהעבודה, הצורך בהיתר חל עד 150 יום אחרי תחילת הטיפולים, ואם הטיפולים נמשכים מעבר ל-150 יום יש צורך בהיתר כל עוד הטיפולים נמשכים – כל אלה בתנאי שהעובד/ת מועסק/ת לפחות 6 חודשים במקום העבודה, העובד/ת הודיע/ה למעסיק על הטיפולים ומדובר בטיפולי פוריות לקראת 2 לידות לכל היותר בתקופת העסקתם אצל אותו מעסיק (או באותו מקום עבודה) או שמדובר בטיפולים לקראת 2 לידות מבן/בת הזוג הנוכחי.
    6. העובדים הם הורים מאמצים של ילד עד גיל 10 לפני קבלת הילד לביתם והם עובדים אצל אותו מעסיק לפחות 6 חודשים – הצורך בהיתר הוא מהרגע שהודיעו למעסיק כי הם עתידים לקבל לביתם ילד למטרת אימוץ, עד למועד קבלת הילד או עד לתום תשעה חודשים מהרגע שהם קיבלו הודעה מעובד סוציאלי על כך שהם עתידים לקבל ילד לאימוץ (לפי המוקדם מביניהם).
    7. העובדים הם הורי אומנה, לפני קבלת הילד לביתם והם עובדים אצל אותו מעסיק לפחות 6 חודשים – הצורך בהיתר הוא מהרגע שהודיעו למעסיק כי הם עתידים לקבל לביתם ילד לאומנה לתקופה של 6 חודשים לפחות, עד למועד קבלת הילד או עד לתום תשעה חודשים מהרגע שהם קיבלו הודעה ממשרד הרווחה על כך שהם עתידים לקבל ילד לאומנה (לפי המוקדם מביניהם).
    8. העובדים נמצאים בתהליך של הבאת ילד לעולם בהליך פונדקאות, בתנאי שהם עובדים אצל המעסיק לפחות 6 חודשים – הצורך בהיתר הוא מרגע שהודיעו למעסיק על ההיריון של האם הנושאת (הפונדקאית) ועד שיקבלו את הילד למשמורת.
    9. העובדת שהתה במקלט לנשים נפגעות אלימות ועדיין לא עברו 150 ימים מאז שחזרה לעבודה, ובתנאי שהיא מועסקת במקום העבודה לפחות 6 חודשים.
  • לצורך קבלת ההיתר יש לפנות אל הממונה על העסקת נשים במשרד העבודה. למידע על הליך הגשת הבקשה לחצו כאן.
אזהרה
במקרים הנ”ל אסור להוציא את העובדים לחל”ת או להפחית להם את השכר או את היקף המשרה לפני קבלת ההיתר.

הוצאה לחל”ת לאחר חופשת לידה או חל”ת לאחר לידה

  • למעסיק אסור לפטר עובד או עובדת במשך 60 יום לאחר חזרתם מחופשת הלידה (או לאחר חזרתם מחל”ת שלאחר חופשת לידה), אלא אם קיבל היתר מראש ממשרד העבודה.
  • אם מעסיק הוציא עובדים לחל”ת של לפחות 14 ימים רצופים בתקופה שבין 07.10.2023 ל-31.12.2023, וימי החל”ת או חלקם חלים בתוך תקופת 60 הימים שבהם אסור למעסיק לפטר את העובדים, ספירת 60 הימים תיעצר, והיא תימשך רק לאחר חזרת העובדים מהחל”ת.
  • ניתן יהיה לפטר עובדים אלה ללא צורך בהיתר ממשרד העבודה, רק כאשר מספר הימים שעברו ממועד חזרתם מחופשת הלידה ועד יציאתם לחל”ת בצירוף מספר הימים שעברו לאחר חזרתם מהחל”ת מגיע ל-60.
דוגמה
  • עובדת חזרה לעבודה לאחר חופשת לידה ב-01.10.2023.
  • ב-15.10.2023 הוציא אותה המעסיק לחודש חל”ת עד ל-15.11.2023.
  • התקופה שבה שהתה העובדת בחל”ת, לא תיחשב כחלק מ-60 הימים המוגנים מפיטורים, והעובדת תהיה זכאית להגנה מפני פיטורים עד -30.12.2023.

הוצאה לחל”ת של עובד בימי מחלה

  • כשעובד היה חולה טרם היציאה לחל”ת והחל”ת נעשה בהסכמה – חופשת המחלה נפסקת, והמעסיק רשאי להוציא את העובד לחופשה ללא תשלום.
  • כשמדובר בחופשה כפויה שאיננה מוגבלת בזמן שדינה כדין פיטורים, לא ניתן להוציא עובד שנמצא בחופשת מחלה לחל”ת, כל עוד עומדים לזכות העובד ימי מחלה צבורים. על המעסיק להמשיך ולשלם לעובד דמי מחלה.
  • עובד שחלה במהלך תקופת החל”ת, אינו זכאי לתשלום דמי מחלה עבור תקופת מחלתו שכן יחסי העבודה מושהים.

דמי אבטלה לעובד בחל”ת בתקופת מלחמת חרבות ברזל

  • בתקופה שבין 07.10.2023 – 31.12.2023 עובדים שהוצאו לחופשה ללא תשלום שלא מיוזמתם לתקופה של לפחות 14 ימים קלנדריים (שכוללים ימי מנוחה שבועית וחגים) זכאים לדמי אבטלה בתנאי שהם עומדים בשאר תנאי הזכאות, כגון: תושבות בישראל (עובדים זרים או פלסטינים אינם זכאים לדמי אבטלה), תקופת אכשרה (עבדו לפחות ב-6 חודשים מתוך 18 החודשים האחרונים גם אם לא עבדו בכל ימי החודש) וגיל מעל 20 ומתחת ל-67.
  • אדם עם מוגבלות יהיה זכאי לדמי אבטלה גם אם השלים תקופת אכשרה של 3 חודשים בלבד.
  • מי שהגישו תביעה לדמי אבטלה במהלך 12 החודשים האחרונים וניצלו את כל ימי האבטלה המגיעים להם, יוכלו להגיש תביעה לדמי אבטלה רק לאחר שיעברו 12 חודשים מתחילת תקופת הזכאות הקודמת לדמי אבטלה. אם לא עברו 12 חודשים ונשארו ימי אבטלה שלא נוצלו אפשר להמשיך לקבל דמי אבטלה בלי להגיש תביעה חדשה.
  • תושבי יישוב שפונה לפי החלטת הממשלה בתקופה שבין 07.10.2023 ל-31.12.2023, יוכלו להמשיך לקבל דמי אבטלה עד סוף תקופה זו, גם אם סיימו את כל ימי האבטלה שהיו זכאים להם (כולל מי שטרם מלאו להם 40).
  • אם שנת הזכאות שלהם מסתיימת במהלך תקופה זו, היא תוארך באופן אוטומטי.
  • למידע נוסף ראו דמי אבטלה בתקופת מלחמת חרבות ברזל

מענק מיוחד לעובדים בני 67 ומעלה שהוצאו לחל”ת

שמירה על הזכויות הפנסיוניות בתקופת החל”ת

  • במהלך החל”ת המעסיק לא משלם שכר ולא מבצע הפרשות לביטוח הפנסיוני.
  • הפסקת ההפרשות השוטפות לביטוח הפנסיוני עלולה לפגוע בכיסוי הביטוחי של העובד, אולם קרנות הפנסיה וביטוחי המנהלים מאפשרים שמירה על הכיסוי הביטוחי ורצף הזכויות הפנסיוניות במשך מספר חודשים מהרגע שבו הופסקו ההפקדות החודשיות השוטפות.
    • בקרנות הפנסיה הכיסוי ביטוחי ושמירת הוותק ורצף הזכויות יישמרו במשך 5 חודשים.
    • בביטוחי מנהלים יישמרו הזכויות במשך 3 חודשים לאחר הפסקת ההפקדות.
    • מי שהיה מבוטח בקרן פנסיה או ביטוח מנהלים לפני 30.06.2021 זכאי לשמירה אוטומטית של זכויותיו הביטוחיות בביטוח הפנסיוני במשך 12 חודשים.
טיפ
מומלץ ליצור קשר עם שירות הלקוחות של קרן הפנסיה או חברת הביטוח שבה מתנהל הביטוח הפנסיוני ולוודא שזכויותיכם נשמרות.

