בית הדין לעבודה בבאר שבע חייב לאחרונה את הבעלים של חברת הבנייה “מ.א. פישר הנדסה” לשלם יחד איתה פיצויים והוצאות של יותר מחצי מיליון שקלים לאלמנתו של מנהל עבודה שפיטר ללא שימוע והודעה מוקדמת אחרי כעשר שנות עבודה. השופט יוסף יוספי החליט שזהו מקרה חריג שמצדיק להרים את המסך בין החברה לבין בעליה, כיוון שעשה בה מה שמתחשק לו, רוקן אותה מנכסיה ופגע באופן שיטתי בזכויות העובדים. הפיצויים ישולמו בין היתר על פיטורים שלא כדין, הפרשי פנסיה ופיצויי פיטורים, שעות נוספות ועוד.

העובד החל לעבוד בחברה כפועל בניין פשוט ובמשך השנים התקדם והפך למנהל בכיר ויד ימינו של הבעלים. ב-2016, אחרי קצת יותר מ-10 שנות עבודה, הוא פוטר בלי התראה וללא שימוע ומבלי לקבל את מלוא הזכויות שמגיעות לו.

בתביעה שהגיש נגד החברה ובעליה על סך של כמיליון שקלים, הוא תבע בין היתר תשלום על שעות נוספות, פדיון חופשה, דמי הבראה, הפרשי פנסיה ופיצויי פיטורים, פיצוי על פיטורים שלא כדין, אי מסירת הודעה על תנאי העבודה והחזר עמלות פירעון שנשא בהן כיוון שהבעלים שילם לו לעיתים שכר בהמחאות דחויות שנאלץ לפרוע בצ’יינג’ים.

העובד טען כי יש הצדקה לחייב את המעסיק באופן אישי בתשלום הפיצויים באמצעות הרמת מסך, כיוון שערבב בין החברה לבין חייו האישיים והעסקיים, ורוקן מיליוני שקלים מחשבונות החברה.

בעל החברה טען בתגובה שאין שום סיבה להרים את המסך שכן לא הוכח שעשה שימוש לרעה באישיות המשפטית הנפרדת של החברה או ניסה להונות את התובע. הוא טען כי התובע פוטר בשל צמצומים, לאחר שנערך לו שימוע. עוד נטען כי התובע חייב לחברה כספים בין היתר עבור הלוואות וזכויות ששילמו לו ביתר. בשל כך, הוגשה תביעה נגדית לפיצויים של כ-450 אלף שקלים.

גרסה מהימנה

תוך כדי הדיונים התובע נפטר ואלמנתו ניהלה את התיק. השופט יוסף יוספי, שהספיק לשמוע את עדותו בהליך והתרשם כי הייתה מהימנה ואמינה, קיבל את גרסתו לגבי תנאי העבודה.

בין היתר נקבע כי עבד המון שעות נוספות ללא תשלום, כי לא נחתם איתו הסכם עבודה ולעיתים שולם לו שכר בהמחאות דחויות, מה שאילץ אותו לפרוט אותן ולשלם עמלות. עוד נקבע התובע פוטר ללא שימוע והודעה מוקדמת, וכי טענות החברה שהלוותה לו כספים או שהוא חייב לה דבר מה לא הוכחו בשום צורה.

כמו כן מצא השופט שמדובר במקרה חריג שמצדיק להרים את המסך, ולחייב גם את הבעלים בתשלום הפיצויים שמגיעים לעובד. זאת, בין היתר נוכח ראיות ועדויות שהעלו שעשה בחברה כבשלו, לא הפריד בין כספו האישי לבין כספי החברה, משך מחשבונותיה יותר מ-2.3 מיליון שקלים ורוקן אותה מנכסיה, והשתמש גם בעובדים וגם במשאבים שלה לצורך ענייניו הפרטיים ועסקים אחרים.

לאחר שערך תחשיב של הזכויות שמגיעות לתובע, חייב השופט את החברה ובעליה לשלם 424,564 שקלים בין היתר עבור שעות נוספות, הפרשי פנסיה ופיצויי פיטורים, פיצוי על פיטורים שלא כדין, אי מתן הודעה לעובד והחזר עמלות.  עוד חויבו הנתבעים בהוצאות משפט ושכר טרחת עו”ד של 93,000 שקלים.

לפסק הדין בתיק סע”ש 12385-08-16

• ב”כ התובע: עו”ד מיכה דוד ועו”ד נטלי אביטן
• ב”כ הנתבעים: עו”ד לענייני עבודה מוטה גור

עו”ד ינון פריד עוסק/ת ב- דיני עבודה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.

פורסם באתר פסק דין