השבוע הגיעו להסכמה שר האוצר ישראל כץ ומנהל רשות המיסים בדבר מתווה הפיצויים בגין הנזקים העקיפים שנגרמו עקב מבצע “שומר החומות”.

להלן עיקרי המתווה:

כל העסקים בטווח של עד 40 ק”מ מרצועת עזה יוכלו להגיש תביעה לקבלת פיצויים על נזקים עקיפים באחד משני מסלולים:

1. מסלול מחזורים – בעל העסק יוכל להגיש תביעה לקבלת פיצויים בגין ירידה במחזור העסקי בשל המצב הביטחוני, בהתאם לדיווח השוטף של העוסק למע”מ (חד-חודשי או דו-חודשי). במסלול מחזורים יושווה המחזור העסקי של חודש מאי 2021 לזה של מאי 2019, והפיצויים לא יעלו על מיליון שקל
2. מסלול שכר – מעסיק יוכל להגיש תביעה לקבלת החזר בגין שכר ששילם לעובדים עבור ימי היעדרותם שנבעו כתוצאה מהמצב הביטחוני בהתאם להנחיית פיקוד העורף. כמו-כן הפיצויים יינתנו עבור עובדים שנעדרו ממקום עבודתם לצורך השגחה על ילדיהם הקטנים מתחת לגיל 14 וגם בעבור אדם עם מוגבלות, שנמנע ממנו להגיע למקום העבודה ולשהות בו משום שאינו יכול לעמוד בהנחיות פיקוד העורף.

מסלולים אפשריים נוספים אשר נבחנים במסגרת המתווה:

מסלול הוצאות שוטפות- בעל העסק יוכל להגיש תביעה לקבלת פיצויים בגין הנזק התפעולי שנגרם לעסק בתקופה הרלבנטית. מסלול זה נקבע במטרה לפצות על הוצאות עודפות של העסק שנוצרו כדי לשמור על המחזור הרגיל שלו בזמן המבצע. סך הפיצויים במסלול זה לא יעלה על 1 מיליון שקלים.

מסלול אדום- בעלי עסקים בתחום יישובי ספר שבטווח של 7-0 ק”מ מגבול רצועת עזה, יוכלו לבחור בין המסלולים הירוקים האמורים לבין המסלול האדום, במסגרתו יהיו רשאים לתבוע פיצויים בגין הנזקים העקיפים אותם יוכיחו לגבי אובדן הרווח ובהתאם לאופי העסק.

המתווה ממתין לאישור ועדת הכספים ולאחר אישור התקנות בכנסת, יהיה רשאי כל מעסיק שבתוך הטווח המוכרז להגיש תביעה בגין נזק עקיף לקרן הפיצויים ברשות המיסים.

כאמור, המתווה עורר התנגדות רבה בקרב ההסתדרות ונשיאות המגזר העסקי אשר דרשו שמתווה פיצוי “שומר החומות” יחול ע”פ הוראות פיקוד העורף ולא על בסיס טווח גיאוגרפי. לטענתם, המתווה יוצר “קיפוח” וכי הגבלת גבול הפיצוי ל-40 ק”מ מותירה עסקים רבים שנפגעו על לא עוול בכפם מחוץ לפיצוי.

המתווה המוצע מותיר עסקים בערים רבות בארץ שספגו פגיעות כלכליות בעקבות ירי טילים לעברן, ובהן הערים יבנה, ראשון לציון, תל אביב, פתח תקווה ללא פיצוי. כמו כן, לא נכללות בפיצוי ערים מעורבות שהעסקים בהם היו סגורים ימים ארוכים מחשש מאלימות ופעולות איבה נגדם, ובהן עכו, רמלה ולוד.

סוגיה זו עשויה לעלות בימים הקרובים לדיון בוועדת הכספים אשר תבחן סוגיה זו.

אנו נמשיך לעקוב אחר ההתפתחויות ונעדכן בהתאם.

“אף כי אין בפנינו הסדרה מפורשת בחקיקה או הסכמה קיבוצית בדבר הגבלת כניסת של עובד למקום עבודה ללא בדיקת קורונה שלילית בהעדר התחסנות, אין מקום לקביעה כבר בשלב זה של ההליך כי סיכויי התביעה של המבקשת גבוהים, כאשר בוחנים את עילת התביעה בה אוחזת המבקשת”, נכתב בפסק הדין.

שופטת בית הדין לעבודה מירב קליימן ציינה כי “שיקולי מאזן נוחות הנשקלים בעת בחינת בקשה לסעד זמני (של הסייעת לאפשר לה להגיע לעבודה. ח’,מ’), בשלב זה נוטה באופן ברור בשלב זה לכיוונה של המשיבה ושל האינטרס הציבורי, בשים לב למידע הקיים כיום בקשר עם יעילות החיסון במניעת הדבקה ולאחר שקילת הנזק הברור והמיידי שעלול להיגרם לתלמידים – ילדים בעלי צרכים מיוחדים שאין ביכולתם אף לשמור על הגבלות הריחוק החברתי – ולצדדים שלישיים רבים ובכלל הורים ואנשי צוות בית הספר, לו חלילה יידבקו”.

עוד נאמר בפסה”ד כי כאשר מנגד הפגיעה בסייעת הכרוכה בביצוע בדיקת קורונה, אומנם לא נעימה, אך היא פגיעה על הצד הנמוך וכך גם הפגיעה בפרטיות שתיגרם לה בעדכון בדבר מצבה הרפואי.

על אף דחיית התביעה  ולפנים משורת הדין,  החליט בית הדין שלא להשית הוצאות על התובעת לאור ראשוניותה של הסוגיה, השאלות העקרוניות שזו עוררה ובשים לב לחוסר הבהירות הקיים בשדה החקיקתי.

קישור לפס”ד המלא: לחצו כאן