תשלום דמי ביטוח לאומי בתקופת החל”ת

  • בחודשיים הראשונים המלאים של החל”ת, העובד וגם המעסיק לא צריכים לשלם את דמי הביטוח הלאומי עבור העובד (רלוונטי לעובדים שהוצאו לחל”ת בין 07.10.2023 ל-30.11.2023).
    • אם העובד זכאי לדמי אבטלה במהלך החל”ת, הביטוח הלאומי ינכה אוטומטית את דמי הביטוח מדמי האבטלה.
    • אם העובד לא מקבל דמי אבטלה עליו לשלם בעצמו את דמי הביטוח הלאומי החל המחודש המלא השלישי לחל”ת.
דוגמה
עובד שיצא לחל”ת ב-8.10.2023.
  • העובד יצטרך להתחיל לשלם דמי ביטוח לאומי החל מחודש ינואר 2024 (ורק אם הוא לא מקבל דמי אבטלה עבור חודש זה), מכיוון שבחודש אוקטובר הוא עדיין עבד (גם אם רק בחלק מהחודש) ולכן נובמבר ודצמבר הם שני החודשים המלאים הראשונים של החל”ת. חודש ינואר הוא החודש השלישי.
  • אם העובד יוחזר לעבודה במהלך חודש ינואר 2024, הוא לא יצטרך לשלם כלל דמי ביטוח לאומי עבור חודש זה שכן הוא ייחשב כחודש עבודה, ודמי הביטוח הלאומי ינוכו משכרו.

צבירת זכויות סוציאליות במהלך החל”ת

זקיפת שווי רכב צמוד לעובד שיצא לחל”ת במהלך החודש והחזיר את הרכב למעסיק

  • בדרך כלל, מעסיק שמעמיד לרשות העובד רכב צמוד נדרש לחייב את שכרו של העובד במס הכנסה בגין השימוש ברכב לפי שווי שימוש מלא, גם כאשר הרכב היה ברשות העובד רק בחלק מהחודש.
  • במהלך מלחמת חרבות ברזל, עובדים אשר הוצאו לחל”ת והחזירו למעסיק את הרכב שהוצמד להם, ישלמו מס הכנסה עבור שווי השימוש ברכב באופן יחסי למספר הימים בחודש, שבהם הרכב היה ברשותם.
  • למידע נוסף ראו הודעת רשות המיסים.

סיום החל”ת

  • חלק מהעובדים שהוצאו לחל”ת יחזרו למקום עבודתם, חלק מהעובדים יפוטרו ממקום עבודתם וחלק מהעובדים יתפטרו עקב מציאת מקום עבודה אחר.
  • ככלל, בתום החל”ת המעסיק מחויב להחזיר את העובד לאותה עבודה ובאותם תנאים, כפי שהיה לפני יציאתו של העובד לחל”ת. שינוי בתנאי העבודה ללא הסכמת העובד עלול להוות הרעה מוחשית בתנאי העבודה ואם העובד יתפטר עקב כך הוא יהיה זכאי לפיצויי פיטורים מלאים, כאילו פוטר. במקרה זה על העובד לתת למעסיק התרעה מראש על כוונתו להתפטר ולאפשר למעסיק לתקן את ההרעה בתנאי העבודה, וכן עליו לתת למעסיק הודעה מוקדמת להתפטרות.
  • עובד ששהה בחל”ת, ונרשם בשירות התעסוקה או הגיש תביעה לדמי אבטלה למוסד לביטוח לאומי, צריך לדווח באופן מקוון על חזרתו לעבודה ללשכת התעסוקה ולמוסד לביטוח לאומי.
  • עובד שחזר לעבודתו לאחר ששהה בחל”ת וקיבל דמי אבטלה, נדרש להציג בפני המעסיק אישור מביטוח לאומי על סה”כ דמי האבטלה שקיבל וסכום המס שנוכה, כדי שהמעסיק יערוך עבור העובד תיאום מס הכנסה תוך התייחסות להכנסותיו של העובד מדמי האבטלה.
  • אישור זה ניתן להפיק, לאחר תשלום כל דמי האבטלה, באזור האישי באתר המוסד לביטוח לאומי.

היעדרות מהעבודה בשל המצב הביטחוני

איסור פיטורים של עובד שנעדר מהעבודה

  • למעסיק אסור לפטר עובד שנעדר בשל המצב הביטחוני בכל אחד מהמקרים הבאים:
    • אם פיקוד העורף אסר על הגעת עובדים למקום העבודה.
    • אם העובד הוא אדם עם מוגבלות, וההגעה לעבודה היתה מונעת ממנו לקיים את הנחיות פקוד העורף בשל מוגבלותו, למשל: עובד שבשל מוגבלותו לא יכול להגיע למרחב המוגן במקום העבודה בזמן סביר.
    • אם בן זוגו של העובד או שותפו להורות על ילד משותף גויס לכוחות הביטחון או ההצלה, והעובד נעדר לצורך השגחה על הילד, ובתנאי שמתקיימים כל התנאים הבאים:
      1. העובד הוא הורה של הילד (כולל הורה אומנה)
      2. הילד לא עבר את גיל 14, ואם הוא תלמיד עם צרכים מיוחדים הוא לא עבר את גיל 21
      3. העובד נעדר מעבודתו לצורך השגחה על הילד, עקב גיוס או שירות של בן זוגו או של ההורה האחר של הילד לאחד מהגופים הבאים:
        • צה”ל;
        • כוחות הצלה וביטחון, כגון: משטרה, שירות בתי הסוהר, שירות הביטחון הכללי, המוסד;
        • ארגונים שעיסוקם הוא בהצלת חיי אדם, כמו מגן דוד אדום, שירותי כבאות;
        • מקומות עבודה שהוגדרו מפעלים חיוניים.
           
          שימו לב
          האיסור על הפיטורים במקרה זה חל בין התאריכים 07.10.2023 – 01.07.2024.
    • אם העובד נעדר מעבודתו לצורך השגחה על ילדו עקב סגירת מוסד החינוך שבו הוא לומד, ומתקיימים כל התנאים הבאים:
      1. העובד הוא ההורה של הילד (כולל הורה אומנה)
      2. הילד לא עבר את גיל 14, ואם מדובר בתלמיד עם צרכים מיוחדים אז לא עבר את גיל 21.
      3. מוסד החינוך שבו לומד הילד, נסגר בשל הוראה של פיקוד העורף או הרשות המקומית או של מוסד החינוך.
      4. העובד עונה על אחד מהתנאים הבאים:
        • העובד הוא הורה יחיד, ובמקום העבודה שלו אין סידור הולם להשגחה על הילד
        • ההורה השני הוא עובד שכיר או עצמאי ולא נעדר מהעבודה לצורך השגחה על הילד או שהוא לא מסוגל להשגיח על הילדים, ובנוסף אין במקום העבודה של אף אחד מההורים סידור הולם להשגחה על הילד.
           
