יחסי העבודה הינם יחסים רגישים, דינמיים ובעלי חשיבות עלינה.

בספר זה ניחשף לחוקים שונים בתחום העבודה, אשר נועדו להסדיר את זכויות וחובות המעסיק והעובד.

בטרם נחיל חוק על מי מן הצדדים, עלינו לבחון תחילה, אם מתקיימים יחסי עובד-מעסיק, אם לאו.

במרוצת השנים, פיתחו בתי הדין לעבודה מספר מבחנים לבדיקת קיומם או אי-קיומם של יחסי עובד ומעסיק. המבחנים נחלקים לשתי קבוצות:

• מבחנים עיקריים.
• מבחנים משניים.

בכדי לבסס יחסי עובד ומעסיק חייבים להתקיים לפחות אחד מהמבחנים העיקריים ולפחות שניים עד שלושה מהמבחנים המשניים. בכל מקרה, עלינו לבדוק את כל המבחנים. אם מבחן מסוים לא מתקיים, אין הדבר פוגם בהכרח בקיומם של יחסי עובד ומעסיק, וזאת בתנאי שמתקיימים מבחנים נוספים: לפחות אחד עיקרי + 3-2 מבחנים משניים.

להלן המבחנים:

• מבחנים עיקריים
  • מבחן המרות והפיקוח.
  • מבחן ההשתלבות.

• מבחנים משניים
  • מבחן הבעלים על אמצעי הייצור (מבחן כלי העבודה/מבחן הכלים).
  • מבחן ההטבות הסוציאליות.
  • מבחן אמצעי התשלום.
  • מבחן הקשר האישי.
  • מבחן הסיכון הכלכלי.
  • מבחן ההשקעה הכספית.

מבחנים עיקריים

1. מבחן המרות והפיקוח

מבחן זה בודק אם העובד נתון למרותו ולפיקוחו של המעביד או של מישהו מטעמו, כגון: מנהל מחלקה, אחראי משמרת, מנהל ייצור וכו’.

במבחן זה מספר קריטריונים:

א. ימי העבודה ידועים והוגדרו מראש.

ב. שעות העבודה ידועות והוגדרו מראש.

ג. מקום העבודה ידוע והוגדר מראש.

2. מבחן ההשתלבות

מבחן זה בודק אם העובד משתלב בארגון בו הוא פועל.

• עלינו לבדוק אם העובד מהווה חלק בלתי נפרד מהארגון בו הוא פועל באופן כזה שהארגון פיתח כלפיו יחסי תלות או לחילופין, שחלק ניכר מהכנסות הארגון מופקות כתוצאה מעבודת העובד ומהידע אשר מצוי ברשותו.
• עלינו לבדוק, אם גם העובד פיתח יחסי תלות כלפי הארגון. עניין התלות נבדק ביכולתו של העובד להיות בעל עסק עצמאי משלו, כלומר, בעקבות שעות העבודה שהוא מקדיש לארגון, אין לו פנאי לתת את שירותיו גם לאנשים חיצוניים (לקוחות שלו).

מבחנים משניים

1. מבחן הבעלות על אמצעי הייצור (מבחן כלי העבודה/מבחן הכלים)

מבחן זה בודק מי מספק את סביבת העבודה של העובד. במידה שמקבל השירות הוא שמספק את סביבת העבודה ואת כלי העבודה, לפנינו סממן של יחסי עובד ומעסיק. עם זאת, כאשר סביבת העבודה וכלי העבודה מסופקים על ידי נותן השירות, הרי שיש בכך סממן של יחסי ספק-לקוח. לדוגמה: אדם מעוניין לשפץ את ביתו, ומתקשר לשם כך עם משפץ. אם לא סוכם במפורש אחרת, הסבירות היא שהמשפץ הוא שיספק את כלי העבודה, כגון: חומרי צבע, טיח, ריצוף וכו’, ובכך לפנינו סמן של יחסי ספק-לקוח.

עם זאת, אם אדם מסוים מתקשר עם מזכירה לשם ביצוע עבודות משרדיות, אם לא סוכם במפורש אחרת – סביר שאת סביבת העבודה, כגון: מחשב, תוכנות, כיסא, שולחן וכו’, יספק המעסיק.

2. מבחן ההטבות הסוציאליות

כאשר מתקיימים יחסי עובד ומעסיק, ישנם תשלומים מסוימים שעל המעסיק לשלם, למשל מכוח חובה חוקית או מכוח צווי הרחבה או הסכמי עבודה. לעניין זה, תשלומים בעלי אופי סוציאלי יכולים להיות: חופשה, מחלה, הבראה, נסיעות לעבודה, שעות נוספות, פיצויי פיטורין, ימי חג, ימי אבל, הפרשות לקופות גמל, הפרשות לקרנות השתלמות, תוספת יוקר, תשלומים לביטוח לאומי (חלק המעביד), תשלומים למס הכנסה (חלק המעביד – מס שכר ומס מעסיקים), בונוסים, פרמיות, משכורת 13, ועוד. מעסיקים רבים קובעים מראש כי לא חלים יחסי עובד ומעסיק כדי להימנע מתשלום. אולם, אם בדיקה מעמיקה של יחסי הצדדים תעלה כי אכן מתקיימים יחסי עובד-מעסיק, חובה על המעסיק לתת את הזכויות האמורות לעובד. מכאן החשיבות לבחינת היחסים בין הצדדים.

