חקיקת השיוויון כוללת את חוק מידע גנטי, תשס”א-2000, סעיף 29 וכן את חוק שיוויון ההזדמנויות בעבודה, תשמ”ח-1988 ואת החוקים המפורטים בתוספת לחוק זה.
- חוק שכר שווה לעובדת ולעובד, התשנ”ו-1996.
- חוק עבודת נשים, התשי”ד-1954.
- חוק למניעת הטרדה מינית, התשנ”ח-1998 – לגבי תביעה אזרחית שבית הדין לעבודה מוסמך לדון בה.
- סעיפים 9ג עד 9ז לחוק שעות עבודה ומנוחה, התשי”א-1951.
- סעיפים 41, 41א ו-41ב לחוק חיילים משוחררים (החזרה לעבודה), התש”ט-1949.
- סעיף 15 א לחוק שירות המדינה (מינויים), התשי”ט-1959.
- סעיף 6ג לחוק שיווי זכויות האשה, התשי”א-1951.
- סעיפים 42 ו-42א לחוק שירות התעסוקה, התשי”ט-1959 (להלן – חוק שירות התעסוקה), וסעיף 64א לחוק שירות התעסוקה, לענין סעיף 42 לחוק האמור.
- חוק הגנה על עובדים (חשיפת עבירות ופגיעה בטוהר המידות או במינהל התקין), התשנ”ז-1997 לענין תלונה לפי החוק האמור שענינה הפרת הוראה לפי חקיקת השוויון בעבודה.
- סעיפים 50א, 50ב ו-60ב לחוק החברות הממשלתיות, התשל”ה-1975.
- סעיף 173ב לפקודת העיריות, לרבות כפי שהוחל בסעיף 34א לפקודת המועצות המקומיות.
עוד מאמרים
ניהול שכר לעובדי קבלן ושירותים: אתגרים משפטיים ותפעוליים
ניהול שכר לעובדי קבלן ושירותים הוא תחום מורכב ורב-שכבתי, הכולל היבטים משפטיים, תפעוליים ופיננסיים. עובדים אלה אינם מועסקים ישירות על ידי הארגון, אלא דרך חברות
ניהול שכר לעובדים לפי שעות: אתגרים ופתרונות
האתגרים המרכזיים בניהול שכר לעובדים לפי שעות 1. מעקב אחר שעות עבודה עובדים לפי שעות אינם עובדים בהכרח בשעות קבועות, ולכן מעסיקים נדרשים לעקוב במדויק
היבטים משפטיים בניהול שכר: מה כל מעסיק חייב לדעת?
ניהול שכר הוא לא רק חלק מתפקודי משאבי האנוש בארגון, אלא גם עניין בעל השלכות משפטיות וכלכליות מהותיות. מעסיקים נדרשים לעמוד בחוקי העבודה ובדרישות הרגולציה,
יחסי עובד-מעביד בעידן הפרילנסרים והעצמאים
בעידן הדיגיטלי, שבו צורות העסקה גמישות הולכות ותופסות מקום מרכזי, רבים בוחרים או נאלצים לעבוד כעצמאים או פרילנסרים. העבודה כעצמאי או כפרילנסר, המציעה לרוב חופש
הסכמי העסקה מול חוזים אישיים
בחירת הסכם העבודה הנכון היא חלק מהותי בהתפתחות מקצועית, והיא משפיעה ישירות על התנאים הכלכליים, ההגנות המשפטיות והיכולת להפיק את המיטב מסביבת העבודה. קיום הסכמי
חוק הגנת השכר: המדריך המלא
מבוא – מהו חוק הגנת השכר? חוק הגנת השכר נחקק לראשונה בישראל בשנת 1958 מתוך מטרה לקבוע סטנדרטים מחייבים לניהול תשלום השכר ולמנוע פגיעות כלכליות