לקראת יום האישה הבינ”ל, זרוע העבודה מפרסמת היום את נתוני תעסוקת הנשים. הזרוע פועלת בדרכים מגוונות למען שוויון וקידום נשים בשוק העבודה הישראלי בתכנית אסטרטגית לעשור הקרוב, בהתאם להמלצות ועדת התעסוקה לשנת 2030, אשר אומצו על ידי הממשלה באוגוסט האחרון ואשר שמו לראשונה יעד מספרי של צמצום פערי השכר המגדריים בין גברים לנשים (בגילאי 25-39) בקצב של 2.6% בשנה. 

לפי סקירה של הכלכלנית הראשית באוצר, המשמעות הכלכלית של צמצום מוחלט בפערי השכר בין נשים לגברים בישראל בשנים הקרובות תהווה תוספת משמעותית של 7% בשנה לתוצר הלאומי, המוערכת בכ- 84 מיליארד ₪ בשנה.
בעשור האחרון חל שיפור משמעותי בהקשר התעסוקתי בכל הנוגע לשילוב וקידום נשים בשוק העבודה הישראלי. 

טרום הקורונה, שיעור השתתפות בשוק העבודה של נשים בישראל עמד על 76%, נתון גבוה אף ביחס למדינות הoecd. עם זאת, לעניין פערי השכר המגדריים המצב מחייב שיפור. ניתן לייחס את שיעור התעסוקה הגבוה של נשים בישראל, לריכוז מאמצי הממשלה, להשגת יעדים משמעותיים לשילוב וקידום נשים מאוכלוסיות מגוונות, בעיקר חרדיות וערביות, בתעסוקה ושילובן בתעסוקה איכותית ובהייטק. 

עם זאת, שוק העבודה הישראלי רווי באי-שיוויון מגדרי,  דבר היוצר בקרב נשים בעיקר קונפליקט וחוסר האיזון בין בית לעבודה ובא לביטוי בפערי שכר בין גברים ונשים שעומדים על 31.9% בממוצע ומצטמצמים בקצב איטי ולא מספק. קרי על שכר ממוצע של 11,600 ₪ שמרוויח גבר,  אישה בישראל מרוויחה 7800 ₪.  

משבר הקורונה המתמשך פגע בנשים יותר והגביר את אי השוויון המגדרי שמתעצם בעתות משבר. נתוני הסגרים הראו כי עובדות נפגעו יותר מעובדים בהיבטים רבים: שיעורי האבטלה (פוטרו והוצאו לחל”ת) היו גבוהים יותר משמעותית בקרב נשים ונעו בין58% -69%, וברוב משקי הבית, העול העיקרי לטיפול בילדים ובבית, הוטל על כתפי הנשים.

לעניין היקף התעסוקה –  יותר נשים מועסקות במשרה חלקית, לעומת גברים – 13% לעומת 31% בקרב נשים. נשים המועסקות במשרה מלאה עובדות פחות שעות לעומת גברים – 42 שעות לעומת 47 שעות שבועיות.

בעיבוד נתונים של זרוע העבודה נמצא כי ככל שיש שיעור עובדים גבוה בענף מסוים – כך השכר הממוצע נמוך.