3. מבחן אמצעי התשלום

מבחן זה בודק האם השכר עבור העבודה שולם על בסיס חודשי (גלובלי), על בסיס שכר יומי או על בסיס שכר שעתי, או לחילופין סוכם על תשלום בשיטת התמורה – תשלום בהתאם לקצב ההתקדמות של העובד. במידה שסוכם על תשלום לפי שיטת התמורה, הרי שיש בכך סממן ליחסי ספק-לקוח.

4. מבחן הקשר האישי

מבחן זה בודק אם העובד מבצע את העבודה באופן אישי, ללא העסקת אנשים נוספים מטעמו. לדוגמה: סוכם עם המשפץ על חידוש מטבח; אם המשפץ לא נעזר באנשים נוספים, כגון: קבלני משנה, עובדים שלו וכו’, אזי מתחזקים יחסי עובד-מעסיק. ולהיפך, אם המשפץ נעזר בקבלני משנה, למשל, מתחזקים יחסי ספק-לקוח.

5. מבחן הסיכון הכלכלי

מבחן זה בודק אם נותן השירות נוטל חלק בסיכוני העסק. במידה שהתשובה לכך חיובית, הרי שיש בכך סממן לקיומם של יחסי ספק-לקוח, ולמעשה מדובר במעין שותף עסקי.

עם זאת, גם אם מבחן הסיכון הכלכלי מתקיים, לא ניתן לשלול באופן מוחלט את קיומם של יחסי עובד-מעסיק, ולכן נצטרך לבדוק את התמונה הכוללת ואם נמצא כי לפחות אחד מהמבחנים העיקריים מתקיים ולפחות שניים עד שלושה מהמבחנים המשניים מתקיים, נוכל לבסס את קיומם של יחסי עובד ומעסיק, על אף קיומו של מבחן הסיכון הכלכלי.

6. מבחן ההשקעה הכספית

מבחן זה בודק אם העובד התבקש להשקיע, בין במישרין ובין בעקיפין, בנכס מנכסי המעביד. אם התשובה לכך חיובית, יחסי עובד-מעסיק נחלשים.

פסקי דין לבחינת יחסי עובד ומעסיק

פסק-דין שמן תעשיות בע”מ

חברה התקשרה עם סוכן עצמאי לשם חלוקת שמן באזור הצפון. לאחר 30 שנות התקשרות החליטה החברה באופן חד-צדדי להפסיק את ההתקשרות עם הסוכן. הסוכן, שראה עצמו נפגע, פנה לחברה בבקשה לקבל פיצויי פיטורין. החברה סירבה והעובד פנה לבית הדין על מנת לפתור את המחלוקת.

בית הדין לעבודה קבע כי בין הסוכן ובין החברה התקיימו יחסי עובד ומעסיק, תוך בחינה של המבחנים כדלקמן:

• מבחן המרות והפיקוח

ימי העבודה, שעות העבודה ומקום העבודה היו ידועים מראש ונקבעו ע”י החברה. כמו כן, הסוכן התחייב להישמע להוראות מנהל מחלקת השיווק וההפצה ולהוראות ההנהלה.

• מבחן ההשתלבות

הסוכן הגדיל כמעט במחצית את נפח המכירות של החברה באזור הצפון. כמו כן, הסוכן נתן את שירותיו רק לחברה ולא חילק או הפיץ מוצרים גם עבור אנשים חיצוניים.

• מבחן כלי העבודה

ב-5 השנים הראשונות להתקשרות, הסוכן חילק את השמן באמצעות משאית שהייתה בבעלותו אולם החל מהשנה השישית רכשה עבורו החברה משאית גדולה וחדשה. המשאית נרשמה במרשמי משרד הרישוי ע”ש החברה והסוכן שילם דמי שימוש סמליים בסך 500 ₪ לחודש, לכיסוי ההוצאות הקבועות והמשתנות של המשאית.

• מבחן ההטבות הסוציאליות

העובד קיבל תשלומים בעלי אופי סוציאלי, כגון: ימי חופשה, ימי מחלה, בונוסים, הצמדה למדד, ולחלופין בתקופה מסוימת הצמדה לשער הדולר.

• מבחן אמצעי התשלום

שכרו של הסוכן שולם על בסיס תמורה, כנגד חשבונית מס.

• מבחן הקשר האישי

הסוכן נתן את שירותיו באופן אישי לחברה המעבידה ולא נעזר בעובדים מטעמו או בקבלני משנה.

• מבחן הסיכון הכלכלי

הסוכן לא השתתף בסיכוני העסק.

• מבחן ההשקעה הכספית

הסוכן לא השקיע בנכס מנכסי החברה.

פסק-דין זה מהווה אבן בוחן בנושא יחסי עובד ומעסיק. במסגרתו נקבע, כי מבחן המרות והפיקוח ומבחן ההשתלבות הם המבחנים העיקריים, ושאר המבחנים הם מבחני עזר בלבד. לפחות אחד מהמבחנים העיקריים חייב להתקיים, לצד שני מבחנים לפחות מבין המבחנים המשניים (מבחני עזר). במידה שהתנאים הללו מתקיימים, הרי שלפנינו יחסי עובד ומעסיק.

בפסק-דין שמן תעשיות בע”מ התקיימו שני המבחנים העיקריים וכן שניים לפחות מהמבחנים המשניים, ולכן בית הדין פסק כי בין הסוכן לחברה התקיימו יחסי עבודה.