חיפוש
סגור את תיבת החיפוש
דף הבית » רשויות » ביטוח לאומי » ביטוח אבטלה

מאמרים חדשים

עודכן לאחרונה

קטגוריות
ארכיון
נובמבר 2024
ב ג ד ה ו ש א
 123
45678910
11121314151617
18192021222324
252627282930  

ביטוח אבטלה

המבוטחים: תושב ישראל או תושב ארעי שהוא עובד שכיר ומלאו לו 18 שנה וטרם הגיע לגיל הפרישה הקבוע בחוק לגבי גברים (ראו הגדרה ולוח ״הגדרות כלליות״), לרבות חייל תוך שנה משחרורו משירות חובה.

בעל שליטה בחברת מעטים אינו מבוטח בביטוח אבטלה.

מי זכאי?

ככלל, מי שהשלים תקופה של 12 חודשים לפחות של תשלום דמי ביטוח מתוך 18 החודשים שקדמו ליום שבו הפסיק לעבוד.   

חוק הביטוח הלאומי מתיר זכאות במקרים מסוימים גם למי שהשלים 12 חודשים מתוך תקופה ארוכה יותר מ-18 חודשים (ראה חוק ביטוח לאומי – ביטוח אבטלה).

תקופות היעדרות המאריכות את 18 החודשים:

  1. תקופת הכשרה מקצועית – עד 12 חודשים.
  2. ימי מחלה או תאונה שלא שולמו עבורם דמי מחלה – עד 6 חודשים.
  3. תקופת לידה והורות או תקופת שמירת הריון שלא שולמו עליהם גמלאות מהמוסד לביטוח לאומי, חופשה ללא תשלום לאחר הלידה.
  4. ימי היעדרות מעבודה שלא מרצון העובד עד 30 ימים) חודש).

הגדרות

  • מובטל – מי שרשום בשירות התעסוקה כמחוסר עבודה ומוכן ומסוגל לעבוד בעבודה מתאימה ושירות התעסוקה לא הציע לו עבודה כאמור.
  • עבודה מתאימה – העבודה המוצעת נחשבת לעבודה מתאימה אם מתקיימים בה שלושת התנאים הבאים:
    1. היא מסוג העבודה בה עבד המובטל ב-3 השנים שקדמו לאבטלתו או עבודה אחרת התואמת את הכשרות המקצועית, רמת השכלתו ומצב בריאותו;
    2. השכר בעבודה המוצעת שווה לפחות לדמי האבטלה שהיו מגיעים לו אילו היה זכאי להם;
    3. העבודה המוצעת אינה מחייבת שינוי במקום מגוריו, לפי כללים שנקבעו.
    4. תנאים 1 ו-2 לעיל אינם חלים על מי:
      1. שטרם מלאו לו 25 שנים מתוך 14 ימים מהתאריך הקובע;
      2. שמלאו לו 25 שנים אך טרם מלאו לו 28 שנים, מתום 30 ימים מ התאריך הקובע;
      3. שמלאו לו 28 שנים אך טרם מלאו לו 35 שנים מתום 60 ימים מהתאריך הקובע;
      4. וכן אינם חלים על עובדים עונתיים.
  • עבודה נדרשת – עבודה במפעלי תעשייה ובתי מלאכה, באתרי בנייה, באתרי גידול חקלאיים ובבתי אריזה, בתחנות דלק ובבתי מלון – למעט עבודה פקידותית, ובטיפול באנשים עם מוגבלויות, כפי שנקבע ומפורט בחוק.
  • עבודה מועדפת – עבודה במקום עבודה כמפורט לעיל, ובלבד שלגבי העובד בה היא עבודה לא מתאימה.
  • תאריך קובע – האחד בחודש שבו התחילה תקופת האבטלה ובלבד שחלפו 12 חודשים לפחות מהאחד לחודש שבו התחילה תקופת האבטלה.

