1. תקנות להגברת האכיפה של דיני העבודה – רכיבי השכר (1 בינואר 2024)

מהות התקנה:
החל מהשנה, הוגדרו באופן ברור רכיבי השכר שיש לכלול בחישוב ערך שעת עבודה, עם דגש מיוחד על זכויות עובדי קבלן. התקנות נועדו להבטיח שהשכר המשולם לעובדים יתבסס על חישוב מדויק ושקוף, תוך מניעת אפליה ופערים בתשלומים.

השפעה על המעסיקים והעובדים:

• מעסיקים נדרשים לכלול רכיבים מדויקים בתלושי השכר כדי להבטיח דיווח תקין.
• עבור העובדים, מדובר בשיפור משמעותי בהבנת תלוש השכר ובזכויות המגיעות להם.

2. הארכת תוקף ההיתר להעסקה בשעות נוספות (7 בינואר 2024)

מהות ההיתר:
במסגרת הוראת שעה שהוארכה, מעסיקים רשאים להעסיק עובדים עד 67 שעות בשבוע, כולל עד 90 שעות נוספות בחודש. הוראה זו מספקת מענה לצרכים מוגברים בכוח אדם, במיוחד בתקופות עומס חריגות.

משמעות כלכלית ומשפטית:

• מעסיקים יכולים ליהנות מגמישות תפעולית גדולה יותר.
• עם זאת, עליהם להקפיד על מתן גמול שעות נוספות כחוק, ולשמור על זכויות העובדים.

3. צו הרחבה להסכם קיבוצי בין המגזר העסקי להסתדרות (6 במרץ 2024)

עיקרי הצו:
צו הרחבה זה מרחיב את הוראות ההסכם הקיבוצי שנחתם ב-4 בפברואר 2024, ומביא לשיפורים ניכרים בתנאי העבודה במגזרים רבים. בין היתר, הצו כולל:

• העלאות שכר מדורגות.
• הגדלת ההפרשות לקרנות הפנסיה וההשתלמות.
• תוספות סוציאליות לשיפור תנאי העבודה.

השפעה על המגזר העסקי:
הצו מחזק את הביטחון התעסוקתי של העובדים ומעודד שיתוף פעולה בין המגזר העסקי להסתדרות, אך גם מטיל על המעסיקים עלויות נוספות הדורשות תכנון תקציבי קפדני.

4. תקנות דמי מחלה (נהלים לתשלום דמי מחלה) (תיקון), התשפ"ד–2024

עיקרי התקנות:
התקנות מעדכנות את נהלי תשלום דמי מחלה לעובדים, תוך התאמתם לעובדים במשרות חלקיות ולעובדים הזקוקים לטיפולים רפואיים ממושכים.

השפעה:

• עובדים במשרות חלקיות נהנים מזכויות שוות בעבור ימי מחלה.
• מעסיקים נדרשים להתאים את מדיניות השכר בהתאם.

5. העלאת שכר המינימום (1 באפריל 2024)

המהלך:
שכר המינימום החודשי עלה ל-5,880.02 ש"ח, והשכר השעתי עלה ל-32.30 ש"ח. המהלך נועד להתמודד עם יוקר המחיה ולהגדיל את רמת החיים של העובדים בעלי השכר הנמוך.

משמעות כלכלית:

• עלייה ברמת החיים של עובדים בשכר נמוך.
• הוצאות נוספות למעסיקים, במיוחד בתחומים עתירי כוח אדם כמו תעשייה, קמעונאות ושירותים.

5. הקפאה והפחתה של דמי הבראה בשנת 2024

הסבר על המהלך:
במסגרת צעדי ייצוב כלכליים, הוחלט להקפיא ולהפחית את גובה דמי ההבראה המשולמים לעובדים. המהלך נועד להקל על מעסיקים במגזרים שנפגעו כלכלית, כמו תיירות וקמעונאות.

השפעה:

• יתרון כלכלי למעסיקים בתקופות משבר.
• פגיעה מסוימת בזכויות הרווחה של עובדים, אשר יפוצו חלקית בהטבות אחרות.

6. חוק עבודת נוער (תיקון מס' 22), התשפ"ד–2024

מהות החוק:
התיקון החדש מתמקד בשיפור ההגנה על עובדים צעירים, עם דגש על שעות עבודה מוגבלות, תנאים בטוחים יותר בתעשייה, והחמרת ענישה למעסיקים שמפרים את החוק.

המשמעות:

• שיפור תנאי ההעסקה של עובדים צעירים.
• עלייה באחריות המעסיקים וחשיפה לקנסות במקרי הפרות.

7. העלאת שיעור המע"מ ל-18% (1 בינואר 2025)

החקיקה:
במהלך 2024 אושרה העלאת שיעור המע"מ מ-17% ל-18%, אשר תיכנס לתוקף בתחילת 2025.

משמעות:

• עסקים יצטרכו להיערך לשינוי תמחור השירותים והמוצרים.
• השפעה ישירה על יוקר המחיה ועל פעילות כלכלית במשק.

