חולה במחלה ממארת והיעדרותו מהעבודה

עו”ד ליהיא רוזנבך

היעדרות חולה במחלה ממארת לצורך טיפולים:

חוק דמי מחלה אינו מבדיל בין מחלה ממארת לכל מחלה אחרת ולכן לחולה סרטן אין “הטבות” נוספות בחוק מעבר לאלה הניתנות לחולה במחלה אחרת. החוק מאפשר לעובד חולה להיעדר במשך כמות הימים שהצליח לצבור עד אותו מועד לפי זכאות של יום וחצי על כל חודש עבודה, עד למכסה מקסימלית של 90 יום. כלומר, עובד יכול להיעדר עד 90 יום מהעבודה, אם צבר מספיק ימים ובתנאי שיש לו אישור מחלה המעיד על הצורך בהיעדרות.

בהסכמים קיבוציים מסוימים נקבע, כי אין מכסה לצבירת ימי המחלה, וכך גם עבור עובדים בשירות המדינה. כלומר במקרים אלה, העובדים ראשיים להיעדר לצורך טיפולים כמספר כימי המחלה שנצברה להם, ללא הגבלה של מכסה. 

אם העובד מיצה את יתרת ימי המחלה העומדת לרשותו על פי חוק או על פי ההסכם הקיבוצי בעבודה – הוא רשאי לפנות לקרן הפנסיה או לביטוח המנהלים בהם הוא מבוטח בבקשה לקבל פנסיית נכות. בקשה זו מופנית לרופא הקרן, שבוחן את הנכות או את אובדן כושר העבודה של העובד וקובע האם הוא זכאי לפנסיית נכות מלאה או חלקית.

אם נקבעה לעובד פנסיית נכות מלאה, הוא יהיה זכאי לקצבת נכות ולהיעדר ממקום העבודה עד לתום תקופת הנכות שנקבעה לו. אם נקבעה לו פנסיית נכות חלקית הוא ייאלץ לעבוד בחלקיות משרה במקום העבודה, ואת השלמת שכרו יקבל מקרן הפנסיה או ביטוח המנהלים בהתאם לשיעור הנכות שנקבעה. הפנייה לקרן הפנסיה או ביטוח המנהלים יכולה להיעשות לאחר מיצוי ימי המחלה של העובד במקום עבודתו.

עובד מדינה המבוטח בפנסיה תקציבית זכאי לפנות לוועדה רפואית של שירות המדינה, על מנת שתקבע את שיעור נכותו ואם המשך התאמתו לעבודה בשירות המדינה במשרתו ובכל משרה אחרת. פנייה אינה מותנית במיצוי ימי המחלה שלו. מרבית תעודות המחלה היום מציינות את ימי המחלה בהם ייעדר העובד מהעבודה וכן כי האבחנה הרפואית “מתועדת בתיק ברפואי”, כדי לשמור על פרטיות העובד.

הזכויות בביטוח הלאומי:

אישה או גבר חולי סרטן שגילם עד 67 יכולים לפנות בבקשה אל המוסד לביטוח לאומי לצורך קביעת אחוזי נכות. זאת בין אם אינם עובדים עקב מחלתם ועל כן ייתכן שהם זכאים לקצבת נכות, ובין אם הינם עובדים ומקבלים שכר אך ייתכן שהם זכאים לפטור ממס ולהנחות שונות.

בביטוח לאומי קיים מסלול מהיר עבור חולי סרטן  בדרגות שונות: אנשים בשלבי טיפול אקטיבי, חולים עם מוגבלות קשה, וכן כאלה המצויים חלילה בשלבים סופניים.

במסלול זה ביטוח לאומי מתחייב לסיים את הטיפול בתביעה בתוך 30 ימים מיום קבלתה.

כמו כן, כיום ניתן לממש את הזכויות מביטוח לאומי ללא התייצבות בפני ועדה רפואית.  הדבר מתאפשר באמצעות טופס רפואי מיוחד, שהופק ע”י המוסד לביטוח לאומי בשיתוף האגודה למלחמה בסרטן. עם מילוי הטופס ע”י האונקולוג/המטולוג המטפל, ניתן לצרפו למסמכי הפנייה לביטוח לאומי לקביעת נכות כללית.

הליך זה מקל על חולים המתקשים או אינם מסוגלים להתייצב בפני ועדה רפואית.

עיקרי זכויות חולי סרטן בביטוח לאומי:

קצבת נכות כללית – חולי סרטן שכושר עבודתם וכושר השתכרותם נפגעו, זכאים להגיש בקשה לקצבת נכות כללית. כאמור, על מנת להקל על חולים המקבלים טיפולים אונקולוגיים, ניתן למלא טופס מיוחד ע”י הרופא האונקולוגי המטפל , הטופס מועבר למוסד לביטוח לאומי וחוסך את הצורך להתייצב בפני ועדה רפואית. בדרך כלל חולי סרטן מקבלים קצבה לתקופה זמנית, ובתום הטיפולים ביטוח לאומי בוחן את המשך/הפסקת מתן הקצבה בהתאם למצבם הרפואי. חשוב לדעת כי במהלך התקופה בה החולה מקבל קצבה, הוא עשוי להיות זכאי גם להטבות נוספות כגון פטור ממס הכנסה, הנחה בארנונה, פטור מתשלום רבעוני בקופת החולים, סיוע ברכישת תרופות ועוד.

