חיפוש
סגור את תיבת החיפוש
דף הבית » דיני עבודה » ניהול שכר » רכיבי השכר

מאמרים חדשים

עודכן לאחרונה

קטגוריות
ארכיון
דצמבר 2024
ב ג ד ה ו ש א
 1
2345678
9101112131415
16171819202122
23242526272829
3031  

רכיבי השכר

עובד זכאי לשכר בסיסי, שאינו נמוך משכר המינימום. השכר הבסיסי יכול להופיע בתלוש השכר בשמות שונים , בדרך כלל הוא ייקרא: "שכר יסוד" או "שכר משולב", אשר לגבי עובדי השירות הציבורי הוא כולל גם תוספת וותק.

תוספות לשכר הבסיסי – לפי חוק

עובד זכאי, לפי חוק, לתוספות לשכר הבסיסי הן בעד עבודה שמעבר לשעות העבודה הרגילות והן בעד ימים המוכרים כימי היעדרות מעבודה בתשלום.

תוספות לשכר הבסיסי בעד עבודה שמעבר לשעות העבודה הרגילות:

תוספות לשכר הבסיסי בעד ימים המוכרים כימי היעדרות מעבודה בתשלום:

  • דמי חופשה
  • תמורת חופשה
  • פדיון חופשה
  • דמי מחלה – מחלת עובד או בן משפחה
  • תשלום בעד חופשת חג

איסור שכר כולל

מעסיק אינו רשאי לכלול בשכר הבסיסי גמול בעד שעות נוספות, גמול עבודה במהלך מנוחה שבועית, דמי חופשה, תמורת חופשה, או פדיון חופשה. שכר הכולל רכיבים אלה, רואים אותו כשכר רגיל בלבד, שאינו כולל את התשלומים הנוספים המגיעים לעובד כגון: בעד השעות הנוספות או דמי החופשה.

למרות זאת, ניתן לכלול בהסכם העבודה סכום נפרד כתגמול גלובלי, עבור השעות הנוספות ועבודה במנוחה שבועית שהעובד צפוי לבצע, אם כך נקבע בהסכם קיבוצי שאישר שר הכלכלה והתעשייה. יחד עם זאת, עובד שהועסק שעות נוספות או במהלך המנוחה השבועית בהיקף העולה על זה שלפיו חושב התגמול הגלובלי, זכאי לתשלום נוסף עבור שעות עבודה אלו.

כחריג לאמור לעיל, לפי הפסיקה, ניתן לכלול בסכום השכר הבסיסי, תמורה בעד עבודה בשעות נוספות, במקרים חריגים בהם, הסכימו העובד והמעסיק על שעות עבודה גמישות בהתחשב בצרכי העבודה, כגון: תפקידי ניהול בכירים, או תפקיד המחייב יחסי אמון מיוחדים.

חובת רישום שעות העבודה

על מעסיק חלה חובה לקיים רישום של שעות העבודה, השעות הנוספות, המנוחה השבועית וכן גמול שעות נוספות וגמול עבודה במנוחה שבועית ששולמו לעובד. חובה זו לא חלה על מי שמעסיק עובד שלא לצורך עסקו, כגון: מי שמעסיק עובד במשק ביתו.

מענק עבודה – מס הכנסה שלילי

עובד המשתכר שכר מינימום (או סכום הקרוב לכך), עשוי להיות זכאי למענק עבודה (מס הכנסה שלילי).

תוספות לשכר הבסיסי לפי הסכמים קיבוציים וצווי הרחבה

הסכמים קיבוציים וצווי הרחבה כלליים:

לפי הוראות הסכמים קיבוציים וצווי הרחבה החלים על כלל העובדים במשק, זכאי העובד לתוספות לשכר, כדלקמן:

  • השתתפות בהוצאות נסיעה לעבודה וממנה – עובד הזקוק לתחבורה ציבורית על מנת להגיע למקום העבודה, זכאי להשתתפות המעסיק בהוצאות הנסיעה לעבודה וממנה.
  • דמי הבראה – ככלל – עובד זכאי לדמי הבראה המהווים השתתפות של המעסיק בהוצאות נופש.
  • הפרשה לפיצויי פיטורים ולפנסיה – ככלל, עובד זכאי לכך שהמעסיק יפריש לטובתו, מידי חודש, סכום המיועד לחסכון פנסיוני ולהבטחת תשלום פיצויי פיטורים. ההפרשה ממומנת בחלקה על ידי המעסיק ובחלקה, בדרך של ניכוי, משכר העובד.

הסכמים קיבוציים וצווי הרחבה בענפי משק או במקומות עבודה מסוימים:

עובדים עשויים להיות זכאים לתוספות נוספות לשכר הבסיסי, לפי הסכם קיבוצי החל במקום העבודה, או לפי הסכם קיבוצי או צו הרחבה, החל על העובדים בענף משק מסוים, כגון:

  • תשלום שכר בעד ימי היעדרות מעבודה עקב אבל.
  • תוספת ותק – מחושבת ככלל כשיעור מסוים מהשכר הבסיסי, או סכום המחושב בהתאם לוותק של העובד במקום העבודה.
  • תוספת סיכון – משולמת לעובדים שעבודתם כרוכה בסיכון, כגון: עבודה בסביבת חומרים מסוכנים או בסביבה מסוכנת או עובדים במגזרים מסוימים, כגון ענף הרפואה.
  • תוספת משפחה – תוספת לשכר המשולמת בהתאם להרכב המשפחה של העובד.
  • החזר הוצאות –  כגון הוצאות החזקת רכב, שימוש בטלפון וביגוד.

תנאים סוציאליים

בנוסף לשכר הבסיסי ולתוספות לשכר, זכאי העובד לתנאים סוציאליים, כגון: ביטוח פנסיוני, שלו זכאים כלל העובדים במשק, או החובה להפריש שיעור מהשכר לקרן השתלמות, החלה על מעסיקים בענפי משק מסוימים.

קבצים להורדה

חוק הגנת השכר, תשי"ח-1958
תיקון 24 לחוק הגנת שכר
הנחיות למעסיקים בעקבות תיקון מס' 6 לחוק שכר שווה לעובדת ולעובד

עוד באותו נושא…

חקיקה

חוק הגנת השכר: המדריך המלא

מבוא – מהו חוק הגנת השכר? חוק הגנת השכר נחקק לראשונה בישראל בשנת 1958 מתוך מטרה לקבוע סטנדרטים מחייבים לניהול תשלום השכר ולמנוע פגיעות כלכליות

קרא עוד »

תוכן עניינים