צו הרחבה – הסכם מסגרת לפי חוק הסכמים קיבוציים, התשי”ז-1957
ימי החג המוכרים לצורך תשלום
דיני העבודה מכירים ב-9 ימי חג בלבד שהיעדרות בהם עשויה לזכות את העובד בתשלום.
ימי החג מפורטים בסעיף 7 לתוספת לצו ההרחבה – הסכם מסגרת:
2 ימי ראש השנה, 1 יום כיפור, 2 ימי סוכות, 2 ימי פסח, 1 יום שבועות ו-1 יום עצמאות.
סעיף 7 לצו ההרחבה |
“א. עובד לאחר 3 חודשי עבודה במקום העבודה שלא נעדר מהעבודה סמוך ליום החג (יום לפני החג ויום אחרי החג), אלא בהסכמת המעביד, יהיה זכאי לתשלום מלא בעבור 9 ימי חג (2 ימי ראש השנה, יום הכיפורים, 2 ימי סוכות, 2 ימי פסח, חג שבועות ויום העצמאות). עובד לא יהיה זכאי לימי חג החלים בשבת. |
ב. עובד חודשי לא יהיה זכאי לתשלום נפרד עבור ימי חג.” |
העובדים הזכאים לתשלום עבור חג
בצו ההרחבה נערכת הבחנה בין עובד במשכורת ובין עובד בשכר. נזכיר כי עובד במשכורת הינו עובד במשרה חודשית, גלובלי; עובד בשכר הינו כל מי שאינו עובד במשכורת. למשל, עובד על בסיס שעתי או יומי.
עובד במשכורת:
זכאי לקבל שכר רגיל עבור ימי החג בהם נעדר מעבודתו. הוא יקבל את שכרו המלא, ללא כל הפחתה בשל היעדרותו (ללא תנאים מקדימים).
עובד בשכר:
על מנת שעובד בשכר יהא זכאי לתשלום עבור ימי החג, עליו לעמוד במספר תנאים מצטברים:
- ותק של 3 חודשים – על העובד להיות בעל ותק של 3 חודשים לפחות במקום העבודה. אם אין לעובד ותק של 3 חודשים, לא תהיה לו זכאות לקבל שכר עבור ימי חג.
- נוכחות בעבודה יום לפני החג ויום אחריו – על העובד להיות נוכח במקום העבודה יום לפני החג ויום אחרי החג. אם העובד נעדר ביום שלפני ו/או אחרי החג, הוא יהא זכאי לתשלום רק במידה שההיעדרות היא מסיבה מוצדקת, למשל: מחלה באישור, חופשה מאושרת, מילואים וכו’.
- תשלום עבור ימי חג שהם פוטנציאליים כיום עבודה – עובד בשכר יהא זכאי לתשלום רק עבור ימי חג שהיו אמורים להיות ימי עבודתו. למשל, אם החג היה ביום שישי, כאשר הוא אינו עובד בימי שישי (אם שבוע עבודתו הוא 5 ימים בשבוע מיום א’-ה’), הוא לא זכאי לתשלום בגין היעדרות.
אופן התשלום
כאשר לעובד יש זכאות לשכר עבור ימי חג, התשלום יהא כדלקמן:
כאשר העובד נעדר מעבודתו ביום החג: הוא יהיה זכאי לשכר בשיעור הרגיל. לדוגמה, עובד שזכאי לדמי חג והוא נעדר ביום החג, יקבל את שכרו ברגיל בתעריף 100%, עבור היעדרות זו. למשל, אם שכרו היומי של העובד הוא 300 ₪, והעובד נעדר מעבודתו ביום החג, אזי היעדרותו ביום החג תזכה אותו בתשלום של 300₪.
כאשר העובד עבד ביום החג מיוזמתו: הוא יהא זכאי לתוספת של 50% משכרו על שעות עבודתו החל מהשעה הראשונה בהתחשב גם בשעות עבודה ונוספות.
כאשר העובד עבד ביום החג לבקשת המעביד: הוא יהא זכאי לשכר בשיעור 100% עבור יום חג כיום עבודה רגיל + תוספת של 50% על שעות עבודתו.
עוד מאמרים
ניהול שכר לעובדי קבלן ושירותים: אתגרים משפטיים ותפעוליים
ניהול שכר לעובדי קבלן ושירותים הוא תחום מורכב ורב-שכבתי, הכולל היבטים משפטיים, תפעוליים ופיננסיים. עובדים אלה אינם מועסקים ישירות על ידי הארגון, אלא דרך חברות
ניהול שכר לעובדים לפי שעות: אתגרים ופתרונות
האתגרים המרכזיים בניהול שכר לעובדים לפי שעות 1. מעקב אחר שעות עבודה עובדים לפי שעות אינם עובדים בהכרח בשעות קבועות, ולכן מעסיקים נדרשים לעקוב במדויק
היבטים משפטיים בניהול שכר: מה כל מעסיק חייב לדעת?
ניהול שכר הוא לא רק חלק מתפקודי משאבי האנוש בארגון, אלא גם עניין בעל השלכות משפטיות וכלכליות מהותיות. מעסיקים נדרשים לעמוד בחוקי העבודה ובדרישות הרגולציה,
יחסי עובד-מעביד בעידן הפרילנסרים והעצמאים
בעידן הדיגיטלי, שבו צורות העסקה גמישות הולכות ותופסות מקום מרכזי, רבים בוחרים או נאלצים לעבוד כעצמאים או פרילנסרים. העבודה כעצמאי או כפרילנסר, המציעה לרוב חופש
הסכמי העסקה מול חוזים אישיים
בחירת הסכם העבודה הנכון היא חלק מהותי בהתפתחות מקצועית, והיא משפיעה ישירות על התנאים הכלכליים, ההגנות המשפטיות והיכולת להפיק את המיטב מסביבת העבודה. קיום הסכמי
חוק הגנת השכר: המדריך המלא
מבוא – מהו חוק הגנת השכר? חוק הגנת השכר נחקק לראשונה בישראל בשנת 1958 מתוך מטרה לקבוע סטנדרטים מחייבים לניהול תשלום השכר ולמנוע פגיעות כלכליות