הכרה ביחסי עובד – מעסיק למפתח אפליקציה

הקדמה

בפסק דין זה נידונה סוגיית קיומם של יחסי עובד-מעסיק.

הפסיקה לאורך השנים קבעה שורת מבחנים לצורך בחינת קיומם של יחסי אלו, אשר יפורטו בהמשך המאמר כפי שבאו לידי ביטוי בפסק הדין שבו עסקינן.

טענות הצדדים

התובע טען כי הועסק אצל הנתבעת והשלים את כל המשימות שהוטלו עליו, לרבות ביצוע חפיפה למחליפו, עוד טען התובע כי בשל התנהלות הנתבעת נגרם לו נזק כספי ומפח נפש ועל כן תבע סכום של 21,000 בגין שכר עבודה(16,000 ₪) ונזק לא ממוני (5,000 ₪).

הנתבעת טענה כי לא התקיימו יחסי עובד-מעסיק ובנוסף לכך העובד לא השלים את משימותיו, דבר אשר חייב את הנתבעת לשכור שירותים ממתכנתים אחרים וגרר נזקים לנתבעת אשר בגינם בכוונתה להגיש תביעה לבית משפט השלום.

הכרעה

בית הדין מקדים ראשית לאחרית וקובע כי דין התביעה להתקבל.

בית הדין מפרט התכתבויות, אשר התקיימו בין הצדדים, ושניתן ללמוד מהן כי הנתבעת התחייבה לשלם לתובע סכומי כסף אשר לא הגיעו אליו לבסוף.

מכאן עובר בית הדין לבחון את סוגיית התקיימות יחסי עובד-מעסיק.

סוגיית קיום יחסי עובד-מעסיק לרבות המבחנים בעניין זה

בית הדין מזכיר את ההלכה הקובעת כי נטל ההוכחה לקיומם של יחסי עובד-מעסיק מוטל על העובד.

בהמשך ביה”ד נאחז בפסק דין דב”ע נב/142-3 חסן עליאה אלהרינאת נ’ כפר רות המפרט סימני היכר לבחינת הסוגיה: מי קיבל את העובד לעבודה, איך הצדדים ראו את ההתקשרות ביניהם, מי קבע את תנאי העבודה ועוד.

מבחן ההשתלמות

בית הדין מתחיל את ניתוח הסוגיה בבחינת מבחן ההשתלבות, המבחן מנתח את מידת ההשתלבות של העובד בעסק, קרי האם מדובר במצב בו העובד מבצע את עבודתו/פעילתו בעסק כחלק ממכלול של עובדי העסק/חברה או שמא מדובר בעצמאי בעל עסק, אשר מגיע לספק שירותים לחברה.

נקבע כי העובדה שהעובד ייצג את הנתבעת מול ערוץ 12 וכן העובדה כי ביצע חפיפה לעובד נוסף נותנת אינדיקציה כי מתקיים מבחן ההשתלבות, בנוסף לכך העובד השתתף בישיבת סטטוס של החברה נקודה נוספת המחזקת את התקיימות מבחן זה.

מבחן התלות הכלכלית

נראה כי מדובר בעבודתו היחידה של התובע וכי התובע הסתמך על עבודה זו, לכן מבחן זה מתקיים.

משך ההתקשרות

החברה שכרה את שירותי התובע ל-5 חודשים, דבר שלטענת בית הדין אף הוא מחזק את קיומם של יחסי עובד-מעסיק.

מבחן הפיקוח

בית הדין מפרט בפסק הדין את האינדיקציות לכך שהתקיים פיקוח של החברה כלפי התובע כעובד.

בית הדין קובע כי העובדה שהתקיימה פגישת סטטוס וכי המוצר שעליו עמל התובע נבדק על ידי הנתבעת מעידה על כך שמבחן הפיקוח מתקיים.

מבחן ההשתלבות השלילי

בית הדין קובע כי העובדה שהתובע מוגדר כעוסק פטור לא שוללת את קיומם של יחסי עובד-מעסיק וכי מדובר במבחן אחד מתוך שורה ארוכה של מבחנים שנבדקים לצורך קביעה בשאלת קיומם של יחסי עובד-מעסיק.

בהמשך נקבע כי התקיימות מבחן הסיכון הכלכלי, קרי העובדה שהעובד לא נטל על עצמו סיכון כלכלי בדומה לעצמאי/בעל עסק  מחזקת את קיומם של יחסי עובד-מעסיק.

בהמשך בית הדין מפרט אינדיקציות נוספות לקיומם של יחסי עובד-מעסיק, כגון העובדה שמנכ”ל החברה ראה בו שכיר, העובדה שהתובע ביצע את העבודה בעצמו ולא אדם מטעמו וכן הלאה.

זאת ועוד, בסיפא של פסק הדין קובע בית הדין כי במידה והנתבעת כפי שטענה בפני בית הדין לא היתה מרוצה מעבודת התובע, הדבר היה נאמר לו במהלך עבודתו דבר שלא קרה.

לבסוף, בית הדין קבע כי על הנתבעת לשלם לתובע סך של 21,000 ₪ בתוספת ריבית והצמדה  ובתוספת שכר טרחת עורך דין של 5,000 ₪ והוצאות משפט בסך של 1,000 ₪.

לסיכום

קיומם של יחסי עובד מעסיק היא שאלה הנתונה לפרשנות ונקבעת על פי מבחנים שונים ורבים.