שירותים מיוחדים  – זכאות הנבחנת על פי הזדקקותו של החולה לעזרה בתפקוד יומיומי ועל פי מידת תלותו בזולת. חולי סרטן המקבלים טיפולים אקטיביים במחלה יהיו זכאים לקצבת שירותים מיוחדים בהתאם לסוג הטיפול והתגובה אליו. קצבה זו אינה תלויה בהכנסות אלא במבחנים אחרים הנוגעים לאחוזי הנכות שנקבעו. לכן במקרים מסוימים ניתן לבקש אותה גם במצבים בהם לא צומצמה ההשתכרות בפועל (למשל עקב קבלת ימי מחלה)

כאשר ישנו חולה במחלה קשה במקום העבודה המעסיק נדרש להתאים את משרתו ואת הגדרת התפקיד של העובד שלקה במחלה למוגבלויות של העובד בשל נסיבות המחלה. זאת, כמובן, במידה ומתאפשר לעשות כן מבחינה פראקטית. המבחנים להתאמת התפקיד למוגבלויות נקבעו בפסיקה.

בתיק עב (נצרת) 1732/04  דה- קסטרו דקל יצחק נ’ מ.ב.א הזורע

נקבע כי לא הוכיח המעסיק שהוא ניסה באמת ובתמים למצוא לעובד שלקה במחלת הסרטן תפקיד חילופי אשר יתאים לנסיבות מחלתו, ובהתאם למגבלות העבודה כפי שקבע הרופא של העובד. עוד נקבע, על ידי השופט שעל המעסיק להשיב את העובד לעבודתו, ושעליו לשלם לעובד על כל החודשים שבהם הוא לא עבד בהתאם למשרה שהרופא קבע שהוא יכול היה לעבוד. בנוסף נדרש המעסיק לשלם לעובד פיצוי סטטוטורי והרתעתי, ללא הוכחת נזק, בסך 50,000 ש״ח. וכל זאת לאור הוראות חוק השוויון.

פיטורין לאחר היעדרות עקב מחלה: בסע”ש 16442-12-12 אורן די ולנסה נ’ ויסוניק בע”מ נפסקו לטובת העובד פיצויים בגובה 10 משכורות.

הסיבה: הוכח שסיבת הפיטורים הייתה היעדרות ממושכת של העובד מחמת מחלתו. השופט פסק כי “נכון הוא כי העובד סיים לנצל את ימי המחלה להם היה זכאי, ובנסיבות אלה ניתן לפטרו על פי החוק. אולם, כאשר מעסיק מפעיל את היכולת לפטר עובד, עליו לעשות כן בתום לב ומתוך שיקולים רלוונטיים. פיטורים שנעשים בחוסר תום לב ועקב מניעים פסולים, ייחשבו כפיטורים שלא כדין”.

פסק דין זה הנו דוגמא מוחשית לתקדימים אשר נקבעו בעבר. פיטורים בתקופת מחלה חייבים להיות משיקולים ענייניים בקשורים לתפקוד העובד במקום עבודתו, ולא מחמת היעדרות עקב מחלה. בנוסף, כאמור לעיל, יש לזכור כי עסקים גדולים חייבים להתאים את התפקיד לעובד חולה. במידה ויתברר בבית הדין לעבודה כי העובד פוטר עקב מחלתו, גם אם המעסיק יטען אחרת, העובד יהיה זכאי לפיצויים.

פיטורים לעובד המתפטר עקב מצב בריאותי לקוי: חוק פיצויי פיטורים בסעיפו הראשון  קובע כי הזכאות לפיצויי פיטורים קמה לעובד בזמן בו השלים שנה אחת ברציפות במקום העבודה או עובד עונתי אשר עבד במשך שתי עונות במשך שנתיים ברציפות, זכאים לפיצויים במקרה של פיטורים. התפטרות עקב מצב בריאותי לקוי- ס’ 6 לחוק – במקרים בהם התפטרותו של עובד נובעת מחמת מצב בריאותי שלו או של בן משפחתו, ניתן לראות את ההתפטרות כמזכה בפיצויי פיטורים.

מן הפסיקה אנו למדים כי אין מספיק שיתקיים התנאי של מצב בריאותי לקוי בלבד, אלא שהמצב הבריאותי הלקוי צריך להיות הפועל המניע והמביא לתוצאת הפיטורים.

על פי חוק דמי מחלה מעסיק אינו יכול לפטר עובד בזמן שהוא מממש את ימי מחלתו.

הדבר תקף גם למעסיק שחוק שוויון הזדמנויות בעבודה אינו חל עליו.

עוד ניתן לומר כי ככל וקיים קשר בין המחלה לבין הרצון של המעסיק לפטר את העובד החולה, לא יוכל המעסיק לפטר את העובד בנסיבות אלו.