          שימו לב
          האיסור על הפיטורים במקרה זה חל בין התאריכים 07.10.2023 – 01.07.2024.
    • אם מקום מגוריו של העובד נמצא באחד היישובים שהתפנו, ועקב כך נעדר מהעבודה או לא ביצע אותה. האיסור על הפיטורים במקרה זה חל בין התאריכים 07.10.2023 – 01.07.2024.
    • אם העובד הוא חטוף או נעדר או בן משפחה מקרבה ראשונה של חטוף או של נעדר. במקרים מסוימים גם בני משפחה רחוקים יותר. האיסור על הפיטורים במקרים אלה חל בין התאריכים 07.10.2023 – 01.07.2024.
    • אם העובד בשירות מילואים –
      • אסור לפטר עובד בשל שירותו במילואים, בשל קריאתו לשירות מילואים או בשל שירותו הצפוי בשירות מילואים.
      • בנוסף אסור לפטר עובד, מכל סיבה שהיא, בתקופת היותו במילואים.
      • אם מדובר בשירות מילואים העולה על יומיים רצופים, אסור לפטר את העובד, מכל סיבה שהיא, גם במשך 30 הימים לאחר תום שירות המילואים, אלא אם ניתן לכך היתר מוועדת התעסוקה במשרד הביטחון.
      • אם העובד שירת במילואים במשך 60 יום או יותר במהלך התקופה שבין 07.10.2023 עד 31.12.2024, אסור לפטר במשך 30 יום נוספים מתום השירות ובסה”כ אסור לפטרו במשך 60 ימים מתום השירות .יחד עם זאת, במהלך ה- 30 יום הראשונים שלאחר תום השירות ניתן לפטר את העובד באישור ועדת התעסוקה במשרד הביטחון, ובמהלך התקופה שבין 31 ימים ועד 60 ימים מתום השירות ניתן לפטרו באישור ועדת הפיקוח במשרד העבודה.
    • אם העובד נעדר מעבודתו בשל חרדה או מחלה והוא מסר למעסיק אישור רפואי שמעיד שהוא לא יכול לעבוד בשל מצבו הרפואי ויש לו ימי מחלה צבורים שהוא עדיין לא ניצל. במקרה זה אסור לפטר את העובד בכל התקופה שבה הוא זכאי לדמי מחלה.
שימו לב
  • עובד שנעדר מהעבודה ביוזמתו בשל סיבה אחרת הקשורה למצב הביטחוני כגון חשש, דאגה, רצון להישאר בבית עם ילדיו מעל גיל 14 וכו’, אינו מוגן מפני פיטורים.
  • אם מקום העבודה הוכרז על ידי פיקוד העורף כמפעל חיוני, העובד חייב להגיע לעבודה. החובה להתייצב לעבודה חלה גם אם העובד הוא הורה יחיד לילד מתחת לגיל 14.

תשלום שכר לעובד שנעדר מעבודתו בשל מלחמת חרבות ברזל

  • עובד שנעדר מהעבודה שעה אחת לפחות, עקב המצב הביטחוני בתקופה שבין 07.10.2023 ל- 29.02.2024 זכאי לתשלום שכר עבור ימי היעדרותו אם הוא עונה על אחד מהתנאים הבאים:
    1. הוא התגורר ביישוב שפונה לפי החלטת הממשלה ונעדר מהעבודה בשל המצב הביטחוני.
    2. הוא מועסק במוסד חינוך באחד היישובים המצויים באזור המיוחד, והוא נעדר מהעבודה בשל הוראות פיקוד העורף על סגירת מוסד החינוך.
       
      שימו לב
      מוסד חינוכי כולל גם מעונות, קייטנות, מעון יום שיקומי, מעון יום לפעוטות, צהרון, משפחתון שבו שוהים עד 6 פעוטות, ומסגרת פעילות יומית לאנשים עם מוגבלות עד גיל 21.
    3. העובד הוא הורה (כולל הורה במשפחת אומנה) שנעדר מהעבודה לצורך השגחה על ילדו שטרם מלאו לו 14 שנים כיוון שמוסד החינוך שבו שהה הילד, מצוי באזור המיוחד, ונסגר בהתאם להנחיות פיקוד העורף, ובמקום העבודה לא קיימת מסגרת נאותה להשגחה על הילד ובנוסף מתקיים אחד מאלה:
      • הילד נמצא בהחזקתו הבלעדית של העובד או שהעובד הוא הורה עצמאי (הורה יחיד).
      • בן זוגו של העובד הוא עובד שכיר או עצמאי שלא נעדר מעבודתו כדי להשגיח על הילד, ואם בן הזוג לא עובד – הוא לא יכול להשגיח על הילד.
      • אם העובד הוא הורה במשפחת אומנה, ההורה הביולוגי של הילד לא נעדר מעבודתו או עסקו לצורך השגחה על הילד או שהוא אינו יכול להשגיח על הילד.
    4. העובד נעדר מעבודתו בשל הוראות פיקוד העורף על איסור התקהלות באזור המיוחד.
    5. העובד הוא אדם עם מוגבלות אשר מקום מגוריו או מקום עבודתו באחד הישובים של האזור המיוחד ומתקיימים שני התנאים הבאים:
      • מוגבלותו של העובד ידועה למעסיק.
      • העובד לא היה יכול להגיע לעבודה כיוון שמוגבלותו מנעה ממנו לפעול לפי הנחיות פיקוד העורף.
    6. העובד הוא קרוב של אדם עם מוגבלות אשר מקום מגוריו או מקום עבודתו באזור המיוחד, ומתקיימים כל התנאים הבאים:
      • העובד נעדר מעבודתו לצורך השגחה על קרובו שהוא אדם עם מוגבלות, כיוון שהמוגבלות של קרובו אינה מאפשרת לו לפעול לפי הנחיות פיקוד העורף.
      • המוגבלות של קרובו ידועה למעסיק.
      • העובד הצהיר בכתב על כך שהוא היחיד שנעדר מהעבודה לשם השגחה על קרובו שהוא אדם עם מוגבלות וכי בן זוגו של העובד הוא עובד שכיר או עצמאי שלא נעדר מעבודתו כדי להשגיח על הקרוב עם המוגבלות, ואם בן הזוג אינו עובד – הוא אינו יכול להשגיח על הקרוב עם המוגבלות.
    7. העובד הוצא לחופשה ללא תשלום (חל”ת) ומתקיימים בו אחד התנאים המפורטים בסעיפים 6-1 לעיל, ואילו לא הוצא לחל”ת הוא היה זכאי לתשלום שכר מהמעסיק עבור ימי היעדרותו בתקופה שבין 07.10.2023 – 29.02.2024.
  • השכר עבור כל יום היעדרות יהיה השכר הרגיל של העובד, ללא תוספות, עד לתקרה של 1,510 ₪ ליום והמעסיק יבצע הפרשות סוציאליות עבור שכר זה. גובה השכר של עובד שאלמלא יצא לחל”ת היה זכאי לשכר, הוא גובה שכרו הרגיל אך לא יותר מגובה הפיצוי לו זכאי המעסיק בשל תשלום שכרו של העובד.
  • מועד תשלום השכר:
    • עבור התקופה שעד 31.12.2023 על המעסיק היה לשלם את השכר לכל המאוחר במשכורת חודש אפריל 2024.
    • עבור התקופה של ינואר-פברואר 2024 , על המעסיק לשלם את השכר במועד תשלום משכורת חודש יוני 2024.
  • במגזר הציבורי השכר ששולם הנו כמפורט בהסכם הקיבוצי שנחתם במגזר הציבורי בדבר פיצוי לעובדים בשל מלחמת חרבות ברזל
  • למידע נוסף ראו :תשלום שכר לעובדים שנעדרו מעבודתם בשל מלחמת חרבות ברזל.
טיפ
מעסיקים ששילמו שכר לעובדים שנעדרו מעבודתם בשל המצב הביטחוני זכאים בתנאים מסוימים לפיצוי מרשות המסים. למידע נוסף לחצו כאן.

תשלום שכר לעובד שנעדר מעבודתו עקב מילואים

  • עובד שנעדר מעבודתו עקב מילואים זכאי לשכרו הרגיל מהמעסיק.
  • במקרים מסוימים העובד יידרש להגיש תביעה אישית לביטוח הלאומי לקבל התשלום (למשל: עובד אצל 2 מעסיקים במקביל או עובד שמקבל שכר לפי שעה או שכר יומי בסכומים מסוימים).
  • למידע נוסף ראו בהמשך.

תשלום שכר לעובד שנעדר מעבודתו בשל חרדה או על מנת לטפל בבני משפחתו הפצועים

  • עובדים שנעדרו מעבודתם בשל אי יכולתם לתפקד עקב חרדה, יהיו זכאים לתשלום דמי מחלה אם המציאו למעסיק אישור רפואי כדין שהם אינם יכולים לעבוד בשל מצבם הרפואי ויש ברשותם ימי מחלה צבורים.
  • עובד זכאי לתשלום דמי מחלה אם נעדר מעבודתו בשל מחלת ילד, הורה או בן זוג, אם קיימים לזכותו ימי מחלה צבורים.
    • שכירים שבני זוגם עובדים, זכאים להיעדר עד 8 ימים בשנה על חשבון ימי המחלה הצבורים שלהם בגלל מחלת ילדיהם שמתחת לגיל 16.
    • במקרה שהפצוע הוא בן הזוג או הורה של העובד, העובד יוכל להיעדר מהעבודה על חשבון 6 ימי מחלה לכל היותר אם בן הזוג או ההורה הפך להיות תלוי לחלוטין בעזרת הזולת בביצוע פעולות היום-יום.
טיפ
המוסד לביטוח לאומי נותן סיוע בשל אובדן הכנסה למי שמטפל בבני משפחתו מדרגה ראשונה (בן/בת זוג, הורה, ילד, ילדה, אח או אחות) המאושפזים בבית חולים בתקופת האשפוז. למידע נוסף יש לפנות לטלפון שמספרו 02-6269999.

