תופעת החולה המדומה

עו”ד בר גבסו-שולמן

החולה המדומה אינו רק מחזה של מולייר אלה תופעה מוכרת איתה מתמודדים מעסיקים רבים.

חוק דמי מחלה, התשל”ו- 1976 (להלן- החוק) מסדיר זכאותם של עובדים לימי מחלה בהתאם לוותק שצברו במקום עבודתם, ולתשלום דמי מחלה בהתאם לוותק ולשכר עבודתם.

החוק מבטיח כי עובד אשר נעדר מעבודתו עקב מחלה לא יוותר בחיסרון כיס, ומבטיח כי מהיום הרביעי למחלה יקבל העובד את מלוא שכרו.

מעסיקים רבים נתקלים בניצול לרעה של חוק דמי מחלה, התשל”ו- 1976  על ידי עובדים שאינם חולים אלא “מתחזים לחולים” ולא אחת עומדים המעסיקים בפני הקלות הבלתי נסבלת של הוצאת אישורים רפואיים בלא הצדק.

הדוגמה הבולטת יותר היא התחלות של עובד לאחר זימון לשימוע, סעיף 4א’ לחוק דמי מחלה, תשל”ו-1976 קובע איסור על מעסיק לפטר עובד שנעדר מעבודתו במהלך תקופת הזכאות לדמי מחלה. הנתונים בשטח מצביעים על כך שרבים מהעובדים אשר מוזמנים לשימוע, לוקים לפתע במחלה ונעדרים מעבודתם, באופן המטרפד את היכולת לקיים הליך שימוע מסודר וגורם לדחיית מועד הפיטורים.

בהתאם לתקנות דמי מחלה (נהלים לתשלום דמי מחלה), התשל”ז- 1976, על עובד הפונה למעסיקו לשם קבלת דמי מחלה בהתאם לחוק, להמציא תעודת מחלה החתומה על ידי רופא. על תעודת המחלה לכלול את הפרטים הבאים:

• שם החולה ומספר זהותו
• התקופה בה העובד לא היה מסוגל לעבוד עקב המחלה והתקופה המשוערת בה לא יהיה מסוגל לבצע עבודתו.
• שם הרופא ותאריך הוצאת התעודה

בנובמבר 2015 נכנס תיקון לחוק דמי מחלה, הקובע כי אין יותר צורך בפירוט האבחנה בתעודת המחלה שמגיש עובד למעסיקו, בעיקר מטעמים של הגנה על הפרטיות מה שמקל על הוצאת אישורי מחלה פיקטיביים. מצב המותיר את המעסיקים חסרי אונים.

בפס”ד שרון נחמני נ’ ידיעות אחרונות בע”מ – עובדת הציגה אישורי מחלה פיקטיביים ופוטרה מסיבה של הפרת משמעת חמורה. העובדת הגישה תביעה לקבלת סעד הצהרתי המורה על ביטול פיטוריה. בית הדין האזורי דחה את תביעתה ופסק כי הגשת אישורי מחלה פיקטיביים על ידי עובד יכולים להיחשב עבירת משמעת חמורה המהווה סיבה מוצדקת לפיטורים המאפשרת פיטוריו של עובד ללא פיצויי פיטורים.

ישנם כלים אשר יכולים לעמוד לרשות המעסיק בניסיון למזער את הנזק:

תקנות דמי מחלה מאפשרות למעסיק להעמיד את העובדים לבדיקה רפואית, במידה ומתעורר אצלו ספק בקשר לתעודת מחלה. בית הדין הארצי פירש את התקנה בצמצום כאשר קבע שהתקנה תחול רק כשהאישור הרפואי אינו מטעם קופת החולים בה חבר העובד.

כמו כן, כשמתעורר אצל מעסיק חשש כי עובד מתחזה לחולה, הוא רשאי לפנות להנהלת קופת החולים ולבקש שתבחן את הוצאת אישורי המחלה מטעמה בלי שהמידע הרפואי ייחשף בפני המעסיק.

אפשרות נוספת, עדכון של הסכמי עבודה על ידי מתן תמריצים בגין אי היעדרות, בדומה לנהוג במגזר הציבורי ובהסכמים קיבוציים שונים. מתן התמריצים בשל אי היעדרות עשויה להקטין את האפשרות לניצול ימי מחלה ממושכים.

גם שימוש מושכל במדיה וברשתות החברתיות יכולים לעמוד לרשות המעסיק ולשמש כלי עזר לגילוי התחזות עובד ביום מחלה.