בג"צ 6942/19 מיכאיל צ'יבאנו נ' שר הפנים, שר העבודה, הכנסת
מאת: עו"ד מור פפיר כהן
פגיעה בזכות לקניין
לפתחו של בית הדין הגבוה לצדק הגיעה עתירת עובדים זרים (להלן: "העותרים") כנגד שר הפנים, שר העבודה והכנסת (להלן: "המשיבים").
ענייניה של עתירה זו הוא ניכוי כספי פיקדון שהופקדו עבור העותרים, ניכוי המעוגן בסעיפים 1 יא (ד) ו- י יא (ז) לחוק עובדים זרים ובתקנות עובדים זרים (פיקדון לעובדים זרים) התשע"ו-2016.
העותרים, עתרו לפגיעה בזכותם לקניין עקב העובדה כי זכאותו של העובד הזר לקבל את כספי הפיקדון מותנית בכך שיעזוב את ישראל עד תום התקופה שבה הורשה לשהות בה וככל שהעובד הזר לא עזב את ישראל במועד האמור, נקבע מנגון ניכוי אשר בהדרגה מביא לכך כי אם ישנו שיהוי של יותר מ-6 חודשים בעזיבת העובד הזר את המדינה ינוכה מלוא סכום הפיקדון אשר נצבר לו.
קביעת בית הדין
כאשר בוחנים עתירה שעניינה פגיעה בחוק יסוד, יש לבדוק את ארבעת המבחנים של פסקת ההגבלה:
- הפגיעה צריכה להיות מכח חוק או הסמכה בו – באשר לסעיף זה קבע בית המשפט כי אומנם לא הוכח כי מנגנון הניכוי פוגע בזכויות החוקתיות לשוויון וקיום בכבוד אך כן הוכח כי מנגנון הניכוי פוגע בזכות לקניין של עובדים זרים, בכך שלמעשה נשללים מהם כספים אשר נצברו לטובתם במהלך תקופת עבודתם.
- החוק הולם את ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית דמוקרטית.
- הפגיעה היא לשם לתכלית ראויה.
לעניין סעיפים אלו, קבע בית המשפט כי מנגנון זה הוקם על מנת להגדיל את התמריץ של העובד לצאת מתחומי המדינה בתום תקופת שהייתו בארץ. זוהי מדיניות הגירה לגיטימית המיועדת למנוע השתקעות ושהייה בלתי חוקית של מסתננים מעבר לפרק הזמן שהותר להם.
- הפגיעה הינה מידתית– באשר לסעיף זה בחן בית המשפט את הסוגיה אשר הגיעה לפתחו באמצעות שלושה מבחני משנה:
א. מבחן הקשר הרציונלי.
ב. מבחן האמצעי שפגיעתו פחותה.
ג. מבחן המידתיות.
נקבע כי ניכוי כספי הפיקדון לא עומד ב-2 מתוך שלושת המבחנים הנ"ל וכי המנגנון אכן פוגע בזכות לקניין ואינו עומד בתנאי פסקת ההגבלה.
לסיכום
עתירת העובדים הזרים התקבלה, בית המשפט נתן לכנסת זמן שהות של 6 חודשים על מנת לתקן את החוק. דעת המיעוט הייתה של השופט סולברג, אשר סבר כי המנגנון חוקתי ועומד במבחני המידתיות של פסקת ההגבלה. דעתו הייתה היחידה מבין שבעת שופטי העליון והעתירה התקבלה בדעת רוב.