תשלום שכר לעובדים ששוהים בחו”ל ואינם יכולים לחזור לארץ בשל מחסור בטיסות

  • בחוק אין התייחסות לתשלום שכר לעובד ששוהה בחו”ל ולא יכול לחזור לארץ בגין מחסור בטיסות בתקופת מלחמה.
  • העובדים רשאים לבקש מהמעסיק לזקוף את ימי ההיעדרות על חשבון ימי החופשה הבלתי מנוצלים העומדים לרשותם, אם עומדים לרשותם, ועל המעסיק לשלם להם שכר עבור ימי החופשה בסכום השווה לשכרם הרגיל ולנכות ימים אלה מהצבירה.
  • במקרים בהם הגיעו הצדדים להסדר אחר באופן אישי או באמצעות הסכם קיבוצי, יש לפעול לפי הסדר זה.

תשלום שכר לעובדים שפונו מבתיהם עקב המלחמה ונעדרו מעבודתם

חופשה מרוכזת ביוזמת המעסיק

  • בעקרון, מעסיק רשאי להוציא את עובדיו לחופשה כפויה ולנכות את ימי ההיעדרות של העובדים ממכסת ימי החופשה השנתית שצברו.
  • עם זאת, אסור למעסיק להוציא עובד לחופשה, אם אין ברשות העובד ימי חופשה הצבורים לזכותו. במקרה כזה יכול המעסיק להוציא את העובד לחופשה, אך חייב לשלם לו שכר מלא עבור ימי החופשה.
  • למידע נוסף ראו חופשה שנתית לעובד שלא צבר מספיק ימי חופשה
  • מעסיק לא יכול להוציא את עובדיו לחופשה ללא התראה, כלומר עליו להודיע להם זמן מה מראש.
  • אם מדובר בחופשה רצופה שאורכה 7 ימים או יותר, על המעסיק להודיע לעובדים שבועיים מראש. כלומר, מעסיק לא יכול להוציא את עובדיו לחופשה, שעולה על שבוע רצוף, במהלך השבועיים הראשונים של מצב החירום.
  • למידע נוסף ראו חופשה ביוזמת המעסיק

הקטנת היקף משרה, צמצום מספר המשמרות או הפחתת שכר

  • מעסיק רשאי להפחית את שכר העובד או את היקף משרתו, רק אם העובד נתן את הסכמתו המפורשת לכך (ורצוי שההסכמה תינתן בכתב).
  • צמצום היקף משרה משמעה גם צמצום מספר המשמרות של עובד במשמרות. מעסיק רשאי לצמצם את מספר המשמרות של העובד בהסכמתו בלבד ובהתאם לאמור בהמשך.
  • הפחתת היקף משרה ללא הסכמת העובדים מראש עלולה להיחשב כהרעה מוחשית בתנאי העבודה, שאם העובד מתפטר בגינה הוא זכאי לאותן זכויות של עובד מפוטר כגון: פיצויי פיטורים מלאיםפדיון דמי הבראה ופדיון ימי החופשה שהעובד לא ניצל. במקרה זה על העובד להתריע מראש בפני המעסיק על כוונתו להתפטר ולאפשר למעסיק לחזור בו מהפגיעה בשכר או בהיקף המשרה. עובר שמתפטר נדרש לתת הודעה מוקדמת לפני התפטרות, כקבוע בחוק.

מקרים שבהם נדרש היתר להקטין את היקף המשרה או או השכר

  • בעיקרון המעסיק יכול להקטין את היקף המשרה או את השכר, אם העובדים הסכימו לכך, וזאת ללא צורך בקבלת אישור מראש מגורם אחר.
  • למרות זאת, במקרים שפורטו למעלה, מעסיק שמעוניין להקטין את היקף המשרה או השכר, חייב לבקש מראש היתר מיוחד ממשרד העבודה.
  • לצורך קבלת ההיתר יש לפנות אל הממונה על העסקת נשים במשרד העבודה. למידע על הליך הגשת הבקשה לחצו כאן.
שימו לב
במקרים המפורטים למעלה אסור לפגוע בשכר או בהיקף המשרה של העובד לפני קבלת היתר

ההשפעה של הפחתת שכר על הזכויות הפנסיוניות של העובד

  • עובד שמבוטח בקרן בפנסיה או בביטוח מנהלים לפני 30.06.2021 ושכרו הופחת ב-20% או יותר בהשוואה לשכר חודש פברואר 2020, ועקב כך הופחתו ההפקדות החודשיות שמועברות לקרן הפנסיה או לחברת הביטוח, רשאי לבקש מהחברה המנהלת את הביטוח הפנסיוני שלו לשלם בעצמו את ההפרש או לנכות אותו מיתרת החיסכון הפנסיוני שלו כדי שהכיסוי הביטוחי יהיה זהה לזה היה לו לפני הפחתת השכר.
  • אם העובד ויתר על אפשרות זו, הכיסוי הביטוחי שלו יוקטן בהתאם להקטנת השכר (גובה קצבת הנכות שיקבל אם יאבד את כושר עבודתו, וקצבת השאירים שתשולם לשאיריו אם ימות, תחושב כאחוזים מתוך שכרו החדש והנמוך יותר, ולא מתוך השכר המקורי שלפני ההפחתה). במקרה כזה העובד יוכל במשך 12 חודשים ממועד הפחתת השכר להגדיל את הכיסוי הביטוחי מחדש לאותו כיסוי שהיה לו ערב ההפחתה ללא צורך בהליך חיתום או בצבירה מחודשת של תקופת אכשרה (לצורך כיסוי מחלות קיימות).
דוגמה
  • עובד ששכרו החודשי 10,000 ₪ והכיסוי הביטוחי שלו במסגרת קרן הפנסיה מכסה 75% מהשכר, כך שבמקרה של נכות מלאה הוא יהיה זכאי לקצבת נכות של 7,500 ₪.
  • שכרו של העובד הופחת בחודש אוקטובר 2023 ל-5,000 ₪, ועל כן קצבת הנכות שיהיה זכאי לה אם יאבד את כושר עבודתו צפויה להיות 3,750 ₪ בלבד (75% מתוך שכרו החדש), אלא אם יבקש מקרן הפנסיה לשלם את ההפרש הנדרש לצורך שמירת הכיסוי הביטוחי לפי השכר המקורי שלפני ההפחתה.
טיפ
מומלץ ליצור קשר עם קרן הפנסיה או חברת הביטוח המנהלת את הביטוח הפנסיוני בסמוך למועד שבו הופחת השכר על מנת לוודא מולם שהכיסוי הביטוחי יישמר.

משרתי מילואים ובני זוגם

איסור פיטורים של עובד שנקרא למילואים

  • אסור לפטר עובד בשל שירותו במילואים, בשל קריאתו לשירות מילואים או בשל שירותו הצפוי בשירות מילואים. כמו כן אסור לפטר אותו בשל אורך שירות המילואים או תדירות השירות.
  • בנוסף אוסר החוק לפטר עובד, מכל סיבה שהיא, בתקופת היותו במילואים.
  • אם מדובר בשירות מילואים העולה על יומיים רצופים, אסור לפטר את העובד, מכל סיבה שהיא, גם במשך 30 הימים לאחר תום שירות המילואים, אלא אם ניתן לכך היתר מוועדת התעסוקה במשרד הביטחון.
  • אם העובד שירת במילואים במשך 60 יום או יותר בתקופה שבין 07.10.2023 – 31.12.2024, אסור לפטר אותו במשך 60 ימים מתום השירות, אלא באישור ועדת פיקוח שהוקמה לפי חוק הסכמים קיבוציים.
  • למידע נוסף ראו איסור פיטורי עובד במהלך או בתום שירות מילואים.

