הגדרות 

• מענק אשפוז, מענק לידה וקצבת לידה

הזכאיות למענק הן:

• מבוטחת או אשת מבוטח, גם אם ילדה מחוץ לישראל;
• עובדת שכירה או עצמאית המועסקת בישראל, או אשת עובד שכיר או עצמאי המועסק בישראל 6 חודשים לפחות לפני הלידה, אף אם אינם תושבי ישראל, ובלבד שילדה בישראל.
• לידה – לידת ולד חי או לידה אחרי 22 שבועות של הריון.
• יום קובע – היום בו הפסיקה המבוטחת לעבוד בשל היותה בהריון שהסתיים בלידה.

דמי לידה

דמי לידה משולמים לאישה עובדת שנמצאת בתקופת לידה והורות. דמי הלידה נועדו לפצות את היולדת על אובדן שכרה או הכנסתה בפרק הזמן שאינה עובדת לרגל ההיריון והלידה.

כמו כן, אב זכאי להחליף את בת-זוגו בחלק מתקופת הלידה וההורות ולקבל דמי לידה בהתאם לתנאים בחוק.      

המבוטחות:

1. עובדת שכירה או עובדת עצמאית המועסקת בישראל (גם אם אינה תושבת ישראל).
2. עובדת שכירה המועסקת מחוץ לישראל, ובלבד שהיא ומעסיקה תושבי ישראל וחוזה העבודה נקשר בישראל או שהיא עובדת מקומית ישראלית.
3. אישה שמלאו לה 18 שנים, והיא נמצאת בהכשרה מקצועית או בשיקום מקצועי במקום שאושר לעניין זה (בתי ספר מוכרים לאחיות מוסמכות ולאחיות מעשיות וכן מקומות שההכשרה או השיקום ניתנים בהם בשיתוף עם האגף להכשרה ולהשתלמות מקצועית שבמשרד התעשייה המסחר והתעסוקה במקצוע הנלמד, לפי תכנית לימודים של 35 שעות בשבוע במשך 6 חודשים רצופים לפחות), ובלבד שעבדה כעובדת שכירה או עצמאית 30 ימים רצופים לפחות לפני המועד בו הפסיקה את עבודתה בזמן ההיריון.

תקופת אכשרה

על מנת שיולדת תהיה זכאית לדמי לידה, עליה להשלים תקופת אכשרה, כדלקמן:

דמי לידה מלאים: כאשר שולמו דמי ביטוח עבור עובד/ת או על ידי עובד/ת עצמאי/ת בעד 10 מתוך 14 החודשים, או בעד 15 מתוך 22 החודשים שקדמו ליום הקובע, היולדת תהיה זכאית לדמי לידה מלאים, דהיינו למשך 15 שבועות בתשלום (ס’ 50(א)(1) לחוק הביטוח הלאומי).

דמי לידה מופחתים: כאשר שולמו דמי ביטוח עבור עובד/ת או על ידי עובד/ת עצמאי/ת בעד 6 מתוך 14 החודשים שקדמו ליום הקובע – היולדת תהיה זכאית לדמי לידה מופחתים, דהיינו למשך 8 שבועות בתשלום (ס’ 50(א)(2) לחוק הביטוח הלאומי).

 מי שיולדת תאומים או יותר באותה לידה:

1. אם היא זכאית ל-15 שבועות דמי לידה, היא תקבל 3 שבועות נוספים על כל ילד נוסף.
2. אם היא זכאית ל-8 שבועות דמי לידה, היא תקבל 2 שבועות נוספים על כל ילד נוסף.

חישוב דמי לידה:   

שיעור דמי הלידה ליום יהיה הגבוה מבין ממוצע 3 חודשים או ממוצע 6 חודשים ולא יותר מ-1485.83 ₪ ליום כפול תקופת הזכאות.    

יש להתחשב בתקופות אשפוז של היולדת או הנולד בהתאם לחוק.

גמלה עבור שמירת הריון

הגמלה משולמת לאישה עובדת שנאלצה להיעדר מעבודתה עקב סיכון רפואי, לה או לעובר, הנובע מן ההיריון. הגמלה נועדה לפצות את האישה על אובדן שכרה בזמן היותה בשמירת היריון.

מי שאושרה לה גמלה לשמירת היריון ל-30 ימים רצופים לפחות, והסתיימה שמירת ההיריון, ובמהלך אותו ההיריון נזקקה שוב לשמירת היריון – תהיה זכאית לגמלה בעד התקופה הנוספת (אחת או יותר) אם הייתה בשמירת היריון 14 ימים רצופים לפחות (בכל תקופה באותו הריון).

כדי לקבל גמלה בעד תקופה נוספת של שמירת היריון, על האישה להגיש לסניף הביטוח הלאומי טופס אישור רפואי לגמלה לשמירת היריון, שבו יאשר רופא מומחה למחלות נשים ולידה את התקופה הנוספת של שמירת ההיריון.

המועד האחרון למסירת טופס האישור הרפואי הוא 12 חודשים מתחילת התקופה הנוספת של שמירת ההיריון.

תנאי הזכאות לגמלה עבור שמירת הריון:

1. האישה תושבת ישראל.
2. האישה הינה עובדת שכירה או עצמאית, ששולמו בעדה דמי ביטוח בעד 6 חודשים לפחות מתוך 14 החודשים שקדמו ליום קובע לשמירת היריון – היום שהפסיקה את עבודתה עקב שמירת ההיריון.
3. יש בידה אישור מרופא מומחה לנשים ולידה על שמירת ההיריון. בכל מקרה, לא תשולם גמלה לתקופה העולה על שבועיים לפני היום שנערכה לתובעת הבדיקה הרפואית הראשונה שבה נקבע שהיא זקוקה לשמירת היריון.
4. תקופת השמירה הראשונה לא תפחת מ-30 ימים רצופים. אם קיימת הפסקה בשמירת ההיריון, כל תקופה נוספת של שמירת היריון לא תפחת מ-14 ימים לפחות.
5. האישה לא מקבלת מגורם אחר תשלום בעד תקופת שמירת ההיריון. בעקבות שינוי בחוק ביטוח אימהות מיום 6.9.07, העובדת לא חייבת לנצל ימי מחלה שעומדים לזכותה. אם עובדת הזכאית לתשלום גמלה לשמירת היריון מהביטוח הלאומי, מעדיפה בכל זאת לנצל את ימי המחלה ולקבל את תמורתם מהמעסיק שלה, תישלל זכאותה לגמלה מהביטוח הלאומי בעד הימים ששילם לה המעסיק.
6. בכל מקרה, רופא מטעם המוסד רשאי לדרוש הבהרות ופרטים בכל הנוגע לאישור הרפואי.
7. למי שיוצאת לחו”ל – אישה בשמירת היריון אינה זכאית לגמלה מרגע יציאתה לחו”ל ואילך.

חישוב הגמלה

שיעור הגמלה ליום יהיה בסכום הגבוה מבין ממוצע 3 חודשים או ממוצע 6 חודשים, ולא יותר מ-297.17 ₪ ליום כפול מספר ימי ה”שמירה”.

על הסכומים האלה משולמת תוספת יוקר ומנוכים דמי ביטוח לאומי, דמי ביטוח בריאות ומס הכנסה.