קביעת קיומם של יחסי עובד-מעביד

יחסי עובד-מעסיק

קביעת יחסי עובד-מעסיק היא קביעה משפטית, שנבחנת על פי מבחנים שנקבעו בפסיקת בית הדין לעבודה

• לעתים עובדים מועסקים כקבלנים עצמאים למרות שלמעשה הם שכירים לכל דבר. העסקה באופן זה, על פי רוב, נובעת מדרישה של מעסיק המעוניין לחסוך את עלויות הזכויות הסוציאליות שיש לשלם לעובד (כמו חופשה, הבראה ופיצויי פיטורים).
• הפסיקה קבעה כי העובדה שההסכם בין הצדדים מכנה את העובד "שכיר" או "עצמאי" אינה מכרעת. היחסים בין הצדדים נקבעים על פי מבחן מהותי ולא צורני.
• לאור האמור לעיל, גם אם בחוזה העבודה הסכים המועסק להגדרתו כקבלן עצמאי ולתשלום באמצעות חשבוניות מס, אין בכך לסתור קיומם של יחסי עובד-מעסיק, כאשר אלה מתקיימים לפי אמות המידה המהותיות שנקבעו בפסיקה.
• עובד, אשר על פי הסכם העבודה הוגדר כקבלן עצמאי, רשאי לתבוע הכרה בדיעבד ביחסי עובד-מעסיק, ואם תביעתו תתקבל בהתאם למבחנים הקיימים, הוא יהיה זכאי לכל הזכויות הנגזרות מיחסי עבודה.
• במקרים שבהם נקבע בדיעבד כי התקיימו יחסי עובד -מעסיק בין הצדדים, המעסיק רשאי לקזז את הסכומים העודפים ששילם לעובד כ"קבלן עצמאי" מתוך הסכומים שעליו לשלם לו בדיעבד כשכיר. למידע נוסף ראו: הכרה בדיעבד בזכויות עובד שהועסק כעצמאי.

המבחנים לקביעת יחסי עובד-מעסיק

בחינת קיומם של יחסי עבודה נעשית באמצעות ה"המבחן המעורב" המשלב בתוכו מספר מבחנים, כשהמבחן העיקרי הנו מבחן ההשתלבות, ואליו נלווים מספר מבחני משנה.

מבחן ההשתלבות

• מבחן ההשתלבות בודק את מידת ההשתלבות של העובד במקום העבודה.
  • הפן החיובי- מצד אחד עד כמה העובד משתלב במערך הארגוני של מקום העבודה שבו הוא מועסק, האם הפעולה שמבצע העובד מהווה חלק אינטגרלי מהפעילות של העסק או פעילות משלימה.
  • הפן השלילי- מצד שני, המבחן בודק האם העובד אינו בעל עסק משלו אשר נותן שירותים באופן חיצוני. לשם כך נבדק האם העובד נושא בעלויות עסק, ברווח והפסד.

מבחנים נוספים

בנוסף למבחן ההשתלבות, יש לבחון את מכלול הסממנים הרלוונטיים, המפורטים לעיל, כדי לקבוע האם מתקיימים בין הצדדים יחסי עובד-מעסיק:

• מבחן הקשר האישי– מבחן זה בודק האם ההתחייבות והחובה לבצע את העבודה היא אישית או שמבצע העבודה רשאי לשלוח מישהו אחר במקומו לבצעה. שאלת משנה הנה השאלה על מי מוטלת החובה לדאוג למחליף שעה שמבצע העבודה נעדר? כשעובד נעדר מעבודתו, על המעסיק לדאוג למחליף. כשקבלן עצמאי נעדר, החובה לדאוג למחליף מוטלת עליו.
• מבחן הפיקוח -במסגרת יחסי עובד- מעסיק נתון העובד לפיקוחו ולמרותו של המעסיק, ואילו לעוסק עצמאי יש גמישות רבה יותר.
• מסגרת שעות העבודה- בדרך כלל עובד מועסק במסגרת קבועה של ימים ושעות עבודה והעבודה מתבצעת עבור המעסיק בלבד באותו פרק זמן.
• מקום העבודה – האם העבודה בוצעה אצל המעסיק או במקום אחר.
• מי מספק את כלי העבודה – במסגרת יחסי עובד- מעסיק, מספק המעסיק, בדרך כלל, את כלי העבודה ואילו העובד מספק את כוח עבודתו. עובד עצמאי מספק בדרך כלל, גם את כלי העבודה ואמצעי הייצור.
• הסכמת הצדדים לגבי אופן ההעסקה– הסכמת הצדדים לגבי אופן העסקה מהווה ראיה לכוונת הצדדים, אך אינה קובעת לכשלעצמה את מערכת היחסים בניהם. גם אם בחוזה העבודה הסכימו הצדדים על יחסי קבלן- מזמין שירות, אין בכך לסתור קיומם של יחסי עובד-מעסיק, כאשר אלה מתקיימים לפי אמות המידה המהותיות.
• צורת תשלום השכר ואופן הרישום במוסד לביטוח לאומי ומס הכנסה- צורת התשלום ואופן הרישום במוסד לביטוח לאומי ומס הכנסה מהווים עוד אחד מהסממנים לקביעת המעמד בין הצדדים, אך אין בהם כשלעצמם, כדי לקבוע את טיב היחסים בין הצדדים. עבודה באמצעות חשבונית מס, או רישום כ"עצמאי" בביטוח לאומי, אין בהם לסתור קיומם של יחסי עובד- מעסיק, כאשר אלה מתקיימים לפי אמות המידה המהותיות שנקבעו בפסיקה.
• משך ההתקשרות ורציפותה – ככל שההתקשרות ארוכה ורצופה, אזי הנטייה תהיה לראות במערכת היחסים בין הצדדים כיחסי עובד- מעסיק.