תשלום שכר לעובד שנעדר מעבודתו עקב שירות מילואים

  • עובד חודשי ועובד שעתי/יומי שעבד במקום עבודתו הנוכחי 75 ימים לפחות בתוך 3 החודשים שקדמו לתחילת השירות במילואים (כולל שבתות וחגים, חופשה, תאונה, מחלה, אבל) – זכאי לקבל מהמעסיק במועד התשלום הרגיל, את משכורתו הרגילה שהיה אמור לקבל לולא יצא למילואים.
  • המעסיק יגיש למוסד לביטוח לאומי, מוקדם ככל האפשר, תביעה לקבלת החזר תגמולי מילואים.
  • גובה השכר היומי שמשלם המוסד לביטוח לאומי עבור יום מילואים הוא השכר ברוטו של העובד החייב בדמי ביטוח ב-3 החודשים שקדמו לחודש שבו החל שירות המילואים, מחולק ב-90, ובכל מקרה לא פחות מסכום התגמול המינימלי ולא יותר מסכום התגמול המקסימלי.
  • מי שנקרא לשירות מילואים במהלך התקופה שבין יום 07.10.2023 ועד יום 31.12.2023:
    • סכום התגמול המינימלי הוא 310.52 ₪ ליום ו-9,316 ₪ לחודש (נכון ל-2024)
    • סכום התגמול המקסימלי ליום מילואים הוא 1,634.33 ₪, ועבור חודש מילואים – 49,030 ₪ (נכון לשנת 2024).
    • אם הסכום שהמוסד לביטוח לאומי העביר למעסיק גבוה מהסכום שהמעסיק שילם לעובד על חשבון התגמול, המעסיק יעביר לעובד את ההפרש.
  • ברגיל, עובדים היוצאים למילואים מקבלים את התגמול במשכורת השוטפת והמעסיק מקבל עבורם החזרים מהמוסד לביטוח לאומי בתום תקופת השירות. בהתאם לחוזר ביטוח לאומי מיום 18.10.2023, המעסיקים רשאים להגיש למוסד לביטוח לאומי בקשה לקבלת החזרים באופן מידי, וזאת בתנאי שישלמו לעובדיהם המשרתים במילואים את שכרם.
  • למידע נוסף על תשלומים למשרתי המילואים ראו:

המשך הפרשות לביטוח פנסיוני וקרן השתלמות לעובד במילואים

  • מעסיק שמשלם שכר לעובדים בתקופת המילואים (ולאחר מכן מתחשבן עם ביטוח לאומי) צריך להמשיך ולבצע הפרשות לביטוח הפנסיוני של העובד כפי שעשה לפני המילואים. את חלקו של העובד מותר לו לנכות מהשכר של העובד.
  • אם המעסיק לא משלם את השכר (למשל במקרים שבהם העובד צריך להגיש תביעה לביטוח הלאומי ולקבל את התשלום) על המעסיק לבצע את ההפרשות לביטוח הפנסיוני (כולל החלק של העובד) ומותר לו בהמשך לנכות את חלקו של העובד מהשכר שיקבל לאחר חזרתו מהמילואים.
  • אם לפני המילואים הפריש המעסיק כספים לקופת גמל או קרן השתלמות עבור העובד, עליו להמשיך ולהפריש כספים אלה גם בתקופת המילואים ולנכות את חלקו של העובד מהשכר (ואם המעסיק לא משלם שכר בתקופת המילואים, אז מותר לנכות את חלקו של העובד מהשכר שיקבל לאחר חזרתו מהמילואים).
  • למידע נוסף ראו הפרשות לביטוח פנסיוני ולקרן השתלמות לעובדים במילואים

זקיפת שווי רכב צמוד לעובד שמשרת במילואים

  • בדרך כלל, מעסיק שמעמיד לרשות העובד רכב צמוד נדרש לחייב את שכרו של העובד במס הכנסה בגין השימוש ברכב לפי שווי שימוש מלא, גם כאשר הרכב היה ברשות העובד רק בחלק מהחודש.
  • במהלך מלחמת חרבות ברזל, עובדים אשר גויסו בצו 8 והחזירו למעסיק את הרכב שהוצמד להם, ישלמו מס הכנסה עבור שווי השימוש ברכב באופן יחסי למספר הימים בחודש, שבהם הרכב היה ברשותם.
  • המעסיק יכול לוודא מול עובד שגויס בצו 8 או מול מישהו אחר מטעמו את החזרת הרכב לרשות המעסיק, לרבות השארתו בשטח.
  • העובד או מישהו אחר מטעמו רשאי להודיע למעסיק על החזרת הרכב או על אי העמדת הרכב לרשותו גם בדיעבד, ולכל המאוחר עד 7 ימי עבודה לאחר סיום תקופת שירות המילואים.
  • למידע נוסף ראו הודעת רשות המיסים.

איסור פיטורים של בני זוג ושותפיהם להורות של משרתי המילואים שנעדרו מהעבודה לצורך השגחה על ילדיהם

  • בני הזוג של משרתי המילואים וכן שותפיהם להורות על ילד משותף (כגון: גרושים, שותפים להורות משותפת וכו’) יכולים להיעדר מהעבודה ולהיות מוגנים מפיטורים אם מתקיימים כל התנאים הבאים:
    1. יש להם ולמשרת המילואים ילד משותף (כולל ילד אומנה);
    2. הילד לא עבר את גיל 14, ואם הוא תלמיד עם צרכים מיוחדים הוא לא עבר את גיל 21;
    3. הם נעדרו מהעבודה לצורך השגחה על הילד.
  • האיסור על הפיטורים במקרה זה חל בין התאריכים 07.10.2023 – 01.07.2024.
  • למידע נוסף לחצו כאן.

היעדרות עם תשלום שכר לבני זוג ושותפיהם להורות של משרתי המילואים

  • עובדים שבני זוגם או שותפם למשמורת על ילד משרתים במילואים במהלך התקופה שבין 07.10.2023 – 31.12.2024, זכאים בתנאים מסוימים לתוספת ימי היעדרות בתשלום, בהתאם למספר ימי המילואים המצטברים של בן זוגם או שותפם למשמורת.
  • ימי ההיעדרות הללו הם בנוסף לימי החופשה הצבורים של העובדים או לימי המחלה שלהם.
  • ניתן לנצל גם חלקי ימים על חשבון מכסת ימי ההיעדרות, ואין חובה להיעדר יום שלם.
  • לתוספת ימי ההיעדרות בתשלום זכאים עובדים שמתקיימים בהם התנאים הבאים:
    1. הם בני זוג (נשואים, ידועים בציבור, בני זוג מאותו מין) או שותפים למשמורת על ילד משותף של משרת מילואים פעיל.
    2. בתקופה שבין 07.10.2023 – 31.12.2024 בן זוגם או שותפם למשמורת שירתו מעל 30 יום במילואים במצטבר.
    3. הם עונים על אחד התנאים הבאים:
      • הורים (כולל הורים מפונדקאות, הורים מאמצים והורים במשפחת אומנה) לילד מתחת לגיל 18 שחולה במחלה ממארת או מטופל בדיאליזה, או שהם מטפלים בילד של בן זוגם שנמצא במצב זהה;
      • הם מטפלים או משגיחים באופן בלעדי על אדם עם מוגבלות, שהוא בן זוגם, הורה, סב , ילד, ילד של בן הזוג, אח, אחות או בני זוגם של כל אחד מאלה.
      • הם מטפלים בהורה חולה שלהם או של בן זוגם ובלבד שההורה הפך להיות תלוי לחלוטין בעזרת הזולת לביצוע פעולות יום יום.
    4. הם נעדרו מהעבודה בעת שבן זוגם או שותפם למשמורת היה בשירות מילואים פעיל.
    5. הם נעדרו מהעבודה בשל אחת או יותר מהסיבות הבאות:
      • מחלת ילד עד גיל 14 או מחלת ילד עד גיל 18 שחולה במחלה ממארת או מטופל בדיאליזה
      • טיפול או השגחה בלעדית של קרוב שהוא אדם עם מוגבלות
      • טיפול בהורה חולה שלו או של בן זוג, ובלבד שההורה הפך להיות תלוי לחלוטין בעזרת הזולת לביצוע פעולות יום יום
      • הארכת חופשת לידה של בן או בת הזוג.
      • השגחה וטיפול בילד עד גיל 14 או בילד עד גיל 18 שחולה במחלה ממארת או מטופל בדיאליזה תוך התחשבות, ככל שניתן, עם צרכי העבודה.
      • היעדרות לצורך סידורים הכרחיים לניהול תחזוקת משק הבית שניתן לבצעם רק בשעות העבודה תוך התחשבות, ככל שניתן, עם צרכי העבודה.
      • היעדרות מסיבה אחרת בתיאום ובהסכמת המעסיק.
  • מספר ימי ההיעדרות, שעבורם ניתן לקבל שכר, תלוי במספר ימי המילואים המצטבר של בן הזוג או השותף למשמורת בתקופה שבין 07.10.2023 – 31.12.2024, כמפורט בטבלה הבאה:
מספר ימי המילואים המצטברמספר ימי היעדרות של העובד
עד 30 ימי מילואים
אין זכאות
31 – 60 ימי מילואים
3 ימי היעדרות
61 – 90 ימי מילואים
4 ימי היעדרות
91 – 120 ימי מילואים
6 ימי היעדרות
121 ימי מילואים
8 ימי היעדרות
  • בן/בת זוג של משרת מילואים שיש לו זכאות ל-35 ימים ומעלה של חופשה בתשלום בשנה קלנדרית (מינואר-דצמבר), זכאי למחצית מימי ההיעדרות המופיעים בטבלה.
  • למידע נוסף לחצו כאן.

