בית הדין לעבודה קבע כי רשת חינוך עצמאי לתלמודי תורה הפרה את החוק כשלא ביקשה היתר מהממונה על חוק עבודת נשים טרם הפגיעה בשעות העבודה של מורה לאנגלית.
השופט יעקב אזולאי מבית הדין לעבודה בבאר שבע חייב לאחרונה את מרכז החינוך העצמאי לתלמודי תורה ובתי ספר בתי יעקב לשלם פיצויים של כ-70,000 שקלים למורה לאנגלית שהיקף המשרה שלה צומצם כשהייתה בהיריון ונשלח לה מכתב פיטורים בזמן חופשת לידה.
המורה עבדה במשך 8 שנים בבית הספר היסודי של מרכז החינוך בירוחם “תורת משה” עד שנסגר בסוף שנת הלימודים תשע”ו (2016). לאחר מכן היא לימדה במשך שנתיים נוספות בבית ספר “מרכז יעקב” בבאר שבע.
בתביעה שהגישה נגד המרכז ב-2017 היא טענה כי במאי 2015 בית הספר היה אמור להיסגר והיא זומנה, כמו יתר המורות, לשימוע לפני פיטורים אבל בסופו של דבר המרכז הצליח לבטל את סגירתו והוא פעל שנה נוספת. אלא שכשהחזיר אותה לעבודה בספטמבר 2015 היקף השעות שלה צומצם ב-30% אף שהייתה בחודש הרביעי להיריון.
לאחר שילדה במרץ 2016 היא יצאה לחופשת לידה שבמהלכה קיבלה מכתב פיטורים אבל בסופו של דבר המרכז נענה לבקשותיה והעביר אותה ללמד בבאר שבע, גם הפעם בהיקף משרה מצומצם.
המורה טענה בין היתר כי המרכז פעל בניגוד לחוק עבודת נשים האוסר על פגיעה במשרה של אישה בהיריון ובחודשיים שלאחר חופשת הלידה. עוד היא טענה כי הופלתה לרעה לעומת מורות אחרות שהוחזרו להיקף משרה רגיל. על כן היא תבעה הפרשי שכר, פנסיה וקרן השתלמות, וכן לפיצויים על עגמת נפש והפליה.
המרכז טען כי כל פעולותיו היו חוקיות. לדבריו, התובעת פוטרה במאי 2015 ולאחר מכן הוחזרה לעבוד בהיקף משרה חלקי. כלומר, לא היה כאן צמצום משרה אלא פיטורים והעסקה מחדש. במועד הפיטורים התובעת כלל לא הייתה בהיריון ומכל מקום אף אחד לא ידע שהיא בהיריון. על כן, הוא לא היה צריך לבקש אישור מהממונה על חוק עבודת נשים לצורך פיטוריה, והוא גם לא פגע במשרה שלה בתקופה המוגנת.
לא פוטרה בפועל
השופט יעקב אזולאי קבע כי מהראיות עלה כי התובעת הייתה בתקופה המוגנת שבה אסור לפטר או לפגוע במשרתה בין יוני 2015 לאוגוסט 2016, וכי המועד שבו ידעו בוודאות שהיא בהיריון היה ספטמבר 2015 – תחילת שנת הלימודים תשע”ו.
השופט קבע כי אינו מקבל את הטענה שהתובעת פוטרה במאי 2015 ולאחר מכן הוחזרה לעבוד, תוך שציין שלא הובאה כל אסמכתה שמעידה על סיום העסקה רשמי. בנוסף הוא קבע כי לתובעת נודע על צמצום היקף המשרה שלה בתחילת שנת הלימודים. כלומר, בתוך התקופה המוגנת. על כן היה על המרכז לבקש היתר מהממונה.
השופט הוסיף כי המרכז הפר את החוק גם בהחלטתו השנייה לפטר את התובעת בזמן שהייתה בחופשת לידה ללא היתר מהממונה (ממנה חזר בה לאחר מכן).
כלומר, סיכם השופט, היו כאן שתי הפרות: האחת היא פגיעה בהיקף המשרה בתקופה המוגנת ללא היתר, והשנייה שליחת מכתב פיטורים בזמן חופשת לידה.
לפיכך, השופט קבע כי התובעת זכאית לפיצויים של כ-70,000 שקלים על הפרת חוק עבודת נשים והפגיעה בשכרה, בפנסיה שלה ובתשלומי קרן ההשתלמות נוכח צמצום המשרה, כולל הוצאות משפט. יתר רכיבי התביעה נדחו.
- ב”כ התובעת: עו”ד ענת שני רבה
- ב”כ הנתבע: חיה שפיגל, עו”ד דיני עבודה
עו”ד אלכסנדר ספינרד עוסק/ת ב- דיני עבודה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
עוד מאמרים
ניהול שכר לעובדי קבלן ושירותים: אתגרים משפטיים ותפעוליים
ניהול שכר לעובדי קבלן ושירותים הוא תחום מורכב ורב-שכבתי, הכולל היבטים משפטיים, תפעוליים ופיננסיים. עובדים אלה אינם מועסקים ישירות על ידי הארגון, אלא דרך חברות
ניהול שכר לעובדים לפי שעות: אתגרים ופתרונות
האתגרים המרכזיים בניהול שכר לעובדים לפי שעות 1. מעקב אחר שעות עבודה עובדים לפי שעות אינם עובדים בהכרח בשעות קבועות, ולכן מעסיקים נדרשים לעקוב במדויק
היבטים משפטיים בניהול שכר: מה כל מעסיק חייב לדעת?
ניהול שכר הוא לא רק חלק מתפקודי משאבי האנוש בארגון, אלא גם עניין בעל השלכות משפטיות וכלכליות מהותיות. מעסיקים נדרשים לעמוד בחוקי העבודה ובדרישות הרגולציה,
יחסי עובד-מעביד בעידן הפרילנסרים והעצמאים
בעידן הדיגיטלי, שבו צורות העסקה גמישות הולכות ותופסות מקום מרכזי, רבים בוחרים או נאלצים לעבוד כעצמאים או פרילנסרים. העבודה כעצמאי או כפרילנסר, המציעה לרוב חופש
הסכמי העסקה מול חוזים אישיים
בחירת הסכם העבודה הנכון היא חלק מהותי בהתפתחות מקצועית, והיא משפיעה ישירות על התנאים הכלכליים, ההגנות המשפטיות והיכולת להפיק את המיטב מסביבת העבודה. קיום הסכמי
חוק הגנת השכר: המדריך המלא
מבוא – מהו חוק הגנת השכר? חוק הגנת השכר נחקק לראשונה בישראל בשנת 1958 מתוך מטרה לקבוע סטנדרטים מחייבים לניהול תשלום השכר ולמנוע פגיעות כלכליות