חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

מאמרים חדשים

עודכן לאחרונה

קטגוריות
ארכיון
דצמבר 2024
ב ג ד ה ו ש א
 1
2345678
9101112131415
16171819202122
23242526272829
3031  

ימי חג

צו הרחבה – הסכם מסגרת לפי חוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז-1957

ימי החג המוכרים לצורך תשלום

דיני העבודה מכירים ב-9 ימי חג בלבד שהיעדרות בהם עשויה לזכות את העובד בתשלום.

ימי החג מפורטים בסעיף 7 לתוספת לצו ההרחבה – הסכם מסגרת:

2 ימי ראש השנה, 1 יום כיפור, 2 ימי סוכות, 2 ימי פסח, 1 יום שבועות ו-1 יום עצמאות.

סעיף 7 לצו ההרחבה

"א.  עובד לאחר 3 חודשי עבודה במקום העבודה שלא נעדר מהעבודה סמוך ליום החג (יום לפני החג ויום אחרי החג), אלא בהסכמת המעביד, יהיה זכאי לתשלום מלא בעבור 9 ימי חג (2 ימי ראש השנה, יום הכיפורים, 2 ימי סוכות, 2 ימי פסח, חג שבועות ויום העצמאות). עובד לא יהיה זכאי לימי חג החלים בשבת.

  ב. עובד חודשי לא יהיה זכאי לתשלום נפרד עבור ימי חג."

 העובדים הזכאים לתשלום עבור חג

בצו ההרחבה נערכת הבחנה בין עובד במשכורת ובין עובד בשכר. נזכיר כי עובד במשכורת הינו עובד במשרה חודשית, גלובלי; עובד בשכר ­הינו כל מי שאינו עובד במשכורת. למשל, עובד על בסיס שעתי או יומי.

עובד במשכורת:

זכאי לקבל שכר רגיל עבור ימי החג בהם נעדר מעבודתו. הוא יקבל את שכרו המלא, ללא כל הפחתה בשל היעדרותו (ללא תנאים מקדימים).

עובד בשכר: 

על מנת שעובד בשכר יהא זכאי לתשלום עבור ימי החג, עליו לעמוד במספר תנאים מצטברים:

  1. ותק של 3 חודשים – על העובד להיות בעל ותק של 3 חודשים לפחות במקום העבודה. אם אין לעובד ותק של 3 חודשים, לא תהיה לו זכאות לקבל שכר עבור ימי חג.
  2. נוכחות בעבודה יום לפני החג ויום אחריו – על העובד להיות נוכח במקום העבודה יום לפני החג ויום אחרי החג. אם העובד נעדר ביום שלפני ו/או אחרי החג, הוא יהא זכאי לתשלום רק במידה שההיעדרות היא מסיבה מוצדקת, למשל: מחלה באישור, חופשה מאושרת, מילואים וכו'.
  3. תשלום עבור ימי חג שהם פוטנציאליים כיום עבודה – עובד בשכר יהא זכאי לתשלום רק עבור ימי חג שהיו אמורים להיות ימי עבודתו. למשל, אם החג היה ביום שישי, כאשר הוא אינו עובד בימי שישי (אם שבוע עבודתו הוא 5 ימים בשבוע מיום א'-ה'), הוא לא זכאי לתשלום בגין היעדרות.

אופן התשלום

כאשר לעובד יש זכאות לשכר עבור ימי חג, התשלום יהא כדלקמן:

כאשר העובד נעדר מעבודתו ביום החג: הוא יהיה זכאי לשכר בשיעור הרגיל. לדוגמה, עובד שזכאי לדמי חג והוא נעדר ביום החג, יקבל את שכרו ברגיל בתעריף 100%, עבור היעדרות זו. למשל, אם שכרו היומי של העובד הוא 300 ₪, והעובד נעדר מעבודתו ביום החג, אזי היעדרותו ביום החג תזכה אותו בתשלום של 300₪.

כאשר העובד עבד ביום החג מיוזמתו: הוא יהא זכאי לתוספת של 50% משכרו על שעות עבודתו החל מהשעה הראשונה בהתחשב גם בשעות עבודה ונוספות. 

כאשר העובד עבד ביום החג לבקשת המעביד: הוא יהא זכאי לשכר בשיעור 100% עבור יום חג כיום עבודה רגיל + תוספת של 50% על שעות עבודתו.

עוד מאמרים

מעסיקים

הסכמי העסקה מול חוזים אישיים

בחירת הסכם העבודה הנכון היא חלק מהותי בהתפתחות מקצועית, והיא משפיעה ישירות על התנאים הכלכליים, ההגנות המשפטיות והיכולת להפיק את המיטב מסביבת העבודה. קיום הסכמי

קרא עוד »
חקיקה

חוק הגנת השכר: המדריך המלא

מבוא – מהו חוק הגנת השכר? חוק הגנת השכר נחקק לראשונה בישראל בשנת 1958 מתוך מטרה לקבוע סטנדרטים מחייבים לניהול תשלום השכר ולמנוע פגיעות כלכליות

קרא עוד »
הסכמים קיבוציים וצווי הרחבה

הסכם קיבוצי: מהות, תנאים, ותחולת צווי הרחבה על שוק העבודה בישראל

מהו הסכם קיבוצי? מבוא הסכם קיבוצי הוא חוזה שנערך בין מעסיק או קבוצת מעסיקים לבין ארגון עובדים, שבו מוסדרים תנאי העבודה של קבוצת עובדים מסוימת.

קרא עוד »
דורשי עבודה

כתיבת קורות חיים – המדריך המלא

כתיבת קורות חיים היא שלב מכריע בתהליך חיפוש העבודה, שכן מדובר במסמך הראשון שמעסיקים רואים בעת קבלת החלטות על מועמדים. קורות חיים טובים הם כרטיס

קרא עוד »

תוכן עניינים