שעת היעדרות לעובד/ת בגין שירות מילואים של בן/בת הזוג

  • עובדות ועובדים שבני/בנות הזוג נמצאים בשירות מילואים זכאים להיעדר מהעבודה בתשלום במשך שעה אחת ביום, החל מהיום הראשון למילואים בהתקיים התנאים הבאים:
    • בני/בנות הזוג נמצאים בשירות מילואים לפחות 5 ימים רצופים.
    • העובדים מועסקים במשרה מלאה כנהוג במקום עבודתם. (בתקופה שבין 07.10.2023 – 31.12.2024 גם מי שעובדים במשרות חלקיות אצל מספר מעסיקים אך במצטבר מגיעים להיקף משרה מלאה זכאים לשעת ההיעדרות באופן יחסי להיקף המשרה אצל כל מעסיק.)
    • העובדים הנם הורים לילד/ה מתחת לגיל 13.
    • העובדים לא נעדרים שעה מהעבודה במסגרת זכאות אחרת להיעדרות מהעבודה כהורים (כגון: שעת הנקה).
  • שעת ההיעדרות היא בשכר ואסור למעסיק להוריד אותה ממכסת שעות החופשה או שעות המחלה של העובד/ת.
  • עובדי מדינה –
    • עובדי מדינה שבני/בנות זוגם נקראו לשירות מילואים בקריאת פתע זכאים להיעדרות של שעה ביום, לצורך סידורים הכרחיים הנובעים מהקריאה, עד תום שירות המילואים. המעסיק חייב לשלם שכר עבור שעת ההיעדרות ואסור להפחית אותה ממכסת ימי החופשה הצבורים של העובד.
    • עובדי מדינה שבני/בנות זוגם נקראו לשירות מילואים בקריאת פתע עשויים להיות זכאים ליום חופשה בתום שירות המילואים של בן/בת הזוג, מעבר למכסת ימי החופשה השנתית שלהם.
  • למידע נוסף ראו:

העסקת עובדים בשעות נוספות

צבירת ימי חופשה

  • עובד שלא יכול לנצל את ימי החופשה בתקופת מלחמת חרבות ברזל זכאי להעביר את יתרת ימי החופשה לשתי השנים הבאות , אף ללא הסכמת המעסיק, אם במהלך התקופה שבין 07.10.2023 – 31.12.2024 התקיימו לגביו אחד מהתנאים הבאים:
    1. המעסיק לא נתן לעובד חופשה.
    2. העובד נעדר מהעבודה לפחות 5 ימים רצופים בשל שירות מילואים.
    3. העובד נעדר מעבודתו או לא ביצע אותה בשל הצורך להשגיח על ילדו (ילד עד גיל 14 או ילד עם צרכים מיוחדים עד גיל 21) עקב סגירת מוסד החינוך שבו לומד הילד בשל הוראות פיקוד העורף והעובד עונה על אחד משני התנאים הבאים:
      • העובד הוא הורה יחיד, ובמקום העבודה שלו אין סידור הולם להשגחה על הילד
      • ההורה השני הוא עובד שכיר או עצמאי ולא נעדר מהעבודה לצורך השגחה על הילד או שהוא לא מסוגל להשגיח על הילדים, ובנוסף אין במקום העבודה של אף אחד מההורים סידור הולם להשגחה על הילד.
    4. העובד נעדר מעבודתו או לא ביצע אותה בשל הצורך להשגיח על ילדו, עקב גיוס או שירות של בן הזוג או של ההורה האחר של הילד לאחד מהגופים הבאים:
      • צה”ל;
      • כוחות הצלה וביטחון, כגון: משטרה, שירות בתי הסוהר, שירות הביטחון הכללי, המוסד;
      • ארגונים שעיסוקם הוא בהצלת חיי אדם, כמו מגן דוד אדום, שירותי כבאות;
      • מקומות עבודה שהוגדרו מפעלים חיוניים.
    5. העובד נעדר מעבודתו או לא ביצע אותה בשל היותו אחד מאלה:
    6. העובד הוא תושב של ישוב שהתפנה במהלך המלחמה, והוא נעדר מעבודתו או לא ביצע אותה בשל הפינוי. לרשימת הישובים המפונים לחצו כאן.
    7. העובד הועסק או נקרא לשירות במפעל חיוני.
    8. העובד הועסק בשעות נוספות על פי ההיתר לשעות נוספות שניתן בשל מצב החירום.
    9. העובד הינו צעיר בגיל 18-16 אשר הועסק במהלך התקופה המצוינת למעלה בעבודת לילה גם אחרי השעה 23:00 בהתאם להיתר שניתן (אם ניתן) בשל מצב החירום.
  • במקרים אלה אסור למעסיק למחוק את ימי החופשה שלא נוצלו, ועליו לאפשר לעובדים לנצל אותם בשתי השנים הבאות.
  • למידע נוסף ראו צבירת ימי חופשה לעובדים שלא יכלו לנצל את ימי החופשה עקב מלחמת חרבות ברזל.

עבודה מהבית

  • החלטה בדבר עבודה מהבית היא חלק מהזכות הניהולית של המעסיק. אולם על המעסיק לשקול בתום לב ובאופן ענייני את בקשתו של העובד לעבוד מהבית בשל המצב הביטחוני.
  • עובד העובד מהבית זכאי לאותם זכויות ותשלומים ששולמו לו בתקופת עבודתו במקום העבודה, למעט החזר הוצאות נסיעה, אלא אם הוסכם אחרת בין הצדדים.
  • הנושא של עבודה מהבית אינו מוסדר בחוק, ולכן לא חלה על המעסיק חובה להשתתף בהוצאות שנגרמו לעובד עקב העבודה מהבית (למשל עלויות חשבון החשמל והאינטרנט), אלא אם הוסכם אחרת בחוזה העבודה או בהסכם קיבוצי החל על העובד.

