החל משנת 2008, חלה על כלל המעסיקים החובה לבטח את עובדיהם בביטוח פנסיוני.

ההפרשות שהמעסיקים נדרשים להעביר לביטוח הפנסיוני, כוללות סכום מסוים המהווה “רכיב פיצויי פיטורים“. זאת בהתאם ל”צו הרחבה לפנסיה חובה” להוראות. ההפרשה לפיצויי הפיטורים מחושבת כשיעור משכר העובד והיא ממומנת על ידי המעסיק בלבד.

שיעור ההפרשה לרכיב פיצויי פיטורים ו”השלמת פיצויי פיטורים”

לגבי ההפרשה לרכיב פיצויי פיטורים, קיימים שני שיעורים: שיעור בסיסי ושיעור המיועד לכיסוי השלמת פיצויי פיטורים.

1. השיעור הבסיסי

החל משנת 2014, על המעסיקים חלה חובה להפריש לטובת רכיב פיצויי הפיטורים שיעור של 6% משכר העובדים. הסכומים שהופרשו לפיצויי הפיטורים מהווים מעין מקדמה על חשבון פיצויי הפיטורים שעל המעסיק לשלם לעובדים בעקבות פיטורים או התפטרות המזכה בפיצויי פיטורים​.

במקרה שהמעסיקים הפרישו לטובת רכיב הפיצויים 6% בלבד משכר העובדים, הם עשויים להידרש לשלם לעובדים גם “השלמת פיצויי פיטורים“. כלומר: סכום השווה להפרש שבין הסכום שנצבר מהפרשות המעסיק לרכיב הפיצויים, לבין מלוא פיצויי הפיטורים המגיעים לעובד. זאת לפי השכר האחרון של העובדים, גם ביחס לתקופות בהן שכרם של העובדים היה נמוך יותר.

2. סכום השווה להפרש שבין הסכום שנצבר מהפרשות המעסיק לרכיב הפיצויים, לבין השיעור לכיסוי השלמת פיצויי פיטורים

מעסיקים רשאים להפריש לרכיב פיצויי הפיטורים 2.33% נוספים משכר העובד (ובסך הכל 8.33%), לכיסוי “השלמת פיצויי פיטורים“. זאת בתנאי שההפרשות לגוף הפנסיוני החלו מיד בתחילת עבודתם של העובדים אצל המעסיקים. במקרה זה ההפרשות לגוף הפנסיוני יבואו במקום מלוא פיצויי הפיטורים המגיעים לעובדים, והמעסיקים לא יידרשו לשלם לעובדים השלמה של פיצויי פיטורים המגיעים לעובדים.