צו הרחבה – הסכם מסגרת לפי חוק הסכמים קיבוציים, התשי”ז-1957

ימי החג המוכרים לצורך תשלום

דיני העבודה מכירים ב-9 ימי חג בלבד שהיעדרות בהם עשויה לזכות את העובד בתשלום.

ימי החג מפורטים בסעיף 7 לתוספת לצו ההרחבה – הסכם מסגרת:

2 ימי ראש השנה, 1 יום כיפור, 2 ימי סוכות, 2 ימי פסח, 1 יום שבועות ו-1 יום עצמאות.

 העובדים הזכאים לתשלום עבור חג

בצו ההרחבה נערכת הבחנה בין עובד במשכורת ובין עובד בשכר. נזכיר כי עובד במשכורת הינו עובד במשרה חודשית, גלובלי; עובד בשכר ­הינו כל מי שאינו עובד במשכורת. למשל, עובד על בסיס שעתי או יומי.

עובד במשכורת:

זכאי לקבל שכר רגיל עבור ימי החג בהם נעדר מעבודתו. הוא יקבל את שכרו המלא, ללא כל הפחתה בשל היעדרותו (ללא תנאים מקדימים).

עובד בשכר: 

על מנת שעובד בשכר יהא זכאי לתשלום עבור ימי החג, עליו לעמוד במספר תנאים מצטברים:

1. ותק של 3 חודשים – על העובד להיות בעל ותק של 3 חודשים לפחות במקום העבודה. אם אין לעובד ותק של 3 חודשים, לא תהיה לו זכאות לקבל שכר עבור ימי חג.
2. נוכחות בעבודה יום לפני החג ויום אחריו – על העובד להיות נוכח במקום העבודה יום לפני החג ויום אחרי החג. אם העובד נעדר ביום שלפני ו/או אחרי החג, הוא יהא זכאי לתשלום רק במידה שההיעדרות היא מסיבה מוצדקת, למשל: מחלה באישור, חופשה מאושרת, מילואים וכו’.
3. תשלום עבור ימי חג שהם פוטנציאליים כיום עבודה – עובד בשכר יהא זכאי לתשלום רק עבור ימי חג שהיו אמורים להיות ימי עבודתו. למשל, אם החג היה ביום שישי, כאשר הוא אינו עובד בימי שישי (אם שבוע עבודתו הוא 5 ימים בשבוע מיום א’-ה’), הוא לא זכאי לתשלום בגין היעדרות.

אופן התשלום

כאשר לעובד יש זכאות לשכר עבור ימי חג, התשלום יהא כדלקמן:

כאשר העובד נעדר מעבודתו ביום החג: הוא יהיה זכאי לשכר בשיעור הרגיל. לדוגמה, עובד שזכאי לדמי חג והוא נעדר ביום החג, יקבל את שכרו ברגיל בתעריף 100%, עבור היעדרות זו. למשל, אם שכרו היומי של העובד הוא 300 ₪, והעובד נעדר מעבודתו ביום החג, אזי היעדרותו ביום החג תזכה אותו בתשלום של 300₪.

כאשר העובד עבד ביום החג מיוזמתו: הוא יהא זכאי לתוספת של 50% משכרו על שעות עבודתו החל מהשעה הראשונה בהתחשב גם בשעות עבודה ונוספות. 

כאשר העובד עבד ביום החג לבקשת המעביד: הוא יהא זכאי לשכר בשיעור 100% עבור יום חג כיום עבודה רגיל + תוספת של 50% על שעות עבודתו.