חוזה עבודה אישי

חוזה העבודה מבטא את כלל ההסכמות וההבנות שבין המעסיק לעובד, ומטרתו העיקרית היא להסדיר את יחסי העבודה בין הצדדים ולהגן עליהם.

• החוק אינו מחייב את המעסיק והעובד לחתום על חוזה עבודה ביניהם, אך חוק הודעה לעובד (תנאי עבודה) מחייב כל מעסיק למסור לעובד הודעה על תנאי העבודה לא יאוחר מ-30 ימים מהיום שהעובד התחיל לעבוד אצלו, ההודעה תימסר בכתב ועליה לפרט את תנאי העבודה, לרבות שכר, תנאים סוציאליים, שעות העבודה וכו'.
• חוזה העבודה האישי אינו יכול לגרוע, לבטל או לוותר על כל זכות שמוקנית לעובד מכח החוק, הסכם קיבוצי או צו הרחבה החלים עליו. חוזה העבודה האישי יכול רק להיטיב עם העובד ולהוסיף זכויות על אלו שהוא זכאי להם על פי החוק וההסכמים הקיבוציים.

סעיפים לא חוקיים בחוזה עבודה

• ישנם מקרים בהם מעסיקים מחתימים את העובדים על חוזה הכולל סעיפים המנוגדים לחוקי מדינת ישראל בכלל וחוקי העבודה בפרט.
• סעיפים המנוגדים לחוק אינם מחייבים את העובד גם אם הוא חתם על החוזה.
• חוזה עבודה יכול רק להוסיף על הזכויות שיש לעובד על פי החוק, ואינו יכול לבטל זכויות כאלו.

חוזים המנוגדים להסכמים קיבוציים

• סעיפים בחוזה העבודה האישי שמנוגדים, מבטלים, או מפחיתים זכויות המוקנות לעובד מכוח הסכם קיבוצי או צו הרחבה החל עליו, בטלים. חוזה עבודה יכול רק להוסיף על הזכויות שיש לעובד על פי ההסכם הקיבוצי או צו ההרחבה החלים עליו, ואינו יכול לבטל זכויות אלו.
• סעיף 20 לחוק הסכמים קיבוציים קובע שזכויות המוקנות לעובד בהוראות אישיות שבהסכם קיבוצי (הוראות שבהסכם קיבוצי לגבי תנאי עבודה, סיום עבודה, וחובות אישיות המוטלות על עובד ומעסיק) אינן ניתנות לוויתור. זכויות אלה נחשבות כחלק מחוזה העבודה האישי של העובד, והצבת תנאי בחוזה העבודה האישי המבטלת זכויות אלה או מוותרת עליהן, אינה תקפה מבחינה משפטית.

חוזים האוסרים על פנייה לבית המשפט

• סעיף בחוזה הקובע כי אסור לעובד לפנות לבית המשפט כדי לתבוע את המעסיק על הפרת זכויות אינו תקף.
• פנייה לערכאות משפטיות היא זכות יסוד בסיסית של כל אדם, ולכן סעיף כזה בחוזה הוא בטל ומבוטל.

חוזים האוסרים על התארגנות

• חוזה העבודה אינו יכול לפגוע בחופש ההתארגנות של העובדים.
• סעיף בחוזה העבודה הקובע כי אסור לעובד להתארגן אינו חוקי ולכן הוא בטל ומבוטל.