משרת אמון ושעות נוספות

משרת אמון

מהי משרת אמון? האם כל עובד שכיר במשרת ניהול נכנס לקטגוריית של “משרת אמון”?

ולמה חשוב להבחין בין “משרת אמון” לבין “משרת ניהול”?

חוק שעות העבודה ומנוחה מכיר בעובדה כי קיימות משרות הדורשות ומחייבות מיומנויות מיוחדות ומאפיינים מיוחדים שאינם מאפיינים את כלל המשרות כעובד שכיר.

ככלל, חוק שעות עבודה ומנוחה קובע את מספר שעות ההעסקה המרביות של העובד.

כמו כן, דן החוק במנוחה השבועית, שיעור התוספות שישולמו לעובדים המועסקים בשעות נוספות וביום המנוחה ועוד.

יחד עם זאת, חוק שעות עבודה ומנוחה מבחין בין עובדים שכירים “רגילים” לעובדים שכירים בכירים.

סעיף 30 (א)( 5) לחוק קובע כי החוק אינו חל על העסקתם של “עובדים בתפקידי הנהלה או בתפקידים הדורשים מידה מיוחדת של אמון אישי”.

שעה שמטבע הדברים קשה “לעקוב” אחרי שעות העובדה של עובדים מסוימים בתפקידי הנהלה ובתפקידים שדורשים אמון אישי, המשמעות שיוצר סעיף 30(א) (5) לחוק שעות העבודה ומנוחה היא, שעובדים מסוימים ” בתפקידי הנהלה או בתפקידים הדורשים מידה מיוחדת של אמון אישי” אינם זכאים לגמול שעות נוספות ולגמול עבודה במנוחה השבועית, וכמו כן אין כל איסור או מגבלה על העסקתם במהלך המנוחה השבועית.

מהו תפקיד הדורש “מידה מיוחדת של אמון אישי” ?

הנושא נדון בפס”ד זיוה כץ, (ע”ע (ארצי) 570/06 עו”ד עמוס אגרון – עו”ד זיוה כץ,

בפסק דין נקבעו מבחנים לבחינת משרת אמון כגון:

1. האם מדובר בעובד בתפקיד בכיר? 
2. האם מוטל על העובד אחריות מיוחדת? 
3. האם רשאי העובד לקבל החלטות משמעותיות בחברה? 
4. האם מתוקף תפקידו העובד חשוף למידע סודי? 
5. האם העובד מקבל שכר גבוה ביחס לעובדים אחרים? 
6. האם העובד מועסק בשעות לא שגרתיות מתוקף תפקידו?

בפסק הדין נפסק, כי ככלל משרת אמון מאפיינת עובד בכיר, בעל אחריות מיוחדת, המקבל שכר גבוה התואם את האמון האישי המיוחד לו הוא זוכה. המאפיינים של עובד בתפקיד הדורש “מידה מיוחדת של אמון אישי” הם: שכר גבוה, העובדה כי הוא שותף למידע רגיש של המפעל, אחריות מיוחדת ואפשרות להחליט באופן עצמאי.

יחד עם זאת, סעיף 30 לחוק שעות עבודה ומנוחה קובע את אי תחולתו (קרי, ההתייחסות תהיה בדומה לעובדים בתפקידי משרות אמון כפי שפירטנו לעיל) לגבי שוטרים, עובדי מדינה שתפקידם מחייב לעמוד לרשות העבודה מעבר לשעות הרגילות וכן צוותי אוויר וים.

מדובר במשרות מסוימות בעלות הגדרת תפקיד מסוים, של עובדים שמתוקף תפקידם הם עובדים בשעות לא שגרתיות, בעלי אחריות מיוחדת, למרות שהמשרות אינן מחייבות בהכרח שכר גבוה  ותפקיד בכיר.

על כן, העובדה כי מעסיק קובע בחוזה עבודה כי מדובר במשרת אמון אינה מספקת ויש לבחון את מהות המשרה, משרה שמעניקה תנאים מיוחדים לנושא בה, קרי תפקיד בכיר, שכר גבוה ביחס לעובדים אחרים, אחריות מיוחדת, שותף לקבלת החלטות בחברה, עבודה בשעות לא שגרתיות, וחשיפה למידע סודי.