8. הארכת תוקף ההיתר להעסקה בשעות נוספות

בהוראת שעה שהוארכה עד 7 בינואר 2024, הותר למעסיקים להעסיק עובדים עד 67 שעות בשבוע, עם מכסה חודשית של עד 90 שעות נוספות. הוראה זו נועדה לתת מענה לצרכים מוגברים בכוח אדם בתקופות קריטיות.

9. מורים – תוספת עוז לתמורה – חישוב השכר הקובע בפנסיה תקציבית

תיקון זה מתייחס לעובדי הוראה הזכאים לפנסיה תקציבית. נקבע כי רכיב השכר המתווסף במסגרת תוכנית "עוז לתמורה" ייכלל בחישוב השכר הקובע לצורך הפנסיה התקציבית, דבר שמשפר את תנאי הפנסיה של מורים.

10. תקנות להגברת האכיפה של דיני העבודה – רכיבי שכר

החל מ-1 בינואר 2024 נכנסו לתוקף תקנות המגדירות את רכיבי השכר שיש לכלול בחישוב ערך שעת עבודה, במיוחד עבור עובדי קבלן. תקנות אלו נועדו להבטיח תשלום הוגן ושקיפות בתנאי העבודה.

11. הגנה על עובדים בשעת חירום

בעקבות מבצע "חרבות ברזל", נחקק תיקון לחוק הגנה על עובדים בשעת חירום, המסדיר את זכויות העובדים והמעסיקים בתקופות חירום. בין השאר, התיקון מבטיח תשלום שכר לעובדים שנעדרו מעבודתם עקב המצב הביטחוני.

12. הרחבת חובות מכוח חוק למניעת הטרדה מינית

תיקון לחוק למניעת הטרדה מינית מטיל אחריות גם על מזמיני שירותים, ומחייב אותם לטפל במקרים של הטרדה מינית שהתרחשו בשטחם, גם אם העובדים הם עובדי קבלני שירות.

13. פיצוי למעסיקים בגין תשלומי רכיב סוציאלי לשכר על עובדים במילואים

בהמשך לשינויים במערך שירות המילואים, הוחלט על מתן פיצוי למעסיקים בגין רכיבי שכר סוציאליים שנכללו בתשלומים לעובדים ששירתו במילואים. הפיצוי נועד לצמצם את ההשפעה הכלכלית על מעסיקים במשק.

14. דיווחים למע"מ על ידי מנהלי חשבונות באתר רשות המיסים – החל משנת 2025

מ-1 בינואר 2025, דיווחים למע"מ יתבצעו באופן דיגיטלי בלבד באמצעות אתר רשות המיסים. מנהלי החשבונות יידרשו להגיש את הדיווחים בצורה מסודרת דרך המערכת המקוונת החדשה. המעבר צפוי להגדיל את השקיפות ולייעל את תהליכי הדיווח.

15. תקנות להגברת האכיפה של דיני העבודה – רכיבי השכר

ביום 1 בינואר 2024 נכנסו לתוקפן תקנות חדשות שנועדו להגביר את האכיפה של דיני העבודה. התקנות כוללות הוראות מפורטות בנוגע לרכיבי השכר שיש לכלול בחישוב ערך שעת עבודה, עם דגש על זכויות עובדי קבלן.

18. צו הרחבה – עובדים מפונים ועובדים שנעדרו באזורי הלחימה ("חרבות ברזל")

בעקבות המצב הביטחוני, פורסם צו הרחבה המעניק הגנות ותנאים מיוחדים לעובדים שנעדרו ממקום עבודתם בשל פינוי אזורים או בשל מגבלות ביטחוניות. הצו מסדיר את זכויותיהם של עובדים אלה, כולל תשלומי שכר, פיצויים וחופשות מיוחדות.

19. העלאת שיעור המע"מ ל-18% בינואר 2025

החל מ-1 בינואר 2025 יעלה שיעור המע"מ ל-18%. החקיקה שאושרה במהלך 2024 נועדה לשפר את גביית המסים ולהתאים את התקציב לדרישות הכלכליות. מומלץ למעסיקים להיערך לשינוי זה ולבחון את השפעתו על תמחור שירותים ומוצרים.

20. העסקה משולשת: מזמין שירות, קבלן כוח אדם ועובד קבלן

במסגרת השינויים, חודדו ההוראות לגבי אחריותם של מזמיני שירותים כלפי עובדי הקבלן המועסקים אצלם. התקנות מחייבות את מזמיני השירות לפקח על תנאי העסקת עובדי הקבלן ולוודא עמידה בזכויותיהם הסוציאליות.

סיכום

השינויים בדיני העבודה בשנת 2024 מראים על מגמה של חיזוק ההגנה על זכויות העובדים, התאמה של חוקים לתנאים המודרניים והגברת השקיפות.

מעסיקים ועובדים כאחד נדרשים להכיר את התקנות החדשות ולהתאים את פעילותם בהתאם כדי להבטיח עמידה בדרישות החוק ושמירה על זכויותיהם.

מומלץ לפנות ליועצים משפטיים או למומחי דיני עבודה לצורך ייעוץ והדרכה בנושאים אלו.