מפעלים חיוניים

  • ניתן לגייס לעבודה כל תושב מעל גיל 16 שנה ועד גיל פרישה (למעט חייל, שוטר ואישה בהיריון או עד שנה לאחר לידה) לעבודה במפעלים חיוניים או במפעלים למתן שירותים קיומיים (בתי חולים, אספקת חשמל, מים, תרופות, מזון וכו’).
  • אם מקום העבודה הוכרז על ידי פיקוד העורף כמפעל חיוני, העובד חייב להגיע לעבודה, גם אם העובד הוא הורה יחיד לילד מתחת לגיל 14 השוהה בבית בשל סגירת מערכת החינוך.
  • אי-התייצבות לעבודה במקרה כזה עשויה להיות עבירה פלילית.
  • בין העובד המגויס למפעל בו הוא נקרא לשירות עבודה מתקיימים יחסי עבודה וכל חוקי העבודה חלים, למעט חוקים מסוימים.
  • דין שירות עבודה של מגויס-חוץ (מי שבשגרה עובד במקום אחר וגויס למפעל חיוני) כשירות מילואים.
    • על המעסיק שהעובד עבד אצלו בשגרה, טרם גיוסו, חל אסור לפטר את העובד מעבודתו המקורית במהלך התקופה בה נקרא העובד לשירות עבודה, ואם העובד שירת מעל יומיים רצופים, אסור לפטרו גם במשך 30 ימים מתום השירות אלא בהיתר.
    • בנוסף, המעסיק בשגרה, שהעובד עבד אצלו טרם גיוסו, חייב לשמור על זכויותיו של העובד התלויות בוותק.
  • ניתן לבדוק אם מקום עבודה מסוים נחשב מפעל חיוני באמצעות מנוע החיפוש באתר משרד העבודה.
  • למידע נוסף ראו צו גיוס לשירות עבודה במפעלים חיוניים או במפעלים למתן שירותים קיומיים.

פיטורים

הזכות לפטר עובד

הליך הפיטורים

תשלומים המגיעים לעובד בתום יחסי העבודה

איסור אפליה

  • בעת ההחלטה על פיטורי עובד או הוצאתו לחל”ת או על הפחתת שכרו או היקף משרתו, אסור להפלות אותו על רקע מין, נטייה מינית, מעמד אישי, היריון, הפריה חוץ גופית, טיפולי פוריות, גזע, גיל, הורות, דת, לאום, ארץ מוצא, השקפה, תמיכה במפלגה או שירות מילואים, או להביא את הנתונים הללו כשיקול בעת קבלת ההחלטה.
  • למידע נוסף ראו אפליה אסורה בעבודה.

דמי אבטלה

זכאות לדמי אבטלה

  • בתקופה שבין 07.10.2023 ל-31.12.2023 עובדים שפוטרו מעובדתם או שהוצאו לחופשה ללא תשלום שלא מיוזמתם לתקופה של לפחות 14 ימים קלנדריים (שכוללים ימי מנוחה שבועית וחגים) זכאים לדמי אבטלה בתנאי שהם עומדים בשאר תנאי הזכאות, כגון: תושבות בישראל (עובדים זרים או פלסטינים אינם זכאים לדמי אבטלה), תקופת אכשרה וגיל מעל 20 ו ומתחת ל-67.
  • בתנאי הזכאות הרגילים נדרשת תקופת אכשרה של 12 חודשים מתוך 18 החודשים האחרונים, שבה שולמו לעובדים דמי ביטוח לאומי, כלומר לפחות 12 חודשים שונים שבהם העובד קיבל שכר, גם אם הוא עבד רק בחלק מהחודש.
  • עם זאת, לעובדים שפוטרו או הוצאו לחל”ת בתקופה שבין 07.10.2023 ל-31.12.2023 נדרשת תקופת אכשרה של 6 חודשים בלבד מתוך 18 החודשים האחרונים.
  • אדם עם מוגבלות יהיה זכאי לדמי אבטלה גם אם השלים תקופת אכשרה של 3 חודשים בלבד.
  • מי שהגישו תביעה לדמי אבטלה במהלך 12 החודשים האחרונים וניצלו את כל ימי האבטלה המגיעים להם, יוכלו להגיש תביעה לדמי אבטלה רק לאחר שיעברו 12 חודשים מתחילת תקופת הזכאות הקודמת לדמי אבטלה. אם לא עברו 12 חודשים ונשארו ימי אבטלה שלא נוצלו אפשר להמשיך לקבל דמי אבטלה בלי להגיש תביעה חדשה.

דמי אבטלה בתקופת מלחמת חרבות ברזל

גובה דמי האבטלה ליום

  • דמי האבטלה מחושבים לפי מדרגות הכנסה באחוזים מהשכר היומי הממוצע שהיה למובטלים.
  • ב-125 הימים הראשונים (5 חודשים), הסכום המירבי שניתן לקבל ליום הוא 501.44 ₪ ליום, נכון ל-2024. בשאר ימי הזכאות הסכום המירבי שניתן לקבל הוא 334.29 ₪ ליום, נכון ל-2024.
  • למידע נוסף ראו דמי אבטלה

מספר ימי הזכאות לדמי אבטלה

  • דמי האבטלה משולמים לפי מספר הימים שבהם היה העובד מובטל או בחל”ת ובתנאי שנרשם באתר שירות התעסוקה או באמצעות מילוי טופס משולב לשירות התעסוקה והביטוח הלאומי.
  • יחד עם זאת, התקופה שעבורה משולמים דמי אבטלה היא מוגבלת, ולא ניתן לקבל דמי אבטלה על יותר ממספר ימי האבטלה המרביים הקבועים בחוק, גם אם בפועל העובדים היו בחל”ת או באבטלה במשך תקופה ארוכה יותר.
  • מספר ימי האבטלה המרביים שעבורם ישולמו דמי אבטלה, תלוי בין היתר בגיל של העובדים ובמצבם המשפחתי. למידע נוסף ראו מספר הימים המירבי לקבלת דמי אבטלה.
  • למי שפוטרו או הוצאו לחל”ת בתקופה שבין 07.10.2023 ל-31.12.2023, דמי האבטלה ישולמו ברציפות ב-125 הימים הראשונים (בשונה מהכלל הרגיל, שלפיו לא מקבלים דמי אבטלה עבור 5 ימי האבטלה הראשונים בכל תקופה של 4 חודשים).
  • למידע נוסף ראו דמי אבטלה בתקופת מלחמת חרבות ברזל

מספר ימי הזכאות לדמי אבטלה לעובדים מתחת לגיל 40

  • בימי שגרה עובדים מתחת לגיל 40 שהגישו יותר מתביעה אחת לדמי אבטלה במשך תקופה של 4 שנים, יכולים לקבל דמי אבטלה בכל אחת מהתקופות, בתנאי שמספר הימים הכולל שעבורם הם יקבלו דמי אבטלה במשך כל 4 השנים הללו ביחד לא יעלה על 180% ממספר הימים המירבי.
  • מגבלה זו בוטלה בתקופה שבין 07.10.2023 -30.11.2023, וניתן יהיה לקבל בתקופה זו דמי אבטלה על כל ימי החל”ת ועד הסכום המירבי, ללא תלות במספר ימי האבטלה שנוצלו בתקופת קודמות, כולל בתקופת הקורונה.
  • עובדים שהגישו תביעה לדמי אבטלה ב-12 החודשים האחרונים וטרם ניצלו את מספר הימים המירבי שהם זכאים להם, יוכלו לקבל כעת דמי אבטלה על יתרת ימי האבטלה שלא ניצלו עדיין עד למספר הימים המירבי שהם זכאים להם.
  • עובדים שכבר ניצלו את מספר ימי האבטלה המירביים שהם זכאים להם במהלך 12 החודשים האחרונים, יצטרכו להמתין עד שיחלפו 12 החודשים בטרם יוכלו להגיש תביעה חדשה.
שימו לב
הקלה נוספת למי שפונו מבתיהם
תושבי יישוב שפונה לפי החלטת הממשלה בתקופה שבין 07.10.2023 ל-30.11.2023, יוכלו לקבל ברציפות דמי אבטלה עד סוף תקופה זו, גם אם הסתיימה שנת הזכאות שלהם וגם אם סיימו את כל ימי האבטלה שהיו זכאים להם (כולל מי שטרם מלאו להם 40).
  • בכל מקרה מי שקיבלו ב-4 השנים האחרונות דמי אבטלה וכעת מגישים תביעה חדשה, יקבלו דמי אבטלה נמוכים יותר לכל יום אבטלה (לא יותר מ-85% מהסכום שהיה משולם אילו היה מדובר בתביעה ראשונה לדמי אבטלה).
  • למידע נוסף ראו דמי אבטלה בתקופת מלחמת חרבות ברזל

