צו הרחבה – הסכם מסגרת לפי חוק הסכמים קיבוציים, התשי”ז-1957
ימי החג המוכרים לצורך תשלום
דיני העבודה מכירים ב-9 ימי חג בלבד שהיעדרות בהם עשויה לזכות את העובד בתשלום.
ימי החג מפורטים בסעיף 7 לתוספת לצו ההרחבה – הסכם מסגרת:
2 ימי ראש השנה, 1 יום כיפור, 2 ימי סוכות, 2 ימי פסח, 1 יום שבועות ו-1 יום עצמאות.
סעיף 7 לצו ההרחבה |
“א. עובד לאחר 3 חודשי עבודה במקום העבודה שלא נעדר מהעבודה סמוך ליום החג (יום לפני החג ויום אחרי החג), אלא בהסכמת המעביד, יהיה זכאי לתשלום מלא בעבור 9 ימי חג (2 ימי ראש השנה, יום הכיפורים, 2 ימי סוכות, 2 ימי פסח, חג שבועות ויום העצמאות). עובד לא יהיה זכאי לימי חג החלים בשבת. |
ב. עובד חודשי לא יהיה זכאי לתשלום נפרד עבור ימי חג.” |
העובדים הזכאים לתשלום עבור חג
בצו ההרחבה נערכת הבחנה בין עובד במשכורת ובין עובד בשכר. נזכיר כי עובד במשכורת הינו עובד במשרה חודשית, גלובלי; עובד בשכר הינו כל מי שאינו עובד במשכורת. למשל, עובד על בסיס שעתי או יומי.
עובד במשכורת:
זכאי לקבל שכר רגיל עבור ימי החג בהם נעדר מעבודתו. הוא יקבל את שכרו המלא, ללא כל הפחתה בשל היעדרותו (ללא תנאים מקדימים).
עובד בשכר:
על מנת שעובד בשכר יהא זכאי לתשלום עבור ימי החג, עליו לעמוד במספר תנאים מצטברים:
- ותק של 3 חודשים – על העובד להיות בעל ותק של 3 חודשים לפחות במקום העבודה. אם אין לעובד ותק של 3 חודשים, לא תהיה לו זכאות לקבל שכר עבור ימי חג.
- נוכחות בעבודה יום לפני החג ויום אחריו – על העובד להיות נוכח במקום העבודה יום לפני החג ויום אחרי החג. אם העובד נעדר ביום שלפני ו/או אחרי החג, הוא יהא זכאי לתשלום רק במידה שההיעדרות היא מסיבה מוצדקת, למשל: מחלה באישור, חופשה מאושרת, מילואים וכו’.
- תשלום עבור ימי חג שהם פוטנציאליים כיום עבודה – עובד בשכר יהא זכאי לתשלום רק עבור ימי חג שהיו אמורים להיות ימי עבודתו. למשל, אם החג היה ביום שישי, כאשר הוא אינו עובד בימי שישי (אם שבוע עבודתו הוא 5 ימים בשבוע מיום א’-ה’), הוא לא זכאי לתשלום בגין היעדרות.
אופן התשלום
כאשר לעובד יש זכאות לשכר עבור ימי חג, התשלום יהא כדלקמן:
כאשר העובד נעדר מעבודתו ביום החג: הוא יהיה זכאי לשכר בשיעור הרגיל. לדוגמה, עובד שזכאי לדמי חג והוא נעדר ביום החג, יקבל את שכרו ברגיל בתעריף 100%, עבור היעדרות זו. למשל, אם שכרו היומי של העובד הוא 300 ₪, והעובד נעדר מעבודתו ביום החג, אזי היעדרותו ביום החג תזכה אותו בתשלום של 300₪.
כאשר העובד עבד ביום החג מיוזמתו: הוא יהא זכאי לתוספת של 50% משכרו על שעות עבודתו החל מהשעה הראשונה בהתחשב גם בשעות עבודה ונוספות.
כאשר העובד עבד ביום החג לבקשת המעביד: הוא יהא זכאי לשכר בשיעור 100% עבור יום חג כיום עבודה רגיל + תוספת של 50% על שעות עבודתו.
עוד מאמרים
כיצד להיערך לסיום העסקה: ניהול תהליכי גמר חשבון, פיצויים וטפסי 161
סיום העסקה הוא שלב קריטי ביחסי עובד-מעביד, הן עבור המעסיק והן עבור העובד. זהו תהליך מורכב הכולל מגוון היבטים משפטיים, חשבונאיים ואדמיניסטרטיביים, אשר מחייבים טיפול
ראש השנה 2024
ראש השנה תשפ”ה (2025-2024) חל ביום ה’ 03.10.2024 וביום ו’ 04.10.2024 דף זה מרכז את זכויות העובדים וזכויות נוספות הקשורות לחג בכל מקום שבו יש
טיפים לבניית קריירה מצליחה כחשב שכר: מדריך מעשי
תחום חשבות השכר הוא אחד המקצועות המבוקשים והחשובים בעולם הפיננסים והניהול. חשב השכר אחראי על חישוב השכר של העובדים, ניהול ניכויים, הבנה ויישום דיני עבודה,
שמירה על יושרה מקצועית: מדריך לאתיקה בחשבות שכר
אתיקה מקצועית לחשבי שכר: מדריך מקיף מבוא תחום חשבות השכר הוא אחד התחומים הקריטיים בכל ארגון. חשבי השכר אחראים לוודא שהעובדים מקבלים את שכרם בצורה
התעמרות בעבודה
מבוא איסור התעמרות בעבודה הוא עיקרון יסוד במערכת יחסי העבודה, שמטרתו להגן על כבודם של העובדים ולהבטיח סביבת עבודה בטוחה, נעימה ומכבדת. חוק יסוד: כבוד
זכות לשימוע לפני פיטורים
מבוא זכות השימוע לפני פיטורים היא אחת מזכויות היסוד של עובדים בישראל, המבטיחה לכל עובד את הזכות להישמע לפני שמעסיקו מקבל החלטה על סיום העסקתו.