תקופת אכשרה נדרשת

  1. 360 יום ששולמו בעדם דמי ביטוח מתוך 540 הימים שקדמו לתאריך הקובע למועד האבטלה;
  2. עובד בשכר יומי – 300 ימי עבודה מתוך 540 יום כאמור;
  3. קטין – 100 יום שבעדם שולמו דמי ביטוח מתוך 360 יום שקדמו לתאריך הקובע למועד האבטלה.

מענק לעובד בשכר נמוך

מענק זה יינתן למובטל עד גיל 35 שהופנה לעבודה בשכר נמוך מדמי האבטלה שהיה זכאי לקבל ושעבד בעבודה זו 75 ימים לפחות. אחרי שחלפו 14 ימים, 30 ימים או 60 ימים, לפי הגיל (ראו הגדרת עבודה מתאימה), מתחילת אבטלתו, הוא יהיה זכאי למענק אם לא ניצל את התקופה המרבית לתשלום דמי האבטלה.

שיעור דמי האבטלה

דמי אבטלה ליום מחושבים בשיעורים שנקבעו בחוק על בסיס שכרו היומי הממוצע של המובטל ב-75 ימי העבודה האחרונים. בעבור 125 ימי התשלום הראשונים בשנת האבטלה, דמי האבטלה ליום לא יעלו על השכר היומי הממוצע במשק. החל מיום התשלום ה-126, דמי האבטלה ליום לא יעלו על 2/3 מהשכר היומי הממוצע במשק.

דמי אבטלה מזעריים לחייל משוחרר יחושבו על בסיס השכר היומי הממוצע, המחושב על יסוד 60% ממחצית הסכום הבסיסי (3), אך לא יותר מאשר 80% משכר המינימום.  

תחילת תשלום דמי אבטלה

ימי הזכאות לתשלום בחודש אינם כוללים את 5 הימים הראשונים מכל תקופה של 4 חודשים רצופים המתחילים בתאריך הקובע.

בגין ימי אבל ו-30 ימי מחלה ישולמו דמי אבטלה; עבור היומיים הראשונים לא ישולמו דמי אבטלה, אלא אם המחלה נמשכה 12 ימים רצופים לפחות.

תקופה מירבית לתשלום דמי אבטלה – בהתאם לחוק.

אם המובטל מסרב לקבל עבודה מתאימה, מנכים 30 ימי אבטלה מיתרת התקופה המירבית שבעדה מגיע לו תשלום ביום הסירוב.

אי תשלום דמי אבטלה – אם המובטל מפסיק עבודה מרצון בלא הצדקה או מסרב לקבל עבודה מתאימה, הוא לא יהיה זכאי לתשלום דמי אבטלה בעד 90 יום מיום הפסקת העבודה או הסירוב.

כפל גמלאות

אדם לא יהיה זכאי לדמי אבטלה אם באותה תקופה החל לקבל שכר מעבודה, הכנסות כעצמאי או בקרות אחד מהמקרים הבאים:

  1. עובדת שמשולמים לה דמי לידה;
  2. עובד שמשולמים לו דמי פגיעה מעבודה;
  3. עובד שמשולמים לו תגמולי מילואים;
  4.  עובד שמשולמים לו דמי חופשה או דמי הסתגלות מיוחדים;
  5. עובד שמשולמים לו פיצויים על אבדן השתכרות (הודעה מוקדמת).

עוד מאמרים

מעסיקים

הסכמי העסקה מול חוזים אישיים

בחירת הסכם העבודה הנכון היא חלק מהותי בהתפתחות מקצועית, והיא משפיעה ישירות על התנאים הכלכליים, ההגנות המשפטיות והיכולת להפיק את המיטב מסביבת העבודה. קיום הסכמי

קרא עוד »
חקיקה

חוק הגנת השכר: המדריך המלא

מבוא – מהו חוק הגנת השכר? חוק הגנת השכר נחקק לראשונה בישראל בשנת 1958 מתוך מטרה לקבוע סטנדרטים מחייבים לניהול תשלום השכר ולמנוע פגיעות כלכליות

קרא עוד »

תוכן עניינים