הגשת תביעה לדמי אבטלה

  • יש להירשם בהקדם כדורשי עבודה בשירות התעסוקה.
    • ניתן לבצע את הרישום באמצעות אתר האינטרנט של שירות התעסוקה (ראו הסבר מפורט), ובהמשך להגיש תביעה לדמי אבטלה לביטוח הלאומי.
    • ניתן גם להירשם בשירות התעסוקה ולהגיש תביעה לביטוח הלאומי באמצעות טופס אחד משולב במערכת ההזדהות הלאומית.
  • לאחר הרישום יש להישאר זמינים בטלפון הסלולרי או בדואר האלקטרוני, למקרה ששירות התעסוקה יבקש ליצור קשר.
שימו לב
  • בתקופת מלחמת חרבות ברזל לשכות התעסוקה פועלות בערוצים מרחוק ולא נדרשת התייצבות פיסית.
  • תובעי אבטלה או הבטחת הכנסה צריכים להיות זמינים בטלפון הסלולרי או בדוא”ל כדי לעדכן את שירות התעסוקה על הסטטוס התעסוקתי שלהם או לקבל הפניות לעבודה מתאימה – אם תימצא.
  • חשוב לעקוב אחרי העדכונים באתר שירות התעסוקה.
  • כדי לזרז את הטיפול בתביעה ולהימנע מדרישת מסמכים מיותרים, יש לוודא שהמעסיק שידר למוסד לביטוח לאומי טופס 100 (ריכוז נתוני שכר) עבור תקופת העבודה ב-12 החודשים האחרונים, שכולל את תאריך הפסקת עבודה ויתרת ימי חופש במועד ההוצאה לחל”ת.
  • אם אין אפשרות שהטפסים יישלחו על ידי המעסיק, יש לצרף לתביעת האבטלה את אחד המסמכים הבאים:
  • למידע על הליך הגשת התביעה לדמי אבטלה לחצו כאן.
טיפ
מומלץ להירשם בשירות התעסוקה מיד לאחר הפסקת העבודה ולא להשתהות עם הרישום.

מענק למפונים שאינם עובדים ומיצו את זכאותם לדמי אבטלה

  • תושבי יישובים שפונו במלחמת חרבות ברזל, ומיצו את זכאותם לדמי אבטלה, עשויים להיות זכאים למענק אבטלה, בגובה דמי האבטלה שהיו זכאים להם.
  • המענק ישולם עבור החודשים ינואר-אוגוסט 2024, אך אם התושבים יוחזרו ליישובם לפני כן, תופסק הזכאות במועד מוקדם יותר.
  • למידע נוסף ראו: מענק אבטלה למפונים שאינם עובדים ושמיצו את זכאותם לדמי אבטלה.

מענק מיוחד לעובדים בני 67 ומעלה שפוטרו מעבודתם או הוצאו לחל”ת

מענק למפונים בני 67 ומעלה שאינם עובדים

  • בני 67 ומעלה שאינם עובדים וכתובת מגוריהם הרשומה במרשם האוכלוסין היא ביישוב שפונה עקב מלחמת חרבות ברזל, עשויים להיות זכאים למענק מיוחד מהמוסד לביטוח הלאומי.
  • המענק ישולם עבור החודשים ינואר-אוגוסט 2024, אך אם התושבים יוחזרו ליישובם לפני כן, תופסק הזכאות במועד מוקדם יותר.
  • למידע נוסף ראו: מענק מיוחד למפונים בגיל 67 ומעלה שאינם עובדים.

מענקים לעידוד עבודה

מענק תמרוץ לעובדים שהחלו לעבוד בענפי החקלאות והבנייה

  • עובדים שהחלו לעבוד במהלך התקופה שבין 07.10.2023 ל- 31.12.2023 בעבודות מזכות בענפי החקלאות והבנייה, זכאים למענק תמרוץ מהמוסד לביטוח לאומי אם שהם עומדים בתנאי הזכאות.
  • המענק הוא עבור 3 חודשי עבודה רצופים בתקופה שמ- 01.11.2023 עד 31.03.2024.
  • עבור 2 חודשי העבודה הראשונים גובה המענק הוא 3,000 ₪ לכל חודש, ועבור חודש העבודה השלישי גובה המענק הוא 4,000 ₪. עובדים המועסקים אצל חקלאים בישובים שפונו, זכאים למענק כפול .
  • המועד האחרון להגשת בקשה למענק תמרוץ הוא 31.03.2025.
  • למידע נוסף ראו מענק תמרוץ לעובדים שהחלו לעבוד בענף החקלאות והבנייה בתקופת מלחמת חרבות ברזל.

מענק עידוד חזרה לעבודה

  • עובדים שמקום מגוריהם הקבוע או מקום עבודתם הוא ביישוב שפונה, והמשיכו או חזרו לעבוד אצל המעסיק שלהם, עשויים להיות זכאים למענק עידוד חזרה לעבודה.
    • לבדיקה האם ישוב מסוים הוא ישוב שפונה לחץ כאן.
  • המענק בסך 3,000 ₪ לחודש ישולם עבור חודשים נובמבר 2023 עד יוני 2024 בתנאי שמדובר באותו מעסיק שאצלו עבדו לפני המלחמה באחד מהחודשים יולי – ספטמבר 2023
  • העובדים יהיו זכאים למענק בתנאי שהם מגיעים פיזית למקום העבודה לפחות 11 ימים בחודש.
  • המועד האחרון להגשת בקשה למענק ע”י המעסיק הוא 01.01.2025. עובד שמעסיקו לא הגיש בקשה עבורו יוכל להגיש בקשה עד 01.07.2025.
  • למידע נוסף ראו מענק עידוד חזרה לעבודה לעובדים שמקום מגוריהם או מקום עבודתם ביישובים שפונו במלחמת חרבות ברזל.

עובדים שהם או בני משפחתם חטופים או נעדרים

איסור פיטורים

שימו לב
בתקופה שבין 07.10.2023 – 01.07.2024 אסור למעסיקים לפטר גם את החטופים והנעדרים עצמם, והם חייבים להמשיך לבצע עבורם את ההפקדות לביטוח הפנסיוני. למידע נוסף לחצו כאן.

צבירת ימי חופשה

    • עובדים שלא יכלו לנצל את כל ימי החופשה שלהם במהלך השנה, רשאים לנצל את יתרת ימי החופשה העומדים לרשותם בשתי השנים הבאות, גם ללא הסכמת המעסיק (שנדרשת בדרך כלל). זאת אם בתקופה שבין 07.10.2023 – 31.12.2024 העובדים נעדרו מעבודתם או לא ביצעו אותה בגלל אחת מהסיבות הבאות:
https://www.michpalyeda.co.il/wp-content/uploads/2024/11/ניהול-שכר.png
ניהול שכר לעובדי קבלן ושירותים: אתגרים משפטיים ותפעוליים

ניהול שכר לעובדי קבלן ושירותים הוא תחום מורכב ורב-שכבתי, הכולל היבטים משפטיים, תפעוליים ופיננסיים. עובדים...

https://www.michpalyeda.co.il/wp-content/uploads/2024/11/ניהול-שכר-2.png
ניהול שכר לעובדים לפי שעות: אתגרים ופתרונות

האתגרים המרכזיים בניהול שכר לעובדים לפי שעות 1. מעקב אחר שעות עבודה עובדים לפי שעות אינם עובדים בהכרח...

https://www.michpalyeda.co.il/wp-content/uploads/2024/11/ניהול-שכר-4.png
היבטים משפטיים בניהול שכר: מה כל מעסיק חייב לדעת?

ניהול שכר הוא לא רק חלק מתפקודי משאבי האנוש בארגון, אלא גם עניין בעל השלכות משפטיות וכלכליות מהותיות....

https://www.michpalyeda.co.il/wp-content/uploads/2024/11/עובד-מעביד.png
יחסי עובד-מעביד בעידן הפרילנסרים והעצמאים

בעידן הדיגיטלי, שבו צורות העסקה גמישות הולכות ותופסות מקום מרכזי, רבים בוחרים או נאלצים לעבוד כעצמאים...

https://www.michpalyeda.co.il/wp-content/uploads/2024/11/חוזה-עבודה.png
הסכמי העסקה מול חוזים אישיים

בחירת הסכם העבודה הנכון היא חלק מהותי בהתפתחות מקצועית, והיא משפיעה ישירות על התנאים הכלכליים, ההגנות...

תוכן עניינים